בקרוב אפסיק לעבוד. אלה הדברים שלא יהיו לי אחרי כן:
1. רכב ליסינג (סיטרואן C4 אדום במקרה שלי).
2. קיוביק קטן, משמים ורועש עם מחיצות בד בצבע כחלחל-אפרפר.
3. ציפיה דרוכה ליום חמישי.
4. בוס.
5. כתיבת פוסטים בהחרשה מהעבודה (כלומר מהקיוביק).
6. השאלה שאני שואל את עצמי כל יום – למה אני הולך לעבודה?
7. נסיעות בציר ז'בוטינסקי לעבודה ב"פתח-תקווה".
8. הפסקות קפה.
9. קימפולים, release, שיחות עם ארה"ב בלילה ועוד דברים שלא מומלצים לאף אחד.
10. הרגשה שהחיים חולפים על פניי בלי שאני שם לב.
וגם זה פוסט במסגרת פרויקט הכתיבה הקבוצתית של חנית.
עוד בלוג תל אביבי 
איזה כיף לך! תמיד היה כיף להגיד: תודה שלום אני הולך.
לגבי 7, אני הייתי נוסע לשם דרך כביש 5, מחלף תקוה, דרך אם המושבות. העדפתי לעשות סיבוב מאשר את חווית ז'בוטינסקי.
לגבי 8, אני בטוח שתמשיך לעשות הפסקות קפה גם במה שלא תעשה. נגיד, אחרי שעת בהיה, לא תיקח רבע שעה הפסקת קפה?
"אין לנו מה להפסיד זולת את הסיטרואן C4 שלנו!"
מארקס אמר את זה, לא?
בהצלחה !
8)
כל עוד לא השמצת את האנשים הנחמדים מקומה 4 שתמיד רוצים לעזור לך – הכל בסדר.
אם זה בקרוב אז מזל טוב! ולהחריש פוסטים מהקיוביק הפך לסוג של אמנות אצל כולנו…
סעיף 11. ימי ראשון בעבודה…(מצמרר).
ולחשוב איזה מסכנים אלה שאתה מותיר מאחור..
יוחאי, אני לא יכול לעשות כרגע הפסקת קפה, אני בהפסקה. תודה על האיחולים (קרעת אותי, נתאי).
שלושה ימי עבודה למנאייק.
יואב, תוסיף פרטים על הפרוייקט כדורגל בפוסט ההוא… נשמע לי מעניין.. אולי כתבה.. 💡
אני קורא את זה ופוחד שזה העתיד שמצפה לי אחרי התואר 😦
אולמוסט30 צודקת, מה עם שביזות יום א'?
איזה כיף זה לצאת לחופש גדול ככה כשרבע מהחיים מאחוריך ושלושת רבעים לפניך.
שיחקת אותה עם הפנסייה/ פרישה מוקדמת. ילד פלא כבר אמרנו?
שיהיה המון המון המון בה-צ-ל-ח-ה!
תודה, גת! בוריס, בהתחלה נהניתי מהעבודה. לבאסה לוקח זמן להצטבר.
יכול להיות שגם תתחיל להשתזף!
8)
אולי סוף סוף תתחיל להשתזף!
8)
יש לי צבע עור שלא משתזף ולא משנה מה.