אחד הדברים האהובים עלי ביותר בעיר הקודש ,תל-אביב, הוא הקשר הנרקם בין אנשים תוך שניות בעיר הזו. יצאתי מביתי בצהרים, וכהרגלי לאחר שיבה מחו"ל הייתי בדרך לאכול חומוס אצל אבו-אדהם בקרליבך. בעודי צועד לי בשדרות תרס"ט ליד הבימה, בעל הקיוסק-קפה "מתחת לעץ", אמיר, מזמין אותי ליריד ספרים בתוספת ג'ז אצלו ביום ששי הקרוב. אני רושם לעצמי לבוא לשם וממשיך בדרכי. אני מאתר איש מחופש לצ'יף אינדיאני ומבקש רשות לצלם אותו בוידאו יורה בקשת.

מכאן העניינים מתחילים להידרדר, והאיש היקר מוצא את עצמו מכוון לעבר תפוח המונח על ראשו של אופנוען. התוצאה מובאת בוידאו המצורף. אין, פשוט אין על תל-אביב.