כזכור לקוראי הבלוג, שניים מידידיי ואנוכי העברנו לילה ויום בירושלים בשבוע שעבר בעקבות הזמנה לביקור מעמית ודודו מ"ירושלים האחרת". פוסט זה מתאר את קורותינו ביום חמישי בלילה של שבוע שעבר, שכלל ארועי תרבות אלטרנטיביים, הרבה אלכוהול ותובנות חדשות לגבי מהותה של ירושלים וילדיה הטובים בשעות שהם צריכים לישון בהן. לפני שנמשיך, ולמען קוראיי שאינם בקיאים בגיאוגרפיה ירושלמית, כל המקומות אשר נכללים בפוסט זה נמצאים במרכז העיר של ירושלים (המערבית) מחוץ לחומות, ולכולם הגענו בהליכה רגלית לא מאומצת.
ובכן, יצאנו מתל-אביב ונחתנו בירושלים בשעה חמש אחר-הצהריים, שעון מקומי. בניגוד לתל-אביב שמתפארת בתחנת האוטובוסים הגדולה (והמסריחה) בעולם, בירושלים התחנה המרכזית צנועה יותר וקרובה למרכז העיר. אחרי שעשו לנו שיקוף בירידה מהאוטובוס (ארזתי לבד) יצאנו לרחוב יפו והתחלנו ללכת לכיוון ההוסטל שלנו שנמצא בכיכר ציון ואף כולל את המרפסת ההיסטורית ממנה בגין הכריז על פירוק האצ"ל ב-1948. ההוסטל ששהינו בו (260 ש"ח לחדר לשני אנשים) נקרא "הוסטל ירושלים" ושמחתי לגלות שבעברו הוא נקרא "מלון תל-אביב". מכאן כבר ראיתי שהמצב רק ילך וישתפר.
אחרי התרעננות קצרה בהוסטל יצאנו לשווארמת מושיקו במדרחוב בן-יהודה. אכלנו מוקדם כדי שיהיה מקום למאנצ'יז בסוף הלילה. משם התחלנו בתוכנית האומנותית והלכנו לארוע "ההערה האחרונה" שהתקיים בכמה חללים במקביל באותו הערב. התחלנו את הארוע ב"דילה" ברחוב שלומציון המלכה, שזהו מקום המשמש לדיונים וחשיבה ביקורתית עצמאית, וכן ספריה וגלריה. התצוגה במקום כללה מספר עבודות וידאו וכן מקרן שקופיות שהקרין עשרות שקופיות אשר נמצאו עזובות ברחוב בירושלים וכללו עשרות מקומות בארץ. אני לקחתי למזכרת שקופית של תמונה של חוף הים של תל-אביב כפי שהוא נראה מיפו בסוף שנות ה-60, כאשר המגדל היחיד בתל-אביב היה מגדל שלום והטיילת עוד לא נבנתה. מה"דילה" המשכנו לאורך רחוב הלני המלכה (כמה מלכות היו פה?!) והגענו למקום אשר אודותיו שמענו רבות – ה"אוגנדה". לצערנו, התאכזבנו קלות מהאוגנדה שהזכיר לנו מעין סלון מזל משופצר. בחלק מסויים של הבר באוגנדה דחיסות עשן הסיגריות עלתה אפילו על זו שבסילון.
לאחר מכן המשכנו לחצר סרגיי, אשר נמצאת במרכזה של אכסנייה מפוארת שבנו הרוסים ב-1890 לטובת צליינים אמידים בבואם לעיר הקודש. כיום הבניין היפהפה מאוכלס בעיקר ע"י סניף ירושלים של החברה להגנת הטבע. מחוץ לחצר ראינו מיצב מטוסי נייר, אשר נועד לשיפור כוח ההרתעה הישראלי. בחצר סרגיי חזינו במיצב של הר אדמה קטן וחלול בו נחשפה אחת מתמונותיו של הצלם עדי נס, לתהליכי הצמחת עובש. כמו כן, ראינו את קבוצת "איפה דנה" מכינה את מיצג נטיעת העץ הזכור מכיכר רבין. אמרנו שלום לסרגיי וברחוב מונבז (אח, איזה שמות יש להם בירושלים) נכנסנו לבית החולים לילדים לשעבר מרינשטיפט, אשר פעל בשנים 1872-1900. בבית-החולים המיצב החביב עלינו היה מסיבת התה של אליס אשר עוצבה סביב שולחן עם אוכל ודמויות מנייר. ביומיום, בית החולים המשופץ משמש כמשכנו של "שבת אחים", ארגון אשר עוזר בטיפול רפואי לילדים לא-יהודיים. מסתבר שבירושלים יש הרבה בניינים שנבנו במאה ה-19 והם מוסיפים קסם רב למקום. את החלק התרבותי סיימנו בסדנת ההדפס בה הוצגו מספר רב של עבודות, אבל כבר היינו מותשים מדי בשביל להתרכז בהן.
מסיבת התה של עליזה
בשלב הזה של הערב הגענו לחלק האלכוהולי. שתינו בירה בפאב בנחלת שבעה וסימסתי לעמית שימליץ לנו על מקומות. מנחלת שבעה המשכנו ל"סול" ברחוב שלומציון המלכה (מה שלומך, שלומצי?). ה"סול" התברר כטאפאס בר מושקע, שאפילו מגיש אוכל לא-כשר רחמנא ליצלן. כאן נשנשנו קצת טאפאסים ולקחנו בקבוק יין ספרדי לסדר את הראש. ניסינו להבין מהיושבים בשולחן לידינו לאיפה לצאת, אבל הם הכחישו כל קשר לירושלים. אחר-כך פנינו לברמן העסוק כדי לברר איפה הברים של הפיק-אפ, על-מנת לבדוק את סצינת הרווקים בעיר. תוך כדי השיחה עם הברמן, שהיה אחד האנשים הבודדים שטענו לירושלמיות, הוא אמר לנו שהוא "מאוד מעריך שבאנו כל הדרך מתל-אביב לירושלים רק בשביל להתאכזב". הברמן עוד הוסיף שכל הכוסיות בתל-אביב הן מירושלים ושכל המקומות הטובים בתל-אביב נפתחו ע"י ירושלמים. אחרי עוד צ'ייסר הלכנו לכיוון ה"יהושע", אשר מכיל את סצינת הפיק-אפ הירושלמית. ה"יהושע" הזכיר לי קצת את ה"אליעזר" בבן-יהודה רק מואר יותר ועם פחות סיגריות. בכל מקרה, שתי הבנות שדיברנו איתן הכחישו בנמרצות כל קשר לעיר ירושלים, וטענו שהן גרות פה זמנית בגלל עבודה (ואחת מהן היא בכלל 5 דקות מחוץ לעיר). מעניין שבתל-אביב מי שהגיע אתמול כבר טוען לתל-אביביות, ובירושלים לא. משהו עם התדמית, כנראה. עוד בירה ב"יהושע" ויצאנו.
במהלך שיטוטינו ברחובות הבחנו בעשרות מכוניות אשר חונות על המדרכה, וחיפשנו את הפקחים. ביום שאחרי, עמית הבהיר לנו שאין פיקוח חנייה בירושלים אחרי שבע בערב, בגלל שבעלי העסקים נפגעים מזה. אכן, מרכז ירושלים הרגיש כמו מתחם בילויים סוער ולא כמו אזור מגורים שוקק, בעיקר בגלל שאין בו כמעט מגורים. כבר הגענו לאחת בלילה וכיכר ציון נראתה כמו המקום הטוב ביותר לתפוס דוסית אמריקאית בת 16. מסתבר שהעיר מלאה בדוסים אמריקאים שעזבו את ניו-יורק בשביל לתפוס ראש כמה חודשים בירושלים, ולעשן איזו נרגילה אוטנטית במדרחוב. במהלך השיטוט נתקלנו גם בפאבים דוסיים, בהם נערי ישיבה שותים לשוכרה, ואפילו בפאבים יותר סטנדרטיים, בהם בנים דוסים (!) התחילו עם בנות. ירחם השם מפני הפריצות ויצר הרע. היכן משטרת הצניעות כשצריך אותה.
בסוף הערב קינחנו בחצי בגט מיותר וחצינו את כיכר ציון דרך המוני ילדים רועשים בחזרה להוסטל. דפקנו לילה משובח בירושלים.
אתם מוזמנים לצפות באוסף קצר של תמונות מהסיור
קשה, קשה שלא להיות בך נביאים
עוד בלוג תל אביבי 
"מרכז ירושלים הרגיש כמו מתחם בילויים סוער ולא כמו אזור מגורים שוקק, בעיקר בגלל שאין בו כמעט מגורים". או ליתר דיוק – יש בו מגורים רק שאף אחד לא מרים את הראש כדי לשים לב לבחורה האומללה שגרה בדירה בלי חלונות כפולים ולכן נאלצת לחוות מקרוב כל רחש מכל בילוי סוער של אנשים אחרים.
(חברה שלי. קרה לחברה שלי. או משהו כזה)
או לפחות למשוררים ירושלים
לרמן
כמובן אתה לא יכול בלי קלישאות "הסול התברר כטאפאס בר מושקע, שאפילו מגיש אוכל לא-כשר רחמנא ליצלן."
ומה עם איזה מילה על שלום, הסכמים?
יואב אהלן,
אחלא של פוסט ותמונות יפהפיות – אם לא צפיתם רוצו לצפות. אהבתי את הרעיון של הגיחה לירושלים ושיתוף הפעולה בין הבלוגים. ב-4.11 יש הופעה של קורין אלאל וערן צור במרפיז במודיעין, אז אתם מוזמנים לבוא לעיר השינה שלנו באמצע הדרך. אגב, מה הרעיון מאחורי המיצב "שיפור כוח ההרתעה"?
בכל אופן אתה נשמע מאוהב למדי אחרי ה-one night stand שלך בירושלים. יש סיכוי להסבת הבלוג לעוד בלוג ירושלמי? 😆
דודו, מה דעתך להפסיק לרטון ללא הפסקה? אם ההערות של לרמן לא נושאות חן בעיניך אף אחד לא מכריח אותך להיות כאן. אחרי הכל זה הבלוג של לרמן והוא קיים בדיוק כדי להביע את דעתו בסגנון שלו.
יקי, הרעיון מאחורי מיצב שיפור כח ההרתעה (למעשה זה היה שיקום כח ההרתעה, ובקיצור שכ"ה) הוא שבאמצעות יצירה של מערכי מטוסי נייר נוכל לשם את כח ההרתעה הישראלי. לא רחוק מהמציאות.
תודה על ההזמנה למודיעין, אבל מופעי מוזיקה יש לי בשפע ליד הבית. השאלה שלי היא מה יש לראות במרחב העירוני של מודיעין, אם בכלל קיים כזה מרחב. אמנם התרשמתי לטובה מירושלים, אבל אני לא עוזב את תל-אביב, פאר הבריאה הציונית.
דודו, לגבי ההערה הקלישאתית שלי. מה לעשות שבשביל חיפאי שגר בתל-אביב, לאכול קלאמרי בירושלים לא נתפס כמעשה טבעי (אחלה קלאמרי דרך אגב). אני מניח שזו אחת מבעיות התדמית של ירושלים.
העלמה, אני דווקא הרמתי ראש וריחמתי קצת על מי שגר מעל מסיבת רחוב מתמשכת.
הגדר "מרחב עירוני"
אחלה תמונות, ממש עושה חשק לבקר (לא להגר, זה לא).
יש לי חבר ירושלמי שתמיד מבטיח להראות לי את "ירושלים האמיתית" אם אני רק אצליח לצאת מתל אביב. אולי ניתן לו צ'אנס….
יקי
מרחב עירוני
התשליל של מודיעין, דהיינו אנשים ברחובות, וחיות מלבד עובדי עירייה שמפנים זבל, שימוש במדרכה ולא רק בשביל לרדת לאוטו.
בקיצור מודיעין, עיר שצריך להכחיד.
ואגב לגבי ההערות שלך על ירושלמים שמגיבים בבלוג תל-אביבי, ככה אנחנו, שונאים שאנשים בת"א קובעים את הדימוי של ירושלים. אנחנו אוהבים את ירושלים, האם המטרה שלנו להשמיץ/להעכיר את דימוייה של ת"א? לא, אנחנו פשוט חובבי אמת.
זה בסדר, הייתי צריכה שנה בשביל להתמוגג מהרעיון שהכל קרוב *באמת* (העובדה שהיו לי שני חלונות ענק שצפו על הרחוב, ומצלמה צמודה אליהם היו מעבר לבונוס מרגש), ואז לזוז עשר דקות משם לרחביה, איפה ששקט מצד אחד, וקרוב מצד שני.
כלומר, חברה שלי.
ולגבי הקלמרי בירושלים – לא חסרים כאן מקומות לא כשרים החל מפאבים קטנים ועד מסעדות צרפתיות.
עלמה
האם בא לך לתרום מזמנך וממצלמתך לפרוייקט צילום אופניים בירושלים?
חבר'ה אתם לא שואלים את השאלות האמיתיות. האם יש קשר בין מטוסי הנייר והתקיפה בסוריה? לדעתי יש כאן מקרה של אמנות מגויסת.
דבר איתי במייל (מופיע בפרופליקר שלי)
דודו, תעדכן לגבי פרויקט הצילום הזה בהזדמנות.
לירון, אני לא בטוח שאפשר להכחיד עיר קיימת, אבל ללא ספק ההחלטה להקים את מודיעין ב-1985 היא אחת מהחלטות התכנון היותר גרועות שנלקחו במדינה. יקי, לדעתי מודיעין תשמש לדורות לבוא בתור מקום שמדגים איך החלטות תכנון עירוני יכולות ליצור מקומות לא טובים.
עמית, ללא ספק, שלל המטוסים המקופלים הם-הם התשובה הירושלמית לאיום האיראני.
לרובינו במודיעין דווקא טוב מאוד. אתה מכיר את האמרה "על טעם וריח אין להתווכח"?
אני נהנה ממה שיש לת"א להציע, נהנה ממה שיש לי-ם להציע ונהנה ממה שיש למודיעין להציע.
אני מרחם על מי שסובל מראיה חד מימדית ורוצה להרוס או רק להשמיץ את כל מה ששונה מהטעם הצר שלו. בנוסף תמיד משעשעות אותי קביעות פסקניות בסגנון של "אין ספק". קצת ספק לא הזיק לאף אחד 😛
לרמן
מדינת ישראל אלופה בלהכחיד או יותר נכון לפורר ולמסמס ערים: יפו (איך הרסו את היופי של ג'בליה), לוד, רמלה, באר-שבע, נצרת וירושלים(עד פה ערים גדולות, עם ערבים, שכנראה ואף מובן שזו המטרה, וסליחתי מהערים שנפקדות) התמחות ההרס והמיסמוס איננה נפקדת מערים ועיירות של ערבים-יהודים: טבריה, אופקים והבנתם את התמונה.
העתיד של כדור הווליום על שם מודיעין יכול להתפתח בשני אופנים לדעתי.
1. היכחדות ונטישה עפ"י מיטב מסורת העידוד של המערכת התכנונית והממסדית בישראל.
2. גידולה לכרך "ישראלי" של חצי מיליון איש, דהיינו ישראל כפי שהיינו רוצים לראות, בלי ערבים בלי חרדים ובלי פועלים זרים, כפי שהיא כיום, רק מעמד ביניים מנומנם.
נשמע שעשיתם סיור נחמד.
בפעם הבאה באר שבע. עליי. אבל עדיף בלילה…
דודו, מסכים עם כל מילה.
יוחאי, זה רק החלק הראשון, בקרוב הפוסט על הסיור בשעות היום. אני רואה שאתה מתגעגע לימי חמישי בפורום – טקילה חופשי עד סוף השיר…
יואב ודודו, אני שמח שיש ביניכם הסכמה על כל מילה בנוגע למודיעין – כמו למשל על המילה "בלי פועלים זרים, כפי שהיא כיום"
יואב, אתה לפחות היית צריך לדעת שזה לא נכון, כי לאחר שהעלית את הטענה הזו בביקור הראשון שלי אצלך בבלוג השבתי לך כך:
"חייכתי לגבי הטענה שאין כביכול זרים במודיעין – מי אתה חושב שבונה את העיר הזו, שקצב הבניה בה גדול מכל עיר אחר בארץ?"
http://lerman.blogli.co.il/archives/108
אני רואה בדו-שיח בבלוגים הזדמנות ללימוד והפרייה הדדית. מאידך, יש אנשים שרואים בכך אפשרות בעיקר לחזור על אותם טענות מופרכות שהם שיננו בע"פ מימים ימימה, מבלי ללמוד דבר.
אם מודיעין היא עיר העתיד מדוע אישרו את תמ"א 35 ?
אם פרבור מגורים או תעסוקה הם העתיד, מדוע אין סיכוי ב-20 שנים הקרובות איוולת כגון איירפורט -סיטי תיבנה שוב?!.
עיר של חד ודו-משפחתיים היא לא בדיוק דוגמא ומופת לתכנון עירוני, עיר כזו לא יכולה לצופף ולעבות בנייה אלא בעיקר לבזבז משאבי קרקע ואת זה לא ישנו 20 בנייני/מגדלי מגורים שניבנו בשביל למרק את המצפון או לסבן את "הירוקים". אם זהו העתיד שלנו, אני מעדיף שכל הארץ תהיה אוטוסטרדה מאשר חדר שינה אחד גדול, באוטוסטרדה לפחות יש תנועה, אפילו אם היא מזהמת.
אם בשנות ה-80 מערכת התכנון הארצית הייתה חזקה כפי שהיא חזקה כיום, אתה היית גר ברמת גן או באחד מהפרברים הקהילתיים במרכז הארץ שהוקמו בשנות ה-70, ותוכנית המתאר או הרעיונות של "עיר העתיד שלך" היו נקברים תחת האבק במשרד של ספדי.
נכנסתי לקישור ולדיונכם בעבר
הייתי במודיעין פעם אחת ולא בטעות, כולם שם נראים כאילו יצאו מסדרת ה-T של הנרי פורד רק שהיו אחדים עם כיפה ואחרים בלי כיפה(וזה משול למודל T בצבעים שונים למרות שהן יוצרו אך ורק בצבע שחור) .
התזה שלך לגבי הגיוון האנושי קורסת פעם אחר פעם ואני מצטט.
"אני מסכים שהחתך הסוציו אקונומי של מודיעין הוא מעל הממוצע, ושוב, כתושב מודיעין – טוב שכך"
אני מניח שכל ערביי לוד הסמוכה וגם אלו שיוחזרו מפליטי 48 במסגרת הסכמי השלום יגיעו לגור במודיעין-עיר העתיד והרב גוניות. מודיעין ממש מהווה רפליקה ירושלמית ולא בגלל מעמד הביניים שעזב את י-ם למענה, אלא היא ממש "עיר של קהילות". בשביל שתרגיש טוב גם קהילה הומוגנית היא קהילה.
ובהקשר לחתך הסוציו אקונומי אמרת "טוב שכך" למה טוב שכך? אולי כי אתה ושכמותך יודעים שבאין וועדות קבלה זוהי המסננת היעילה ביותר ללא רצויים ערבים חרדים ופועלים זרים ממש אלטנוילנד בניתם לכם שם, ארץ ללא עם לעם ללא ארץ.
ולבסוף הכי הצחיק אותי אלו הם דבריך לגבי הפועלים הזרים הבונים לכם את הבתים,
אם לא הבנת את המשמעות של "בלי פועלים זרים, כפי שהיא כיום" אתה בבעייה.
אבל וואו !!! אני ממש נפעם, איזה כיף ששמת לב לתאלינדי או לרומני המסכן בזמן שעמדת בפקק בדרך לעבודתך בת"א. האם התאילנדי הזה גר בעיר הזו? הוא מהווה חלק מהקהילה המהוללת שלכם? מודיעין מתחילה להזכיר את עשירי ת"א, גם אתם וגם עשירי ת"א צריכים את כל העניים והדפוקים או בקיצור האנשים השקופים שייבנו לכם את הבתים וינקו לכם את החרא ואת הגנים הציבוריים.
משום מה לא נראה שהצלחת להפריך את טענותיהם של דודו ושל יואב
אם ילדיך רוצים סיפור לפני השינה ב-14:00 אני מוכן לבוא.
לירון, אתה עושה לי רושם של אדם ממורמר וצר אופקים המדקלם כמו תוכי מנטרות שהוא שינן פעם – וכבר מזמן שכח (אם אי פעם ידע) כיצד להקשיב לזולתו, לגלות סקרנות וללמוד משהו חדש.
אין לי שום ענין לכלות את זמני בהתנצחויות אוויליות עם אנשים צרי אופקים (שלפי המנטרות שאתה מדקלם אין לי ספק שאתה רואה עצמך כהומניסט נאור) שביקרו במקום פעם אחת בלבד, המתיימרים לדעת מיהם התושבים ומהם על פי מראם החיצוני בלבד וכל עניינם בשיחה הוא בהפגנת עיקשות אינפנטילית על מנת להראות לבני שיחם עד כמה הם צודקים כביכול, במקום להתעניין וללמוד דבר או שניים מתושב המקום המכיר את התושבים והקהילה.
באנגלית אומרים: Life's too short.
נו, אז בתור תושב המקום תלמד אותי
או תפריך את טענותיהם של דודו ושל לרמן.
יקי, התושבים הזרים פזורים בכל הארץ, אבל הם מתגוררים במקומות מסויימים בלבד וללא שילוב משמעותי במרקם ה"ישראלי" ואני מניח שאין פועלים זרים שגרים במודיעין. הייתי שמח לדעת על רחוב אחד במודיעין ששווה ביקור. לגבי ההערות של לירון, אני לא חושב שהייתי מתבטא בחריפות כזאת, אבל מודיעין בהחלט מייצגת תהליך סגרגציה שהחברה הישראלית עוברת למעמדות השונים. עשירים עם עשירים. עניים עם עניים.
והשאלה הכי חשובה מבחינתי בעיר – כמה תרבות העיר מייצרת וכמה היא צורכת? (תרבות כוללת תיאטרון, קולנוע מקומי, מחול, אמנות, אקטיביזם, ושאר דברים רב-תחומיים. תרבות לא כוללת קניונים, מרכזי קניות וקומפלקסים תעשייתיים של בתי-קולנוע מסוג הסינמה סיטי)
צר לי יואב, אבל ההתנצחות הזו הוציאה לי את החשק להרחיב בנושא כרגע.
תפוס אותי בהזדמנות אחרת כשתהיה באמת במצב רוח סקרן להתעניין ולא לבוא עם קביעות מראש – אולי על כוס קפה או בירה במודיעין, אולי כאשר תהיה בדרך מי-ם לת"א (חס וחלילה שלא תטריח את עצמך לכאן במיוחד).
בינתייים אתה מוזמן לקרוא שוב את שיחתנו הקודמת בקישור לעיל, בה הסברתי שמודיעין זוהי עיר בראשית דרכה וכל מה שקשור בתרבות היא בפירוש בחיתוליה – אבל הזמנתי אותך למרפיז שהוא אחלה מקום בעיני, אך טרחת להסביר לי שאין לך כל ענין לקבל את הזמנתי.
מודיעין היא עיר בהתהווות הנמצאת בחיתוליה. מה שנבנה זה מה שיהיה – וזה האתגר והקסם של לגור ולפתח את הקהילה במודיעין.
לרמן רק בשביל לחדד את טענתך אני מניח שאתה מתכוון, כמה העיר צורכת ומייצרת בתחומיה!! ולא כמה היא צורכת בת"א או י-ם, כוח הקנייה הגבוה של תושבי מודיעין מופנה בעיקר מחוצה לה.
יקי
אני מניח שמאחורי רוח הקרב של לירון או דבריו של לרמן עומדת העובדה שישנה סתירה בין הרצון של רוב האנשים שבאו לגור במודיעין (חלום הבית עם הגינה ובזול שזוהי למעשה הסתגרות בדומה למגורים בפרברים) לבין אפשרות ליצירת עיר מתפקדת או עיר רגילה. אני הייתי במודיעין מספר פעמים ביום ובלילה וזה באמת לא נעים לאנשים שמגיעים מערים שהן חיות. אני טוען שרב גוניות קוברת עיר ומבריחה אוכלוסיות חזקות וירושלים היא הדוגמא הטובה ביותר לכך,מעבר לבעיות תעסוקה ויוקר דיור, החילונים שעזבו בעיקר למבשרת התלוננו על התחרדות העיר וביקשו לגור עם אנשים שדומים להם. עולים וותיקים או דתיים וחילוניים זוהי סוג של אותה ישראליות, קשה לקרוא לכך רב-תרבותיות, אולי בקטנה. אתה לא יכול לטעון שבמודיעין ישנה הטרוגניות כמו בת"א ובייחוד כפי הקיים בי-ם.
אני מניח שרוב האנשים שעברו להתגורר במודיעין ידעו לאן הם באים ולמה הם באים, אני מניח שעניין התרבות או חוסר בתרבות מפריע להם יותר מנושאי התעסוקה.
אתה טוען שמודיעין עיר צעירה שתתפתח, היא תצטרך לעבוד קשה בשביל להשתנות בעיקר בכל הנוגע לנושא התרבות ושינוי האופי של העיר ומנגד במידה ויצליחו לשנות את אופייה היא תפסיק להיות העיר שלשמה הגיעו, בית עם גינה ואנשים שדי דומים להם(מעמד בינוני).
יקי, נחיה ונראה לגבי מודיעין. פאבים לא כל-כך מעניינים אותי מבחינה אורבנית, ולדעתי גם לא מעידים על הצלחה עירונית (ע"ע הרצליה-פיתוח ונמל תל-אביב) – אני רוצה רחובות (ושדרות וכיכרות) שמהווים את התשתית לחיים העירוניים.
דודו, כמובן בתחום העיר. צריכת תיאטרון בתל-אביב קשורה לתל-אביב, גם כאשר היא מתבצעת ע"י לא-תל-אביבים.
יואב, נכון , פאבים לא מעניינים מבחינה אורבנית, כמו שהקלמרי שאכלת בי-ם לא מענינת מבחינה אורבנית אלא מבחינה קולינרית. הערתי לך פעם על נטייתך להערות פלצניות – שיט, אני מתחיל להישמע כמו דודו 😆
פאבים מעניינים כמאפיינים חברתיים ותרבותיים בהם ניתן להתרשם מהווי התושבים. אבל הבנתי – זה לא ממש מעניין אותך. לקחתי בחזרה את ההזמנה שהצעתי לך.
דודו, בינתיים איני רואה סתירה בין הרצון לגור במודיעין (ויש כאן היצע גדול של דירות ובתים במחירים מגוונים, כאשר בתים צמודי קרקע הם המיעוט) לבין להקים עיר מתפקדת. זה מה שאנחנו בונים. במודיעין יש הרבה יותר הטרוגניות מאשר בשכונות בת"א בהן גדלתי – רמת אביב ומעוז אביב, או בגבעה הצרפתית בי-ם בה גרתי כשנה (ואני מקבל שגדלתי בשכונות צפוניות – אז אפשר לוותר על להטיח בי זאת). כתל אביבי הפעם הראשונה שיצא לי להכיר חבר'ה דתיים זה היה כשהגעתי לצבא.
רוב החיים שלך בעיר כילד עוברים בשכונת המגורים, ואני מכיר מעט אנשים שרוצים לגור ולגדל את ילדיהם בשכונות לא טובות. רוב השנים כמבוגר מתחלקות בין הבית לבין מקום העבודה, עם מעט בילויים פה ושם – והמוטיבציה העיקרית שלי כהורה למקום מגורים הוא מקום טוב לגדל בו את ילדי – ומודיעין היא מקום מצויין לגדל בו ילדים.
לרמן ואני משער שגם אתה דודו , נמצאים בשכבת גיל מסויימת – אתם כבר לא ילדים וגם לא הורים, ומעניינים אתכם דברים אחרים. כל גיל והצרכים שלו. אולי כאשר תקימו משפחה, גם אתם תראו דברים אחרת ותרצו להקים את ביתכם במודיעין. נקבל אתכם בברכה. ואם לא תרצו – אני מאחל לכם שתגורו במקום בו יהיה לכם רק טוב. על טעם ועל ריח…
יקי
משום מה נראה לי שיש לך בעייה איתי מעבר לויכוח ביו דעותינו. לשיטתך אני רוטן ולשיטתי אני בעל חוש צדק מפותח. אני לפחות לא הייתי מתרפס או מגיע לסף דמעות אם לרמן לא היה רוצה להגיע לעירי. להבדיל ממודיעין לירושלים יש גם יש מה להציע רק שדימוייה במרכז הארץ רחוק מהמציאות. וזאת בשונה ממודיעין שמוכיחה ומצדיקה את דימוייה כארץ לעולם לא.
אתה מתהדר באיכויות של מודיעין כעיר מגורים, כשילדיך יתחילו לעשן סמים מהשיעמום שלהם תבין את המשמעויות החברתיות של מגורים במקום שמקדש הסתגרות בבתים פרטיים בעלי מרחבי שיש ודשא, חלילה שלא תלכו 50 מטרים לגן הציבורי הקרוב. עכשיו תגיד שגם אני משתמש במנטרות, אתה מוזמן לפנות לספרייה הקרובה לביתך(בהנחה שבנו אחת כזו במודיעין) ולעיין בהשפעות החברתיות של חלום הפרברים האמריקאי בשנות ה-50 או יותר נכון הבעיות החברתיות הרבות שהפרברים יצרו.
כשמודיעין תוכיח אחרת ותהפוך לעיר אני אהיה מוכן לגור בה, כשזה יקרה תבוא לומר לי, אני מניח שאהיה בגבעת שאול או בהר הזיתים, רוצה מספר חלקה?
הקלמרי לא מעניין מבחינה קולינרית אלא מצביע על העובדה שגם בירושלים שנתפסת כעיר "דתית" יש לא מעט תרבות חילונית, שמתבטאת (בין השאר) גם במקומות בילוי לא כשרים.
כאחת שאוכלת (בד"כ) כשר זה מאד הפתיע אותי כשרק הגעתי לירושלים – הייתי בטוחה שמעכשיו רוב המקומות שאני אצא אליהם עם חברים יהיו כשרים והדילמה "מה אני כן או לא יכולה להזמין" תתפוגג לה. זה בהחלט היה ניפוץ הסטיגמות הראשון שלי בקשר לעיר – רוב מקומות הבילוי (לפחות אלו שרלוונטים עבורי) אינם כשרים. נראה לי שזו הסיבה בגללה לרמן ציין את זה מלכתחילה – העובדה שדברים שונים במציאות מהדרך שבה הם נתפסים בתקשורת/בתודעה שלנו. האם להגיע למרפי'ז יגרום לאותה תוצאה? (אני לא שואלת בקנטרנות, הפעם היחידה בחיי שהייתי במודיעין הייתה בצבא, וגם זה רק כדי לתפוס אוטובוס)
לעניין התרבות – מודיעין קיימת כבר יותר מעשר שנים לדעתי. זה אמור להיות זמן מספיק כדי שתרבות צעירה תתחיל לצמוח. תרבות עם אופי מיוחד משלה שלא צריכה להתבסס על "מוסדות" קיימים אלא יכולה להציג אלטרנטיבה עצמאית.
חבר'ה הגזמתם לגמרי… יאללה סולחה
"חלילה שלא תלכו 50 מטרים לגן הציבורי הקרוב. עכשיו תגיד שגם אני משתמש במנטרות"
לא דודו, אינך משתמש במנטרות – אתה סתם מדבר דברי הבל הנובעים מבורות. אם תבוא למודיעין בשעות אחה"צ תוכל לראות כמה הפארקים והגנים הציבוריים רחבי הידיים במודיעין – שאין כמותן בשום עיר אחרת בארץ – שוקקים חיים וילדים.
גת, אני גדלתי בת"א וגם לפני שגרתי שנה בי-ם ידעתי שבי-ם יש תרבות מגוונת, בכלל זה תרבות חילונית. יש משהו מאוד חד מימדי ושבלוני להחריד באופן שכמה משתתפים פה רואים את העולם: "י-ם עיר "דתית", מודיעין פרבר מאוד שראוי להכחידו", וכו'. העולם אינו שחור-לבן, הוא מלא ניואנסים, הוא צבעוני והוא יפה. אם תפקחו את עיניכם ותהיו מעט סקרנים במקום למהר לקטלג כל דבר למשבצת שחור-לבן, אולי גם תהיו פחות מרירים וצינים.
אפרופו תרבות צעירה במודיעין, הנה קישור לשיר יפהפה שכתב, הלחין וביצע עידן חביב, שגדל כאן ברעות, לזכר חברו עוז צמח תושב העיר שנפל בקרב אשתקד במלחמת לבנון השניה. בן 20 היה במותו.
http://www.nrg.co.il/images/news1/oz-1.wma
נחשפתי לעידן חביב ולשיר הזה כאשר הייתי בהופעה של מאיר בנאי במרפיז. בנאי העלה את עידן חביב לשני שירים ואז הם ביצעו יחדיו את השיר הזה, שנגע מאוד בליבם של רבים מהקהל.
ההתייחסות בתגובה לעיל צריכה להיות לעלמה עפרונית ולא לגת.
גת, Peace to you too 🙂
גבירותי ורבותי,
בעידן המודרני הכל זה אימג'. ביום שבו מישהו יעשה סדרת טלווזיה עם צעירים "מגניבים" במודיעין שתראה איזה כיף ומיוחד לגור שם היא תהייה עיר "מגניבה". אם יעשו סדרה על בני נוער משועממים במודיעין היא תהייה עיר של אנשים משועממים.
הקשר למציאות יהיה מקרי לחלוטין אולי, אבל זה הדימוי שיתפס.
לכל מקום היתרונות והחסרונות שלו והמציאות שלו. אם מישהי (או מישהו) מרוצה ממקום המגורים שלה (שלו) מה טוב. אם לא אז באמת חבל. יש גם כאלו שהיו רוצים לחיות במקומות אחרים אך לא יכולים להרשות לעצמם כלכלית. אם מישהי (מישהו) חיה (חי) במקום שהיא (הוא) מרוצה ממנו ויכולה (יכול) להרשות לעצמה (לעצמו) לגור שם מה טוב ואני שמח בשבילה (בשבילו).
הנה מסר חיובי שמותאם לכולם בלי הבדלי דת, גזע, מין ומקום מגורים 🙂
לפקוח את העיניים למה? גם אחותי כותבת שירים.
זה הזכיר לי דיון שהתקיים בערוץ הראשון לרגל 40 שנה להחרבתה של ירושלים(איחודה לפיהם כמובן) שנגע גם בהבדלים בין ירושלים ות"א, והתדיינו אף בתרבות ירושלמית, הביאו לפאנל איזה מספרת סיפורים מהזן העתיק כדוגמא לתרבות ירושלמית (שוב אותנטיות) ואפרים סידון בצדק ביטל זאת ואמר "בכל עיר יש מספרי סיפורי, זו לא תרבות".
המגורים הזולים והבית הפרטי רחב הידיים זהו כרטיס הביקור של מודיעין, אנשים לא הגיעו ליצור קהילה אלא להתרחק מהקהילה ומהג'ונגל העירוני (בי-ם או בת"א). בדומה לתהליכים שעברו על מעמד הביניים בכל העולם, לעולם לא תיווצר קהילה פעילה, תוססת ואלטרנטיבית בעיר המיינסטרים הישראלי, בעיר נורמלית יש גם סירחון, אלכוהוליסטים, גרפיטי, ישן וחדש בקיצור ההיפך מהקניון שנבנה שם. אם כרטיס הביקור של מודיעין היה כולל תעסוקה שירותים ותרבות היו משקיעים בכך עם הקמתה אבל כל שעשו זה למכור מגורים לאנשים בסיסמאות של "רק 20 דקות מת"א" בלי שום חשיבה רחבה ועמוקה יותר(מה חדש במוסדות התכנון בארץ) כאילו אנחנו בשנות ה-50 וצריך לפזר אוכלוסייה כדי להיאחז בקרקע,למזלה הגיעו למודיעין אוכלוסיות חזקות אחרת היא הייתה גומרת כמו עוד עיירת פיתוח. ואני שוב חוזר על דברים שנאמרו, אנשים ידעו בדיוק למה הם באים למודיעין, הם ידעו איזה אנשים ירכשו דירות בסמוך להם, הם ידעו שהם יעבדו בת"א וירושלים, שיהיו תלויים למוות ברכב הפרטי והכי חשוב רובם לא יעשו שום דבר כדי לצאת כנגד אופייה של העיר.
עלמה צודקת התירוץ של עיר צעירה ההולכת ונבנית איננו קביל כי היא כבר לא כ"כ צעירה ואולי לא רוצים לפעול בה ואין מה לפעול בה כי החד-גוניות האנושית ובמיוחד הפיסית אין בה ולא כלום עם אמנות(אולי בדיקטטורות). ייתכן שהכוחות הפועלים בה מעדיפים ליצור או לפעול בירושלים או בת"א.
אתה עדיין לא הוכחת ההיפך ממה שרוב האנשים חושבים על מודיעין, כי המציאות חזקה יותר מכל דבר וזוהי המציאות של עירך
"אתה עדיין לא הוכחת ההיפך ממה שרוב האנשים חושבים על מודיעין"
אני לא בקטע של "להוכיח" לך כלום – מצידי אתה יכול להמשיך לפנטז על הכחדת מודיעין. די מגוחך שאתה מתיימר לדעת מה "רוב האנשים" חושבים על מודיעין. אני גר במודיעין ורוב התושבים שאני פוגש פה אוהבים לגור פה.
הנכס הכי גדול של מודיעין בעיני זו אוכלוסיותה המצוינת, וזה בהחלט זה בא על חשבון ערים שכנות ממנה יש הגירה של אוכלוסיה טובה למודיעין, כמו למשל ירושלים.
עובדות,
את רוב האנשים שהתדיינו בבלוג לא הצלחת לשכנע בכל הנוגע "לחיוניותה העירונית של מודיעין". בנוסף ידידה טובה שלי שזה עתה עברה למודיעין ונכנסה למשבר בגלל "השממה" כדבריה, והרבה אנשים שאינם רוצים לגור במודיעין בגלל שהיא פשוט מדבר.
שנית מי שגר במודיעין הוא לא בדיוק הדוגמא האובייקטיבית ביותר, אם אנשים לא היו רוצים לגור במודיעין ובדרך החיים שהיא מציעה הם היו עוזבים ואני שוב אחזור ואומר, אנשים ידעו בדיוק לאן הם באו. הנכס הכי גדול של מודיעין זה קרקעות זולות שמאפשרות דיור זול כי המדינה המטומטמת הזו לא השכילה ליצור את התנאים או לפחות להתערב בשוק הדיור(לא דיור ציבורי) שיאפשרו לזוגות צעירים, עולים חדשים או מעמד ביניים אפשרות לחיות בערים.
בפעם היחידה שהייתי במודיעין, בשעות הערביים של יום שבת, בקושי ראיתי אנשים ברחובות או בפארקים שמתהדרים בהם.
אגב בטענתך "אם תבוא למודיעין בשעות אחה”צ תוכל לראות כמה הפארקים והגנים הציבוריים רחבי הידיים במודיעין – שאין כמותן בשום עיר אחרת בארץ – שוקקים חיים וילדים."
אתה מצדיק את דבריך בנוגע לעיר שהיא נהדרת לגדל בה ילדים אבל פשוט ממחיש את מהותה של העיר. מעמד ביניים שבא לגדל את ילדיו ולהנות מ"איכות חיים" המנוגד כ"כ לאופייה של עיר חיה רועשת ובועטת.
אם אתה לא מתכוון להוכיח כלום או לא רוצה להוכיח אז לשם מה הזמנת את יואב למודיעין?
בכל הקשור לעירוניות אין למודיעין מה להציע ואגב, אתה מוזמן לצפות בכתבה סרוקה שיואב העלה לבלוג(היא נמצאת באחד הפוסטים) ושהתפרסמה בגלובס על חלום הפרברים הישראלי ושיברו.
רגע רגע רגע, למען הסר ספק – אני לא חושבת שיש משהו פסול בפרברים. אם אפשרויות המגורים היחידות היו מושב או עיר, ולא-שום-דבר באמצע זה בעיני נורא ואיום. למקום כמו מודיעין יש הצדקה ולגיטימיות בדיוק כמו לרעננה, הרצליה, באר שבע או קריית גת.
ונכון, למגורים בעיר הומוגנית יש חסרונות, אבל כך גם למגורים בעיר. ילדים יתחילו לעשן סמים מתוך שעמום? טוב, אז באורבניה הם יתחילו לעשן בגלל הזמינות. בשורה התחתונה, כל אחד צריך לשקלל את היתרונות והחסרונות עבורו ואין ספק שהסטטוס שלך בחיים הוא גורם מאד משפיע – המחשבה להתרחק מהעיר די מדכדכת אותי עכשיו (אפילו לחפש דירה בגבעה הצרפתית סירבתי) אבל אין לי ספק שכשאני אגדל ילדים אני לא אעשה את זה בקינג ג'ורג' (ירושלים או תל אביב, לצורך העניין).
אין לי שום כוונה לשכנע רווקים למה כדאי לגור במודיעין ולו הייתי רווק לא הייתי גר כאן. מודיעין היא עיר המתאכלסת בקצב הגבוה ביותר בארץ, מה שמוכיח כמה רבים משתכנעים בכדאיות לגור במודיעין.
הזמנתי את יואב כי חשבתי שיהיה נחמד גם להיפגש פנים אל פנים ולאפשר לו הזדמנות להכיר מקרוב את מודיעין, את יחודה ואת התפתחותה. לא ציפיתי שהוא יצא מכאן עם רצון לעבור למודיעין, אבל אולי הוא יבין יותר את האפיל שלה לבעלי משפחות.
עלמה
למודיעין יש הצדקה בכדי לספק את הביקוש למגורים בבית פרטי או ברווחת דיור במחיר סביר כפי שאמור להיות במדינה הזו ולא רק ביו"ש. נכון אנחנו לא מדינה קומוניסטית וצריך להשתלב בשוק חופשי אבל האפשרות של אנשים לרכוש דירה באזורים טובים במרכז הארץ או בירושלים(ואינני מתכוון למושבה הגרמנית) הולכות ומצטמצמות ומגורים של בעלי יכולת או עשירים באזורים טובים נראים כדבר נכון וטבעי. בני המעמד הבינוני שהיגרו למודיעין לא עשו זאת בגלל מערכת חינוך מפוארת או תעסוקה ואפשרויות תרבות. מה שכן, לבני מעמד הביניים ישנה יכולת להטביע את חותמו על נושאים שיקרים לליבו בראש וראשונה בחינוך ולמרות שאינני מכיר את מערכת החינוך במודיעין אני מניח שהיא טובה.
לגבי הלגיטימיות של מודיעין, פה אנחנו חלוקים ולא משנה כמה יקשקשו על איכות חיים או ערי העתיד (גם חזון ערי העתיד של אבי האדריכלות המודרנית לה-קורבוזיה לא התממש)
הלגיטימיות לכאורה של מודיעין הרסה את הסיכוי של רמלה ולוד להשתקם אי פעם. אינני אומר שאנשים שהתאכסנו במודיעין היו ממהרים להתגורר בלוד אבל כבר היו מאז ומעולם (גם בארץ) מקרים של הקמת שכונות "בנה ביתך" בערים חלשות יחסית שיחד עם תמיכה ממשלתית ויצירת תשתית חינוכית ותרבותית הצליחו למשוך לשם אוכלוסייה וליצור שינוי תדמיתי, ולכל הספקנים אני אומר "ראש העין החדשה" או "מבשרת החדשה", הדגש הוא על החדשה כמובן, ולא חסרות דוגמאות. הלגיטימציה של מודיעין היא למעשה המשך הדה-לגיטימציה שנעשתה לרמלה ולוד ע"י הזנחתן. להקים עיר השואבת אליה אנשים רבים (שוב בגלל עלויות הדיור בארץ, שהולכות ומאמירות גם במודיעין לפי מיטב הבנתי) במרחק כ"כ מועט מרמלה ולוד, פשוט מנעו מהן את הסיכוי להשתקם והאמינו לי מתישהו יצטרכו לשקם אותן והמדינה תשלם כ"כ הרבה כסף על כך.
כמעט כל מי שמעורה בשיח התכנוני יודע בנוסף, שהקמתה של מודיעין באמצע הדרך בין ירושלים לת"א היא סכנה לשתיהן, פחות לת"א שמתהדרת במטרופולין יהודי בוודאי יותר לירושלים.
אחת הרעות החולות של ההתפתחות האורבנית בארץ ובעולם הוא יצירת הרצפים המבונים בין הערים. בלשון מקצועית הכוונה ל"התפתחות סרט" Ribbon Development , סוג בינוי כזה לא רצוי מטעמים כלכליים וחברתיים. כלכלית ישנו בזבוז אדיר של משאבי קרקע, גידול ניכר בנסועה ברכבים,הארכת תשתיות, כפילויות בשירותים ומה לא!!! וחברתית-התבדלות.
מודיעין לא הוקמה במקרה בקרבת כביש מספר אחד וליד כביש שש שהיה קיים בתוכניות הארציות עוד לפני שהטרקטור הראשון עלה על הקרקע, קשקושי הדמוגרפיה של הממשלות לדורותיהן(שנדמה שכל יעד שהן הציבו לעצמן בנושא נכשל לאורך השנים) הן אלו שהנחו אותן, העיר הזו לא קמה מהחולות(ויסלח לי לרמן).
תהליך "התפתחות הסרט" מתרחש בד"כ לאורך ציר תנועה בין שני מרכזיים עירוניים גדולים ואם לאורך הציר ישנם עוגנים יישוביים נוספים התהליך מואץ. ועוד לא אמרתי מילה על הפגיעה בנוף.
כאמור התהליך מוכיח את עצמו יום יום ושעה שעה.
זוהי הסיבה שתוכנית המתאר הארצית 35 על בעיותיה אומצה ע"י אריק שרון מספר ימים לפני שנרדם התוכנית קבעה חלוקה חדשה של ישראל לשטחים הנקראים מרקמים ואחד העקרונות המרכזיים של התוכנית הוא שבחלק מהמרקמים תותר הצמדת בנייה חדשה לבנייה קיימת, במטרה למנוע התפשטות נוספת של בנייה לשטח הפתוח. (האירוניה היא שדווקא הוא בתור שר השיכון העביר שתי החלטות 533 ו611 שאיפשרו את ההשתוללות וזלילת הקרקעות שאת תוצאותיהן אנחנו רואים לאורך כביש החוף, איירפורט סיטי, צומת ירקונים וכו וכו)
הקמת איירפורט סיטי התאפשרה בעקבות החלטות 533 ו-611 שאפשרו להפשיר שטחים חקלאיים לבנייה גם בעקבות גלי העלייה בשנות ה-90 ועימם הביקוש למגורים ומרכזי תעסוקה. אבל כיום אין סיכוי שזה יקרה, שוב, כי איפשהו נפל האסימון לדרגים הפוליטיים שהם בסופו של דבר מחליטים(במסע שכנוע של הגורמים המתכננים) שפיזור וביזור אוכלוסייה ותעסוקה זהו אסון תכנוני-כלכלי ובזבוז שעולה למדינה מיליארדים.
יקי-אתה אמנם מגדל את ילדיך "באיכות חיים" אבל הם וילדיהם יהיו אלו שיישאו בתוצאות הכלכליות והחברתיות של המדיניות התכנונית של ממשלות ישראל, לא אתה. תזכור זאת גשאתה נהנה כ"כ ומתפאר בפירותיה המפוקפקים .
כשאתב מגיב אל תשכח לכתוב שאני דמגוג וכותב דברי הבל.
יקי, העיר הגדולה עם הצמיחה הגבוהה ביותר בארה"ב ב-30 השנים האחרונות היא פיניקס, אריזונה. מודיעין היא מעין המקבילה הישראלית שלה בזעיר אנפין. אמנם, בעלי משפחות מעמד בינוני נמשכים ל"עיר" מהסוג הזה אך אין זה אומר שמקום כזה דבר ראוי להימשך אליו. הסינמה סיטי מצליח מאוד מבחינה מסחרית, והוא אחד המקומות הדוחים עלי אדמות.
ואם כבר התחלנו אז אפשר לציין שהתרומה התרבותית של פיניקס היא שולית מאוד ביחס לגודלה (מטרופולין של ששה מיליון), ואם אתה מעוניין להכיר את העתיד של מודיעין, הייתי ממליץ לך לנסוע לביקור שם.
ודבר אחרון, גם אם רוב האנשים מעוניינים במשהו מסויים, אין זה אומר שההעדפה שלהם טובה או מוצלחת בהכרח, ואם לשפוט על-פי פיניקס, תושבי מודיעין יסבלו מפקקים נוראיים ומחיים במקום ללא רחובות, וללא שיטוט עירוני. האפיל של מודיעין הוא שהיא נוחה מאוד לכלי רכב (חנייה חינם ובשפע), מאוד מסודרת ולא מלוכלכת. כמו כל פרבר אמריקאי לבן.
דרך אגב, בשנות ה-30 של המאה הקודמת חיפה נחשבה ל"עיר העתיד" בארץ ישראל ותל-אביב הייתה "עיר ההווה". העתיד של חיפה מעולם לא הגיע ותל-אביב היא עדיין עיר ההווה. סתם מחשבה לגבי המיתוג של מודיעין בתור עיר העתיד של מדינת ישראל.
לגבי גידול ילדים, אני ממליץ על אזור 2 בתל-אביב (רחובות צייטלין, לואי מרשל, משה שרת וכיו"ב).
לרמן
"בעלי משפחות מעמד בינוני נמשכים ל”עיר” מהסוג הזה אך אין זה אומר שמקום כזה דבר ראוי להימשך אליו" ו-"גם אם רוב האנשים מעוניינים במשהו מסויים, אין זה אומר שההעדפה שלהם טובה או מוצלחת בהכרח".
הוצאת לי את המילים מהפה!!
עלמה כיצד אני שולף את כתובת הדוא"ל? אני צריך להירשם לפליקר?
לרמן,
לגבי גידול ילדים באזור 2 בתל-אביב אני ממליץ על כמה מליוני שקלים טובים בבנק….
פינגבאק: מודיעין-ווטש
ברק צודק כמובן.
דודו, ההתייחסות שלי היתה למשהו ספציפי שכתבת, שהיה דבר הבל:
דודו: “חלילה שלא תלכו 50 מטרים לגן הציבורי הקרוב. עכשיו תגיד שגם אני משתמש במנטרות”
יקי: לא דודו, אינך משתמש במנטרות – אתה סתם מדבר דברי הבל הנובעים מבורות. אם תבוא למודיעין בשעות אחה”צ תוכל לראות כמה הפארקים והגנים הציבוריים רחבי הידיים במודיעין – שאין כמותן בשום עיר אחרת בארץ – שוקקים חיים וילדים.
אגב דודו, בפוסט אצלי בבלוג בטרקבק הנ"ל העליתי כמה תמונות שצילמתי היום אחה"צ, במיוחד בשבילך ובשביל לירון. לא יקרה לך כלום אם תודה שזה היה דבר הבל 8)
ליקי ולכל המודיעיניסטים למיניהם.
אם בחרתם להגיע לשם זה לא אומר שזו בחירה נכונה זה מעיד בעיקר על רוב האנשים שהגיעו למודיעין עוד כשהייתה בחיתוליה שבמחירים שהם קנו את דירתם/ביתם הם היו קונים חצי דירה בת"א או ברמת גן. כמו שיואב כתב עצם בחירתכם לגור בעיר זה לא אומר שזהו הדבר הנכון לעשות. הסגרגציה עליה דיברו לירון ויואב היא היא ההוכחה למערכת הערכים שבשמה הגיעו אנשי מודיעין לגור בה. רצון המגורים בבית פרטי ובשכונות פרטיות זהו המאפיין של תהליך הליברליזציה שחל בחברה הישראלית בעיקר לאחר המהפך הפוליטי וממחיש את המשפט "אין קולקטיב יש אינדיבידואל" אין בזה רע אני מניח שכל אחד רוצה רק את טובתו, אבל להבדיל ממך יקי או שאר המודיעינסיטים אותי מלמדים במכון ללימודים עירוניים בירושלים להסתכל מהו התכנון הנכון ביותר בהקשרים הפוליטיים החברתיים והכלכליים הקיימים ולא להסתכל רק על כוס התה שלי, מלמדים אותי להסתכל לטווח רחוק יותר ובראייה רחבה יותר ולא רק בשביל להגשים גחמות של 70 אלף איש שרוצים להגשים את חלום חייהם ושהגשימו אותו אבל על הזין שלהם(ותסלח לי כן) כל המדינה הזו וכל המשמעויות שנובעות מהמקמת העיר (שבעיני אין לה זכות קיום). המדינה הזו עסוקה מהיום שהיא נוסדה בלהפסיד כסף בכדי לנסות ולהגשים מציאות שהיא בלתי אפשרית, לפזר אוכלוסייה. אולי היה נכון להקים את מודיעין ב-1970 בשנות ה-80 זו קטסטרופה ופוליטיזציה עד כדי רוויה של התכנון.
אולי לשיטתך אני מדבר דברי הבל, לפחות אני שמח שאתם צורכים ולו במעט את המרחב הציבורי.
אם אחרי שהכרחת אותי להתפלצן פה עם הידע שלי ואם אחרי שהסברתי (בצורה בהירה אני חושב) את המשמעויות החמורות של הקמת מודיעין עדיין לא הבנת/ם זאת אז או שיש פה בעיה של הבנת הנקרא(מה שלא נראה) או שישנו רצון להיאחז בקרנות המזבח המצדיקות את הקמתה של מודיעין. אולי בעיניך אני לא אובייקטיבי אתה מוזמן לפנות לכל מתכנן עירוני או אדריכל שפוי שיסבירו לך את המשמעויות כפי שאני הסברתי.
לגבי הערתי בסוף על דברי ההבל זו סתם הייתה סרקסטיות הבנתי למה התכוונת.
תהיו בריאים ואני מקווה שאתם צופים בעקרות בית נואשות, זה לא כמו להתבונן במראה?
דודו, העובדה שאתה חש צורך לנסות ולהעליב ולזלזל בכל תגובה שניה שלך מעיד כמובן רק על עצמך ואופייך. לשאלתך, איני צופה בעקרות בית נואשות.
קראתי שוב את כל התגובות שלך בשיחה הזו, אבל לא ראיתי היכן פרטת את המשמעויות החמורות של הקמת מודיעין. כן, הרבה ירושלמים נטשו אותה לטובת מודיעין – וזה פוגע בציפור נפשך ירושלים – אך רובם היו נוטשים אותה גם לו מודיעין לא היתה קמה מעולם.
איני חש כלל צורך להצדיק את קיום מודיעין מולך כפי שאיני חש צורך להצדיק את קיום מדינת ישראל מול אנטישמים. בעיני מודיעין היא עובדה קיימת ועיר פורחת ומתפתחת ובכל שנה אלפי ישראלים נוספים בוחרים בה מרצונם הטוב להקים בה את ביתם.
שימותו הקנאים 🙂
יקי
זה קצת מדהים שאחרי "הברית החדשה 2 " שכתבתי מעלה לא הבנת מהן המשמעויות התכנוניות של פרבור מגורים ותעסוקה. השקפת עולמך צרה בגלל שאתה רואה את האינטרס האישי למול עיניך.אני לפחות מנסה לבסס את דבריי על מחקרים, שיח תכנוני עכשווי וידע מקצועי ולא מסתמך על אוכלוסייה "בוגדנית" שהיום נוח לה לגור במודיעין ולכן היא נוהרת אליה אבל בעוד 10 שנים לא תהסס לנטוש אותה, למה? כי למעמד ביניים יש יכולת כלכלית לנוע בשונה מאוכלוסיות חלשות, זקנים, זוגות צעירים. והם יעזבו ברגע שהם יחפצו או שלא ייראה להם לנכון לגור במקום הזה. אני לא מנסה לשכנע אותך לא לגור במודיעין אני מנסה להסביר לך את המשמעויות התכנוניות של הקמת עיר כזו, אבל נוח לך להתעלם ולומר
"לא ראיתי היכן פרטת את המשמעויות החמורות של הקמת מודיעין"
אהה ושכחתי, אני מתכונן לקראת יציאה לאירוע "בתים מבפנים", מה את חושב יקי ניתן לקיים אירוע כזה במודיעין?
כאשר מודיעין תהיה בגיל של ירושלים בוודאי שאפשר יהיה לקיים אירוע כזה במודיעין 🙂
המשכנו את הדיון ב"מודיעין ווטש", שם לשמחתי תגובותיך הן ענייניות ולא קנטרניות.
יקי גם בעוד 60 שנה לא יהיה ניתן לבצע במודיעין סיור של יותר משלושה בתים (בית פרטי, בית משותף מגדל מגורים) ועוד דבר קטן אני מקווה שאתה לא מעוניין להיות אבא לחמישה ילדים אז אולי תפסיק לנסות לחנך אותי