שאלה שנשאלתי באמת ליד המקס ברנר החובתי ברוטשילד.
רסס – RSS

חיפוש
-
פוסטים אחרונים
תגובות אחרונות
Naz על פרויקט ג'בליה יוסף על בדם איטלקי חפרו בשבילנו את הרכ… גיני על ציטוט עירוני מאז ולתמיד על רם כרמי והחיסול הממוקד של שדרו… Jenna על אז איפה מתפתח מסחר עירוני ואיפ… ענן קטגוריות
אופניים אורבניזם אקדמיה ארה"ב ביקורת בית-קפה בלוגרול גיאו-פוליטי דיור הבימה הולכי רגל המלצה הפקעת המרחב הציבורי ווב 2.0 חולדאי חוף הים חיפה חניה יד אליהו ייעוץ ירושלים כיכר אתרים כיכר ביאליק כיכר דיזנגוף כיכר המדינה כיכר רבין כללי לינקים לקט מוזיקה מוניציפאלי מחוץ לעיר מסיבות נוה-צדק ניו-יורק ספרים עישון עצוב פוסט אורח פורטלנד פלורנטין רמת אביב שווה ירידה מהארץ שטויות שיר שמח תאונות תחבורה תיאטרון תכנון תל-אביבארכיון
אורבניזם מסביב לעולם
בלוגים אורבניים בישראל
תגיד בתור תל-אביבי ותיק אולי אתה יכול להסביר לי מה זה השטף של אמריקאים שרואים בכל מקום בעיר ושנראים כאילו הם אשכרה נהנים מהשמש הנוראית?
עכשיו תגיד לי איפה זה רחוב דיזינגוף.
תיירים = תגלית + קיץ + לא-רק-אמריקאים + אני אברר.
ודיזנגוף, רק רגע, הופ מצאתי אותו – הוא היה אצלי בכיס כל הזמן.
שרון, הן לא חיפשו את רחוב לילינבלום, הן חיפשו את "הלילינבלום".
מעניין אם מישהו עוד זוכר שזה היה מוקד חלפנות הכספים השחורה בימים שעוד לא יכולנו להוציא דולרים מהקיר.
בודאי ובודאי שזוכר. תמיד כשאני הולך שם אני מדמה בעיני רוחי אנשים עם סטיפות מבצעים עסקאות בקרנות הרחוב (ותשמח לשמוע שעדיין אנשים מבצעים עסקאות עם סטיפות לא רחוק משם).
חוצמזה, פרט נוסף הוא שרחוב לילינבלום הוא אחד מששת הרחובות הראשונים של תל-אביב.
מקס ברנר הוא ממש לא חובה. אפשר לוותר, זה בסדר. מקבצי הפריחות, ומשקאות השוקולד שחונקים את הגרון ומכאיבים לבטן מרתיעים אותי. אם כבר אתה שם, חבל לעמוד בתור למקס ברנר. בדלת ליד יש את דיטה, עם אוכל לא רע בכלל, והם אף פתוחים 24 שעות.
ברור, ברור, אני יצאתי מדיטה.
פינגבאק: עוד בלוג תל-אביבי
פינגבאק: פוסע ברחובות העיר | עוד בלוג תל-אביבי