ארכיטקטורה ב-5 קמ"ש (על חשיבותן של חזיתות מסחריות)

במסגרת תחילת הדוקטורט שלי חזרתי לא מזמן למאמר משובח של ארכיטקט דני בשם יאן גהל (Jan Gehl) על חשיבותן של חזיתות הבתים להולכי הרגל. המאמר מומלץ מאוד לפחות לרפרוף קל והתמונות בו ממחישות בצורה טובה קטעים טובים מול קטעים גרועים במרכז העיר. במקום בו חזית הבניין איכותית הולך הרגל מקבל סביבה פתוחה, רב-גונית, מעניינת ובטוחה. כאשר החזית גרועה, הולך הרגל מאויים וחווה סביבה מנוכרת. ברשותכם, משפט מפתיחת המאמר:

What we have are closed, self-absorbed buildings. What we would like to have is open, versatile, interesting and safe cities. The challenge is how to incorporate large buildings in cities where people have the same small stature and slow pace they had hundreds of years ago. There is now a considerable confusion in the gap between large and small scales and between ‘quick’ and ‘slow’ architecture. Ground floor facades provide an important link between these scales and between buildings and people. For public space and buildings to be treated as a whole, the ground floor facades must have a special and welcoming design. This good, close encounter architecture is vital for good cities

20071207gehl

שימו לב לדגש: בני-האדם הם באותו הגובה והולכים באותה המהירות (5 קמ"ש) של אבות-אבותיהם. הבעיה העיקרית היא שבני-האדם נקלעים בימינו לסביבות שתוכננו לכלי-רכב שנוסעים ב-60 קמ"ש ומעלה ובסביבות כאלה הולך-הרגל נפגע. החלק שהולך הרגל נחשף אליו במיוחד הוא שלושת המטרים הראשונים של הבניין וחוקי התכנון העירוניים צריכים להיות כאלה שיאכפו תכנון מיטבי להולכי הרגל בחזית הבניין, כך שתתקבל סביבה אורבנית מוצלחת.

חזית גרועה חזית טובה
20071207scene

גהל מתמקד במאמר ברחובות מסחר, שבהן הולכים רוב הולכי ברגל בערים ומגדיר את איכות החזית על פי פרמטרים של שקיפות, אינטראקציה, גיוון, פרטים ועוד. המסקנה העיקרית של גהל מהמחקר שהוא ביצע בקופנהאגן (והוא מביא גם דוגמאות מאוסלו וממדריד) היא שחשיבות ההקפדה על איכות החזיתות במרכז העיר קרדינלית לאיכותה הכוללת של הסביבה העירונית. במאמר מובאות דוגמאות לתיקון רחובות עם חזיתות אשר פוגעות בסביבה העירונית וכן דוגמאות לתכנונים חדשים מוצלחים. גהל מצליח לייצר פרמטרים שבעזרתם הוא מגדיר חזית מסחרית משובחת (צפיפות גבוהה של דלתות, מגוון שימושים ואינטראקציה עם הולכי הרגל), שמאפשרת לבחון איכות חזיתות קיימות ולבצע שיפורים במידת הצורך.

במסגרת חידוש אבן-גבירול לא יזיק אם עיריית תל-אביב תדאג לשפר את חזיתות המסחר שבו. אף אחד לא אוהב ללכת ליד חזית אטומה. השימוש בחזיתות אטומות נפוץ במיוחד בקרב בנקים וגופים פיננסיים אחרים. לא מספיק שהם עושקים אותנו עם עמלות, הם גם פוגעים לנו באסתטיקה של הרחובות. אחרי אבן-גבירול ראוי לטפל בחזיתות הרחובות הבאים: אלנבי, בן-יהודה, קינג ג'ורג' ודיזנגוף ובא לתל-אביב גואל.

לקריאה נוספת:

Close Encounters with Buildings – Jan Gehl

בלוג תכנון להולכי רגל של לורנס אאורבך

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, אקדמיה, הולכי רגל, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על ארכיטקטורה ב-5 קמ"ש (על חשיבותן של חזיתות מסחריות)

  1. אלעד הגיב:

    פוסט מעניין!

    אבן-גבירול היה באמת מאז ומתמיד הרחוב השנוא עלי ביותר בתל-אביב. מרגיש קצת כמו סניף של קופת חולים. עכשיו אני מבין למה.

    ניו-יורק הרבה פעמים מרגישה באותו אופן (אבל לפחות יותר שוקקת ומגניבה). באופן כללי, הבניינים הגדולים והאטומים מבעסים נורא.

    אנא, המשך כך! נורא כיף לצותת לתהליך המחשבות על עבודת הדוקטורט של מישהו, ולראות את הרעיונות והקונספטים נבנים. במיוחד כשזה בנושא שכל-כך קרוב לליבנו.

    אלעד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s