לרדת על ירושלים זו לא חוכמה, ובכל זאת אני מתכוון לעשות זאת בפוסט שלפניכם.
בירושלים קיים מתח מתמיד בין הדתות, העדות והעמים השונים שחיים בה, כאשר כל חפירה או נפיחה קלה באזור הכותל יכולה לגרום למלחמת עולם. בתל–אביב, רחוב אבן–גבירול הופך לתעלת בלאומילך והתיאטרון הלאומי עומד בהריסותיו, ובכל זאת האנשים רגועים וממשיכים לחיות ללא שריפות דגלים. הגיע הזמן שתרגיעו את כל העסק עם הקדושה בירושלים. מרוב אבנים קדושות כבר שכחתם שמה שקדוש באמת הם האנשים שמסביב להן.
בהתחשב בחוסר היציבות המנטלית של תושבי ירושלים, מפתיע שהיא מצליחה להתקיים כבר יותר משלושת אלפים שנה. נושא אשר ראוי למחקר מקיף הוא האם המגורים בירושלים גורמים למתקפות פסיכוטיות והתמוטטויות עצבים, או שמא זוהי עיר שמושכת טיפוסים גבוליים? לכשעצמי, כשאני מגיע לירושלים, תוך שעה אני מתחיל לפתח רטט קל בזווית הפה וטיק קל בעין ימין. כמות המג"בניקים ברחובות העיר יוצרת אצלי תחושת מצור קלה ורצון לנוס חזרה עמוק לתוך הקו הירוק.
תל–אביב נתנה במתנה לירושלים את הכנסת אחרי קום המדינה ב-1949. ומה קיבלנו בחזרה? שעון קיץ שנגמר באמצע ספטמבר ומטיל עלינו חושך מוקדם במקום שנלך לראות את השקיעה מול הים בערב. רק בירושלים האנשים מתאמצים כל–כך להפריע אחד לשני לחיות, ואפילו מפריעים לנו לחיות בתל–אביב. ירושלים גם נתנה לנו במתנה את קבוצת הכדורגל עם האוהדים הכי תת–רמה בעולם. באמת תודה רבה לך, עיר של נביאים אלעק.
ועניין אחרון, מה הקטע עם החומות שלכם? חשבתי שהעיר אוחדה לנצח נצחים או משהו כזה.
הפוסט הזה פורסם במקור בפנזין הירושלמי "חתולה" מבית רוח חדשה, במסגרת שיתוף פעולה עם דודו עוזיאל, איש ירושלים.
עוד בלוג תל אביבי 
לרדת על תל-אביב זה ממש משהו שעדיף שנדחה לאחר-כך, אבל בהקשר לירושלים – ממש לא נסחפת. אין כמו תל-אביב (רגע, תל אביב – יפו? או שגם אצלכם האיחוד לא משהו?)
להשוות את הכותל לרח' אבן גבירול זה קצת מגוחך. לכל היותר ניתן להשוות אותו לחפירות האינסופיות ברח' הרצל. את הריסת תאטרון הבימה ניתן אולי להשוות למה שעושים כרגע במוזיאון ישראל.
בקשר לכותל ולמספר מקומות אחרים… פשוט אין כרגע משהו תל אביבי בר השוואה. בוא בעוד שלושת אלפים שנה ונבחן מה קרה עם מסגד חסן בק, "השטח הגדול", כיכר רבין, כיכר אתרים וכיו"ב מקומות מעניינים עם פוטנציאל.
חלושס אחי
יאיר, האיחוד עם יפו מתקיים רק כשנוח לו להתקיים.
יאללה יאללה
בהרצל כמעט סיימו את הקו של הרכבת הקלה.
תזכיר לי איפה אתם נמצאים עם הרכבת התחתית שלכם? מי היה ראש העיר הראשון שהשתתף ב"הנחת אבן הפינה לרכבת התחתית"? ציץ' או רוני מילוא?
המתח המתמיד לא קיים בין האנשים ברחוב. לא קיים בעבודה. הירושלמי הממוצע הוא נחמד יותר ורגוע יותר מהתל אביבי הממוצע, ואני אומרת את זה בתור תל אביבית לשעבר.
אז יאללה יאללה!
(כל הכתוב נרשם בהומור ויש להתייחס אליו ככזה.)
לרמן
נראה לי שירושלים כבר לא מספקת את הסחורה.
ציפיתי לראות פה משהו כמו 40 תגובות, אני מרשה לך לוותר עלינו במסגרת אנאפוליס
שני, רוני מילוא הניח את אבן הפינה, אבל עוד לפני זה בנו את מגדל שלום בשנות ה-60 עם הכנה לרכבת תחתית.
דודו, נראה לי שהירידה על ירושלים הייתה עדינה מדי – אחרי הכל היא לא כל-כך גרועה כמו שחשבתי פעם, כנראה.
לשם מה כל הקטנוניות הזו בקשר לשעון הקיץ?
בשביל 48 שעות?
"שעון קיץ שונה לתל אביב מאשר לירושלים"?
רציתי להגיב באותו פוסט שלך על שעון הקיץ, אבל חשבתי שיהיה טיפשי מצידי להתייחס לפוסט כזה.
אני קורא קבוע פה מתחילת דרכך, ומאוד התאכזבתי לשמוע שזה מה שאתה חושב. הגיון רגעי- האם 48 שעות אור שמש נוספות יעשו אותך המאושר באדם? ועוד הפוסט ה'נפלא' ההוא קיבל 10 תגובות, הופתעתי עוד יותר לראות כמה אנשים לקחו אותך ברצינות מוחלטת.
"ומה קיבלנו בחזרה? שעון קיץ שנגמר באמצע ספטמבר ומטיל עלינו חושך מוקדם במקום שנלך לראות את השקיעה מול הים בערב." מעצבן אותי לקרוא את זה שוב אפילו. אינני מבין, אתה לא רואה כמה קטנוני (ופלצני אם לומר בכנות) העניין הזה? אני בהחלט מבין שיהודים אוהבים להתלונן, וודאי שישראלים בפרט, אבל את זה לא ראיתי מגיע.
והנה גם אתה סיימת את הדרך בפוסט על חשכות ירושלים.
לרמן, ההשוואה שלך לתל אביב מיותרת לחלוטין.
לא משווים עיר עם היסטוריה של 3000 שנה שעל קדושתה נשפך כל כך הרבה דם לעיר של 100 שנה שכמה שהאוכלוסייה שלה הטרוגנית וצבעונית היא הרבה יותר הומוגנית מאוכלוסיית ירושלים.
בירושלים אנשים הקרעים והפערים עמוקים יותר מאשר בתל אביב,
ירושלים היא קיצונית.
בתל אביב יש רוב גדול מאוד של יהודים-חילונים (ולבנים אם לא להיות פוליטקליקורקט) והם שולטים. ואף אחד לא יוצא נגדם כי זהו מעוזם שלהם, ומימיה הראשונים של העיר- היה.
עכשיו קח את 3000 שנותיה של ירושלים ותשאל בשנית מדוע העיר הזאת שזורת בעיות, מדוע אבני הכותל חשובות ולו במעט יותר מרחוב איבן גבירול. צורה לך לרמן! אני מסכים עם דודו וכל כך מתפלא על כמות התגובות המזערית שהצטברה כאן על הדברים שכתבת.
הכותל מול רחוב איבן גבירול?
היהודים האלה…
נראה לי בכלל שחודש דצמבר הוא מזימה ירושלמית. שווה לבדוק…
דאום, עוד קצת אור אולי לא יהפוך אותי למאושר באדם, אבל לפחות ייתן לי הרגשה שאני חי במקום נורמלי. תודה על התגובה המפורטת. נראה שקצת הגזמתי עם ההשוואה בין העיר החדשה שלי לעיר המעט ותיקה יותר ממזרח. יש הבדל גדול נוסף שבימים אלה ממש אני עומד על השלכותיו העירוניות המשמעותיות שאולי בגללו בין השאר ישנו כזה הבדל בין הערים. ירושלים היא עיר של סמלים והיררכיות ומסודרת כך. תל-אביב היא עיר יומיומית של חולין ומסחר, ללא היררכיה של חשיבות המקומות בה.
דרך-אגב, תל-אביב ההומוגנית היא תל-אביב המתוקשרת וזו המוקצנת בטלויזיה במסגרת הטלנובלות (ואם תרצה, תל-אביב שאני חי בה). בתל-אביב המוניציפאלית המגוון הוא יותר גדול בהרבה, אבל תל-אביב עושה מאמץ גדול להסתיר מעצמה את השונות שעדיין קיימת בעיר.
לרמן,
הנה לא מזמן חגגת לך תשעת חודשי כתיבה, עם 3 פוסטים של קישורים לבלוג שלך.
אני מאמין וחושב שהגיע הזמן בו ייכנס מימד של אחריות לדבריך.
קצת כמו מישהו מפורסם או מתוקשר. (מי אמר TIMEOUT)
ככה עצה לעתיד, בלי קשר לפוסט הזה או לאף פוסט אחר.
שקילת מילים היא מבורכת ועושה רק טוב.
ודרך אגב על תל אביב הזו בדיוק דיברתי, על תל אביב שאתה חי בה, לא דיברתי על שכונת התקווהכפר שלם או על התחנות המרכזיות בדרומה של העיר.. פחות או יותר על הצנטרום (אלנבי צפונה-אבן גבירול מערבה..) אלה שממלאים את בתי הקפה ובוכים על שטויות כמו שעון קיץ.
תודה רבה על התגובה =]
לרמן ידידי ומכניס אורחים לעת מצוא
אני אמרתי לך בפירוש לשחוט, לקלס, להרוג ולבקר.
לא אשמתי שיצא לך רך מדי(כנראה היית עסוק עם חולדאי או משהו כזה)
דאום,
הויכוח על שעון הקיץ לא קשור לעירוניות ולא לכמה זמן יקבל אדם כזה או אחר של אור. זה עניין כלכלי טהור. ככל שיש יותר שעות אור צריך פחות תאורה וצריך פחות חשמל וחשמל זה כסף, זיהום וכו'. ארה"ב, למשל, החליטה השנה באופן חריג להאריך את שעון הקיץ בשבוע. העניין הפעוט הזה חסך להם כמה מיליוני או אפילו מליארדי דולרים.
אין קשר לתל אביב, ירושליים, חיפה או אילת.