חטאיה של העיר תל-אביב

בפרוס יום כיפור, אני מתבד להביא רשימה קצרה של חטאיה האורבניים החמורים ביותר של העיר תל-אביב. העיר תל-אביב בנתה במהלך שנותיה מספר פרויקטים שהכאיבו ועדיין מכאיבים לתושביה ולעצמה. מדובר בפרויקטים נקודתיים שבדרך-כלל לוו בכוונות טובות, אך למעשה משולים לחיתוך ורידים באמבטית קרח. כולי תקווה שהעיר תל-אביב תתעשת ותמצא תיקון ובשנה הבאה יתוקנו הפרויקטים המדוברים ובא לציון גואל. והרי רשימת החטאים העירוניים:

1. הדולפינריום

החטא: בנייה על קו המים.

העונש: פצע אורבני פתוח ומדמם, מלא זבל ושתן, שחוסם את הטיילת ואת הנוף.

הכפרה: השמדה בדינמיט או באמצעות טיל איראני. לחילופין, התחממות גלובלית ועליית מפלס הים יוכלו גם הם לעזור במחיקת הזוועה.

רוב תושבי העיר מדחיקים את עובדת קיומו של הדולפינריום, אשר נמצא בבעלות פרטית. מכיוון שהקרקע של הדולפינריום שווה את משקלה בזהב לא קל ליצור עיסקת נדל"ן שתצליח לדחוף את העניין קדימה. הרעיון הנוכחי הוא להחליף את הדולפינריום בשלושה מגדלי מגורים. הדבר היחיד הרלוונטי שמצאתי הוא כתבה של אבירמה גולן מלפני שנה המתייחסת למקום ולעיסקאות הנרקמות סביבו. מי אמר דולפינים ולא קיבל?

(הדולפינריום והקופות הסגורות שלו)
הדולפינריום

2. כיכר דיזנגוף

החטא: בניית מחלף לצורך פתרון בעיות תחבורה ללא התחשבות במרקם העירוני.

העונש: האצת קריסתו של רחוב דיזנגוף בשנות ה-70 ותרומה להתפוררות האורבנית של העיר.

הכפרה: צ'יץ' כבר הודה בטעות, ואולי עכשיו אחרי שיוציאו שלושה מיליון שקל מהכיס שלנו, יבואו עם תוכנית ראויה לחידוש כיכר דיזנגוף.

אחד מהחטאים שדומה כי יתוקן עוד בימינו אנו, מקסימום בתקופת הכהונה של ראש-העיר הבא. ג'ניה אווברוך וצינה דיזנגוף מתהפכות בקבריהן מרוב מתח. בזמנו, בסוף שנות ה-70, עת דיזנגוף מת סופית בעקבות בניית הכיכר, ואיתו שאר תל-אביב, מחירי הדירות בתל-אביב היו זהים לאלו שבפתח-תקווה. הכיכר הוגבהה ב-1978 על-מנת לאפשר לתנועה לזרום ביתר חופשיות במרכז העיר תל-אביב. פרנסי העיר באותה תקופה, ובראשם צ'יץ', שכחו שמטרת העיר היא להיות מקום לחיות בו, לא להזרים תנועה משומקום לשומקום ובחזרה. אם ירצה השם, עוד תחודש הכיכר ותפרח כקדם.

3. כיכר אתרים

החטא: בנייה על קו המים.

העונש: יצירת צלקת עירונית בסוף שדרות בן-גוריון והכתמת שמו של חתן פרס ישראל, יעקב רכטר.

הכפרה: יש תקווה שעם חידוש הפעילות במקום ע"י יזמים פרטיים הכיכר תחדש ימיה הלא-מוצלחים כקדם.

דרושה תוכנית מקיפה לפתרון סוגיית כיכר אתרים. כוחות השוק בלבד לא יגרמו לכיכר הזו, שתוכננה בצורה די מזעזעת, לפרוח. צריך להחליט מה עושים שם עם הפסג'ים המטונפים ואיך מעלימים את ריח השתן שמצטבר שם כבר שלושים שנה. הפתרון הראוי לדעתי הוא פירוק הכיכר. בגלל גובהה של כיכר אתרים מפני הים, גם עליית המפלס כתוצאה מהתחממות גלובלית לא תעזור למחוק את החרפה.

כיכר אתרים מופיעה בשיר הכל יכול של הבליינים (מאור כהן ואורן לוטנברג) באופן הבא:

הולכים בכיכר אתרים לכיוון הים,
נזכר באילן בן-שחר, חבל שהוא נעלם,
בשמונים וחמש קוליסיאום היה חזק,
אז הבנתי, חיי הבליין הם כמו משחק.

אילן בן-שחר נעלם. חבל שהוא לא לקח איתו את כיכר אתרים.

(הקולוסיאום המשתפץ בכיכר אתרים)
TA Atarim3

4. התחנה המרכזית החדשה

החטא: מגלומניה.

העונש: חיסול שכונת נווה-שאנן לעולמי עד.

הכפרה: אין כפרה.

הדרך להבין את גודל העוון שביצעו פרנסי העיר הוא לראות בגוגל את התחנה מלמעלה, בקישור הזה. כל מחשבה על התחנה הזו מעלה בי תחושת קבס, ולכן למי שיש קיבה חזקה אני ממליץ לקרוא את הערך בויקיפדיה שסוקר היטב את אם כל החטאים האורבניים בתל-אביב. התחנה המרכזית החדשה ראוייה לשיא גינס על טמטום, רשעות ומגלומניה שהתכנסו למקום אחד. אריה פילץ, היזם המיתולוגי שהקים את התחנה המרכזית, מחכה לראש העיר שיוריד אותה.

5. מגדל נוה-צדק

החטא: בנייה לגובה ללא התחשבות במרקם עירוני קיים.

העונש: פגיעה אנושה ברקמה העירונית של נוה-צדק/פלורנטין.

הכפרה: לקבוע שלא ייבנו יותר מבנים לגובה בתחומי העיר ההיסטורית של תל-אביב ויפו.

לדני קייזר, שאישר את התוכנית למבנה הזה, שמור מקום מיוחד בגיהינום. מעבר לכך נותר לקוות שהמגדל הזה יהיה תמרור אזהרה כמו מגדל הקונקורד בפריז, ולאחריו לא יבוצעו יותר פשעים אורבניים מסוג זה (אשרי המאמין).

(מגדל נוה-צדק)
מגדל נוה-צדק

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, חוף הים, כיכר אתרים, כיכר דיזנגוף, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

33 תגובות על חטאיה של העיר תל-אביב

  1. מרגוליס הגיב:

    מגדל נווה צדק הוא בהחלט אחד הדברים המכוערים, מטומטמים, חסרי הצדקה, מנותקים מסביבתם ומפלצתיים שראיתי בחיי. וחסרים לי פה עוד כמה סופרלטיבים.

  2. יהונתן הגיב:

    אמנם התחנה היא פשע אורבני, אבל אתה צריך לקחת את זה בפרופורציה. התחנה המרכזית לנווה שאנן היא כדיזינגוף סנטר לנורדיה. שני פשעים נגד האנושות שבוצעו, האחד בסוף שנות השבעים והשני בסוף שנות השמונים. לקחי הסנטר הם שהובילו לתחנה.

  3. ניימן הגיב:

    בעוד שעם רוב הפשעים אני חי טוב (אולי מכיוון שגדלתי איתם, פחות או יותר), זה של נווה צדק מזעזע ברמות היסטריות.

    קצת מבעס שאין לי סופרלטיבים להוסיף לאלו של מרגוליס :]

    (חוץ מזה, אחלה פוסט!)

  4. יוני הגיב:

    יש שתי בעיות עם מגדל נווה צדק שהופכות אותו לחטא הגדול מכולם:
    1. זה נזק בלתי הפיך וההשפעה שלו מתפרסת על חצי מהעיר: בניגוד לכיכר דיזינגוף או הדולפינריום, מגדל נווה צדק הוא נזק בלתי הפיך וההשפעה שלו ניראת לקילומטרים.
    2. המצב הולך להיות רק יותר גרוע – יש בתכנון מסביב למגדל נווה צדק עוד כ-5 מגדלים בערך בגבהים דומים. אני מאד מקווה שזה לא ייצא לפועל.

  5. אדר הגיב:

    אחלה בלוג ואחלה פוסט.
    אגב, התחנה המרכזית ה"חדשה" תוכננה ונבנתה לפני ארבעים שנה, בשנת 67. הבנייה שלה לא הושלמה מכל מיני סיבות, ורק בשנת 93 סיימו לבנות אותה והיא נפתחה לשימוש, על ידי לא אחרת מאשר חברת חפציבה שאימצה את הפרוייקט הכושל וניסתה להפוך אותו לכלכלי (היום זה בטח לא כלכלי).
    החטא האמיתי פה הוא לא של מי שתכנן את המבנה, שבטח בשנות השישים היה נחשב סופר מדליק, אלא של עיריית תל אביב שאישרה את חידוש הפרוייקט בשנות התשעים, בהן היה כבר ברור שזה נפל ופצע מכוער בלב העיר שיש להרוס אותו ולהתחיל מחדש. זה בטח היה מטעמים כלכליים, רק שכמו שכולנו יודעים, בטווח הארוך טעמים כלכליים הם לא תמיד… כלכליים. או משהו.
    אה ואגב, חברת חפציבה ידועה בטקטיקה שלה ללכת על פרוייקטים "חסרי סיכוי" המיועדים לאוכלוסיות חלשות, ולנסות להוציא מהם משהו. הם אלה שבנו את הפרוייקט של "רצים לדירה" שממוקם במיקום יוקרתי "בין מכמורת לקיסריה". כן, קוראים לזה גבעת אולגה.

  6. סגל הגיב:

    מסכים עם רוב החטאים, פרט לתחנה המרכזית. מצב התחבורה הציבורית בעירנו לא מעודד, ונדרשת יצירת עוד תשתית תחבורתית, ולא הריסת הקיימת. נכון, הבניין מכוער, אבל מבחינתי (ומבחינת רוב תושבי ת"א) כל השכונה הזו מכוערת, והריסת התחנה המרכזית בודאי לא תציל את נווה שאנן מצורתה העלובה ומתדמיתה הנוכחית

  7. לרמן הגיב:

    יהונתן, נורדיה הייתה שכונת מעברות בהשוואה לנווה-שאנן. חוצמזה, הסנטר לא מייצר כמות של תעבורה כמו התחנה המרכזית, שכמו שכתבה אדר, הותנעה בשנות ה-60 (10 שנים לפני תחילת הסנטר) והגיחה לחיים באמצע שנות ה-90.

    יוני, מגדל Sea One על רציף הרברט סמואל בפינת עזרא הסופר כבר נמצא בשלבי חפירת היסודות.

    סגל, שכונת נווה-שאנן היא אכן שכונת מוכת-גורל, אך כל עוד עומדת התחנה המרכזית בטבורה, היא לא תשתקם. גם מרכז העיר (רחובות מאזה, נחמני, שינקין ורוטשילד) היו מוזנח ומוכה לפני 25 שנה, וראה זה פלא, היום הוא מהווה את מרכז התסיסה האורבנית בארץ-ישראל. לשכונת נווה-שאנן יש פוטנציאל לשיקום עירוני שדורש את הריסת התחנה המרכית הקיימת (אולי חלוקה לשתי תחנות מרכזיות בתל-אביב, אחת בדרום, איפה שהייתה התחנה המרכזית הישנה, ואחת בצפון). חוצמזה, לא צריך להרוג שכונה שלמה בשביל תחנת אוטובוסים.

    (ותודה על המחמאות לפוסט!)

  8. גת הגיב:

    Well Written!!!
    מה שבאמת מרגיז הוא מגדל נווה צדק… אחרי כל כך הרבה מבנים חסרי טעם ששינו את הנוף העירוני לרעה במרוצת השנים, דווקא עכשיו שהמודעות לאסטיקה ולרומנטיקה של העיר תל אביב מתחזקת הקימו את המפלצת הזו בנווה צדק. זה לא בניין זוהי שכונה ורטיקלית, זה פשוט מזעזע, וסביר להניח שהוא גם יישאר ריק מכיוון שעלות הדירות תהיה כל כך גבוהה שרק מיליונרים אנגלים או אמריקנים שמחפשים דירת נופש ירכשו שם בית… פשוט מעצבן!!! חבל שאי אפשר להוריד מבנים, וחבל שלא עושים משאל עם לפני שבונים מפלצות כאלו!
    לגבי התחנה המרכזית החדשה, אכן פיל לבן… אבל היא משרתת הרבה מאוד אנשים ויש בה צורך. חוצמיזה אני ממליצה להגיע לשם בשבת בצהריים ולהתערבב קצת עם העובדים הזרים, זה קצת מרגיש כמו חו"ל.
    לגבי הסנטר – את רוב ילדותי העברתי במקום הזה כך שיש לי הרבה סנטימנטים למקום על אף כיעורו.
    וזהו מבקשת סליחה ומחילה על כל התגובות העוינות בשנה שחלפה, אתה יודע שזה בחברות 🙄
    גמר חתימה טובה לכולם

  9. יוני הגיב:

    לרמן, אני לא מדבר על מגדל Sea One. אני מדבר על מגדלים שצמודים למגדל נווה צדק, על רחוב אילת – בטענה שזה צמוד לתוואי הרכבת התחתית ולכן יש להקים שם מגדלים.

  10. לרמן הגיב:

    יוני, אכן יש כזאת כוונה. כרגע, לעיריית תל-אביב אין שום חוקים הנוגעים לשימור מרקם עירוני ולכן, אם מישהו מצליח לרכוש מגרש מספיק גדול, הוא יכול להקים מגדל על השטח.

  11. יוני הגיב:

    לרמן, זה לא מדוייק – כי בכל זאת זה דורש את אישור הוועדות השונות – והן בהחלט יכולות למנוע הקמת המגדלים באיזורים כאלו – לו רצו (ולו גם מהנדס העיר רצה).
    הבעיה היא שכרגע אין רצון לעצור את המגדלים האלה, אלא להפך – וזאת הבעיה הגדולה. אם רצו יכלו למנוע את זה ללא בעייה ללא קשר לאם קיימת תקנה בנוגע לשימור מרקם עירוני או לא.

  12. לרמן הגיב:

    מסכים, אבל באין קו מנחה אורבני, מדבר רק הכסף.

  13. san הגיב:

    למגדל נווה צדק, עתיד להצטרף אח – עבריין פוטנציאלי לא פחות,
    רוטשילד 1.
    מה שיגרום לשכונת נווה צדק, שחסומה משני כיוונים כעת, להסתם מכיוון נוסף.

  14. Poet הגיב:

    מי שראה / קרא את שר הטבעות וודאי שם לב
    ששני מגדלי הרשע של תל אביב (נווה צדק ורוטשילד 1)
    נורא מזכירים את ה-Two Towers

    אני בטוח שתוך כמה שנים גם תופיע עין בוערת
    מעל אחד מהם ובשני יגור קוסם רשע (או תאגיד רשע)
    😈

  15. יוחאי הגיב:

    אוסף יפה של חטאים בעיר הגדולה.
    החטא הכי גדול בעיני הוא מה שלא נבנה: רכבת תחתית. אם היתה רכבת תחתית, כמו בכל עיר בינונית במזרח אירופה, היו פחות פקקים, פחות זיהום ויותר כיף.

  16. גת הגיב:

    יוחאי אתה גאון!!! תמיד אתה מביא את הטוויסט – אהבתי את ההערה שלך

  17. דודו הגיב:

    poet

    אולי נוסיף פשע על חטא ונמוטט אותם לאחר שיבנו, משהו בסגנון התאומים רק בלי הרג האזרחים

  18. לרמן הגיב:

    מעניין באיזה מגדל יגור סארומן.

    דרך אגב, מסתבר שמגדל שלום נבנה עם הכנה לרכבת תחתית. אשרי המאמין!

  19. כינורי רונן הגיב:

    השאלה בנוגע למגדלים אינה האם לבנות אותם אלא איך לבנות אותם.

    מגדלים יכולים ליצור מירקם אנושי שתורם להולכי הרגל בעיר אם קומת הקרקע שלהם מעשירה את חיי הרחוב, היינו קומה מסחרית המאכלסת בתי קפה, חנויות וכו'. דוגמא לכך היא מגדל בנק לאומי החדש ברחוב הרצל. מגדלי אקירוב ברחוב פנקס ומגדלי YOO לא מנסים ליצור רחוב ולכן קומת הקרקע המטופחת ריקה ושוממה.

    לגבי מדיניות המיגדול של תל אביב – אולי לא צריך מדיניות כזו. הרי ת"א מיוחדת בכך שהינה עיר תוססת וחיה "משתנה תמיד", אולי החופש בתחום המגדלים הוא דווקא חיובי? מדוע אתם כה ששים לבקש מדיניות? הרי כדי לקבוע מדיניות תכנון שכזו, היינו תכנית אב או תכנית מתאר, יעבדו אדריכלים 5 שנים, כדי לאשרה יעברו שנתיים נוספות וכשיגיעו למימושה היא כבר לא תהיה עדכנית ורק תכבול את ידי המתכננים בעתיד. אולי חוקי השוק החופשי כן צריכים לפעול גם בתחום המגדלים, הרי הדברים הטובים ביותר בת"א (התעוררות שיינקין בעבר והתעוררות אבן גבירול בהווה) באו מלמטה ולא כמדיניות כפויה מלמעלה. נכון, צריכה להיות יד מכוונת, צריך לבחון כל מגדל בפינצטה, אולם בעולם שלנו הדינמי כל כך יש צורך בחופש וביוזמה אישית וחופשית של התושבים והיזמים. חופש הוא אבן היסוד של ההתרחשות העירונית, והוא הבסיס לפלורליזם ולרב גוניות התל אביבית.

    די להסתכל בקו הרקיע של תל אביב ולראות את הפיזור החופשי של המגדלים (אולי העירבוביה הזו הים תיכוניות? אולי זוהי האדריכלות המקומית שאנחנו מחפשים?). האם ריכוז המגדלים כמו שנעשה ברמת גן הוא טוב יותר?

    ההוגים העדכניים ביותר בתחום האדריכלות (רם קולהאס למשל) מבטלים כליל את התכנון האורבני, וטוענים כך – בעיר ישרור כאוס מוחלט והבניה בו תתנהל לפי כוחות השוק ללא חוקים וללא מגבלות. בתמורה הם דורשים לקבוע גבול לעיר, גבול שמעבר לו תחדל העיר להתקיים. מעבר לגבול זה תיאסר בניה לחלוטין, וכך תיפתר בעיית הזחילה האורבנית (העיר אינה מסתיימת אלא מתמוססת אל השטחים הפתוחים ויוצרת רצף אורבני אין סופי – מחסנים, אזורי תעשייה, מפעלים,…..). לדעתי למשל אותם עשירים שאתם מלינים נגדם – אני מעדיף שיגורו במגדל בתל אביב מאשר בשכונת הוילות ארסוף (סמוך לשפיים), שנבנתה על קו החוף בשטח של שמורת טבע מוכרזת.

    יש הטוענים שמגדלים לא מגדילים את הצפיפות בעיר. שווה בדיקה (אני אכן בודק שאלה זו, אם למישהו יש חומר קריאה אשמח אם יצור קשר) למיטב הבנתי המגדלים המודרניים, שמגיעים ל 30 קומות ול 150 יחידות דיור ויותר – כן מגדילים את הצפיפות. הגדלת הצפיפות העירונית היא כורח החיים בישראל, שהיא מדינה קטנה וצפופה – אוכלוסייתה גדלה ושטחיה ייתכן ויקטנו בעתיד (בלי להיכנס לפוליטיקה..). עלינו לצופף את העיר כדי להותיר שטחים גדולים יותר של טבע לא נגוע בארצנו. האירגונים הירוקים חייבים להבין שציפוף הערים הוא המעשה האקולוגי והירוק ביותר. אמירות ריקות וכלליות לא יפתרו את הבעיות.

    ספציפית לגבי מגדל נווה צדק – העובדה שמתכננים בקירבתו מגדלים נוספים מצביעה על כך שקיימת מדיניות שהיא מיגדול רחוב אילת (שהוא מחוץ לתחום העיר הלבנה). בכלל בתל אביב כפי שאני קורא את התפתחותה יש מדיניות של מיגדול לאורך עורקים ראשיים איילון, רחוב אילת וכדומה. זו מדיניות ראויה. עלינו להקפיד על איך ייבנו אותם בניינים. עלינו להקפיד לחייב את היזם שמטיל צל על בניינים נמוכים לפצות אותם בעזרת שיפוצם או יצירת שטחים פתוחים לטובת הציבור. לאסור באופן גורף זה להתעלם מהבעיות, להיתמם ולהיות צדקני עד כדי מיאוס. כדאי להתמקד ביצירת מנופים כלכליים שבעזרתם המגדלים שיוקמו יתרמו לסביבתם. פינוי הדולפינריום המכוער תמורת הקמת מגדל ברחוב הירקון היא דוגמא חיובית לכך – היזם יקים מגדל ובתמורה יסיר את השומה המכוערת שעל הטיילת.

    ויותר מכל עלינו לדרוש מפרנסי העיר שבמקביל לבניית מגדלים – ייבנו גם פרוייקטים של "דיור בר השגה" כדי שהמעמד הבינוני יישאר בעיר. כי הרי זהו האפקט העיקרי של המגדלים – הם מכוונים לבעלי יכולת שיכולים לממן בניה ותחזוקה כל כך יקרה. העיריה חייבת במקביל לתכנון המגדלים לתכנן בנייה מירקמית למעמד הבינוני שהוא המפעיל את העיר (משוטט בשדרות ,מקים חנות בשכונת החשמל, רוכב על אופניים בפארק הירקון, הולך להצגה בקאמרי…). אולי יש לחייב את יזם המגדל.

    ובמאמר מוסגר – אלה שזועקים כנגד עשירי מגדל נווה צדק כדאי שיבדקו את הרמה הסוציו אקונומית של תושבי נווה צדק…. ודי לחכימא ברמיזה. הרי מה רוצים אותם תושבים – עיריית תל אביב עשתה בחוכמה כשקבעה את שימור שכונתם, זו אכן פנינה נדירה שיש לשמור מכל משמר.
    אבל המגדל הוא מחוץ לשכונה – האם הכוונה היא גם לשמר את הנוף מחלונם של אותם תושבים?

    טעותו של מגדל נווה צדק אינה בגובהו או בעיצובו, אלא בקומת הקרקע שלו שמתנכרת באופן בוטה לרחוב אילת, ובכך שהוא מפנה לעיר את החזית (המזרחית) הטכנית שהיא אטומה ממסד עד טפחות (=התמכרות מוחלטת לדרישות היזם לחלונות לכיוון הים). טעות זו היא גם הטעות בתכנון מגדלי המלונות בקו החוף, שמפנים להולכי הרגל קומה טכנית של מזגנים מזמזמים וחדרי אשפה מצחינים, למשל ברחוב פרישמן בין רחוב הירקון לטיילת, או שלישיית המלונות דרומית לכיכר אתרים.

    האדריכל, במקביל למימוש דרישות הלקוח (לגיטימי לחלוטין) צריך לשרת את העיר ותושביה, ולתכנן גם עבורם.

  20. לרמן הגיב:

    כינורי, אין לי מילים. נתת לי הרבה חומר למחשבה.

  21. דודו הגיב:

    כינורי.
    בנוגע למיגדול אני מסכים איתך קמעה בכל מה שקשור לאופנה עכשווית, ושעריכת תוכנית לשם תכנון מקיף להסדרת אופנת המגדלים יכולה להיות לא רלבנטית בעוד 5 שנים אבל…..
    למרות שהרבתי לדבר בשם הבעיות החברתיות של המגדלים בוא נתחיל מזה שגם לעשירים צריך לתת פתרון דיור ואם הם רוצים לגור בצורת דיור כזו אז שייהנו, שנית, אם רוצים לבנות מגדלים על הכיפק לא באמצע אזור לשימור כגון המגדל ברוטשילד או נווה צדק, ישנו ויכוח בקהילת האדריכלים האם המגדלים ברוטשילד החיו את השדרה בגלל אנשי העסקים שמסתובבים שם או איכות הרחוב והפרוייקטים לשימור שהחזירו לרחוב את יופיו, נכון שבניית מגדלים היא כורח מסויים בגלל הצורך לצופף בנייה בארץ אבל התכנון הנכון מונע עוולות כמו מגדל האופרה או מגדלי הולילנד בירושלים(ועכשיו מצרפים ליד מגדל האופרה עוד מגדל כדי לאזן לכאורה את הבעייה והכיעור שהוא יצר) ושמונע יצירת קו רקיע עירוני שנראה כמו מסננת לשיטתי, לשיטתך זהו פיזור חופשי ולשם כך צריך שיקול דעת תכנוני ואורבני. אתה טוען שהמשיח קולהאוס מבטל את התכנון העירוני, יש לו את השיקולים שלו ויש לו בוודאי יותר ידע ממני אבל צריך הסתכלות קצת יותר מעמיקה לנושא, מבחינה אורבנית ערי הגנים נחשבו בתחילת המאה ה-20 כפלא שיציל את האנושות מהכשלים של העיר המתועשת וכיום כידוע מתייחסים לערי הגנים ככישלון. ענף הנדלן הוא דינמי אבל הוא לא פלסטיק נזיל או חומר ביד היוצר, חלום הבית הפרטי עם הגינה משל בכיפה -50-40 שנים וגם כיום הוא לא נעלם, אופנת המגדלים לא תחלוף כ"כ מהר מה גם שכיום ישנם מספיק מגדלים והתחלות בנייה כדי לספק את הביקוש למיליונרים ולכן כן צריך לתכנן את בנייתם בצורה מושכלת. מעבר לזאת אחת הבעיות שוועדות תכנון מקומיות רבות בארץ נגועות בפוליטיקה ואינטרסים, לא תמיד הן מקצועיות, והן מקדמות לא מעט פרויקטים של יזמים עשירים על חשבון הציבור, בהקשר לכך, ייתכן וחופש פעולה(לדבריך) הוא חלק מההתרחשות העירונית, אבל מתחם סגור בלב רקמה עירונית פוגע בדמוקרטיה של העיר ובחופש התנועה. כאשר רחובות או מתחמים הופכים ל"פרטיים", ומנוכסים לטובת פרויקט זה או אחר, נפגעת הספונטניות של התנועה ברחוב וחלק מן המרחב העירוני נגזל מן הציבור וזה אליבא דעירוניות חדשה.
    המגדלים לאורך האיילון(או האיילון סיטי לפי שרון רוטברד) הם הרע במיעוטו כי הם לא בלב העיר ההיסטורית, הם פחות פוגעים במרקם העירוני ומצריכים פחות שיקולים של התאמה לסביבה ישנה יותר, אבל מגדלים באמצע אזור לשימור? למזלו של המגדל בשדרות רוטשילד ולמזלה של העיר, השדרה תוססת, מלאה בבתי אוכל ובילוי ונעימה להליכה ברמה מספקת מכדי שהוא יוכל לפגוע בה עד כדי השפעה כפי שהתרחש במע"ר האמריקאי הטיפוסי של שנות ה-50 כאשר האזורים הללו שהיו רוויים במגדלים התרוקנו כבר ב-6 בערב.
    אתה מדבר על הצורך בציפוף ובניית מגדלים כפיתרון למחירי הדיור שרק עולים (למרות ובעיקר הבעייה שמגדלים נבנים רק לעשירים) ושהירוקים צריכים לגלות הבנה לבעיותיה העתידיות של מדינת ישראל, יש משהו בדבריך אבל העתיד הוא גם מה שאנו משאירים לילדינו, ערכים של שימור המורשת הבנוייה של המדינה/העיר הלבנה/העיר העתיקה בירושלים ומניעת הפגיעה בהם, קצת יותר חשובים לדעתי מלספק את הצרכים של סמי עופר, הבריטים, כבר לפני כמעט 70-80 שנים הגדירו את השימור לפני כל פיתוח וזה אף נכתב שחור על גבי ניירות שרטוט ובתוכניות המתאר שהכינו.
    על פי תפישת העולם של עיריית ת"א, שימור מייצר מגדלים, בכל מקום שבוחרים בשימור, בגלל ניוד של זכויות הבנייה, מייצרים מגדל. כמו המגדל בנוה צדק. בגלל שהקטינו זכויות בנייה במקומות אחרים – הוא נוצר, זוהי סוג של כניעה למיליונרים כי אם תוכנית השימור של ת"א כבר הייתה מתקבלת בוועדה הארצית לתכנון ובנייה דבר כזה לא היה קורה ונוצר מצב שהעירייה משתפת פעולה עם היזמים בגלל האינטרס הכלכלי(שהוא לגיטימי אך מסריח).
    לבסוף רק אומר המגדלים נבנים מלכתחילה לעשירים, לא רק בכדי לספק את המאוויים שלהם אלא מכיוון שהם היחידים שמסוגלים לעמוד בתשלומים של אחזקת בניין שכזה. מגדלים אינם מושכים את מעמד הביניים בגלל שהוא אינו יכול לרכוש דירה בבניין שכזה אבל גם מכיוון שתחזוקת מגדלים/בנייני מגורים גבוהים יקרה מאוד ורובנו לא יכולים לעמוד בזה כלכלית, כאשר בניין כזה איננו מתוחזק נוצרת אסלה בליבו של המתחם האורבני שיקר ללב כולכם, זוהי גם נקודה למחשבה .

  22. ברכה קונדה הגיב:

    עיר ראויה אינה נופלת קורבן לאופנה כזאת או אחרת, אלא מכירה במה שראוי לו להיות יציב, ובמה שצריך לשנות ולשפר
    רשימת החטאים כוללת כמובן לא רק בנייה מגלומנית אלא גם הרס גרנדיוזי.
    לכן, מתבקש לצרף לרשימת החטאים את מחיקתה של "גימנסיה הרצליה" (הקתדרלה של תל אביב – העיר העברית הראשונה), מקרה הרס עצמי ראשון, שבישר על הפתולוגיה העתידית: ויתור על המרחב הציבורי האזרחי בשם השוק החופשי, ויתור על סמל עירוני מכונן, העדר הפעלת שיקול דעת נאות והתנכרות הרשויות לרגשות התושבים. והיום, המשך אותה פתולוגיה – רק כשכבר לא מדובר בבניין בודד, אלא בפגיעה ברקמה העירונית של תכנית גדס וה"עיר הישנה" שנמצאים בסכנת הכחדה לנוכח גורדי השחקים המאיימים להמשיך ולפרוץ בכל מקום

    רשימת החטאים משקפת, את לקות היחסים, שבין מוקדי הכוח המכוננים בעיר – הרשויות, היזמים התושבים והמבקרים. החטאים, הם ביטוי של פתולוגיה תרבותית, לא פחות מזה. עד שלא יכירו בכך במשרדיהם של מקבלי ההחלטות ומעצבי דעת הקהל, ויחליטו ל"עשות תיקון", נמשיך כנראה לחיות בג'ונגל הנדל"ן המאיים על דמות העיר וזהותה, ועל איכות חיי התושבים.

    הלקות המערכתית, קוצר הראייה וכוחות השוק החופשי בעידן הרייטינג, מוביל להגחכת העיר הישנה והקפאתה בצלופן ובמודלים אוטומטיים של שימור מול מגדל בכל תב"ע נקודתית
    התקווה שלי היא שתכנית המתאר תשים סוף להתייחסות הנקודתית, שאינה נבחנת בחלופות, מנוכרת להקשרי המקום ולצרכי התושבים, מייצרת מטרדים סביבתיים וסוחטת משאבים
    תכנית המתאר עליה עובדים עכשיו מכירה בהכרח לשתף את הציבור, ואולי הערך המוסף האפשרי הוא שיסומנו קווים אדומים, החופפים לערכים המשתקפים מהמשוב הציבורי
    התל אביבים (המעודכנים היטב יש לומר) חרטו על מצע חזון העיר והתכנית האסטרטגית את ערכי הקיימות ושימור מרקם, מתוך כך יכולה תכנית המתאר לעסוק בביסוס זהותם הטובה והקיימת של שכונות ואזורים, שבהם פשוט יהיה אסור לבנות מגדלים.
    ולסיכום, המימד החסר באופן אקוטי בבנייה בתל אביב הוא עיגון ערכי, כזה המייצר רצף והמשכיות וריבוד לאורך זמן, כזה המכיר באופיה ומהותה של העיר על שכונותיה ומקומותיה
    כי הרי בבית קפה בקומת הרחוב של גורד שחקים לא ננוחם

    (האם יש רשימה מעודכנת של החטאים המתממשים לבוא עלינו?)

  23. ברכה קונדה הגיב:

    תודה, מכירה את האתר
    חסר בו מידע לגבי מידת המחלוקת בה נתון כל פרוייקט – למשל כאלה שממוקמים בתוך רקמת העיר הישנה, או בעייתיים בהקשרי חברה סביבה (אלה שסביב נוה צדק, פלורנטין וצפון תל אביב השקט למשל)
    האם מגדל "בתכנון" אומר שהוא לפני שלב היתר בנייה, או הפקדה?
    כמו כן, האם בנמצא הדמיות המשלבות בין הפרוייקטים ומראות תמונה כוללת יותר?. אלה מסמכים תכנוניים מתבקשים שהיה על העירייה לפרסם, אבל כנראה שאין אותם בידיה

  24. אלעד-וו הגיב:

    לרמן כתב על מגדל נוה צדק: "מעבר לכך נותר לקוות שהמגדל הזה יהיה תמרור אזהרה כמו מגדל הקונקורד בפריז, ולאחריו לא יבוצעו יותר פשעים אורבניים מסוג זה (אשרי המאמין)"

    אולי אני מאמין. אני מאמין שהכמעט-נצחון של חנין מיוצד ע"י ההתנגדות למגדל נוה צדק. מן הראוי לנופף בפני חולדאי בתמונת המגדל. המגדל היה צריך להיות על כרזות בחירות. בעזרת השם (מטבע לשון) לא ייבנו עוד דברים כאלה.

  25. באבא הגיב:

    מבול המילים הצודקות-פלצניות-טועות…הכלאותודבר,יישטף בקרוב ע"י הגמדיניג'אד הידוע,אשר הוא ורק הוא עוד מסוגל להחזיר אותנו לעצמנו ,כדי שנזכר לשם מה בדיוק אנחנו דווקא כאן…!!! אז נוכל (אולי)להתחיל הכל מחדש ב'עיר הלבנה' והפעם ללא השחור,הזיבולים הפלצניים למניהם,הנהנתנות הסרטנית,הקומבינות ושנאת האדם.

  26. לדעתי השאלות הסביבתיות והחזותיות שמתעוררות עקב בניית המגדלים הן רק התוצאה של חלוקה לא שוויונית ואולי לא צודקת של זכויות הבנייה, שהיא לדעתי הסוגייה העקרונית. זכויות בנייה הן משאב ציבורי השייך לכלל אזרחי העיר, והן ניתנות ליזמים על ידי הציבור באמצעות ועדות התכנון. כשאנחנו מתבוננים על מגדל נווה צדק מה שאנחנו רואים זה את המימוש של הזכויות האלה ואת הריכוז שלהן בידי גורם אחד. השאלה שמתעוררת היא פשוטה: למה הם כן ואנחנו לא? ההחלטה לתת זכויות בנייה מוגדלות באופן אקסקלוסיבי למי שיש לו יותר קרקע נשענת בדרך כלל על נימוקים רציונליים כמו האפשרות לחפור חניון גדול, או לבנות שני גרמי מדרגות, אבל היא בראש ובראשונה מעצימה בטור גיאומטרי את חוסר השוויון הכלכלי בין הכוחות השונים שמעצבים את העיר. במובן זה, אני סבור שאם מגיעים להכרעה עקרונית שתל אביב צריכה לצמוח לגובה, אז שהאפשרות לבנות לגובה תהיה נתונה לכולם במידה שווה ושזכויות הבנייה המוגדלות יינתנו לכולם מבלי קשר לגודל המגרש. במידה שהזכויות לא ניתנות למימוש, ניתן יהיה להעביר אותן או למכור אותן (וזה הרי כבר נעשה).

    אגב, מה שאיפשר את בניית מגדל נווה צדק זאת קודם כל העובדה שהוא לא ממוקם בנווה צדק אלא ביפו.

  27. לרמן הגיב:

    שרון, מסכים איתך בהחלט. תחת הערכים של התכנון בתל-אביב כיום לעשירים יותר (שהצליחו ליצור מגרשים גדולים) מוענקות זכויות בנייה מנופחות לעומת אלו בעלי המגרשים הקטנים. מעבר לכך, גם תוכניות הבנייה העיצוביות של המגדלים הנבנים מכוונים אך ורק ע"י שיקולי רווח בטווח הקצר ללא שום מחשבה על דמות העיר וחזונה לשנים הבאות, כלומר תמהיל הדירות הנבנה במגדלים אלה לא לוקח בחשבון שהעיר צריכה מגוון של אוכלוסיות כדי להמשיך להיות עיר.

  28. פינגבאק: מקבץ מוניציפאלי אחרון ודי (אלא אם יהיה סיבוב שני) | עוד בלוג תל-אביבי

  29. פינגבאק: על המיגדול | עוד בלוג תל-אביבי

  30. פינגבאק: אופניים במקום דולפינים | עוד בלוג תל-אביבי

  31. נחום כהן הגיב:

    הבעיה היא כמובן תוכנית מתאר לקויה ולא קיימת, ת.ב.ע. נקודתיות בכל מקום (מקור לבנינים לקויים, תמיד. התנגדויות חלשות מידי של שכנים בגלל מחסור כיס, חוסר אנשי מקצוע המוכנים להגיב ולעצור תכניות כאלה). כאשר התכנון העירוני לקוי, אין פלא שיש לתל אביב כל כך הרבה חטאיים. כל המילמולים על "עשירים", חזון, תמהיל דירות, וכו' התגובות הן ראויות אולי, אך לא מקצועיות, אנשי המקצוע פוחדים. גם האנונימיות איננה עוזרת. חסר אומץ.

  32. פינגבאק: התקדים החד-פעמי של תיקון כיכר דיזנגוף | עוד בלוג תל אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s