מספר חברים הסבו את תשומת ליבי לכך שלעתים אני זורק בבלוג זה מושגים אורבניסטיים ללא הרחבה על משמעותם, ואשר אינם מצויים עדיין בשימוש רחב בארץ. ובכן, על-מנת לאפשר דיון קל יותר וגם להרחיב על עמדותיי בנושא, אני רוצה להרחיב על מושג המפתח – ג'נטריפיקציה, ובאנגלית Gentrification.
הג'נטריפיקציה בבסיסה מתייחסת לתהליך בו אוכלוסיה חזקה יחסית נכנסת לאזור המאופיין באוכלוסיה חלשה יותר. התהליך מלווה בד"כ בעליית מחירי הנדל"ן ולפעמים גם במה שקוראים לו "אובדן אופי השכונה" ודחיקת רגליהם של התושבים המקוריים. יש לג'נטריפיקציה גם צדדים חיוביים רבים, וביניהם שיפור המרחב הציבורי בשכונות בהן היא מתרחשת לרוב. במאמר הקצרצר והמומלץ הזה ישנה התייחסות לנקודות הטובות והרעות של תהליך כניסת האוכלוסייה החזקה, ומציינים שע"י פעולה תכנונית נכונה ניתן לשלב אוכלוסייה חזקה ללא דחיקת רגליהם של התושבים הותיקים בשכונה, למרות העלייה המתבקשת של מחירי הנדל"ן.
באותו מאמר, הכותבים מתייחסים למעגל האנושי המניע את תהליך הג'נטריפיקציה והם מפרטים את הסדר הבא:
1. האמנים, הראשונים להתייצב בשכונה חלשה יחסית, נשכחת, מוזנחת, לא יקרה ובעלת אופי.
2. המגניבים, (לא מצאתי מילה עברית ל-Hipsters), שבאים בעקבות האמנים לאזור המגניב החדש.
3. היאפים, מגיעים בשלב השלישי על-מנת לגור באזור שכבר שוקם, שוקק פעילות, חמוד, ועדיין טיפה מגניב.
4. הטחונים, מגיעים בסוף לאחר שהשכונה התברגנה לחלוטין ושודרגה למעמד-על.
שכונה, למשל, שעברה כבר את כל התהליך היא נוה-צדק שכיום מיועדת לטחונים בלבד, וצועצעה לחלוטין. מי שהיתה שכונה מוזנחת עד לפני עשרים וחמש שנה, ולאחר מכן שכונת אמנים, היא כיום שכונה לטחונים. תהליך ג'נטריפיקציה מסויים עובר על פלורנטין, אבל לא ברור עדיין עד לאיזה שלב בהיררכיה תגיע השכונה הזו.
אני באופן אישי חושב שג'נטריפיקציה היא תהליך טוב, אבל על-מנת ליצור איזון ולא להרוס את השכונה המקורית בה תהליך כזה מתבצע נדרשת עבודה תכנונית והתחשבות בדרישות התושבים הותיקים כדי להשאיר את רובם בשכונה. צריך לחשוב עם התושבים איך לעזור להם להישאר בשכונה (לפתוח מועדונים לקשישים, מתנ"סים לילדים וכו'). בכל מקרה, שכונות מזרח תל-אביב, הן היעד הבא לג'נטריפיקציה הזוחלת, אבל לא ברור כמה שנים יקח עד ששכונת התקווה תהפוך ליעד מגורים לגיטימי ליאפי שכמוני (שמנסה לעבור לצד של המגניבים).
עוד בלוג תל אביבי 
פלורנטין בשלב ה-Hipsters עכשיו – שמים לב לזה מאוד.
אם מחירי הדירות בתוך תל אביב ימשיכו להיות שערורייתים לא ירחק היום שבו התקווה תהפוך למקום אטקרטיבי. התקווה כבר שינתה את עורה אי אלו פעמים ב-50 שנים האחרונות ובעשור האחרון מאז שיורם לוינשטיין נטוע באזור השוק מגיעים יותר אמנים לשכונה. הבעיה של התקווה טמונה בתהליך ההתחרדות שעבר עליה… ביום שהתהליך יתמתן יגלו בני ישראל היאפים את השכונה ויעשו לה "ג'נטרפיקציה"… אני מבטיחה לפתוח שם פאב או בית קפה מאגניב (בתנאי שימצאו המשקיעים)
לצערי אני רואה כרגע רק את הצדדים השליליים של התהליך הזה.
נראה לי שהוא עובר בזמן האחרון על כל מרכז תל אביב, ולא רחוק היום בו יעזבו כל הצעירים, האמנים והמגניבים את המרכז וישארו רק יאפים ועשירים עם משפחות, והופ – יש לנו עוד רעננה / כפר סבא / בחר את עיר הפרברים המשעממת החביבה עליך.
לרמן, אני לא מת על החלוקה הזאת,למרות שהיא נכונה בחלקה. האוכלוסיה הוותיקה,כפי שציינת, לא נכללת באף אחת מהקטגוריות הנ"ל. בשכונת התקווה וביפו חלק נכבד מהאוכלוסיה הם לא בעלי הבית, ובמקרה הטוב הם רק לא מרוויחים מעליית המחירים, ובמקרה הרע מפונים מבתיהם כי לא עומדים בשכירות או מפונים בכוח בטענות של השתלטות לא חוקית( צריך להיות די אכזר כדי לפנות משפחה לאחר 2-3 דורות של מגורים בנכס) . והכל נובע לא מכניסת אמנים או "מגניבים" לאיזור, אלא מתאוות בצע של קבלן כזה או אחר(או חולדאי כזה או אחר). תראה מה קורה במרכז העיר, המחירים עולים כבר שנתיים בהתמדה. מתי יעזבו ה"מגניבים" את מרכז העיר? כשדירת 2 חדרים תחצה את ה2000$ לחודש?
הסברת יפה את המושג. כרגע יש קצת סחרור בתל אביב. יותר מדי טחונים ביותר מדי מקומות. אבל אני מאמין שהמצב יירגע.
אני (אפשר להגדיר אותי 3) שואף לגור בשכונה מרכזית שנמצאת בשלב 2.
1) לגבי hipsters, הייתי משנה את ההגדרה מ"מגניבים" ל"מאאגניבים". כעיקרון זרם המאאגניבים לא נתפס כזרם חיובי במיוחד. ההיפסטרס נתפסים כציבור שצורך תרבות מבלי לייצר אותה כלל; כציבור שמנכס לעצמו נכסים תרבותיים ומרוקן אותם מתוכן וכד'. ראה את ההשתלחות להלן, שמבכה את הופעת ההיפסטרס בניו יורק:
http://www.timeout.com/newyork/articles/features/4839/the-hipster-must-die
2) הפתרון לסוגיית הג'נטריפקציה, לדעתי, היא מחוץ למשחק של תכנון עירוני (בעיקר במקום כמו ישראל שבו לרשות המקומית אין באמת אפשרות להשפיע על תהליכי עומק). לצערי, לפני שניתן יהיה להצדיק ג'נטריפקציה כתהליך עירוני בריא, צריכה להיות הקטנה מסויימת של הפערים החברתייים. אלו כבר שיקולים של מדיניות מאקרו כלכלית.
פינגבאק: סלון מזל וג’נטריפיקציה תל-אביבית | עוד בלוג תל-אביבי