כיכר התזמורת – בכייה לדורות

ראשית הבהרה: כיכר התזמורת היא מגרש חנייה לשעבר, ומיקומה הוא בין היכל התרבות לתיאטרון הבימה (ההרוס בימים אלה), כאשר מדרום גובל בה רחוב מרמורק וממזרח רחוב הוברמן (אשר גם הוא בשיפוצים). כיכר התזמורת נמצאת בבנייה, כאשר מתחתיה בונים בימים אלה חניון ל-1,000 מכוניות ולאחריו יבנו את הכיכר עצמה לקראת חגיגות המאה לעיר תל-אביב בשנת 2009.

כמו כיכר אתרים וכיכר דיזנגוף לפניה, גם כיכר התזמורת תוסיף נדבך מפואר להרס האורבניות התל-אביבית מעשה ידי אדם. כיכר ללא צל (ראו תמונה) שתוכננה ע"י פסל (דני קרוון) ולא ע"י אדריכל. כיכר שסובלת ממיקום עם חזיתות לרחובות משניים ועם חניון מתחתיה. למרות המאמצים והתכנונים אין אף מקום מוצלח בעיר עם חניון מתחתיו. הרשו לי למנות כמה מקומות דפוקים עם חניון תת-קרקעי: גן החשמל המחודש, כיכר מתחם בזל (הידועה גם ככיכר בוני העיר), וגינת דובדוב בקטע שמעל החניון (האזור של הסקייטבורדים). חניון תת-קרקעי משמעו אזור מת למעלה.

20070914hatizmoret
(הדמייה של כיכר התזמורת. מקור: עיריית תל-אביב)

לפניכם מאמר קצרצר ומומלץ שמסביר מדוע חנייה תת-קרקעית במרכז העיר פוגעת במרקם האורבני ובחוויה העירונית. המאמר משווה בין בניין הסימפונית של סן-פרנסיסקו לזה של לוס אנג'לס. בזה של סן-פרנסיסקו לא בנו חנייה לעומת זה של לוס אנג'לס שנבנה עם חנייה. הבנייה בלוס אנג'לס דרשה משאבים גדולים יותר והתארכה בהרבה ויצרה מצב בו הסימפונית של העיר עובדת בשביל להחזיר את החובות של החניון וחייבת להופיע מספר מינימלי של פעמים בשנה (128 ליתר דיוק) על-מנת להחזיר את ההשקעה בחניון. התושבים שבאים לשמוע את הסימפונית של לוס אנג'לס מגיעים לחניון, שומעים קונצרט, חוזרים לחניון ונוסעים הביתה, וכך גם לא מעריכים את הבניין שנבנה וגם לא הולכים ברגל ומוסיפים אינטנסיביות לעיר. לעומת זאת, בסן-פרנסיסקו המגיעים לקונצרט ברכב, מחנים אותו בחניון מחוץ למבנה, ואז הולכים ברגל אליו. כך הם מוסיפים אינטנסיביות לעיר, מעריכים את הבניין מבחוץ ואף יכולים לעצור אחרי הקונצרט בדרך לרכב לכוס קפה ואף להעשיר את קופת העירייה.

החניון שמתחת לכיכר התזמורת יתפקד באורח דומה לחניון הסימפונית של לוס אנג'לס. הוא יוריד אינטנסיביות מהעיר תל-אביב ויפגע בהכנסה של בתי-הקפה והמסעדות מסביב להיכל התרבות, וכן יפחית את החוויה של המבקרים בהיכל. כיכר התזמורת – בכייה לדורות מעל הקרקע ומתחתיה.

ואני שואל את עצמי, מי נותן לפסל לתכנן כיכר עירונית? פסל אמור לפסל, לא להחליף אדריכלים. האם דני קרוון מכיר את תל-אביב? האם הוא יודע שלא ניתן להיכנס לכיכר ללא צל במרבית חודשי השנה (כיכר רבין, לדוגמה)? מה גרם לו לתכנן כיכר שהיא מיצג פלצני לעברה של תל-אביב במקום כיכר שימושית לאנשים שגרים בעיר הזאת? למה אישרו את התוכנית המחורבנת הזו? כמה יעלה לתקן את הטעות של כיכר התזמורת בעוד 30 שנה אחרי שכולם יבינו את הבעייה? ואולי כיכר התזמורת מיועדת לשימושם של הפאנקיסטים מכיכר דיזנגוף לאחר שזו תשוקם והם יפונו משם?

פוסט זה מוקדש לחוסר ההבנה האורבנית של חולדאי, ליכולת לחזור על טעויות עבר, ולרצון להתעלם מנסיונם של אחרים.

Construction at Habima
(כיכר התזמורת בבנייה)

לינקים לקריאה נוספת:

אסתר זנדברג ב"הארץ" על בעיית הכיכר

כתבת תדמית בוואינט על הכיכר

התוכנית לכיכר כפי שמופיעה באתר העירייה

מאמר על ענייני חנייה במרכז העיר

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, הבימה, חניה, תל-אביב, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

15 תגובות על כיכר התזמורת – בכייה לדורות

  1. יוחאי הגיב:

    בניית חניון נוסף היא טעות גדולה. החניון רק ימשוך יותר מכוניות לתוך העיר – יותר פקקים ויותר זיהום אוויר. הכסף שעולה לבנות חניון תת קרקעי יכל ללכת להקמת רכבת תחתית.

  2. לרמן הגיב:

    כמו שמצוטט לואיס ממפורד במאמר:
    The right to access every building in the city by private motorcar in an age when everone owns such a vehicle, is actually the right to destroy the city

  3. יוני הגיב:

    ועדיין כן כדאי לציין שהמצב החדש יהיה עדיף פי כמה (לפחות פי דעתי) מהמצב שהיה לפני תחילת השיפוצים.

    ברור שכיכר עירונית פתוחה עדיפה על המצב שקדם לה עם מגרש חניה וכיכר שאי אפשר היה ממש לקרוא לה כיכר.

    ההשוואה ללוס אנג'לס היא גם מעט בעייתית משתי סיבות: 1. כאן אין קשר בין כמות הופעות לבין החניון – כי לא הבימה מממנת את המקום. 2. בלוס אנג'לס למרות זאת יש תחבורה ציבורית עדיפה על תל אביב ויש אופציות חלופיות סבירות – דבר שאין בתל אביב.

  4. יוני הגיב:

    המשך התגובה – הבעייה העיקרית של הכיכר, כמו שאני רואה אותה – היא שהיא פשוט לא תשמש ככיכר.
    כמו שאני רואה את זה רוב היום היא תהייה ריקה – ולא באמת תשמש ככיכר משמעותית.
    רוב הסיכויים שבכיכר מגן דוד הקטנה יעברו יותר אנשים ביום מאשר בכיכר התזמורת – ואין שום סיבה להגיע אליה שלא בערב להופעה.
    אם יבנו מעבר נוח אולי זה ישמש את רוכבי האופניים לעבור מרוטשילד לשדרות ח"ן, אך עדיין סביר שתהיה ריקה רוב היום (לא מצב הרבה יותר טוב מכיכר רבין יש לומר).

  5. לרמן הגיב:

    יוני, אני מסכים איתך. הכיכר תעמוד ריקה רוב הזמן. כדי שהכיכר הזאת תתממש היא צריכה להיות מוצלת בצורה רבה ואם אפשר אז גם לפרוש בה בית-קפה קטן (בצל), והרבה ספסלים מוצלים לשירות הציבור, כמו שיש ברחבת הסינמטק.

  6. חזי הגיב:

    אין בכיכר הזו צל מסיבה פשוטה: אי אפשר לנטוע עצים רציניים בתוך עציץ. ברגע שמדובר בכיכר עשויה בטון, אי אפשר לשים כמויות משמעותיות של אדמה שנחוצה לעץ. ברגע שמחליטים לבנות חניון תת קרקעי, זו התוצאה.

    לדעתי הכישלון של הרבה כיכרות בתל אביב נובע מכך שהן גדולות מדי. דווקא כיכר דיזינגוף, עם כל הבעיתיות של ההגבהה המכוערת שעשו לה, מצליחה למשוך קהל מסויים, ולעיתים קרובות נראית כמו מקום חי. לדעתי זה בעיקר בזכות העובדה שהיא לא ענקית כמו כיכר רבין.

    אם היו שואלים אותי, הייתי אומר שבכלל לא צריך כיכר גדולה, ובמקום זה עדיף להמשיך את שדרות רוטשליד עד לכניסה להיכל התרבות. אני יודע שזה בלתי אפשרי מבחינת התנועה, אבל לעזאזל המכוניות העיקר שיהיה כיף ללכת!

  7. סגל הגיב:

    טוב, אתייחס בתגובתי לכמה נקודות:
    1. החזות של הכיכר – מסכים איתך לרמן בהחלט. נראה מיצג פלצני ולא פרקטי בעליל. אני לא רואה את עצמי מכתת רגלי שם בימי הקייץ החמים והלחים. לטעמי משטח מכוסה דשא ועצים מצלים היה יפה בהרבה, ופרקטי.
    2. לגבי החניון, אני מבין את השיקולים נגד חניון תת קרקעי, אבל לא נראה לי שהיתה ברירה כאן. איפה בדיוק היה מחנה קהל הבאים להצגות? אם אתה רוצה שימשיכו אנשים להגיע כדי לספוג תרבות בעיר, מבלי לשמוע קיטורים כגון "אני שונא את העיר הזו,כי אין בה חנייה", מוטב החניון התת קרקעי. בכל מקרה, אני בטוח שרבים מן הבאים ינצלו את החנייה הנוחה גם להמשיך לכוס קפה בעיר לאחר ההצגה.

  8. לרמן הגיב:

    יש חניון לבאים להבימה (כלומר איפה שהיא הייתה לפני שהשמידו אותה) איפה שהיה השוק הסיטונאי.
    וחוצמזה, לא איכפת לי לשמוע קיטורים מאנשים ששונאים את תל-אביב, כי אין בה חנייה. אנשים כאלה לא חייבים להגיע לתל-אביב, ומוטב שיצאו לבלות באזור מגוריהם.

  9. רמי הגיב:

    די די… הרי כולכם מבלבלים לנו את המוח וכולכם תהנו מהכיכר, יאללה 🙂

  10. יוני הגיב:

    לרמן, החניון של השוק הסיטונאי בוודאי לא הפתרון לבאי הבימה, כי החניון צפוי לההרס בשנה-שנתיים הקרובות. זה לא ממש נקרא חשיבה לטווח ארוך…

  11. לרמן הגיב:

    יוני, אתה צודק. אחרי שבבוא היום חניון השוק הסיטונאי יפסיק לתפקד יוכלו הבאים להצגות לחנות בחניון מתחת לכיכר גבעון (חניון הארבעה העתידי).

  12. פינגבאק: נושאים לטיפולו של ראש-העיר הבא | עוד בלוג תל-אביבי

  13. פינגבאק: המרחב האיכותי ביותר בתל אביב « הרחובות של ג'יין

  14. שוכר תל אביבי זועם הגיב:

    עיריית תל אביב מייצרת פחות מקומות חנייה בתל אביב בכדי להרויח מאות מליונים בשנה רק מקנסות

  15. שלום, כתבתי פוסט על קרוון והכיכר אתמול:

    http://www.batha.co.il/wordpress/?p=3835

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s