תל-אביב מתאמצת להשיב מלחמה לרון חולדאי בחודשי הקיץ שלה. לאחר שבסוף השבוע שעבר הייתה הפגנה נגד רון חולדאי בכללותו, השבוע תהיה מחאה קטנה באמצעות מוזיקה על השיפוצים שהורסים לנו את החיים ביום המוסיקה הבינלאומי (הצרפתי) מחר. הארץ מדווחים על מספר הופעות באתרי שיפוצים בעיר, כאשר אני מתכוון להגיע ב-19:00 מחר להופעה ליד הבית באבן-גבירול פינת השופטים.
לפני שתקפצו עליי ותגידו לי שהשיפוצים האלה חיוניים ושחולדאי מחליף תשתיות שלא הוחלפו 60 שנה ויותר, אני אסביר לכם מה לדעתי הוא מבצע לא נכון:
1. לא צריך לשפץ את כל מרכז העיר בו-זמנית – אפשר לעשות את זה רחוב רחוב.
2. כשהעירייה הופכת לי את הצומת ליד הבית היא צריכה לפחות לשים לי בדואר הסבר על התוכנית שלה וכמה זמן היא צופה שהשיפוצים יימשכו, מספר ימים לפני שהשיפוצים מתחילים.
3. העירייה עבדה חצי שנה על הקטע של דיזנגוף בין תרס"ט להוברמן וסופסוף פתחה אותו לתנועה. שבוע אחרי זה היא באה עוד פעם ומשפצת חלקים ממנו לכמה ימים. טמטום, כסילות וחוסר התחשבות.
בעלי הג'ירף, שיושבים על אחד הקטעים באבן-גבירול שחולדאי חופר וחופר בהם, החליטו להביע את מחאתם עם חיוך באמצעות החולצות של המלצרים והמלצריות (ואפילו המאבטח במקום). חולדאי ממש הורג את העסקים על אבן-גבירול באזור השיפוצים.
כמו שאתם תראו אם תלחצו על התמונה כתוב על החולצות: "תעזור… תקפוץ על איזה דחפור" ו"ג'ירף הופכים עולמות מדרכות בשבילך!!". אני אהבתי את זה. מעבר לשיפוצי הרחובות שימו לב לאיך נראה תיאטרון הבימה בימים אלה.
דבר אחרון. ברור לי שחשוב מאוד להיות מחר במצעד הגאווה בירושלים. למרות זאת, אני די בטוח שלא אהיה שם. אני כל-כך מתעב את ירושלים, ואני הולך ומשתכנע שזו הייתה טעות לקבוע את בירת מדינת ישראל הריבונית שם. היה עדיף להשאיר את הבירה בתל-אביב ולהמשיך לערוג לאיזו ירושלים דמיונית שלא קיימת במציאות, מאשר לקבוע את הבירה במקום שנקרא ירושלים, אבל במציאות הוא פשוט עיר החושך, השנאה והמוות.
לינק לפירוט המחאה המוזיקלית נגד שיפוצי תל-אביב
עוד בלוג תל אביבי 
"הופכים מדרכות בשבילך", לא "עולמות"
אופס, הפרויד הזה.
אוי לרמן, לרמן….מה יהיה איתך?
עיר החושך, השנאה והמוות???? ועוד בהדגשה??
לא נסחפנו קצת??
נמרוד, יכול להיות שנסחפתי, אבל לפעמים אני מרגיש כאילו השלטון הפדראלי בירושלים (שהקשר ביני ובינו הוא אך ורק באמצעות המסים) מנסה להשתלט עליי ועל תל-אביב באמצעים בלתי-כשרים. חוצמזה, ירושלים זו ללא ספק עיר רווית מתח ופחד (ותשווה לחיפה שגם מעורבת מבחינה דתית).
אני חייבת להסכים עם נמרוד!
הגזמת קצת לא?! אומנם בעצמי ברחתי מירושלים ישר אבל היא לא עד כדי כך נוראית! ואל תשכח שעל אף מה שאתה חושב בסוף כן מקיימים שם את המצעד, וכן חיים שם חילונים, וכן יש להם את המעבדה!!! שהיא אחד המקומות המגניבים. הקיצוניות שלך לא שונה מהקיצוניות שלהם (אם תחשוב על זה)
נראה לי שכדאי להתארגן לסיור חילוני בירושלים. אולי בכל זאת יש למקום ההוא איזושהי תקווה. חוצמזה, אני לא שורף פחים.
אתה והסיורים שלך!!!
מפיל עלי תיק נוסף?
לאט לאט, קודם נעשה את דרום תל-אביב (ואני צריך להתארגן גם על בת-ים).
"לא צריך לשפץ את כל מרכז העיר בו-זמנית – אפשר לעשות את זה רחוב רחוב." –
אני לא מסכים – אבל אני מניח שזה נתון לויכוח.
באופן אישי אני חושב שעדיף לעשות שיפוץ גדול שמקשה על החיים במרוכז למשך שנתיים-שלוש, מאשר שיפוץ ארוך שהיה נמשך 20 שנה אם היו עושים את זה רחוב-רחוב.
אם היו עובדים רחוב-רחוב היחידים שהיו נהנים מזה היו הנכדים שלך.
גם בירושלים קרה אותו דבר – היה סבל נוראי במרכז העיר לתקופה של כ-3 שנים קשות, ועכשיו התוצאה מדהימה וזה בהחלט היה שווה את זה. אם היו מושכים את השיפוצים על 10-15 שנים ולא מתחילים רחוב אחד לפני שמסיימים רחוב אחד – זה היה הרבה יותר גרוע ומרכז העיר היה מתמוטט עד אז.
אני לא יודע אם זה שווה. אין לי מושג איך מרכז ירושלים היה לפני השיפוץ (וגם אין לי מושג איך הוא היום), אבל בטוח שיש כמה בעלי עסקים (וגם תושבים כמוני) שחושבים שהיה אפשר להקטין את הפדיעה במרכז העיר.
גם אני חושב שהגזמת לגבי ירושלים. היא אמנם לא ממש עיר, אבל בכל זאת, יש שם כמה מקומות נחמדים לטייל בהם, ואפילו יש כמה ברים נחמדים בדאון טאון. יש עדיין חלק חילוני בירושלים.
חוץ מהבעיות שציינת, אני אוסיף שבנות ירושלים לא יודעות להתלבש. סוודרים של דודות, ג'ינסים לא במידה, ובכלל מתלבשות רע מאוד. ואני מדבר על החילוניות. כן, גם על הסטודנטיות שגרות שם מספר שנים ובאו ממקום אחר.
יוחאי, רשמתי אותך לסיור המתוכנן בירושלים החילונית. סגרנו עם צוות הדרכה מקיף.