הזמנה להרצאה אקדמית – יום שלישי הקרוב בצהרי היום

השנה הקרובה מסתמנת כשנה אקדמית ביותר מבחינתי. אני מרכז שני מחקרים מסיביים (אחד מהם זה ממש הדוקטורט שלי) וגם מקווה לפרסם סופסוף מאמרים אקדמיים על מחקרים שכבר ביצעתי. כדי לאפשר את זה אני מנסה לצמצם פעילויות לא אקדמיות ולהסתגר במגדל השן (למעשה, בעיקר ליד השולחן בבית). בכל מקרה, בשבוע הקרוב תהיה לי הזדמנות לסקור את פועלי המחקרי הצנוע וכן את המחקרים שאני מעורב בהם כעת במסגרת הסמינר המחלקתי של החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב. הסמינר פתוח לכל דכפין ואין צורך להיות סטודנט באוניברסיטה כדי להגיע. אם מעניין אתכם לשמוע מה אני עושה כשאני לא כותב פוסטים, אתם יותר ממוזמנים להגיע (במיוחד אם אתם בכל מקרה באזור).

ההרצאה תתקיים ביום שלישי, ב-15 בנובמבר, בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם (ברחוב זליג 10, קצת מחוץ לקמפוס) בשעה 12:15, בחדר 115. אני מתכוון להתמקד בעיקר בל האופן בו הסביבה הבנוייה קשורה לתנועת הולכי רגל ולהעלות כמה תהיות שנובעות מתוך הקשר הזה.

פורסם בקטגוריה אקדמיה, הולכי רגל | עם התגים | כתיבת תגובה

עוד כמה אנשים שיהיו באשקלון בסוף נובמבר

אנחנו מתקרבים לכנס אשקלון-מרחב לפיתוח כלכלי עירוני ה-29 וב-30 בנובמבר. מעבר לרשימה גדולה של דוברים ישראלים בכנס יהיו גם שישה דוברים מחו"ל שכל אחד מהם שווה נסיעה.

ראשון – Somik Lall, אשר מכהן ככלכלן אורבני בבנק העולמי, וידבר על השינויים שעברו על הפיתוח הכלכלי המקומי, מהשקעה באזורים מסויימים (שלא עובדת), דרך השקעה בתמרוץ העתקת מפעלים (לא עובדת) וכלה בהשקעות בעירוניות שמייצגות את הקו החדש של פיתוח כלכלי מקומי (שמצליח לעבוד). אחריו יש לנו את Shelly Poticha, אשר עובדת כיום במשרד השיכון האמריקאי כאחראית על דיור וקהילות בני קיימא. לפני כן היא עמדה בראש ארגון Reconnecting America, שעוסק בחיזוק והעצמת קהילות דרך דיור, תחבורה ושימושי קרקע (כלומר, מסחר ותעסוקה). פוטיצ'ה תדבר על מינוף המרחב הציבורי והדיור לחיזוק היתרונות הכלכליים של העיר.

דובר נוסף מחו"ל הוא Joe Montegomery, אשר עומד בראש ULI אירופה. ULI זה ראשי תיבות של Urban Land Institute, ומדובר במכון מחקר נדל"ן גלובלי שמקדם בין השאר עירוניות ואפשרויות ליצור נדל"ן לא פרברי בעולם. אני מקווה שבעזרת הכנס הזה יהיה בעתיד ייצוג לגוף הזה גם בישראל. דובר יותר מוכר בארץ הוא Glenn Yago, אשר עומד בראש מכון מילקן לחיזוק כלכלי בישראל, וידבר על אפשרויות מימון לפרוייקטים עירוניים.

חוץ מהדוברים האלה יש עוד שניים, אולי המבטיחים ביותר. Dhiru Thadani, אשר בשנה החולפת הוציא ספר עב כרסבעל פוטנציאל להפוך לקלאסיקה בתחום האורבני (אולי כמו Pattern Language של כריסטופר אלכסנדר אם לשפוט בינתיים לפי התגובות), הוא ניו-אורבניסט מוביל שמתכנן פרוייקטים אורבניים גם בארה"ב וגם בהודו. ת'אדאני יעסוק בבינוי העירוני ככלי לחיזוק היתרונות הכלכליים של העיר. ואחרון חביב הוא Scott Bernstein שעומד בראש ה-CNT שזה ראש תיבות של Center for Neighborhood Technology, או בעברית – המרכז לטכנולוגיה שכונתית. מדובר בארגון שעוסק בעירוניות בת קיימא ובכל האספקטים שלה – מתחבורה ודיור, ועד מים ופסולת. הארגון הזה אחראי בין השאר על פיתוח מדד הדיור עם תחבורה בישג יד (מדד הדע"ת) ועל זה ידבר ברנשטיין בכנס.

הרבה מהדוברים בכנס ידברו על החיבור בין תחבורה ציבורית לפיתוח עירוני, נושא שבעולם כבר עוסקים בו עשרות שנים, אבל בארץ בקושי נמצא בחיתולים. הנה וידאו קצר על הנושא:

ובלי קשר לזה, הכנס הזה יהיה מנה גדולה של עירוניות. מומלץ ביותר! ועוד וידאו אחד, פשוט כי הוא טוב:

פורסם בקטגוריה אורבניזם, המלצה | עם התגים , | 2 תגובות

דרושות המלצות לאפליקציות של מפות

מסתבר שפספסתי לחלוטין את העובדה שסופסוף אפשר להשתמש באפליקציות שיושבות על גוגל מאפ גם בישראל. מדובר בהתקדמות גדולה מאוד ועולם חדש של אפשרויות ניידות ומיקום נפתח לנו ממש בתוך הכיס. אשמח אם תוכלו לשתף כאן המלצות על אפליקציות מבוססות מפות גם לאנרואיד וגם לאייפון (וגם לשניהם).

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , | 5 תגובות

הכנס הכי חשוב בתחום העירוניות השנה – עוד חודש באשקלון

הכותרת קצת בומבסטית, אך לטעמי היא משקפת את הפוטנציאל של הכנס אשר יתקיים בתאריכים 29 ו-30 בנובמבר באשקלון בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". הכנס מאורגן ע"י עמותת מרחב ועיריית אשקלון ובנוסף כמובן עוד נותני חסות שונים. את המושבים השונים בכנס ינחו 12 ראשי רשויות ויהיו שם לא מעט מהאנשים שקובעים את הצורה של הערים בישראל. לא פחות חשוב – בכנס יהיו שישה מרצים אורחים מחו"ל, אשר כל אחד מהם הוא איש משמעותי בתחומו, וביניהם דירו ת'אדאני האורבניסט (וחבר הועד המנהל של ה-CNU), שלי פוטיצ'ה ממשרד השיכון האמריקאי (ראש תחום בנייה ושכונות בנות קיימא), וגם סומיק לול (Lall ולא Lol) מתחום האורבניזם בבנק העולמי.

את התוכנייה הכמעט הסופית ניתן לראות כאן. על הכנס כולו אפשר למצוא עוד חומר כאן וגם כאן. ואת הארוע בפייסבוק אפשר למצוא כאן. אני מתכוון להיות באשקלון למשך כל הכנס, ואני ממליץ לכל מי שעירוניות מעניינת אותו לפנות זמן ולהגיע לשם. בכלל, במהלך החודש הקרוב עד הכנס אני מתכוון להעלות כאן עוד כמה פוסטים בקשר אליו. הכנס דורש רישום וגם תשלום, ויש הנחות משמעותיות לסטודנטים ולחברי מרחב. את ההרשמה לכנס ניתן לבצע כאן.

ולסיום, הנה ההזמנה לכנס (קליק להגדלה):

הזמנה לכנס אשקלון-מרחב
הזמנה לכנס העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

פורסם בקטגוריה אורבניזם, המלצה | עם התגים , , | 3 תגובות

לקט לקראת ההפגנה במוצ"ש

במוצ"ש הקרוב אני אצא שוב למסע הרגלי בחברת עוד כמה חברים מהבימה לכיכר רבין שחוזרת לתפקידה. בדומה להפגנות הקודמות, גם הפעם אין לי חשק ללכת, אם כי סביר להניח שהפעם זה לא יהיה מרחץ זיעה לח ומהביל כפי שהיה ביולי ובאוגוסט. אבל אני אלך שוב. יש הרבה מאבקים שמתנקזים לעסק (המתמחים והרפואה הציבורית היו השבוע במרכז העניינים) הזה, ומדובר גם בחלק מגל גלובלי כללי של הפגנות על כלכלה וחברה. ובכל זאת, מבחינתי האישית זה עדיין המאבק על הדיור והאפשרות לאפשר יצירה מקומות עירוניים חדשים בישראל. מאז המחאה הזדמן לי גם להיות חלקיק מצוות המומחים "האלטרנטיבי", שאולי יהיה התחלה של משהו שיקדם אותנו לעבר מדיניות דיור, תחבורה ותכנון טובה יותר, אבל זה תלוי גם בכך שמעודף מומחים לא יצאו רק דיונים וויכוחים אינסופיים, חלקם אבסטרקטיים לחלוטין. יצא לי גם להיות חלק מהצוות שהיה מעורב בהמלצות עמותת מרחב שהוצגו ע"י אדר' דרור גרשון (מנכ"ל מרחב) לועדת טרכטנברג ולראות איך במסקנות הועדה הזו הצליחו למסמס כל אפשרות לתיקון וממשיכים להמליץ ללכת באותה הדרך שהביאה אותנו למשבר הדיור הנוכחי. לפיכך, אני מתכבד לקבץ כאן כמה לינקים מהפוסטים שנראה לי שהיו מהטובים יותר שכתבתי בזמן מחאת הקיץ הבוערת:

1. כמה מילים על "מצוקת הדיור בתל-אביב".

2. שוק הדיור אינו חופשי מספיק – על רגולציה ומצוקת דיור.

3. לא על הדיור לבדו צועד האדם – גם על התחבורה.

4. עירוניות חדשה נולדה בשדרות רוטשילד.

5. חניונים חורגים לאלוהים במקום דירות לאנשים.

6. לא פוסט, אלא קטע מיו-טיוב שבזמנו ירד ועכשיו חזר – מצוקת הדיור של גידי גוב בבוגרשוב:

פורסם בקטגוריה לינקים, לקט | 3 תגובות

בנגב יחרבן עם ישראל

בהנחה שהעסקים יתקתקו כרגיל, ביום ראשון הקרוב הממשלה תחליט להמשיך ולחרבן את הנגב בשם אידאלים עמומים שמתכתבים עם מילים כמו ציונות, התיישבות, גאולת הארץ ועוד מילים שנלקחו מקונטקסט מסויים ועוותו לצרכים כאלה ואחרים. כידוע, עד היום, כל היישובים שמדינת ישראל הקימה בנגב מאז 1948 הם הצלחות מסחררות. הנה, סקיצה מהתוכנית לבאר שבע מ-1950 שעתידה להפוך אותה ל"מרכז ארצי חשוב בתחבורה ובתעשיה". גם היום עדיין מדברים כך על באר-שבע, ולמרות שחלפו יותר מ-60 שנה, באר-שבע היא עדיין רק עיירה אוניברסיטאית ענייה. גם שאר הערים הקטנות יותר שהוקמו בנגב, כגון ירוחם ואופקים (ערי פיתוח משנות ה-50) וערד (הוקמה בשנות ה-60, לא כעיר פיתוח, אלא כעיר העתיד, והפכה עם השנים לעוד עיירה ענייה בנגב) הצליחו מעל למשוער.

באר שבע בחזון מ-1950. ממשלת ישראל וגם באר שבע עדיין תקועות שם. (התמונה מתוך הארכיון המופלא של צבי אלחייני)
באר שבע בתכנון פיסי לישראל

אבל, כמובן המטרה הציונית הגדולה טרם הוגשמה. עדיין צריך לגייס עוד תקציבים ולחרבן את הצורה של הנגב כדי שאנשים יגורו בו ביישובים כפריים מסובסדים מרגל ועד ראש, ואם אפשר בדרך לפגוע במערכות האקולוגיות הטבעיות של הנגב ובנופיו, הרי זה משובח. זה נכון, לישראל יש עודפי תקציב, מים ואנרגייה שמאפשרים את כל זה, ואין טעם להשקיע ולנסות לתקן במקצת את היישובים המוצלחים שהוקמו כבר בנגב בשם אותם אידיאליים ציוניים. מקסימום, עוד כמה יהודים יגורו ביישובים מחורבנים ומי שיוכל להרשות לעצמו יגיע בחזרה למרכז הארץ, כדי לקבל כמה הזדמנויות לחיות. גם כיום, חלק לא מבוטל מהיישובים הקיבוצים הכפריים בנגב והמושבים בערבה מתמודדים עם קשיים אדירים של השארת אוכלוסייה ובעיות משאבים הולכות ותופחות. מזל שיש לנו את תל-אביב ובנותיה כדי לסבסד את כל זה.

גם בן-גוריון, האיש שטבע את המשפט "בנגב ייבחן עם ישראל" היגר אליו רק לתקופות של פרישה וכאשר עמל על בניית כוחו הפוליטי עשה זאת ממרכז תל-אביב (היכן שהיום שדרות בן-גוריון). עד כה ניתן לסכם את המבחן ככישלון. עם ישראל מקבל בלתי-מספיק במבחנו בנגב, והישראלים שגרים שם ברוב היישובים הם הישראלים העניים ביותר בישראל – גם היהודים וגם הלא-יהודים, למרות תקציבי העתק והסובסידיות שעברו לנגב בשמו של המבחן של בן-גוריון. למרות מחאת הקיץ, הדיבור על מגורים בישראל הוא עדיין דיבור של יציאה לפריפריה ענייה וחסרת סיכוי, אשר תלוייה במרכז לחלוטין, ולא חיזוק המרכז וגם חיזוק הפריפריה, כך שלא תהיה תלוייה בסובסידיות אינסופיות לנצח. הפריפריה מיועדת במצב הנוכחי לשמש בית לתושבים אשר קמלים לאיטם ורואים לא מעט מבניהם ובנותיהם נוטשים ברגע שמתאפשר להם. ביום ראשון הקרוב, האנכרוניזם של בן-גוריון יהדהד פעם נוספת בירושלים, הנגב ייפגע שוב, ותל-אביב תמשיך לשלם על החינגה הזו. אני מקווה שכל השרים שייאשרו את ההחלטה יעברו בעצמם לגור בנגב וידגמנו ציונות (ואם אפשר שיעברו לאופקים או לירוחם. עזבו, נסתפק בזה שיעברו לבאר-שבע) ולהתרשם מההצלחה של המדיניות הישראלית הזו ממקור ראשון.

פורסם בקטגוריה ביקורת, גיאו-פוליטי | עם התגים | 7 תגובות

איך שגלגל מסתובב

פוסט אורח מאת יהונתן משעל.

אני מאד שמח שרוכבי האופניים שיפרו את מעמדם בשנתיים-שלוש האחרונות. מאות ואולי אלפי רוכבי אופניים חדשים טסים להם בהנאה על שבילי האופנים של חולדאי, שמתפרסים לדבריו לאורך 100 ק"מ של ציורי מדרכה משעשעים. איפה שאין שבילי אופניים, הם סתם טסים על המדרכה כששיערם מתבדר ברוח הסתווית הנעימה, עם אוזניות לבנות באוזניים או מקל של מטאטא על הרמה – תלוי אם זה ביזנס או פלז'ר. בה בעת, רוכבי האופניים היקרים והטובים הפכו את חיי כהולך רגל לגיהנום, ותפסו את מקומם של נהגי הרכב בחיי כבריוני הכביש החדשים. כשאני יוצא מהבית, לפני שאני מניח את הרגל על המדרכה ביציאה מהבניין, אני מסתכל ימינה ושמאלה, בחשש. נתקעתי ברוכב אופניים ביציאה מהבית כבר פעמיים, שניהם היו עוינים ומפחידים, נהמו משהו על כך שאני לא נזהר והמשיכו הלאה בצילצולי פעמון דקיקים וצורמניים לשאר הולכי הרגל הטורדניים שהפריעו להם לנסוע על המדרכה. ואני לא סופר את הפעם שנתקל בי גם שליח פיצה עילג על קטנוע. "זה יודה הלוי 134 פה?" שאל אותי כשאני נאחז במעקה הבניין, מנסה להרגיש אם נשברו לי צלעות אחרי שחבט בי עם הכידון. קיויתי שלעולם לא יקבל יותר טיפ ויפרוש מהמקצוע. אז איפה אני אמור ללכת כדי להגיע למחוז חפצי? פארקור הרי הוא מחוץ לחוק. אולי רק ברחובות שבהן המכוניות חונות על המדרכה ואופניים לא יכולות לנסוע בהן (אבל גם לי לא ממש קל ללכת בהן, ובטח לא להולך רגל עם עגלת סופר, או עגלת ילדים, או כסא גלגלים) אולי על הכביש?

מה שבטוח, אבל בטוח, זה שלא אלך על שבילי האופניים. למי שלא יודע, כל מי שרוכב על אופניים עושה לכולנו טובה. הוא לא מזהם ולא נוסע ברכב, הוא יעיל, אקולוגי, מהיר, עושה ספורט בזמן הנסיעה, נהנה מהדרך ועושה שלום לחברים, שלא לדבר על כמה שזה סקסי. הרבה הרבה הרבה יותר טוב מסתם ללכת ברגל, למשל. אז כפי שאמרתי – לעולם לא על שבילי האופניים. זהו המקום ששמור לאנשים טובים יותר ממני, אקולוגים, יעילים וכו'. כשאין מכוניות בסביבה אפשר ממש לשמוע את שירת המלאכים כמו אוושה רכה שמלווה את רוכבי האופניים בנסיעתם. שמן ומים אמרו בעירייה על השילוב בין הולכי רגל לרוכבי אופניים, לא? אני מודה שקרה לי לעשות את הטעות הזאת – ומיד נשלח בי חרון רוכבי האופניים בצעקות וגידופים. מזל שעל הצד של הולכי הרגל יש גם אופניים, גם קורקינטים ממונעים וגם כל הולכי הרגל של השדרות, כולל הכלבים שלהם, עגלות, קבוצות התיירים ונושאי שקי הפטאנק. כמו הנהגים בכביש שבני תמותה הם אך מכשול בדרך ליעד הלא מעניין שלהם, כך גם רוכבי האופניים יודעים את ההיררכיה – קודם אופניים ורק אחר כך הולכי רגל נחותים. זה שאין להולכי רגל מקום ללכת בו בבטחה מעניין אותם מעט מאד, הם הרי ממלאים שליחות עליונה. גם כשהלכתי עם בתו בת השלוש של חבר ונאלצנו לחצות את השביל כדי להגיע למעבר חצייה, רוכב אופניים צדיק במיוחד החליט לעלות על שנינו מתוך החלטה לשים לטעויות כאלו סוף. שכל אחד ידע את מקומו. אולי הוא חשב שצריך לחנך את הילדים מגיל קטן?

ואיך אפשר להסביר את המהלך המבריק של העירייה לצייר שביל אופניים על שני הצדדים של שדרות רוטשילד בין נחמני לאלנבי? גם בצד של הספסלים. מבריק, כן? אז יש לי תיאוריה בעניין – כמו שלעניים אין לובי בכנסת, כך גם להולכי הרגל אין לובי בעיריית תל אביב. הולכי הרגל, ילדים, הורים, זקנים – מי שלא יהיו, הם האחרונים שחושבים עליהם בעיר. גם אין להולכי רגל צופר של אוטו, או פעמון מעצבן של אופניים – רק רצון להשתמש במרחב הציבורי כדי להגיע ממקום למקום בלי לפחד להדרס. ואם להשתמש בטיעון של זכותנו על הארץ, אנחנו, הולכי הרגל, היינו פה קודם. באופן אישי, אני מתחרט שבכלל המצאנו את הגלגל.

תוספת:

שביל האופניים החדש ברוטשילד על כל השדרה (יש אפילו גרסה דינמית. לא מומלץ לאפילפטיים):

להולכי הרגל מומלץ לעבור לריחוף
שבילי אופניים ברוטשילד על כל השדרה

פורסם בקטגוריה אופניים, ביקורת, הולכי רגל, פוסט אורח, תחבורה, תל-אביב | 23 תגובות

סוכות אורבניות בבני ברק – שאלה

ידיד הבלוג, אלון לוי, ביקש לברר האם יש משהו יוצא דופן באופן בו נבנות סוכות בבני ברק (יחסית לאלו הנבנות ברמת-גן או בתל-אביב או בכלל). העניין עלה בעקבות הכתבה המקיפה הזו על סוכות בברוקלין, וכן בעקבות התמונות האלה של ארכיטקטורה חסידית שם.

אז אם מישהו מהקוראים כאן יודע על מגבלות ופתרונות הארכיטקטורה של הסוכות בבני ברק – אתם מוזמנים לתרום בתגובות.

סוכה. במרכז לארכיטרטורה בניו-יורק
A Sukkah at the Center for Architecture in NYC

פורסם בקטגוריה ניו-יורק, פוסט אורח | עם התגים , , | 4 תגובות

הזמנה לכנס יום תחבורה ציבורית ביום חמישי הקרוב

ביום חמישי הקרוב, בשעות 8:45-14:00 בבית ציוני אמריקה בתל-אביב יערך כנס תחבורה ציבורית ע"י תחבורה היום ומחר, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. שאר הפרטים בהזמנה לפניכם (קליק להגדלה). ניתן להירשם לכנס כאן.

הזמנה לכנס יום תחבורה ציבורית 2011
הזמנה לכנס יום תחבורה ציבורית 2011

פורסם בקטגוריה תחבורה | עם התגים , , , | 5 תגובות

יש מעבר בטוח

לפני כשבוע וחצי פורסם כאן פוסט על סגירה בעייתית של מדרכה באתר שיפוצים של העירייה בחיבור של שדרות ח"ן לבן-גוריון. חוסר תשומת הלב השאיר את הולכי הרגל חשופים בשטח והציג לראווה אבסורד לא קטן, ועוד כזה שהעירייה עושה בשם שיפור המרחב הציבורי. אבל, מסתבר שניתן לפתור חלק מהבעיות בתל-אביב, ואפילו בזול. קצת לאחר פרסום הפוסט המצב בשטח השתנה וניתן להולכי הרגל מעבר בטוח, רציף והגיוני. אני מקווה שהעירייה תנחה את קבלני השטח שלה לפעול בהיגיון שמבטיח את בטיחות הולכי הרגל ובהמשך גם תחוקק חוק-עזר שיבטיח את בטיחותם גם בפרוייקטי בנייה בעיר שמבוצעים ע"י גורמים נוספים. כך נראה המעבר כיום:

מעבר בטוח להולכי רגל בתוך שיפוצי שדרות ח"ן
Shderot Chen is Fixed

כך זה נראה לפני מספר ימים:

מעבר לא בטוח להולכי רגל
Risky Closure for renovation in Tel-Aviv

שיפור קטן, שינוי גדול.

פורסם בקטגוריה הולכי רגל, כיכר רבין, מוניציפאלי, תל-אביב | 7 תגובות