עישון שווה ירידה מהארץ

בדיוק חשבתי איזה כיף באיטליה ובכל מקום אחר שאסור לעשן בו במקומות סגורים וראיתי את הפוסט הזה של הופמן.

אפילו באיטליה שבמערב אירופה, עם אנשים שלא נתפסים בעיניי כמתוחכמים במיוחד (תחשבו טלויזיה איטלקית, תחשבו ברלוסקוני), צריך לצאת החוצה מהבאר או מהמועדון בשביל לעשן ולהסריח. הייתי עכשיו חצי שעה באוורבוך ואני צריך חפיפה לשיער. האם אנשים פה כל-כך מדוכאים שהם צריכים להתגבר על כך ע"י הסרחה הדדית? אולי ככה הם מראים איזשהו כח, מין תפיסת טריטוריה סרחונית? אולי סתם משעמום ופוזה אלעק?

אני לא יכול לא לצאת החוצה ונמאס לי מהסירחון. כל-כך קשה לחזור לארץ מחופשה וקשה עוד יותר המחשבה על כל אותן ערים נפלאות שבהן העישון אסור ורק פה בתל-אביב, העיר העברית היחידה, עדיין מותר לעשן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה עישון, שווה ירידה מהארץ, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s