רשמים מדיון על עתיד כיכר דיזנגוף – יש קונצנזוס

ביום רביעי האחרון נכחתי בדיון על עתידה של כיכר דיזנגוף. כיכר אשר הספיקה לעבור בינתיים שני גלגולים וצפוי לה כל הנראה גלגול נוסף בקרוב. הדיון התקיים בית האדריכל ובמהלכו נרשם קונצנזוס כמעט מוחלט בין המשתתפים על הצורך בשינוי הכיכר, והחזרתה לגובה הרחוב. לפני שאכנס לפרטים ברצוני לציין שחלק נכבד מהמשתתפים בדיון הינם אנשים שלהם יד ורגל בתכנון של העיר תל-אביב, וביניהם ניתן למנות את: ראש העיר לשעבר, צ'יץ', מהנדס העיר הנוכחי, חזי ברקוביץ', מהנדס העיר לשעבר, דני קייזר, ראש בית הספר לאדריכלות, הלל שוקן, ואדריכלית יעל מוריה, אשר משתתפת בהכנת התוכניות לכיכר העתידית, ובין השאר הייתה אחראית על תכנון גן מאיר המחודש.

הדיון נפתח בהופעת אורח של צ'יץ', אשר במהלך הקדנציה הראשונה שלו הגביהו את כיכר דיזנגוף. זו הייתה פעם ראשונה בה ראיתי את צ'יץ' נואם ולמרות גילו המתקדם, בהחלט ניתן היה להתרשם מהכריזמה של האיש. לא סתם הוא נבחר ארבע פעמים לתפקיד ראש העיר. צ'יץ' הודיע שהוא מתנגד בכל תוקף להנמכת הכיכר, למרות שבעבר אמר שהוא מתחרט על ההגבהה שבוצעה בתקופתו. לטענת צ'יץ' הנמכה של הכיכר חזרה למפלס הרחוב תיצור פקקים קטסטרופליים באזור. בתגובה לדברים האלה, הלל שוקן אמר לצ'יץ' שנראה שהוא משנה את דעתו לרוב, ואי אפשר לסמוך עליו. הלל שוקן עצמו התנגד להגבהת הכיכר עוד ב-1976. חבל של הקשיבו לו אז.

צ'יץ' הופך בדעתו
דיון על כיכר דיזנגוף

לאחר דברים אלו, עלה לדבר אדריכל יהונתן גולני, יו"ר הועדה המקצועית, שנתן סקירה הסטורית על הכיכר. הכיכר תוכננה ככזו במסגרת תוכנית המיתאר של גדס למרכז תל-אביב. ג'ניה אוורבוך היא האדרכלית שתכננה את מבנה הכיכר המקורית עם הדשא והמזרקה באמצע, אשר נחנכה בשנת 1938, ונקראת על שמה של אשת ראש-העיר הראשון, צינה דיזנגוף. שמה של הכיכר באנגלית הוא Zina Circus. סתם, חשבתי שכדאי שתדעו. הכיכר בצורתה הנוכחית קיימת משנת 1978 בתכנונו של אדריכל צבי לישר.

הגבהתה של הכיכר נועדה לפתור בעיות תחבורה קשות שנוצרו במקום בשנות ה-70. באותן שנים רווחה הדעה שהמכונית היא מלכת העיר. לישראל לא היו מחלפים, ואנשים שחזרו מאמריקה רצו כבישים רב מפלסיים מתקדמים וכך תל-אביב קיבלה מחלף תנועה באמצע העיר. פרויקט ההגבהה של הכיכר בוצע בניהולו של סגן ראש העיר דאז, דוד שיפמן ז"ל, אשר על שמו בין השאר נקראה תחנת הכח "מאור דוד" עד שהוסב שמה.

לאחר ההקדמות עלה לדוכן אדריכל צבי לישר על-מנת להגן על יציר כפיו. צבי לישר טען שהכיכר במתכונתה הישנה חדלה לתפקד והוזנחה, ובכלל אין מקום לכל הנוסטלגיה ורומנטיקה של פעם. טענתו הייתה שהכיכר הישנה הפכה לאי-תנועה בקוטר 66 מ'. לישר הביא תמונות מיום הפתיחה של הכיכר הנוכחית, וטען שבאמצעות הגבהת הכיכר היא הוחזרה להולכי הרגל, ושבתוכניתו המקורית היה תכנון לשתילת עצים לשם מתן צל, ושבסוף זה לא יצא אל הפועל. לישר הוסיף שבכיכר הקודמת השטח שהוקצה להולכי הרגל היה 5,800 מ"ר ושאילו עכשיו להולכי הרגל מוקצים 7,700 מ"ר. מה שהוא לא אמר זה שבשטח שהוא ספר הוא כלל גם את הרמפות, המדרגות ושאר השטחים הלא-מנוצלים של הכיכר. לפי מה שהוא אומר, ניתן להוסיף עוד מפלס לכיכר וכך להגדיל אף יותר את השטח להולכי הרגל. מעניין רק איזה הולך רגל יעלה לקומה השלישית.

לטענת לישר, ניתן לתקן את הכיכר הנוכחית בעלות נמוכה ע"י שיפוץ קטן ותמריץ לעסקים "נכונים" לשבת מסביבה כך שב"פיאצות" מסביב לכיכר (הוא מתכוון לרחבות הבטון החסומות במפלס הרחוב) יהיה נעים לשבת. בקהל עצמו נשמעו גיחוכים למשמע הצעותיו של לישר, ובמיוחד למשמע טענותיו שהכיכר במתכונתה הנוכחית היא מצויינת ואילו הכיכר הישנה הייתה כיכר גרועה בהרבה. בכל מקרה, אני לא יודע מה הוא עישן לפני שהוא עלה לדיון, אבל אני רוצה גם מאותו חומר.

אחרי צבי לישר עלו לדוכן אדריכלית נעמה מליס ואדריכלית יעל מוריה שהציגו את מצב הכיכר היום, וכן את תוצאות המחקר שבוצע עליה לפני שש שנים ב-2001. מתברר שבקרב הציבור הרחב יש רוב עצום (מעל 85%) התומך בהחזרת הכיכר למפלס רחוב. כיום, הכיכר מאכלסת אוכלוסיות שוליים, אשר מתרכזות במקומות בהן הציבור הרחב אינו מפריע להן. מיקומן של קבוצות השוליים בכיכר מעיד על חוסר מרכזיותה בחיי העיר, למרות מיקומה הסופר מרכזי. נעמה מליס סקרה גם את מצב המסחר ברחוב דיזנגוף ומתברר שבצפון דיזנגוף המצב טוב (שמלות-כלה, בגדי מעצבים ועוד ועוד) וככל שמתקרבים לכיכר המצב הולך מתדרדר. בכיכר עצמה מצב המסחר הוא הגרוע ביותר ברחוב דיזנגוף (מכבסות, פלאפלים). אחרי הכיכר לכיוון דרום המצב משתפר שוב ואזור הסנטר חזר לפעילות מלאה.

בנוסף הציגה מליס מספר חלופות לכיכר הקיימת שכוללות בין השאר אפשרות להסבת האזור למתחם בתי-קולנוע תת-קרקעיים וכן אופציה להחזיר את הכיכר למשהו דומה למה שהיא הייתה פעם – פשוטה ונקייה. העירייה הקציבה לתכנון הכיכר החדשה 2.8 מיליון שקל, ואני ביקשתי במהלך הדיון שישתמשו בכסף הזה גם כדי לברר את דעתו של הציבור (ובמיוחד הציבור שגר ליד הכיכר).

אחרון חביב בסדר היום המקורי של הדיון עלה לדבר מהנדס העיר הנוכחי, אדריכל חזי ברקוביץ'. על-פי ברקוביץ' נראה שהעירייה כבר החליטה להוריד את הכיכר (האח!), ועכשיו נותרה השאלה כיצד עושים זאת נכון. מתברר שרחוב דיזנגוף הוא הרחוב שבו עוברים הכי הרבה אוטובוסים בתל-אביב (2,800 אוטובוסים בשעות היום, לעומת 2,100 באבן-גבירול ו-1,300 בקינג ג'ורג'). התשובה לבעייה הזו טמונה בהסטת חלק מהאוטובוסים מזרחה לכיוון דרך נמיר ואבן-גבירול. באשר לרכב הפרטי, מתברר שהיום עוברת בדיזנגוף 25% פחות תנועה מאשר בשנות ה-70, ולכן בעיית התנועה שהייתה אז למעשה אינה קיימת כיום, וניתן לבצע את הורדת המפלס ללא פגיעה תחבורתית.

חזי ברקוביץ', מהנדס העיר
דיון על כיכר דיזנגוף

מהדיון הזה נראה שעוד במהרה בימינו תרד הכיכר חזרה אל העם, ותשוב לפרוח כקדם. מקרים של ביטול כבישים לטובת הולכי רגל כבר נפוצים בעולם ואפילו בפורטלנד, עירי לשעבר, הורידו כביש מהיר ליד הנהר בשנות ה-70, על-מנת לפתוח שם פארק. למרות איומיהם של מהנדסי התחבורה שם על קטסטרופות תחבורתיות התנועה המשיכה לזרום, והאנשים קיבלו פארק ליד המים שעזר לעיר להתחדש. ומשפט אחרון שקראתי לא מזמן:

When you plan for cars and traffic, you get cars and traffic. When you plan for people and places, you get people and places

לינקים לקריאה נוספת:

דעתו של ד"ר יודן רופא

דעתו של אדריכל יוסי מטלון

דעתו של אדריכל צבי לישר

הורדת כבישים כמתכון להתחדשות עירונית

פני כיכר דיזנגוף לאורך השנים (בתחתית העמוד)

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, הולכי רגל, כיכר דיזנגוף, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על רשמים מדיון על עתיד כיכר דיזנגוף – יש קונצנזוס

  1. תודה על פרוט הדיון. בהחלט מעניין יהיה – האם יהיה האומץ למחליטים להרוס!!!
    אעקוב בעניין.

  2. א' נדב הגיב:

    לא ברור לי מה כל כך רע בכיכר הנוכחית, מעבר לזה שהיא מכוערת, שזה דבר שאפשר לתקן בלי להרוס אותה. אם הטיעונים מסתכמים במה שאמרה נעמה מליס, זה לא ממש משכנע. "מיקומן של קבוצות השוליים בכיכר מעיד על חוסר מרכזיותה בחיי העיר"? גם פלורנטין מלאה ב"קבוצות שוליים", והרבה יותר כיף להסתובב בה מאשר בצפון דיזנגוף. אני מעדיף את הפאנקיסטים והצעירים והבית קולנוע והאופציה לאוכל מהיר וטעים וזול על החזות המשעממת והאובר-בורגנית של צפון הרחוב. "בכיכר עצמה מצב המסחר הוא הגרוע ביותר ברחוב דיזנגוף", כלומר העירייה לא עושה הרבה כסף ממסים. אבל עבור התושב הממוצע, פלאפליות ומכבסות זה יותר רלבנטי ומועיל מאשר שמלות כלה ובגדי מעצבים.

  3. יוני הגיב:

    תיקון טעות קטנה – התחנה עצמה עדיין נקראת הלכה למעשה "מאור דוד", אבל כלל האתר נקרא "אורות רבין".
    זה מן פיקציה בשביל לא לפגוע בכבודו של דוד שיפמן שעל שמו התחנה.

  4. אורן צור הגיב:

    לא צריך להיות אקטיביסט רק בשביל האקטיביזם לשמו.
    א' נדב צודק כאן בכל מילה.
    אני לא מבין "איך אפשר להחזיר את הכיכר אל העם" אם יהפכו אותה שוב לאי תנועה. אני מסכים שהכיכר מכוערת אבל את זה אפשר לפתור בזול יחסית.
    הטיעון שהנוכחות של הפנקיסטים מראה על חוסר הרלוונטיות של הכיכר היא מופרכת מיסודה. הפנקיסטים בלילה והזקנים בבוקר רק מוסיפים לנופך של הכיכר והם לא באמת מפריעים לאיש. עוד לא שמעתי על מישהו שלא הלך לקולנוע, לספריית הווידאו (זיגי?) או לAMPM בגלל הפנקיסטים. צבע עירוני כולל גם כמה פנקיסטים.

  5. גיא הגיב:

    אפילו פלאפל אין היום בכיכר, למען האמת. לכל היותר בסמוך לה. נדמה לי שרק השבוע סגרו שם איזה פלאפל סמוך שנכשל.

    אני חושב שחלק מהכשלון הוא חוסר הנוחיות שבטיפוס למעלה הכיכר והירידה למרגלותיה. זה דורש חתיכת מאמץ פיזי.

    הפגיעה בשדה הראייה ובתפיסת המרחב גם היא מעיקה ביותר.

  6. לרמן הגיב:

    יוני, תודה על התיקון.

    אורן וא' נדב, הכיכר כיום לא משרתת את הציבור הרחב. אנשים לא נעצרים לשבת בכיכר (פרט לפאנקיסטים). תשוו את זה לכיכר הסינמטק המוצלחת והמזמינה (שגם בה יש הומלסים, אבל היא מארחת גם את שאר הציבור ולא רק את השוליים).
    עם כל הכבוד לקבוצות השוליים שיש בפלורנטין (שבה יש גם הרבה אוכלוסייה לא-שולית), אלה לא קבוצות שוליות כמו אנשי הכיכר. א' נדב, אני מסכים איתך שצפון דיזנגוף הוא אובר-בורגני (ולצערי מרכז העיר הולך לכיוון ההוא גם), אבל הכיכר לא צריכה להפוך להיות צפון-דיזנגוף. היא פשוט צריכה להיות כיכר – מפלס אחד נעים, ולא פצע פתוח ברקמה העירונית. אורן, ספריית הוידאו נקראת דיזי, ואכן אין בעייה להגיע למקומות מסביב לכיכר. הבעייה היא שניצול הכיכר עצמה הוא נמוך מאוד.

    יש עוד משהו אחד שאני מקווה שהרס כיכר דיזנגוף יביא. אם וכאשר יהרסו/יתקנו את כיכר דיזנגוף יווצר תקדים בעיר תל-אביב בו לראשונה העיר תתקן טעויות אורבניות שהתרחשו בה בעבר. אחרי התיקון הזה נוכל לדבר על חיסול כיכר אתרים ושיטוח התחנה המרכזית החדשה (מישהו אמר אוכלוסיות שוליים?)

  7. אורן צור הגיב:

    ואחרי שיתקנו את טעות הכיכר גם יהרסו את מגדל שלום ויבנו מחדש את הגמנסיה.
    וברצינות – איך יהפכו אי תנועה בלב רחוב סואן למרכז קהילתי – הרי יעצרו שם רק זקנים שאין להם כח לחצות את כל הרחוב בלי לעצור לשבת.

  8. לרמן הגיב:

    אורן, נראה לי שמגדל שלום לא ייהרס. לא בטוח שהכיכר עצמה תחזור להיות אי-תנועה, מכיוון שרחובות זמנהוף ובן-עמי לא ייפתחו מחדש לתנועה כמו שהיה לפני הגבהת הכיכר. יש סיכוי שהכיכר תהיה מחוברת בחיבור יבשתי ישיר לחלק נכבד מהמדרכה לאורך הקטע מריינס ועד הכניסה מדרום דיזנגוף, והתנועה תנוע באופן דו-סיטרי מסביב לכיכר (זו לפחות אחת התוכניות שראיתי).

  9. לטאת העם הגיב:

    לרמן, קודם כל תודה רבה על הפירוט. זה חשוב ומעניין.
    אני באופן אישי חושב שצריך להוריד את הכיכר בחזרה. אבל צריך להשקיע מחשבה איך לעשות זאת מבלי שתהפוך לאי תנועה ענקי. היום הכיכר היא די מכוערת ואמנם אין לי שום בעיה עם הפאנקיסטים אך באמת אין ספק שהיא לא משרתת את הציבור כ"כיכר" כמו שכיכר (בעיני) אמורה להיות – מקום מפגש מרכזי. בעיני רוחי אני מדמיין את הפיאצות הגדולות של הערים באיטליה שבהן מסתובבים אנשים, מסביב יושבים בבתי קפה וכן הלאה. אין מניעה, לדעתי, שזה יקרה בכיכר דיזנגוף ולהפך – אני חושב שזה יהיה מבורך. הבעיה היא שדיזנגוף הוא ציר תנועה משמעותי מאוד. פיאצה כמו שאני מדמיין מחייבת (נראה לי) לסגור את מעבר כלי הרכב דרכה ובשביל זה – אם בכלל – צריך למצוא פתרון חכם ויעיל (אם כי בפנטזיה שלי האזור יהיה סגור בכלל לתנועת כלי רכב, אבל זה כבר מוגזם לא?)

  10. לרמן הגיב:

    לטאת העם, אחת האופציות שנשקלות לגבי רחוב דיזנגוף היא סגירתו לתנועת כלי-רכב (כן ,גם לי זה נשמע מופרך). קשה לי להאמין שזה יקרה, אבל אני מניח שבוחנים אופציה שלפחות אזור הכיכר ייסגר לתנועה מכל הכיוונים. אני מאוד מקווה שהעירייה תשתף אותנו בהחלטות שלה לגבי שינוי הכיכר אם וכאשר יגיע הזמן.

  11. של ברמן הגיב:

    אחרי שביקרתי לאחרונה ברומא, וראיתי איך אנשים משלמים הון תועפות כדי להגיע מכל העולם ולראות כיכרות עם מזרקות ופסלים, הבנתי שיש משהו שאנחנו עושים לא בסדר. אולי במקום להכשיר רק אנשי מחשבים וצבא אפשר גם לטפח פה כמה פסלים כמו של פעם? בחלומי אני רואה את ברניני ומיכלאנג'לו של שנות האלפיים. אף אחד לא בא מרחבי העולם לראות את הפלא של יעקב אגם. אני לא יודע לגבי הנמכת או הגבהת הכיכר, אבל ברור שהפסל הזה הוא כישלון וצריך להחליפו. (באותה הזדמנות אולי נבנה גם כמה קתדרלות ברחבי העיר, אמת מים וקפלה בכניסה לעירייה).

  12. גיא הגיב:

    למה אי אפשר להוריד את הכבישים למפלס תת-קרקעי (ע"ע דרך בגין, לה-גרדיה), בתהליך מזורז…?

  13. לרמן הגיב:

    גיא, בדקו את האופציה להוריד את מפלס הכבישים אבל זה בלתי-אפשרי. העניין הוא שהיום לא עוברת אותה כמות של צחבורה כמו פעם בדיזנגוף ממילא, ולכן אין את הצורך הפתרון תחבורתי כזה.

  14. strangedos הגיב:

    מרתק לקרוא על זה, למרות שכירושלמי אני בקושי זוכר איך הכיכר הזאת נראית..
    חבל שאין תמונה.

  15. לרמן הגיב:

    ניתן לראות את השינויים שנעשו לאורך השנים בכיכר דיזנגוף בתחתית העמוד הזה.

  16. נמרוד ברנע הגיב:

    קודם כל, תודה רבה למחבר על שמימש את אחת הזכויות המעטות שיש לתושבי העיר ועקב אחרי סוגיות התכנון והבנייה בעיר ודיווח לנו על כך. רעיון שעלה במוחי בעת כתיבת שורות אלו היא לחייב את הוועדה לתכנון בניין ערים ואת וועדות המשנה שלה לכתוב בלוג עם עידכונים מכל ישיבה.

    בנוגע לכיכר עצמה:
    מצפייה בתמונות מהכיכר לפני ההגבהה אני בהחלט יכול לבכות את הגבהתה, אך במקרה הספציפי הזה אני לא רואה טעם בלהשיב את הנעשה, נדמה לי כי נכון יהיה להשקיע בשיפוץ מאסיבי של הכיכר (כולל החלפת המדרכות ושבילי העלייה המגעילים), לוותר על המזרקה, לשתול עצים וכפי שהציע לישר לתת תמריצים לעסקים נכונים במה שהוא כינה כאילו הוא לא היה באיטליה בחיים פיאצות כדי להחיות את הכיכר. גם שיפוץ של קולנוע רב-חן, שנשאר אולי הקולנוע התל-אביבי האחרון, יכול לתרום לעניין. עדכון קווי התחבורה הציבורית ויצירת תחנות בקרבת הכיכר יוסיפו גם כן.

    בנוגע לפיאצות:
    בטיול ברומא בשנת 2002 התרשמתי מאוד מהפיאצות ואני חושב שהן מתאימות לתרבות המזרח-תיכונית ולמרקם האורבני של ת"א, אפשר להשקיע בגועל נפש שיש מסביב לכיכר ולנסות ליצור משהו קצת יותר יפה בתור ניסיון חלקי.

  17. לרמן הגיב:

    נמרוד, תודה על העידוד. הכנס התקיים במסגרת של עמותת האדריכלים ולא באחת הועדות העירוניות (שמתכנסות בשעות בלתי-צפויות ומשתדלות להתחבא מהציבור ככל האפשר).

    אני חולק על ההצעה שלך, למרות שהיא זולה בהרבה, בעיקר בגלל שאני חושב שהבעייה העיקרית היא קווי הראייה החסומים של הולכי הרגל בכיכר. אני מסכים שהצללה במרחבי הכיכר למעלה הייתה יכולה לעזור לה רבות.

    הפיאצה התל-אביבית הראשונה אמורה לקום במקום חניון הארבעה ותיקרא כיכר גבעון. על-פי המתכננים היא אמורה להיפתח ב-2010, אבל עוד חזון למועד.

  18. alice in chainz הגיב:

    מושגים נורא יפים, "כיכר ציבורית" והכל. רק חבל שהדיון לא היה ציבורי – במידה שלא מתאים לך לשלם 35 שקל עבור הזכות לשמוע כמה ארכיטקטים מדברים על ועם עצמם בשיתוף נציגי הרשות המקומית (!), להם אני משלמת את מיסי הארנונה שלי (בהתאם לחשבון הבנק). חוץ מזה – מדוע לא לקיים דיון שכזה, שהינו ציבורי באופיו, בחלל סמוך לכיכר, במקום שבו יוכלו לשמוע ואולי אפילו להתבטא גם שוכני הכיכר, שאותם אתה ואחרים מכנים משום מה "שוליים"? למה ביפו? אמנם עמותת האדריכלים שוכנת שם, אבל הכיכר והדיון עליה עדיין לא שלהם. ה"שוליים" האלו, לשיטתך, הם מה שהופכים את תל אביב למה שהיא, לא חבורת ארכיטקטים נפוחי חשיבות עצמית שלא מוכנים לדבר מבלי שישלמו להם על כך. פשוט בזיון שדיון כזה לא פתוח לציבור הרחב, חינם אין כסף.

  19. לרמן הגיב:

    אליס בשרשראות, אכן מדובר במחדל שעדיין לא התקיים דיון ציבורי בנידון. אני ביקשתי מאדריכלית יעל מוריה ומשאר מתכנני הכיכר העתידית מעל במת הדיון בכנס שישתמשו בחלק מהתקציב של ה-2.8 מיליון שקל גם לעריכת דיון ציבורי פתוח וחינם בקרבת הכיכר, היכן שגם תושבי ומשמתמשי הכיכר היומיומיים יוכלו לבוא לידי ביטוי.

    הדיון שהיה התקיים ביוזמתה של הועדה המקצועית של עמותת האדריכלים ולא ביוזמתה של העירייה.

  20. alice in chainz הגיב:

    אז יצאת "בסדר", נו שויין. הביקורת שלי הופנתה כלפי עמותת האדריכלים, כמדומתני, היות שככל שידוע לי הם היו אלו שיזמו את הדיון. אני סבורה שניתן היה לקיים דיון שכזה חינם אין כסף, בחסות העירייה (שנציגיה השתתפו בדיון, כאמור), באחד מאולמות מלונות הבוטיק שבאזור, או אפילו תחת כיפת השמיים בדומה לשוק המתקיים במקום בימי שלישי וששי. לא הכל זה כסף וכשיש רצון טוב – ניתן להניע דברים פרו בונו. אם יש לך מילה שם, בחבר'ה, אנא מסור להם זאת. אשמח להיות נוכחת בכל דיון ציבורי, כל עוד הוא חינמי לכל דורש. ולא רק אני – יש מספיק מתעניינים שאינם "ארכיטקטים" אך הם כן משתמשים, והרבה יותר, מכל אחד מחבורת המדופלמים החנוונית שפרסה את חסותה על "דיון ציבורי" בלתי ציבורי בעליל.

  21. ארז הגיב:

    החזרת הכיכר למצבה המקורי הוא הטעות הכי נוראית שמישהו יכול להעלות בדעתו. הכיכר במצבה הקודם היתה פונקציונאלית לתקופתה ואיננה פונקציונאלית לימינו. לקחתם בחשבון שבאזור הכיכר ישנם 2 בתי מלון? (מלון סינמה ומלון סנטר) ומלון דירות אחד (KDA)? האם מישהו מעלה בדעתו שיהיה מעגל תנועה שיגרום לתנועת כלי רכב לעבור בכניסה של המלונות האלה? המלונות הם מלונות בוטיק בבניינים לשימור. כל הבניינים מסביב לכיכר הם בניינים לשימור – כיצד הם יראו כאשר תנועת כלי רכב תהיה למרגלותם.
    הכיכר מגעילה לא מכיוון שהיא מוגבהת, ואולי הגבהתה מבחינה ויזואלית היא טעות – ואינני יודע כיצד לפתור את הבעיה התחבורתית ללא הגבהה של הכיכר. אבל בדבר אחד אין לי ספק – הכיכר מוזנחת, האספלט שבור, מעט גשם והכיכר מוקפת בשלוליות מכיוון שהשטח לא ישר, עצי הפיקוס מטנפים אותה והפסל של אגם שמבחינתי הוא גם יפה וגם מהווה אטרקציה לא ממומשת, עומד בחיוורונו. אגב זה – טונות של כסף שפכו על שיפוצה של המזרקה לא מזמן – למה היא לא עובדת, איפה האש, התנועה, המוסיקה – השלט בכיכר מבטיח כל שעה – למה זה לא עובד?
    ואתם יודעים מה? הכיכר היא רק אחת מהרבה מונומנטים בעיר שעומדים מוזנחים ועלובים. ויותר מזה – למה רק דיזנגוף? מה עם אחד הרחובות היפים בתל אביב כמו אלנבי, רחוב העליה ועוד ועוד – כל מרכז העיר הוא פח זבל אחד גדול – נראה רע, מרגיש רע, מריח רע – אז להתעסק בכיכר דיזנגוף?
    כל העיר הזו צריכה שיפוץ, שימור, ניקוי מדרכות – רציתם פיקוסים? לפחות תדאגו לנקות את החרה אחריהם…
    כל מרכז העיר, בטח זה הישן, צריך להיות סגור לתחבורה פרטית כמו בכל מרכזי הערים בעולם. בסדרי העדיפויות של העיריה צריכים להיות תחבורה ציבורית כתחליף (ולא כזו התקועה בפקקים יחד עם כל המכוניות הפרטיות בכל שעות היממה), אופניים ושבילי אופניים (ולא לשפוך שוב, טונות של כסף על שבילי אופניים, המשרתים את כ ו ל ם ולא נותנים עדיפות בשום מקרה לרוכבי אופניים – משרתים את פחי הזבל, את עבודי התאורה, את תחנות האוטובוס הבנויות עליהן, את רוכבי האופנועים המחנים עליהם ואת הולכי הרגל שהפסים הלבנים מהווים עבורם שביל מסומן ומצויין בדרכם אל היעד… )
    האמת, אני מלא ואני קצת מערבב הרבה דברים ביחד… אבל בעיקרון – עיר עם כל כך הרבה פוטנציאל, שרק מעט ממנו ממומש. אני אוהב את תל אביב ומאמין בפוטנציאל שלה, צריך מישהו עם ביצים ענקיות כדי לעשות משהו באמת דרסטי שישפר את איכות העיר ואז כיכר מוגבהת או מונמכת תהיה באמת בעיה שולית קלה לפתרון.

  22. לרמן הגיב:

    ארז, מסכים עם רוב מה שכתבת. שיקום רחוב העלייה יהיה צעד מבורך בדרך לפתרון בעיית הדיור בעיר. העיר מטונפת ברמות שקשה להאמין – כמעט בנגלדש, אבל ראש-העיר לא רואה כלום מהקומה ה-12.
    מי ייתן ולתל-אביב תהיה תקומה, והעיר תהיה מפוארת כמו שראוי לה להיות.

    המזרקה של אגם דרך-אגב עובדת באופן חלקי. אם זה המצב שלה אחרי שיפוץ, כנראה שלא יודעים איך לשפץ פה.

  23. פינגבאק: בכיכרות שלנו אין קסם מיוחד | עוד בלוג תל-אביבי

להגיב על א' נדב לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s