קשה להתגבר על הבאסה של החזרה לתל-אביב. בשילוב ערימות של מיילים וסידור התזה שלי להגשה – הולך להיות שבוע איטי ושקט.
מתישהו צריך להתייחס כראוי לנטישת הצעירים, להוסיף עוד תובנות מלונדון ולפנות זמן כדי לדסקס את השינויים התחבורתיים החיוביים שעוברים על ניו-יורק בראשותה של ג'אנט סאדיק-קאהן.
בכל מקרה, לונדון חיזקה אצלי את מעמדה כעיר הכי טובה לתיירים וגם נתקלתי בקליפ נחמד מאוד עליה:
עוד בלוג תל אביבי 
כל המרואיינים בכתבה במעריב אומרים שהם עזבו כי אין חניה; הבעיה היא לא תל אביב, הבעיה היא המכוניות שלהם.
הבעייה היא שקשה לחיות בתל-אביב בלי מכונית (במיוחד למשפחות עם ילדים) בגלל מדיניות של העירייה (שמתנגדת לשבילי אופניים ולתחבורה ציבורית) ובאותו זמן נעשה קל יותר ויותר להיכנס לתל-אביב עם מכוניות בגלל מדיניות של העירייה (ובהתאמה איכות החיים בעיר עצמה למי שנשאר הולכת ויורדת).
יש תחבורה ציבורית אין צורך ברכב
מדהים העניין עם טיימס סקוור
http://www.streetsblog.org/2009/07/20/streetfilms-carmaggeddon-averted-as-broadway-comes-to-life/
http://www.dailymail.co.uk/news/worldnews/article-1187300/New-York-celebrates-new-era-cars-banished-Times-Square.html
ועוד תמונות
http://images.google.co.il/images?hl=iw&client=firefox-a&rls=org.mozilla%3Ahe%3Aofficial&um=1&sa=1&q=Times+Square+Pedestrianized&btnG=%D7%97%D7%A4%D7%A9+%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA&aq=f&oq=&start=0
מעניין מתי התל אביבים ילמדו
אחרי שהם יסעו שוב לניו-יורק. סתם, לא הייתי בונה על זה שבתל-אביב ילמדו משהו אי פעם. בינתיים כיכר דיזנגוף היא עדיין מחלף, וכיכר רבין מתוכננת להפוך לחניון.