שאלה שנשאלתי באמת ליד המקס ברנר החובתי ברוטשילד.
רסס – RSS
תגובות אחרונות
Naz על פרויקט ג'בליה יוסף על בדם איטלקי חפרו בשבילנו את הרכ… גיני על ציטוט עירוני מאז ולתמיד על רם כרמי והחיסול הממוקד של שדרו… Jenna על אז איפה מתפתח מסחר עירוני ואיפ…
שאלה שנשאלתי באמת ליד המקס ברנר החובתי ברוטשילד.
 | Naz על פרויקט ג'בליה |
 | יוסף על בדם איטלקי חפרו בשבילנו את הרכ… |
 | גיני על ציטוט עירוני |
 | מאז ולתמיד על רם כרמי והחיסול הממוקד של שדרו… |
 | Jenna על אז איפה מתפתח מסחר עירוני ואיפ… |
עוד בלוג תל אביבי 
תגיד בתור תל-אביבי ותיק אולי אתה יכול להסביר לי מה זה השטף של אמריקאים שרואים בכל מקום בעיר ושנראים כאילו הם אשכרה נהנים מהשמש הנוראית?
עכשיו תגיד לי איפה זה רחוב דיזינגוף.
תיירים = תגלית + קיץ + לא-רק-אמריקאים + אני אברר.
ודיזנגוף, רק רגע, הופ מצאתי אותו – הוא היה אצלי בכיס כל הזמן.
שרון, הן לא חיפשו את רחוב לילינבלום, הן חיפשו את "הלילינבלום".
מעניין אם מישהו עוד זוכר שזה היה מוקד חלפנות הכספים השחורה בימים שעוד לא יכולנו להוציא דולרים מהקיר.
בודאי ובודאי שזוכר. תמיד כשאני הולך שם אני מדמה בעיני רוחי אנשים עם סטיפות מבצעים עסקאות בקרנות הרחוב (ותשמח לשמוע שעדיין אנשים מבצעים עסקאות עם סטיפות לא רחוק משם).
חוצמזה, פרט נוסף הוא שרחוב לילינבלום הוא אחד מששת הרחובות הראשונים של תל-אביב.
מקס ברנר הוא ממש לא חובה. אפשר לוותר, זה בסדר. מקבצי הפריחות, ומשקאות השוקולד שחונקים את הגרון ומכאיבים לבטן מרתיעים אותי. אם כבר אתה שם, חבל לעמוד בתור למקס ברנר. בדלת ליד יש את דיטה, עם אוכל לא רע בכלל, והם אף פתוחים 24 שעות.
ברור, ברור, אני יצאתי מדיטה.
פינגבאק: עוד בלוג תל-אביבי
פינגבאק: פוסע ברחובות העיר | עוד בלוג תל-אביבי