הפוסט הזה מוקדש לכל אותם רוכבי קטנועים ואופנועים שמנסים לשפשף לי את הפגוש כשאני נוהג ברכב, או לדרוס אותי כשאני הולך ברגל.
להלן עשרת החוקים לנהיגה באופנוע (או קטנוע) בתל-אביב:
1. ברמזור אדום, כאשר המעבר מותר להולכי הרגל, התקדם כך שאתה עומד על מעבר החצייה באופן שחוסם באופן מירבי את מעבר החצייה ומכריח את הולכי הרגל להקיף אותך. מומלץ במיוחד בצמתים עמוסים בהולכי רגל, כמו דיזנגוף פינת קינג ג'ורג'. בונוס: ללחוץ על הגז כאשר הולך רגל עובר מאחוריך, ולהעיף עליו ענן זיהום מסריח במיוחד.
2. אם אתה עומד עם מספר אופנועים נוספים ברמזור אדום, תאמו התפרשות כך שתבוצע הפרעה מקסימלית להולכי הרגל לאורך כל מעבר החצייה ובתוך הצומת עצמו. בונוס: להכריח את הולכי הרגל לחצות במסלול הארוך ביותר האפשרי מצד לצד.
3. דאג שקטנוע 50 הסמ"ק שלך יפתח עוצמות רעש של מערבל בטון בזמן שהוא מאיץ מ-0 ל-10 קמ"ש.
4. סע עם הקטנוע המצ'וקמק שלך באיילון. נסה לסגור 60 קמ"ש תוך כדי התכופפות קדימה להקטנת החיכוך עם האוויר. בדוק תגובות נהגים מסביב. כביש החוף מומלץ אפילו יותר לבדיקה של נסיעה ב-50 קמ"ש.
5. אם ברשותך אופנוע כבד, שים פול גז באבן-גבירול בשלוש בלילה על-מנת לדאוג למוניטין של תל-אביב בתור עיר בלי הפסקה.
6. לעולם יש מקום לעבור בין שני רכבים גדולים ממך. אם משום מה אתה לא מצליח לעבור, צפור! גם אם אתה מנסה לעבור בין משאית לאוטובוס ברחוב קפלן, מגיעה לך זכות הקדימה.
7. זכור, האופנוען עצמו אינו פגיע מבחינה פיזית.
8. מומלץ לנסוע על מדרכות, כיכרות ושדרות, במיוחד כשיש באזור הולכי רגל רבים. הם יוכלו לנשום את הפיח המועשר של האופנוע שלך וגם לפחד מהאיש עם הקסדה. תרגיש מה זה להיות גבר. כיכר דיזנגוף (עם הרמפות) מומלצת במיוחד להקפות מסביב למזרקה.
9. נהגי המכוניות רואים אותך תמיד, גם כשאתה עוקף אותם מימין בזמן פנייה ימינה כשהם מסתכלים שמאלה על-מנת לתת זכות קדימה.
10. כאשר אתה חונה עם האופנוע על המדרכה, דאג להעמיד אותו במקום הצר ביותר האפשרי (בין פח למכונית חונה), כך שהולכי הרגל ייאלצו לרדת לכביש ולעבור מסביב.
11. חוק בונוס: ביום שתימרח/תיפצע/תיהרג בכביש, תוכל להתנחם בכך שהנהג שפגע בך (אחרי שחתכת אותו כמובן) יסבול מהרבה ניירת ובירוקרטיה (גם אם הרכב שלו לא יצטרך אפילו פחחות).
נראה לי שאני אוסיף כמה תמונות שממחישות את העניין בקרוב.
את ההשראה לקחתי מהפוסט הזה של ניצן.
כמו כן, הפוסט מוקדש גם לבלוג החביב הזה של כRובי.
ואם כבר אז תראו גם את הסרט בתחתית העמוד בלינק הזה (דרך כRובי).