אני צופה בקטע הזה. כשהייתי ילד ניסיתי גם לבלוע לעצמי את הפרצוף.
רסס – RSS
חיפוש
-
פוסטים אחרונים
תגובות אחרונות
יוסי פרום על גלידה מונטנה – מיתולוגיה… Lerman על פודקאסט ממצה מהעת האחרונה אפי על פודקאסט ממצה מהעת האחרונה ביולוג ירושלמי על כיכר התזמורת – בכייה… ביולוג ירושלמי על כיכר התזמורת – בכייה… ענן קטגוריות
אופניים אורבניזם אקדמיה ארה"ב ביקורת בית-קפה בלוגרול גיאו-פוליטי דיור הבימה הולכי רגל המלצה הפקעת המרחב הציבורי ווב 2.0 חולדאי חוף הים חיפה חניה יד אליהו ייעוץ ירושלים כיכר אתרים כיכר ביאליק כיכר דיזנגוף כיכר המדינה כיכר רבין כללי לינקים לקט מוזיקה מוניציפאלי מחוץ לעיר מסיבות נוה-צדק ניו-יורק ספרים עישון עצוב פוסט אורח פורטלנד פלורנטין רמת אביב שווה ירידה מהארץ שטויות שיר שמח תאונות תחבורה תיאטרון תכנון תל-אביבארכיון
אורבניזם מסביב לעולם
בלוגים אורבניים בישראל
הבנתי שאין לאיש שיניים, ולכן קל לו יותר לעשות את מה שהוא עושה (עוד לא החלטתי אם זה דוחה בטירוף או מצחיק לאללה) ובכל זאת, הסרט מעלה בי כמה שאלות:
א. מה זה זה הלשון הזאת? נראה שהיא משתרעת על פני כמה קילומטרים!
ב. האם הלסת שלו עשויה ממסטיק? נכון שקל יותר בלי שיניים, ובכל זאת…
אין לי מושג ממה עשו את הפרצוף שלו, אבל נראה לי שעם הלשון הזאת יש לו עתיד בסוג מסוים של סרטים.
רק בתחומי פטיש מאוד מוגדרים
(כאילו, מכוער כמו הלילה, היצור, גם כשהוא לא בולע את הסנטר)
(הוא בולע את האף, כל מה שנשאר ממנו זה הסנטר)
אני מצטער, אבל זה מצחיק! באמת שלא התכוונתי לעשות כל כך הרבה רעש לשכנים כל-כך מוקדם בבוקר.