עוד בלוג תל אביבי

כיכר התזמורת – בכייה לדורות

ראשית הבהרה: כיכר התזמורת היא מגרש חנייה לשעבר, ומיקומה הוא בין היכל התרבות לתיאטרון הבימה (ההרוס בימים אלה), כאשר מדרום גובל בה רחוב מרמורק וממזרח רחוב הוברמן (אשר גם הוא בשיפוצים). כיכר התזמורת נמצאת בבנייה, כאשר מתחתיה בונים בימים אלה חניון ל-1,000 מכוניות ולאחריו יבנו את הכיכר עצמה לקראת חגיגות המאה לעיר תל-אביב בשנת 2009.

כמו כיכר אתרים וכיכר דיזנגוף לפניה, גם כיכר התזמורת תוסיף נדבך מפואר להרס האורבניות התל-אביבית מעשה ידי אדם. כיכר ללא צל (ראו תמונה) שתוכננה ע"י פסל (דני קרוון) ולא ע"י אדריכל. כיכר שסובלת ממיקום עם חזיתות לרחובות משניים ועם חניון מתחתיה. למרות המאמצים והתכנונים אין אף מקום מוצלח בעיר עם חניון מתחתיו. הרשו לי למנות כמה מקומות דפוקים עם חניון תת-קרקעי: גן החשמל המחודש, כיכר מתחם בזל (הידועה גם ככיכר בוני העיר), וגינת דובדוב בקטע שמעל החניון (האזור של הסקייטבורדים). חניון תת-קרקעי משמעו אזור מת למעלה.


(הדמייה של כיכר התזמורת. מקור: עיריית תל-אביב)

לפניכם מאמר קצרצר ומומלץ שמסביר מדוע חנייה תת-קרקעית במרכז העיר פוגעת במרקם האורבני ובחוויה העירונית. המאמר משווה בין בניין הסימפונית של סן-פרנסיסקו לזה של לוס אנג'לס. בזה של סן-פרנסיסקו לא בנו חנייה לעומת זה של לוס אנג'לס שנבנה עם חנייה. הבנייה בלוס אנג'לס דרשה משאבים גדולים יותר והתארכה בהרבה ויצרה מצב בו הסימפונית של העיר עובדת בשביל להחזיר את החובות של החניון וחייבת להופיע מספר מינימלי של פעמים בשנה (128 ליתר דיוק) על-מנת להחזיר את ההשקעה בחניון. התושבים שבאים לשמוע את הסימפונית של לוס אנג'לס מגיעים לחניון, שומעים קונצרט, חוזרים לחניון ונוסעים הביתה, וכך גם לא מעריכים את הבניין שנבנה וגם לא הולכים ברגל ומוסיפים אינטנסיביות לעיר. לעומת זאת, בסן-פרנסיסקו המגיעים לקונצרט ברכב, מחנים אותו בחניון מחוץ למבנה, ואז הולכים ברגל אליו. כך הם מוסיפים אינטנסיביות לעיר, מעריכים את הבניין מבחוץ ואף יכולים לעצור אחרי הקונצרט בדרך לרכב לכוס קפה ואף להעשיר את קופת העירייה.

החניון שמתחת לכיכר התזמורת יתפקד באורח דומה לחניון הסימפונית של לוס אנג'לס. הוא יוריד אינטנסיביות מהעיר תל-אביב ויפגע בהכנסה של בתי-הקפה והמסעדות מסביב להיכל התרבות, וכן יפחית את החוויה של המבקרים בהיכל. כיכר התזמורת – בכייה לדורות מעל הקרקע ומתחתיה.

ואני שואל את עצמי, מי נותן לפסל לתכנן כיכר עירונית? פסל אמור לפסל, לא להחליף אדריכלים. האם דני קרוון מכיר את תל-אביב? האם הוא יודע שלא ניתן להיכנס לכיכר ללא צל במרבית חודשי השנה (כיכר רבין, לדוגמה)? מה גרם לו לתכנן כיכר שהיא מיצג פלצני לעברה של תל-אביב במקום כיכר שימושית לאנשים שגרים בעיר הזאת? למה אישרו את התוכנית המחורבנת הזו? כמה יעלה לתקן את הטעות של כיכר התזמורת בעוד 30 שנה אחרי שכולם יבינו את הבעייה? ואולי כיכר התזמורת מיועדת לשימושם של הפאנקיסטים מכיכר דיזנגוף לאחר שזו תשוקם והם יפונו משם?

פוסט זה מוקדש לחוסר ההבנה האורבנית של חולדאי, ליכולת לחזור על טעויות עבר, ולרצון להתעלם מנסיונם של אחרים.


(כיכר התזמורת בבנייה)

לינקים לקריאה נוספת:

אסתר זנדברג ב"הארץ" על בעיית הכיכר

כתבת תדמית בוואינט על הכיכר

התוכנית לכיכר כפי שמופיעה באתר העירייה

מאמר על ענייני חנייה במרכז העיר