ללכת לשומקום ברמת-אביב

הלכתי במקרה השבוע ברגל ברמת-אביב, לראשונה בחיי. צעדתי מיד אבנר ברחוב זליג ועד קצה רחוב ברודצקי, דרך רחובות קלצ'קין, לבנון ואיינשטיין בסמוך לאוניברסיטה. אם הרחובות האלה לא אומרים לכם הרבה, זה סימן שלא הייתם סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב. אחרי הכל, אין שום רחוב משמעותי וחשוב ברמת-אביב.

לצורך המשך הפוסט כל השכונות מצפון לירקון יקראו בשם המייצג רמת-אביב, בעיקר בגלל שכולן זהות, ולמעשה היו יכולות להשתלב בקלות במרקם התת-עירוני של רמת-השרון או הרצליה.

הארגונים הירוקים מציגים את רמת-אביב וחברותיה בתור שכונות "תל-אביביות" ירוקות עם 15 מ"ר שטחים ירוקים לתושב (כאשר הכוונה הישראלית היא לתת 7 מ"ר, ובמרכז העיר העברית יש כ-2.5 מ"ר של ירוק לתושב, למרות שיש כמובן תושבים שמצויידים בהרבה יותר ירוק, אבל אני גולש). אני הרגשתי במהלך ההליכה שלקחה כ-20 דקות שיש עודף שטחים ירוקים ברמת-אביב, והייתי שמח לראות קצת יותר בניינים וצפיפות עירונית. מרכז מסחרי קטן ומתפורר (ברחוב ברודצקי), חומות סגורות מסביב למתחם הצבאי של המעונות (איינשטיין), רחובות נטושים ולא מוצלים (לבנון) ומעט אנשים ברחוב, בתוספת הקניון המפואר שלקחו לו את הקולנוע מזכירים עיירת-פיתוח לא מתקדמת. חבל לי שיש כאלה שכונות בתל-אביב, אשר למעשה אינן שייכות אליה ומהוות עיר אחרת.

אני לא כל-כך מכיר את ההיסטוריה של התפתחות עבר הירקון, אבל אני חושב שהטעויות שנעשו שם דורשות תיקון ומן הראוי שבימים אלה כאשר בונים את הגוש בגדול (פרויקט עיר על החוף, מצפון לנהר), יבנו אותו בגישה שיצרה את שדרות בן-גוריון (שנקראו לפני כן שדרות קק"ל), ולא בגישה שיצרה את המקום שנקרא היום שדרות קק"ל. ואם כבר מדברים על צפון הירקון אז אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הזו שדנה בנושא ומביאה מודל שמתאר איך אפשר היה לגרום לרמת-אביב להיות חלק מהעיר.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, הולכי רגל, רמת אביב, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

17 תגובות על ללכת לשומקום ברמת-אביב

  1. יקי הגיב:

    "כל השכונות מצפון לירקון יקראו בשם המייצג רמת-אביב, בעיקר בגלל שכולן זהות"

    יואב, עכשיו היפלת אותי מצחוק 😆

    אני מציע שתצא לסיור קטן בשכונות עבר הירקון לפני שאתה כותב שטויות מסוג זה.

    "אני הרגשתי במהלך ההליכה שלקחה כ-20 דקות שיש עודף שטחים ירוקים ברמת-אביב"

    בגלל זה קוראים לחלק בו צעדת "רמת אביב הירוקה" ואנשים משלמים בשביל לגור שם הרבה כסף.

    "חבל לי שיש כאלה שכונות בתל-אביב, אשר למעשה אינן שייכות אליה ומהוות עיר אחרת"

    יואב, אשמח אם תסביר לי את ההבדל בין מעוז אביב (מצפון לירקון) לבין שיכון בבלי (מדרום לירקון), ומדוע הראשונה לשיטתך אינה חלק מהעיר ואילו השניה כן.

  2. לרמן הגיב:

    יקי, מבנה הבתים של כוכב הצפון ושל רמת אביב שונה, אבל בשתיהן אין רחובות מסחר ואין חיי רחוב, וזו זהותן. רחוב אופיר מכיל בניינים נמוכים, ורחוב לוי אשכול מכיל בניינים גבוהים, ובשניהם אין עירוניות טובה. זו כוונתי בכך שכל השכונות זהות – כולן פרבריות ללא חיי רחוב וללא סיבה להגיע אליהן, אלא אם כן אתה גר שם (או לומד באוניברסיטה). לאדם מן היישוב אין שום סיבה לחצות את הירקון צפונה. מרכז תל-אביב לעומת זאת, מתאפיין בכך שמסתובבים בו אנשים מכל הארץ ומכל תל-אביב.

    אנשים משלמים הרבה כסף על רמת-אביב, כי היא מציע אורח חיים פרברי בקרב אוכלוסייה חזקה יחסית בקרבה לתל-אביב, והמחיר יורד ככל שהפרבר רחוק מתל-אביב. בנימינה זולה יותר מרמת-אביב, בגלל המרחק מתל-אביב.

    שיכון בבלי היא אכן שכונה פרברית וגם היא מנותקת מהמרקם העירוני של תל-אביב ע"י דרך נמיר. לצורך הדיון שיכון בבלי זהה לכוכב הצפון ברמת העירוניות שבה ובמה שהיא מציעה לתושביה (אופי מגורים פרברי בקירבה לעיר).

  3. אדר הגיב:

    לרמן, לא הבנתי מה אתה מנסה לומר כאן. אתה מנסה לטעון שתל אביב צריכה להיראות יותר כמו רמת אביב או שרמת אביב צריכה להיראות יותר כמו תל אביב?
    אזור רמת אביב הוא אזור מגורים והוא בפירוש לא אזור אורבני של ממש, כמו מרבית הערים האחרות בארץ, ראשל"צ, אשדוד, רעננה, וכו'. תל אביב היא החריגה בנוף הארצישראלי.

  4. לרמן הגיב:

    אני טוען שרמת-אביב צריכה להיות יותר כמו תל-אביב. ברור שתל-אביב היא החריגה בארץ, היא המקום היחיד שהצליח, ויותר מקומות צריכים ללמוד ממנה. מכיוון שרמת-אביב שייכת מוניציפאלית לתל-אביב, תל-אביב הייתה צריכה ליצור את רמת-אביב וכל עבר הירקון בדמותה (כלומר כמו הצפון הישן בערך), ולא לבנות את ראשון לציון מצפון לירקון.
    חבל לי שלפעמים כל מיני ארגונים ירוקים משתמשים ברמת-אביב בתור דוגמה מוצלחת או משהו לשאוף אליו, תוך התעלמות מחוסר העירוניות שלה.

  5. אדר הגיב:

    הרעיון לפיו כל עיר בישראל צריכה להיות מצופפת הוא לא בהכרח נכון. בערים כמו אשדוד וראשל"צ אולי אין "אוירה" מיוחדת כמו בתל אביב סיטי, אבל יש שם בנייה שהיא דווקא חסכנית במקום, בונים שכונות של מגדלים גבוהים יותר ויותר. אני לא מדברת כמובן על שכונות של וילות שאני עקרונית נגדן.
    יש איכות חיים גבוהה במקומות מהסוג הזה בלי קשר להאם יש בית קפה או חנות מתחת לבית. זה מקום משפחתי במהותו, שבנוי לילדים שרוצים שטחים לשחק בהם, להורים שרוצים בניינים נוחים עם תשתית חדשה וטובה.
    בנוגע לתחבורה הבעייתית: אין קשר לטעמי בין ציפוף מטורף של בתים ובין שימוש בתחבורה ציבורית. אפשר לעודד שימוש בתחבורה ציבורית גם בערים כמו ראשל"צ, על ידי אכיפה של איסורי חנייה והגדלה של מספר הקווים שעוברים שם, או להפוך רחובות למדרחובים.
    אולי מה שאתה תופס כאיכות חיים הוא דבר שלא עונה על הצרכים של משפחות רבות, מבחינה תרבותית ואסתטית?

  6. יקי הגיב:

    לרמן, כתבת "לאדם מן היישוב אין שום סיבה לחצות את הירקון צפונה"

    צרות האופקים והבורות שאתה מפגין ביחס לשכונות עבר הירקון בת"א היא פשוט מדהימה.

    הנה כמה סיבות שאני יכול לחשוב לאדם מן הישוב חצות את הירקון צפונה מלבד אוניברסיטת ת"א:

    – פארק הירקון
    – הספורטק
    – מוזיאון הארץ והפלנטריום
    – איצטדיון הספורט בהדר יוסף
    – מרכז הירידים
    – הלונהפארק
    – מתחם ההייטק, המוסכים והמסעדות ברמת החייל
    – קריית עתידים
    – קריית שאול
    – מרכז מיחא לילדים לקויי שמיעה ברמת אביב
    – חופי ים עם נגישות נוחה לרכב
    – לבקר חברים שגרים שם

    כתבת: "שיכון בבלי היא אכן שכונה פרברית וגם היא מנותקת מהמרקם העירוני של תל-אביב ע”י דרך נמיר"

    איזה חרטא. עוד מעט תגיד לי גם שרח' הירקון מנתק את חוף הים מהמרקם העירוני של ת"א.

  7. לרמן הגיב:

    יקי, אני מתייחס אתר אתר:

    מוזיאון הארץ – נכון, פעמיים בשנה להצגה של בית לסין.
    קריית עתידים + רמת החייל: בפעמים הספורות שהייתי במתחמים האלה הזדעזעתי מספיק. אני מגיע למקומות האלה רק כשאין לי ברירה לחלוטין. רמת החייל נושאת בתואר השכונה עם התכנון הכי גרוע בתל-אביב. רחוב הברזל מגוחך מבחינה אורבנית.
    קריית שאול: לשמחתי לא יצא לי.
    חופי ים עם רכב: מי צריך רכב?
    חברים שגרים שם: מוזמנים לתל-אביב.
    איצטדיון + ספורטק + הלונהפארק + מרכז מיחא: לא יצא לי.
    אם כבר מדברים, כנראה שצריך לתת קצת שירותי ספורט במרכז העיר.
    מרכז הירידים: לא זוכר את הפעם האחרונה שהייתי שם.
    פארק הירקון – גדה דרומית.

    ועדיין אין לי שם אחד של רחוב מעניין מצפון לירקון.

    החוף הוא הגבול המערבי של העיר בכל מקרה. רחוב הירקון לא סואן כמו דרך נמיר. אני עומד מאחורי דבריי ששיכון בבלי מנותק (אך קרוב גיאוגרפית לעיר) ולראייה אין בו רחובות ידועים, ומי שמגיע אליו הוא תושב או מבקר, ובשום פנים לא עובר אורח מזדמן.

    אדר, ביום שאראה הולכי רגל בראשון מערב אאמין. ההפרדה בין שימושי הקרקע (מסחר לחוד ומגורים לחוד), יוצרת סביבה בה כולם מוכרחים להחזיק רכב לשם ביצוע פעולות פשוטות ביותר (קניית לחם וחלב). אני חושב שהציפוף באזורי המגורים בראשון הוא סביר, אבל הם לוקים בחוסר רחובות, ומרחב ציבורי עוין (דרכים ראשיות, וחוסר במסחר ליד הבית).

  8. אדר הגיב:

    לא מדויק.
    במערב ראשון יש מרכז מסחרי בכל שכונה שיש בו את הנססיטיז: מכולת או סופר קטן, ספר, פיצה, אתה יודע, דברים שכונתיים כאלה (רק בניחוח ערסי משהו). וחוץ מזה יש להם מרכזי מסחר מאסיבים סטייל קניון הזהב, לשם באמת צריך להגיע באוטו. אבל הצורך לשנות את אופי התחבורה לא קשור לזה, אפשר להגיע לשם גם במונית או אוטובוס.
    יש הרבה אנשים בגנים הציבוריים בערבים, בעיקר ילדים ומשפחות. מה לעשות שבמהלך היום כולם עסוקים במשהו אחר.
    אני לא מעריצה של ראשון (למרות שגדלתי שם.. הממ), אישית נוח לי יותר באוירה העירונית התל אביבית/ירושלמית, אבל מה לעשות שלהרבה מאוד אנשים אין כסף/עצבים/רצון להתמודד עם העיר על צפיפותה וניכורה.

  9. יקי הגיב:

    יואב , אני שמח שהבהרת שכשאתה כותב "אדם מן הישוב" אתה בעצם מתכוון ליואב לרמן.

    מה שאני ואחרים מנסים להגיד לך שיש מגוון טעמים, צרכים והעדפות של אנשים – בכלל זה לאותם אנשים בשלבים שונים של חייהם. זה נכון בכל דבר בחיים, בכלל זה גם בבחירת מקום מגורים. היה נורא משעמם לו כל הערים בארץ היו נראות כמו ת"א, וכנ"ל לו כל חלקיה של העיר ת"א היו בעלי מאפיינים זהים.

  10. לרמן הגיב:

    אני חושב שאם כל הערים בארץ היו נראות כמו תל-אביב (שבעצמה מורכבת ממרקם לא אחיד) היה בשביל מה לגור בהן, ותרבות הייתה ייכולה להיווצר בהן ולא רק בתל-אביב (וקצת בירושלים, וקמצוצון בחיפה). אף בן-אדם שפוי לא היה מקים מתוך בחירה מקום כמו רמת החייל, אבל כשכל התכנון מוכפף לשיקולים יזמיים ולא אנושיים זה מה שמתקבל.

    העובדה המרכזית היא שבכל הערים החדשות לא נוצרת שום תרבות, ולצורך הדוגמה קח את אשדוד שהוקמה ב-1956. תל-אביב עצמה היא אוסף שכונות שונות במרקם, אבל לפחות עד הצפון הישן כולן בעלות מבנה עירוני קלאסי כפי שהיה מקובל עד מלחמת העולם השנייה, ומאפשרות חיים עירוניים קלאסיים. שאר השכונות בתל-אביב ובארץ בכלל, שהוקמו אחרי קום המדינה סובלות מתת-עירוניות. אנשים גרים מחוץ לתל-אביב מכיוון שאין מספיק דירות בתל-אביב, לא כי הם לא רוצים לגור כאן. אם היו נבנות עוד שכונות במרקם עירוני קלאסי בארץ (על-פי תורת הניו-אורבניזם) הן היו יכולות להוות מקומות עירוניים איכותיים וחלופה אמיתית למגורים במרכז העיר תל-אביב. העניין הוא שמבחינה יזמית-פיננסית בלבד עדיף לבנות מקומות מפוררים כמו מודיעין, ראשון מערב ונתניה דרום, ולשלוח את האנשים לעמוד בפקקים בדרך לאושר שנמצא במרכז העיר האמיתית, במקום לספק לציבור חלופות מגורים איכותיות.

  11. כמעט שנתיים אחרי כתיבתה ואחרי הדיון היפה, שהתפתח בעקבותיה, "נפלתי" על הכתבה המשמחת הזו. משתמע, שאני מזדהה עם דעתך, ואכן, למרות שאני תושב רמות צהלה (מסיבות פרוזאיות) עם הרבה נוסטלגיה לאזור, אני שותף להרגשה שתל אביב הגרעינית היא בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר במישור החוף הישראלי להגשים חזון אורבני מקיים, אם כי העבודה עוד רבה… יחד עם זאת, כִסטודנט באוניברסיטת תל אביב, אני נהנה הנאה רבה מהאזור, שאני מרבה "לחרוש" אותו באופניי. האופניים יוצרים, לפחות פוטנציאלית, הבדל מהותי ולא רק כמותי (של גודל המרחק) בין השכונות הפרבריות לבין הפרברים המרוחקים: האפשרות שלי להגיע לכל מקום בגוש דן באופניים במשך זמן, שאינו עולה על זה של נסיעה בִשעות העומס בִמכונית (כולל חניה) או באוטובוס (כולל המתנה), מקנה לי חופש, שלא היה מנת חלקי לו גרתי, למשל, בראשון לציון או בפרדס חנה, וגם הקשר באוטובוס נוח יחסית. בהזדמנות זו אוסיף לִרשימת האתרים המומלצים את הגנים הבוטניים של האוניברסיטה, שמעטים מדי מודעים לקיומם, כל שכן מבקרים בהם, וזה כולל את תושבי רמ"א ועובדי האוניברסיטה. כמו-כן, אתה והקוראים מוזמנים לבקר בדוגמה מובהקת לאי של טבע באזור עירוני, וכוונתי לגינה הקהילתית במעוז אביב. ניתן להתרשם מעט מהגינה ב- http://www.citytree.net/branches/posts/601 . אגב, רחוב זליג, שהתחלת ממנוּ את טיולך, גובל בגן קרטר הקסום, שבו, בין היתר עצי זית, חרוב וּמקדמיה ועוד שפע של צמחי בר ותרבות, והתפעמתי מכך כאן http://www.citytree.net/branches/posts/1061 . נחיתה מהאופוריה אל קרקע המציאות – אכן אני חש, שחלקים גדולים מאוד של שכונות עבר הירקון משדרים ניוון חברתי וּסביבתי, ויש להצר על כך. אני מרגיש, שהדוגמאות שהבאתי מעבר הירקון משמשות לי דגם והשראה, כשאני מעורב בַחשיבה על דמותו של לב תל אביב, וּמהבחינה הזו אני רוצה לראות את לב תל אביב דומה יותר לעבר הירקון בהבטים של שטחים ירוקים לנופש וּלגידול מזון, וזה כולל את הזכות החשובה כל-כך לראות פרחי בר בתוך העיר! לסיכום, יש מקום למִנְעָד של אזורים בעלי אופי שונה כמענה למגוון של תושבים, וַאני רואה הפריה הדדית בין לב העיר לשוליים, אך אין ספק, וכאן אני חוזר להסכמתי אתך, ששכונות עבר הירקון יכלו והיו צריכות להיות מתוכננות בִראייה אורבנית הרבה יותר. אני סקרן לקרוא את הכתבה, שהפנית אליה, אך היא אינה נפתחת. אולי כבר איננה.

  12. מתן הגיב:

    המסמך על חיבור רמת אביב לת'א – האם עדיין קיים?

  13. מתן הגיב:

    רק התמונות, לצערי, לא אורכנו, מה שמעקר קצת את הכתבה מתוכן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s