מקבץ לינקים לאמצ"ש

1. ביום ראשון הקרוב ייערך ערב היכרות עם קבוצת הצעירים הסביבתיים שאני מרכז, לקראת גיוס חברים חדשים. הארוע יתקיים ביום ראשון, 28 באפריל בשעה 19:00 במאז"ה 9. כאן הלינק לארוע וכאן יש עוד פרטים. הכניסה חופשית.

2. הרוכב לאוטובוסים מסכם יום עיון על הרכבת לאילת (והשבוע ממש שר התחבורה קיבל גלובוס שחור על הפרוייקט הזה).

3. כתיבה טובה על אשדוד.

4. במרפסת מנתחים לעומק את החלטת בית המשפט בנוגע לטיילת בהרצליה.

5. בדומה למגבלות על סחר בנשק בארה"ב כך גם תחבורה ציבורית בשבת בישראל – משהו שברור לכולם שצריך שיהיה, אבל בגלל מצב פוליטי היסטורי לא ניתן לבצע. בכל מקרה, מדינות לא מחזיקות מעמד לנצח, כך שיש עוד סיכוי לשינוי.

6. ברוסיה הסובייטית גייזר מרים חניון על אוטו.

7. כשהמדינה משחררת מידע קורים הרבה דברים טובים – גם לעוורים יש אפליקציה לתחבורה ציבורית בישראל – איפה בוס.

8. קצת נימביזם קלאסי ברמת אביב לטובת העלאת מצוקת הדיור, בפרט לסטודנטים. נקווה שהעירייה ואפילו אגודת הסטודנטים ידעו לקיים תהליך שיתופי מקיף שיעזור לרמת אביב להפוך לשכונה עירונית יותר ופחות תלויית רכב, תוך הגדלת כמות המעונות.

פורסם בקטגוריה לינקים | 2 תגובות

תחנות שמובילות לשומקום

שתי הרשויות המוניציפאליות המשמעותיות בישראל, תל-אביב וירושלים, החליטו להשיב את עטרת השלטון העותומאני והמנדט (תקופות בהן התכנון העירוני בישראל היה בהחלט מוצלח יותר) באמצעות פחלוץ תחנות רכבת שאינן משמשות יותר כתחנות. תל-אביב פחלצה את "מתחם התחנה" בעלות רבה, ולמרות זאת השימוש בו יחסית להשקעה דל וגם השוק שתוכנן במקום נפח את נשמתו זה מכבר. הדבר נובע ממיקומו של המתחם בחורבות מנשיה השוממות בין תל-אביב ליפו. משום כך הנגישות אליו מאתגרת, בפרט באמצעים שאינם רכב פרטי, וכמות הפעילות מסביב דלילה יחסית עקב תת הבינוי של האזור כולו, שבעיקרו מכיל חניונים ופארקים ולא בניינים, בניגוד לעבר.

עכשיו באה עיריית ירושלים ומפחלצת גם היא את תחנת הרכבת הנטושה שלה הנמצאת מאחורי המושבה הגרמנית. על מנת להבדיל בין המתחמים המתחם הירושלמי ייקרא "התחנה הראשונה". גם כאן מתוכנן לפעול שוק שנקווה שישרוד יותר מעונה אחת. בניגוד למתחם התחנה התל-אביבי, מתחם התחנה הירושלמי טיפה פחות מנותק מהעיר, אם כי גם הוא מצוי במיקום שולי יחסית מאחורי המושבה הגרמנית שלה רחוב מוצלח ופעיל במיוחד (עמק רפאים). המשותף לשני המתחמים הוא העובדה שבשניהם חלפו שנים רבות מאז נראתה לאחרונה רכבת כלשהי. בתחנה של תל-אביב לא פעלה רכבת מאז קום המדינה ובתחנה הירושלמית הושבתה התנועה לפני 15 שנה.

מתחם התחנה בתל-אביב. בדרך לשומקום
ריקנות במתחם התחנה

אבל זה לא חייב להיות כך. יש מקומות בעולם שמצליחים ליצור תחנות חדשות מלוקקות שאשכרה גם משמשות לתחבורה ולא רק לצרכנות. דוגמה בולטת יחסית היא "מבנה המעבורת" או בשמו המוכר יותר Ferry Building בסן פרנסיסקו שנבנה באותה שנה של התחנה הירושלמית (1892). אמנם, המבנה אף פעם לא ננטש, אך הוא הוזנח שנים ארוכות, בין השאר בגלל הכביש המהיר שכמעט עלה עליו ופורק בעקבות רעידת האדמה של 1989. בשנת 2003 המבנה נפתח מחדש לאחר שיפוץ מסיבי ושירות המעבורות שלו חזר להתרחב, ויש בו כמובן שוק איכרים שפועל. מעבר לנגישות הימית הבניין נמצא בנקודה המרכזית של רשת הרכבות הקלות (הדי מצ'וקמקות יש לציין) של סן פרנסיסקו ואינו מוקף בדונמים רבים של חנייה, כך שהוא נגיש מאוד להרבה אנשים על בסיס צומת תחבורתית גדולה.

בניין המעבורת בסן פרנסיסקו. (cc-by Bruce Turner)
Ferry Building

מקרה אחר הוא המקרה של Lonsdale Quay בצפון ונקובר (כלומר בעיר שנקראת North Vancouver ובאמת נמצאת צפונית לונקובר). גם כאן מדובר בתחנה מרכזית של מעבורות בין הפרבריים הצפוניים של ונקובר לעיר עצמה וגם כאן יש שוק. לפני ההסבה לתחנת מעבורת השטח שימש כמספנה עד תחילת שנות ה-80. גם כאן מדובר על מתחם די מלוקק שיושב על צומת תחבורה מרכזית ולכן לא רק תיירים מגיעים אליו, אלא גם מקומיים כחלק מחיי היומיום שלהם.

מרחב ציבורי ב-Lonsdale Quay בצפון ונקובר
Lonsdale Quay Public Space

לתל-אביב כבר יש מתחם תחנה אחד אמיתי וקוראים לו רכבת מרכז. במקום להשקיע בתחנות ריקות עדיף להסדיר ולטפח מקום שגם ככה עשרות אלפי אנשים (אם לא יותר) עוברים בו כל יום. אפשר להוסיף שם גם שוק איכרים על הדרך.

תוספת: תגובה מצויינת עם הסבר של דודו על התחנה הירושלמית.

פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, ירושלים, תל-אביב | עם התגים | 16 תגובות

דרושות המלצות לבלגיה

בעוד חודש בערך אני אסע ללובן שבבלגיה כדי לדבר על תנועת הולכי רגל בתל-אביב ובבת-ים. אחר-כך אני מתכנן לעשות סיבוב בבלגיה, ולפחות לבקר בברוז' ובבריסל (ויש התלבטות בין גנט לאנטוורפן). בקיצור, אנא שתפו כל המלצה שיש לכם על בלגיה – ממסעדות ועד טיולי אופניים ובכלל.

בברוז'
Brugge

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים | 5 תגובות

עוד שבוע להגשת הצעות להליכות ג'יין ג'ייקובס

פוסט אורח מאת ניסן אלמוג.

הליכות ג'יין מתקיימות מאז 2006 מידי שנה, בסוף השבוע הראשון של מאי, בערים שונות ברחבי העולם ובישראל זו השנה השלישית. ההליכות מתקיימות לזכרה ובהשראתה של ג'יין ג'ייקובס (2006-1916), מחברת הספר "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות" (1961), ואחת המנסחות המקוריות של החשיבה האורבנית הביקורתית במאה ה-20.

הליכות ג'יין מורכבות מעשרות סיורים עירוניים ומסלולי הליכה לא שגרתיים אותם מובילים תושבי העיר, צעירים ומבוגרים, פעילים חברתיים, מתכנני ערים, אמנים, חוקרים ויוצרים מתחומים שונים. לכל אחד ממסלולי ההליכה אופי ושפה משלו: מיצגים, מסלולים קבוצתיים, הליכות קהילתיות וסיורים מודרכים, המבוססים על סיפור אישי או על רקע היסטורי. ההליכות קצרות או ארוכות, מתקיימות בקבוצות גדולות או קטנות, בשפות שונות, רובן חד-פעמיות, חלקן חוזרות על עצמן מספר פעמים.  ההליכות תתקיימנה במהלך סוף השבוע הראשון של מאי 2013 (3-4/5) בערים חיפה, יפו, תל אביב, ירושלים, באר שבע, רחובות, כפר סבא, ראשון לציון ונתניה.

אנחנו מזמינים אתכם – יחידים או קבוצות – להצטרף לאירוע ולהציע הליכה באחת הערים המשתתפות, או בעיר אחרת. ארגון הליכה דורש הכנה קצרה הכוללת תכנון מסלול ההליכה, וחשיבה על הסיפורים, האנשים והמקומות אליהם אתם מעוניינים שהמשתתפים ייחשפו במהלך הדרך. כל מקום או פינת רחוב יכולים לשמש כנקודת יציאה להליכה מרתקת, כל אחד יכול להציע להוביל הליכה.

פרויקט ההליכות קורא להתבוננות חדשה, ביקורתית ומקורית במרחבים עירוניים ובתהליכים המתקיימים בהם, ושואף ליצור הזדמנויות חדשות למפגש בין אנשים. הפרויקט מפנה את תשומת הלב לעצמה הגלומה באקט ההליכה על היבטיו השונים: הליכה כפעולה חברתית, הליכה כמחאה, הליכה כמעשה המשפיע על הסביבה, הליכה החושפת רובד עלום בחייה של העיר, יוצרת קו ממשי או מדומיין בנוף האורבני. נקודות המבט השונות של המשתתפים באירוע מרכיבות מארג מורכב של מסלולים נרטיביים היוצרים מיפוי חדש וחד פעמי של העיר, ומספרים את סיפורה כפי שלא נכתב מעולם.

למידע נוסף, רשמים מאירועים קודמים וחומרי עזר לארגון הליכה בקרו באתר הפרויקט הבינלאומי. ניתן להגיש הצעות להליכות עד לתאריך 4.4.2013. ליצירת קשר ולפרטים נוספים בפייסבוק או במייל: janewalktlv בג'ימייל.

פורסם בקטגוריה הולכי רגל, פוסט אורח | עם התגים | 5 תגובות

מקבץ לינקים לסופ"ש

1. כתבה שסוקרת בצורה טובה את הדיון בדבר הקצאת "שטחים פתוחים" בערים בישראל ואת האבסורדים הפרבריים שנוצרים לנו, תוך כדי גריסת השטחים הפתוחים הטבעיים והחקלאיים של הארץ.

2. שרון מלכי מתקנת את המצב של שוק לוינסקי בדרך להסדרתו כשוק.

3. טורניר מכתשי החנייה האמריקאיים בעיצומו.

4. יותר ויותר מחקרים מראים שתקני חנייה (כלומר תקנים שקובעים כמה מקומות חנייה צריך לבנות בצמוד לכל בינוי שהוא, ללא מתן שיקול דעת ליזמים ולבעלי עניין אחרים) מפריעים ומייקרים בינוי של דיור. הנה עוד מקרה מהאחות הגדולה של תל-אביב – לוס אנג'לס.

5. בדרך לפרצלציה בשכונת התקווה ואפשור של התחדשות? נקווה שכן.

6. הסיפור של דניאל מורגנשטרן, תאגיד המחזור ותביעת הדיבה. יש סוף טוב. למי שרוצה להאזין עוד – כאן מדקה 7:30.

7. ירושלים. מאוחדת סופסוף.

8. שיפור בתחבורה הציבורית בגוש דן. לא היה צריך חפירה של 70מ' מתחת לאדמה וגם לא ביצים מעופפות על חוט. כולה אפשור עלייה מכל הדלתות של האוטובוס, דבר שמקטין בצורה משמעותית את זמן ההמתנה בתחנות ומקצר את זמן הנסיעה כולה (והפוך את התחבורה הציבורית ליעילה, אמינה ואטרקטיבית יותר). כרגע זה בפילוט – והשלב הבא יהיה פריסה בכל הקווים:

All Door Boarding in Tel-Aviv

9. לא תאמינו כמה דברים קורים ברחוב טייבר בגבעתיים וכמה בעיות יש שם. הנה אחת מהן:

פורסם בקטגוריה לינקים | 5 תגובות

גיוס לקבוצת מנהיגות סביבתית צעירה

מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שבקיץ האחרון הייתי שותף למשלחת ישראלית-גרמנית של מנהיגות סביבתית צעירה ושנסענו לסיור משמעותי בגרמניה (וגם קצת כתבתי עליו כאן וגם כאן). הקבוצה פעולת בחסות קק"ל (כן, הקרן הקיימת לישראל) מתוך מטרה גם לשנות את קק"ל וגם את מדינת ישראל לכיוון שיאפשר לארגונים האלה להתמודד עם האתגרים הסביבתיים העומדים לפתחנו וגם לקדם התנהלות סביבתית בכלל. תוך כדי חברי הקבוצה גם נחשפים לשלל פיתוחים סביבתיים בנושאים מגוונים. בגדול ישנן שלוש מטרות שבהן הקבוצה עוסקת:

1. פיתוח מנהיגות סביבתית צעירה.

2. יצירה וחיזוק של שיתופי פעולה (סביבתיים אבל לא רק) בין ישראל לגרמניה.

3. חיזוק, שינוי ושיפור קק"ל להתמודדות עם שלל האתגרים הסביבתיים של ימינו.

בקיצור, אנחנו מגייסים חברים חדשים לקבוצה לקראת הסמינר בארץ שייערך מה-6 עד ה-14 באוקטובר. הסמינר עצמו יעסקו בשלל אתגרי סביבה בישראל גם אלו שקשורים לקק"ל וגם אלו שלא. אם יש לכם נגיעה כלשהי לעולם הסביבה בכל תחום שהוא – מים, אנרגייה, חקלאות, תכנון עירוני וכיו"ב ואתם נמצאים איפשהו בין גיל 22 ל-35 אתם מוזמנים להגיש מועמדות עד ה-5 במאי. עוד פרטים על הקבוצה ניתן למצוא באתר הזה.

הקול הקורא כאן

פורסם בקטגוריה המלצה | תגובה אחת

בשנה הבאה נשב על הטריבונה בים ונספור ציפורים נודדות

פוסט זה הולך לעסוק במה שנראה כסוג של מאבק רציני שמתנהל מסביב לשיפוץ הטיילת של תל-אביב. נתחיל ונאמר שבאופן אישי אני בעד השיפוץ והחלפת החומה בטריבונות שיאפשרו נגישות רציפה למפלס החול לכל אורך הטיילת (זה גם אמור לצמצם את בעיית השתן שמצטבר על החומה הזו שלא טובה לשום דבר אחר). כדאי גם לציין שהשנה מתקיימות בחירות מקומיות בישראל (בנובמבר למיטב ידיעתי) ובניגוד לשנת 2008 עם מערכת הבחירות התוססת שלה (שהתחילה כבר מתישהו באמצע 2007) נראה שהפעם מערכת הבחירות תהיה מנומנמת יותר. כך יוצא שחברי מועצת עיר שתמכו למעשה בשיפוץ הטיילת מתבטאים לכאורה נגדו בימים אלה, פשוט כי צריך שיהיה על מה להפגין לפני בחירות. זה לא שאני לא חושב שלא היו טעויות קריטיות בקדנציה האחרונה של חולדאי – בנייני הבימה, מוזיאון תל-אביב והסינמטק החדשים הם כולם כשלים ארכיטקטוניים-אורבניים ציבוריים משמעותיים שבאו לעולם במהלך הקדנציה הנוכחית (לפעמים נדמה לי שמוזיאון תל-אביב החדש גרוע יותר מבניין הבימה החדש ולפעמים להיפך). מדיניות המעדיפה דיור למכוניות על-פני דיור לאנשים קיבלה גם היא קידום משמעותי. אבל לא על הנושאים האלה צועדים החברים, אלא על הטריבונה של החוף. על-מנת לעשות קצת סדר כרונולוגי בשיפוץ הטיילת בכוונתי להביא לכאן את כל המסמכים שמצאתי ואת הדרך שבה התגלגל העניין שהיה על השולחן כבר מ-2010.

ראשית, כדי להבין איך תוכננה הטיילת החדשה צריך ללכת לתב"ע (תוכנית בניין עיר) שבאה להגדיר ולהסדיר את שימושי הקרקע בחוף הים המרכזי של תל-אביב. כל מסמכי התוכנית הידועה בשמה תב"ע 3484 מצויים בלינק הזה. שימו לב שהתוכנית אושרה בועדה המחוזית (משרד הפנים) ופורסמה ב-6 באפריל 2009. הדיונים עליה בכלל התקיימו עוד לפני הבחירות הקודמות והיא מנסה להסדיר את כל הבנייה שכבר קיימת בתחום חוף הים ולתכנן לעתיד. בתוכנית זו בוצעה שגיאה מהותית אחת והיא הפרדה בתכנון בין כביש הרברט סמואל וחזית הבניינים אליו לבין השטח של הטיילת והחול ממערב לו. לדעתי, תכנון הרברט סמואל ובנייניו לא יכול להיות נפרד מתכנון הטיילת, אבל בפועל זה מה שקרה. כבר בתוכנית זו למעשה הכיוון העיצובי של הטיילת החדשה החל להיקבע בפועל, כאשר נספח העיצוב נשאר לתכנון מפורט.

לאחר אישור התב"ע נגשה העיריה לסגור את הפינה העיצובית. ב-2010 כבר הוכנה התוכנית והציבור נקרא לחוות את דעתו (גם כאשר כבר שינויים בפועל קשה להכניס). הנה כתבה מפורטת בנושא של נועם דביר בזמנו שעסקה גם בהרברט סמואל וגם בטיילת עצמה והנה פוסט של עבדכם. אפילו מפגש ציבורי בנושא התקיים בחודש אפריל 2010 והנה סיכומו. אז חוץ ממפגש ציבורי וקצת התעסקות תקשורתית גם הועדה המקומית, זאת שכל חברי מועצת העירייה שלנו חברים בה, נדרשה לסוגיית תכנון הטיילת. לשמחתי, ובאופן די מקרי הצלחתי למצוא את הפרוטוקול של הועדה המקומית שעוסק בעיצוב החדש של הטיילת. הנה הפרוטוקול כולו מתאריך 13 באפריל 2011 מעמוד 26 ואילך. שימו לב שמפורט גם הדיון הקודם בנושא שנערך בינואר 2011 ונראה כי גם בקרב חברי הועדה וגם בקרב הצוות המקצועי של העירייה יש הסתייגויות ניכרות מהטיילת התחתונה המתוכננת. בכלל כדאי מאוד לקרוא את המסמך הזה שודאי ישפוך אור על כל העניין בצורה טובה יותר.

הנה סיכום ההחלטות מינואר 2011 בועדה המקומית:

1. לאמץ את תהליך שיתוף הציבור ואת המסקנות כמפורט בדרפט לעיל.
2. לנושא הטיילת התחתונה – לאשר בנייתה בקטע אחד בלבד לניסיון כפי שיקבע ע"י מהנדס העיר.
3. לאפשר ביצוע שיקום החוף המרכזי בשלבים. תנאי להוצאת היתר הבנייה הראשון או השיפוץ  הראשון יהיה אישור מהנדס העיר לשלביות הביצוע.
4. להמליץ למתכננת המחוז ונציגת המשרד להגנת הסביבה ולולחו"ף על אישור התכנית.
5. לשוב ולדון בעוד שבועיים לאישור הועדה את חלוקת אזורי הזכינות , ונגישות ממזרח למערב.

והנה סיכום ההחלטות הנוספות שהתקבלו באפריל 2011:

1. יש לאשר את הטיילת התחתונה לכל אורכה, ביצוע כל קטע וקטע יבוא לאישור הועדה.
2. יש להביא לאישור הועדה כל היתר בניה או היתר שיפוץ.
3. איזורי הנגישות מהטיילת אל סככות הצל.
4. איזורי השימוש של מתקני החוף (מיטות שיזוף, כסאות, שמשיות וכיו"ב) כפי שאושרו במסמך מדיניות של העירייה משנת 2010.
5. שטחי הרשאה לכסאות ושולחנות במבני החוף.
6. הוספת שביל אופניים על הטיילת באיזור קפה לונדון ובאיזור המלונות בחיבור עם טיילת גורדון.

מסתבר שמיטל להבי (שאז הייתה בקואליציה של חולדאי) השתתפה בשני הדיונים (והביעה התנגדות לטיילת התחתונה) ולא ערערה על ההחלטות. סיעת האופוזיציה הגדולה, עיר לכולנו, נעדרה לחלוטין מכל הדיונים שעסקו בעיצוב הטיילת כאשר אלה היו מונחים לפתחה בועדה המקומית, ולא ערערה על ההחלטות. אם במקרה בששי הקרוב אתם הולכים לצעוד נגד ביצוע השיפורים בטיילת ונתקלים בחבר מועצה שלכאורה מתנגד לתוכניות, אנא בררו איתו היכן הוא היה בשעה שהדיונים האלה התקיימו ואם כל-כך חשוב לו לצעוד עכשיו בחום של יום ששי נגד ביצוע הפרוייקט, מדוע הוא לא ערער על העניין כשזה היה מונח לפתחו לפני כמעט שנתיים.

ועכשיו לעניין שלשמו התכנסנו והוא העיצוב של מדרגות העץ שמוריד מהטיילת כמה מטרים של חול בתמורה לשימושיות וחיבוריות טובה יותר. לא מדובר רק בקוסמטיקה, אלא בשיפור של פוטנציאל השימוש במרחב הציבורי. מתברר שבתל-אביב אוהבים לשבת על העץ הברזילאי שעמיד למים. שני מקומות שבהם יש מדרגות מחופות עץ מראים שיש לזה סיכוי גם בטיילת. החלק עם הכי הרבה שימוש ברחבת הבימה החדשה הוא השיקוע עם מדרגות העץ באמצע. גם בנמל תל-אביב, החלק שהוא יחסית פחות בלתי-נסבל מהשאר הוא המדרגות שיושבות מול המים. אפילו בכיכר רבין חיפויי העץ הפיחו חיים במרחב ובימים אלה ממש אפילו ספסלי הבטון כוסו באותו עץ חביב. הסכנה הגדולה הטמונה בחיפוי העץ המדובר הוא צמצום חספוסה של הטיילת ואני חושב שיש לא מעט אנשים שמעדיפים את הטיילת בדיוק כמו שהיא בגלל שהיא מחוספסת ומלאה גרנוליט. אני מעדיף לצמצם את החספוס.

מספר סוגיות נשארו פתוחות וידרשו עיון נוסף:

1. סוגיית המימון והתחזוקה. לתחזוקת הנמל יש חברה עירונית ובכיכר רבין מספר הספסלים הזעום ניתן לתחזוקה ע"י העירייה (וזה גם מתחת לחלון שלה). תחזוקת טריבונות עץ של כמה קילומטרים בים היא אתגר מימוני ותפעולי כבד מאוד שעשוי להיות מעבר ליכולותיה של העירייה בעתיד.

2. לאחר סיום השיפוץ בטיילת מתבקש להמשיך ולהאט את כביש הרברט סמואל כך שניתן יהיה לחצותו בקלות ובביטחה בכל נקודה ונקודה. כמו שהטיילת תחבר את החול לעיר בכל נקודה. הרברט סמואל צריך להפוך ממחסום תנועתי לרחוב שמאפשר חיבור ושימוש מיטבי במרחב הציבורי.

3. הצללה. יהיה נעים לשבת בטיילת החדשה אחרי שקיעת השמש או בחודשי החורף. בשאר הזמן עשוי להיות חם וקופח.

4. סוגיית משטר החולות. ככל הנראה הסוגייה הסביבתית המהותית היחידה שניתן להאחז בה. לא חושב שיגיעו להסכמה על הנושא. אם החול עוזב את תל-אביב הוא יעזוב עם 8מ של טיילת או לא. אם הוא לא עוזב את תל-אביב, הוא יישאר. אני מניח שזה ייקח כמה שנים לפני שיהיו מסקנות בנושא הזה.

עד כאן בנושא. אחת הכתבות היותר טובות שקראתי ושנותנת זווית הסתכלות קצת שונה על השיפוץ היא זו.

נלבישך שלמת בטון, ואז נחפה בעץ (ברקע ספסל בטון לפני חיפוי בכיכר רבין)
מוסיפים עץ לספסלי הבטון בכיכר רבין

פורסם בקטגוריה ביקורת, חולדאי, חוף הים, מוניציפאלי, תל-אביב | עם התגים | 12 תגובות

רוצים לחיות בזול? כדאי להיזהר מהמלצות של מדורי הנדלן

אחת הבעיות הגדולות של מדורי הנדלן בעיתונות הלכאורה כלכלית היא העובדה שצריך למלא אותם כל הזמן בטקסטים. משום כך אין זמן להתעמק בכלום (כמו בשאר העיתונות למעשה) ובדרך-כלל מדורי הנדלן נראים הרבה פחות מושקעים ומעמיקים מהמדורים שעוסקים בכדורגל. הצורך למלא את מדורי הנדלן בכתבות ללא הרף מבטיח שאחת לחודש בערך בכל מדור נדלן כמעט תופיע כתבה תחת הכותרת: "דירות שבעה חדרים בפחות מ-50,000 דרכמות במעלה פיז-די-לוך הציורית (רק חמש שעות נסיעה ממדינת ישראל ושעה וחצי מבית החולים הקרוב)." כדאי לציין שלרוב המדינה מסבסדת בצורה קיצונית חלק מהמתגוררים ביישובים המרוחקים (כלומר, תושבי גוש דן משלמים להם מכספם), ולמרות זאת רוב רובם של הישראלים לא רץ להטביע את עצמו בחיים מנותקים בסוף העולם שמאלה. הנה כמה דוגמאות מהזמן האחרון – אלפי שאולי בווינט בכתבה עם הכותרת המבטיחה: "יש דירות בפחות מחצי מיליון שקל" (נכון, ויש הרבה סיבות טובות לכך). ושוב אלפי שאולי שמתרה בכם: "עכשיו זה הזמן לעזוב את המרכז". אלדד דרור בדה מרקר עוזב הכל ורץ לקיבוץ יהל שבערבה. ושוב אלדד דרור מוצא מגרשים ברבע מיליון שקל, סמוך לסיביר. ועוד אחד מאילנה קוריאל בוויינט ששולחת אתכם לדרום העמוק להעסיק תאילנדים. מעבר לכתבות מהסוג האלה שעוסקות בפריפריה עצמה, כתבות אחרות טוענות שמצאו את מכרה הזהב בפרבור הישראלי הקרוב. אלפי שאולי מצא דירות זולות ברמת ישי על כביש שש (ושכח לספור הדלק). נמרוד בוסו הגיע לביקור בקריית אתא. מיותר לציין שהכתבות האלה נכתבות בעיתונים שמנוהלים כולם במעמקי גוש דן. לעתים נראה שהעיתונות עצמה מתגייסת על מנת לעזור למדינת ישראל במאמציה הבלתי-נדלים ליישוב ופיזור היהודים במרחבי ארץ ישראל. מאמץ שעולה לנו ביוקר רב כבר שנים ארוכות ושמיליוני ישראלים יהודים (וגם ערבים) נפגעו ממנו ועוד ייפגעו לצד הפגיעה בטבע הארצישראלי עצמו. ובכל זאת, למרות הקומוניקטים שמגיעים ללא הרף ממשרדי הממשלה ומגופים אחרים שטוענים שהמגורים בפריפריה הישראלית זולים וטובים (ורק הציבור הרחב משום מה לא מבין את זה), פה ושם מבליחה איזו כתבה שמנסה להעריך את המחיר האמיתי והיקר מאוד של מגורים בארץ לא-נושבת. הדבר הראשון כמובן שצריך להתייחס בעלות המחיה חוץ מהדיור עצמו היא עלות התחבורה. אם גרים בפיז-די-לוך תחתית ונאלצים להחזיק שני רכבים (5,000 ש"ח בחודש בקטנה) ולנהוג 300 ק"מ בממוצע ביום סביר להניח שגם אם הדירה תהיה בחינם עדיין העלויות של התחבורה יהיו יקרות יותר מהרבה אפשרויות מגורים סבירות יותר.  אביטל להב כותבת בוויינט שעם עליית מחירי הדלק אנשים נאלצים לבחור על מה להוציא את הכסף, אבל בגלל שקשה יותר לצמצם עלויות תחבורה (אלא אם כן עוברים דירה) יוצא שמקצצים לא פעם בדברים אחרים. והנה כתבה נוספת שנותנת סקירה קצרה של מצבם העגום של יושבי הפריפריה (וזה עוד עם כספי המסים שמסבסדים חלק מהעסק), הנובע גם בגלל עלויות תחבורה. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שבגלל המבנה החברתי-כלכלי של יישובים קטנים, הם לא מפתחים הרבה פעמים תחרות ומגוון שמתאפשרים בריכוזי אוכלוסין גדולים ולכן המחירים של הרבה דברים שיש בהם (מה שכבר ניתן להשיג שם) יותר יקרים. באשר לפרבור – גיל שלמה בגלובס עושה קצת סדר בין עלויות הדיור והתחבורה וממליץ להתקרב למקום העבודה. ולסיום, כתבה אופטימית של שירי דובר ואייל צאום בגלובס שממחישה עלויות חברתיות נוספות (מעבר לעלויות כלכליות) של מגורים ביישובים קטנים ומרוחקים לעומת מגורים במרכז. לסיכום, בפעם הבא שאיזו כתבת נדלן מוכרת לכם סיפורים על עלויות מגורים זולות בפריפריה תזכרו שגם עם הסבסוד שמדינת ישראל נותנת למתגוררים שם (על חשבון כלל התושבים) עלויות המחיה והעלויות החברתיות בפריפריה גבוהות כל-כך שרק אנשים עשירים מאוד, או כאלה שמעדיפים באופן מפורש להתרחק מחברת בני אדם, יכולים ממש לחיות בפריפריה. ונשאר רק לייחל למדורי נדלן שיתעמקו קצת יותר בגורמים השונים שעוסקים בתכנון העירוני שבסופו של דבר מייצר גם את הדירות וגם את עלויות התחבורה שעליהן מתיישב המערך החברתי שבו בסוף כולם נאלצים לחיות.

פורסם בקטגוריה ביקורת, דיור | 10 תגובות

מחפש כיוון לפוסט-דוקטורט – עזרתכם נדרשת

אמנם יש עדיין הרבה זמן לכאורה עד סיום הדוקטורט, אבל ההכנות לפוסט-דוקטורט כבר בעיצומן. ממש השבוע התבשרתי שמאמר נוסף שהייתי שותף זוטר בו עבר גם הוא בהצלחה תהליך של קבלה לפרסום אקדמי כחלק מספר וזה כבר מעלה את מספר הפרסומים האקדמיים שהייתי שותף להם לשניים! כמו שחלק מכם יודעים אני עובר תקופה של התבצרות אקדמית במגדל השן ועסוק בעיקר בכתיבה באנגלית לטובת יצירה של אוסף פרסומים שיעזור לי להתמודד על משרה אקדמית בהמשך (וגם יעשה שינוי מהותי בכל העולם האקדמי והלא-אקדמי הסובב אותנו כמובן). חוצמזה, אני גם מכין את המקלדת לקראת כתיבת הדוקטורט עצמו שבו אני מקווה יסופר סיפור מעניין וברור של היחס בין הצורה העירונית של כמה שכונות בתל-אביב לאינטנסיביות של הולכי הרגל בהן.

בקיצור, בתוך כל זה צריך להתחיל גם לתפוס כיוון לפוסט-דוקטורט. נראה שהמשך הקריירה שלי יהיה באחד התחומים הבאים: גיאוגרפיה עירונית, תכנון עירוני, קיימות עירונית או תחבורה עירונית וכל שילוב של נושאים אלה. לעניין ביצוע הפוסט-דוקטורט עצמו אני מתכוון לעזוב את הפריפריה ולצאת לפוסט בחו"ל באחד המרכזים הגדולים במערב – או בצפון אירופה או בצפון-מזרח ארה"ב (ההעדפה היא לצפון אירופה) וזה השלב שבו אני פונה אליכם לעזרה, ובעיקר לאלו מכם שכבר עברו את התהליך הזה בעצמם.

כל לינק, טיפ, כיוון למלגה וכיו"ב לפוסט-דוקטורט באחד התחומים שציינתי באוניברסיטה חביבה במיקום טוב במערב יתקבל בברכה. אפשר להגיב כאן בפוסט או ליצור איתי קשר כאן. אני מודה לכולכם מראש.

פורסם בקטגוריה אקדמיה | 5 תגובות

מקבץ לינקים למוצ"ש

1. נפתח עם הרצאה מעוררת השראה של מייקל קולוויל-אנדרסן על עיצוב עירוני, תחבורה ובעיקר בני-אדם:

2. עוד סיפור משרשרת הכשלונות של הייהוד הפרבורי בארץ ישראל – הפעם בכרמיאל.

3. נעמה ריבה כותבת על תהליך של התחדשות עירונית בנאנט שבצרפת – תהליך שקורה ביותר ויותר מקומות, אבל טרם הפציע במקומותינו.

4. מגנם של הולכי הרגל במקסיקו סיטי.

5. כבוד השופט לא התבלבל בפסיקה הזאת ושמר על זכותם של בני האדם במלחמתם עם מכונות הפח.

6. ואחרי שנהננו מקופנהאגן ומנאנט נסיים בקקה התכנוני שלנו בתל-אביב. ארי ליבסקר ביקר בסביוני אביב, בית האבות החדש ליד סמינר הקיבוצים:

פורסם בקטגוריה לינקים | 3 תגובות