חיפוש חניה עולה לנו ביוקר

באיחור רב אני שמח להביא בפניכם סיכום קצר של כנס שהתקיים לפני כמעט שבועיים ודן במחיר האמיתי של החנייה בתל-אביב. ראשית, דרך האתר המשובח של ארגון "תחבורה היום ומחר" הגעתי לעמוד שמכיל את כל מצגות הכנס. למי שרוצה לקצר, המצגת המומלצת ביותר היא של ד"ר קרל מרטנס שמראה ממצאים של עלות חיפוש חניה באזור בזל, ולמי שרוצה להתעמק במודל מורחב, מומלצת המצגת של פרופ' יצחק בננסון.

להלן השתלשלות הכנס ועיקר הממצאים שאני חושב שראויים להדגשה וחומר לעיון נוסף לאלה שמעוניינים.

ראשית עלה ד"ר קרל מרטנס שבעבר הוביל את "ארגון תחבורה היום ומחר" והציג את ממצאיו של גורו החניה, פרופ' דונלד שופ, כפי שמובאים בספרו פורץ הדרך: "The High Cost of Free Parking". ד"ר מרטנס הציג ממצאים של עלות חיפוש חניה באזור בזל בתל-אביב, כפי שנמדדו בשעות היום בלבד בימי אמצע השבוע בלבד. עלות הזמן שהושקע בחיפוש היא 16 מיליון ש"ח בשנה ועלות הדלק שבוזבז בזמן חיפוש חנייה היא 19 מיליון ש"ח בשנה. כמו כן, עלויות נוספות כגון זיהום, רעש, תחזוקת דרך ותאונות כתוצאה מחיפוש חניה באזור לא נמדדו, אבל הן מן הסתם מוסיפות עוד כמה מיליוני ש"ח לעלות הכוללת. כלומר, רק באזור בזל חיפוש החנייה עולה לנו יותר מ-40 מיליון ש"ח בשנה וזה רק בשעות היום באמצע השבוע! תחשבו כמה עולה לנו כל חיפושי החניה בתל-אביב בכל ימות השנה – מאות מיליוני ש"ח אם לא מיליארדים.

אחרי הממצאים מבזל ד"ר מרטנס הציע מספר פתרונות המבוססים על שופ שבין השאר מראים שהעלאת מחירי החנייה לאורך מדרכות מגבירה נגישות שכן אנשים לא מחפשים חנייה אלא הולכים ישר לחניון. עם הכסף שנגבה מהחנייה לאורך הרחוב ניתן לשפר את האזור עצמו לטובת התושבים ובעלי העסקים במקום. כמו כן ד"ר מרטנס הראה כמה קרקע בגוש דן ובתל-אביב בפרט מוקדשת לחנייה. בסינמה סיטי מוקדש פי שלושה שטח לחנייה מאשר לשטח הבנוי, והחנייה עומדת כמעט ריקה רוב הזמן. עוד ממצא מעניין הוא שהטבת מקום חנייה לעובד אינה כפופה למס, למרות שהעלות של מקום חנייה במרכז העיר אשר ניתן בחינם לעובד גבוהה יותר מעלות הרכב בממוצע.

אחרי ד"ר מרטנס עלה לדבר מנהל אגף תחבורה חנייה בעריית תל-אביב (שאיני זוכר את שמו) במקום ד"ר טיומקין שהינו מחזיק תיק התחבורה והחנייה בעירייה. במצגת של העירייה העיר תל-אביב נראית טוב מאוד, עם הרבה הדמיות עתידניות של תחבורה נקייה אשר מבוססות בעיקר על פנטזיות. אפילו בעירייה מודים שהמצב קשה, אך לטענתם הם משפרים אותו ע"י בניית חניונים תת-קרקעיים ומדיניות תחבורה שמעודדת אופניים ותחבורה ציבורית. נו, דיבורים לחוד ומציאות לחוד. כמו כן, בשנה הקרובה אין דיבורים על העלאת מחירי החנייה לתושבי העיר עקב הבחירות הקרבות.

אחד הדברים שהעירייה צודקת לחלוטין בהם, הוא עצם העובדה שחלקים נבחרים ממדיניות התחבורה בתל-אביב וגוש דן נקבעים בירושלים. לא ייתכן שמשרד התחבורה הירושלמי יקבע את גובה מחיר החנייה לאורך מדרכות העיר תל-אביב. לא ייתכן שמחיר החנייה במרכז תל-אביב יהיה זהה למחיר החנייה במרכז נתניה. בנקודה הזאת מדינת ישראל צריכה לקחת צעד אחורה ולעזור לערי גוש דן להקים מועצת תחבורה מטרופולונית בסגנון השפד"ן. על-פי דברי העירייה, העירייה ניסתה לתת לפקחיה את הסמכות לאכוף נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית), אך מדינת ישראל לא אפשרה לעירייה לעשות זאת. כמובן שמשטרת ישראל לא אוכפת חוקים בצורה מוצלחת כמו עיריית תל-אביב, ולכן הנת"צים בתל-אביב אינם פועלים במלוא היכולת שלהם.

בסיום החלק הראשון של הכנס עלה לדבר מר גדעון השמשוני, אשר משמש כיועץ תחבורה למשרד התחבורה הירושלמי שחולש בין השאר על העיר תל-אביב. במצגת של מר השמשוני מופיעות תחזיות ופתרונות עתידיים. השמשוני תקף את נערי האוצר שמטרפדים תוכניות תחבורתיות וכן טען שאין שום מדיניות תכנון תחבורה כוללת במדינה ולכן יש כל-כך הרבה בעיות. הוא טען שהפתרונות נמצאים בשילוב של הגדלת צפיפות בנייה, שמירת שטחים פתוחים, הורדת תקני חנייה ותח"צ (תחבורה ציבורית) תחרותית. צריך לעבור לתקני חנייה מקסימליים במקום תקני חנייה מינימליים. השמשוני סיים באזהרה שבמגמות הנוכחיות של התנועה בארץ, בעתיד יצומצם חופש הבחירה של אנשים, ולא יתאפשר לאנשים לגור בחדרה ולעבוד בתל-אביב.

אחרי הפסקה קצרה למרק וקפה, עלה לדבר פרופ' יצחק בננסון מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב (שעבדכם הנאמן התחיל לא מזמן את דרכו לעבר הדוקטורט שם). פרופ' בננסון נתן מצגת מאלפת בתחום של חקר ביצועים בחיפושי חנייה בשעות הערב באזור בזל. ניכר שככל שמגיעים מאוחר יותר הביתה זמן החיפוש (והתסכול) עולה ועולה. הבעייה של חנייה לילית לתושבים בחלקים מסויימים של העיר תל-אביב זועקת לפתרון. פרופ' בננסון הציע להשית אגרת חנייה גם על תושבי העיר על-מנת לשפר את מצב החנייה. כרגע, כאמור לעיל, בשנה הקרובה אף פוליטיקאי עירוני לא יעז להעלות על בדל שפתיו הצעה שכזו, אבל אחרי הבחירות אני מקווה שיתחילו להכין מהלך מסויים בעירייה להשית איזושהי אגרה בעבור תו החנייה העירוני.

לאחר מכן עלה לדבר פרופ' דוד מהלאל, ראש המכון לחקר תחבורה בטכניון ויו"ר ארגון "תחבורה היום ומחר". פרופ' מהלאל נתן מצגת די כללית על מדיניות תחבורה שמתוכה הדגיש את השינוי במדיניות התחבורה בעולם. אם בשנים הקודמות היה דגש על אפשור נגישות לרכב פרטי הרי שהיום מדיניות התחבורה שואפת לאפשר נגישות לאנשים ומטענים. לסיום החלק השני של הכנס עלה לדבר מר עודד כ"ץ, חוקר בארגון "תחבורה היום ומחר" אשר נתן מצגת קצרה על תקני חנייה בערים גדולות (אפילו פורטלנד הייתה ברשימה). על-פי המצגת נראה שבישראל המצב יותר גרוע מבחינת תקן החנייה המותר מאשר בלוס אנג'לס, אם כל הזוועות האורבניות.

לסיכום היום נערך פאנל אשר דן בחוק פדיון חניה אשר מקודם בכנסת ישראל ע"י ח"כ דב חנין. על-פי הנתונים שהוצגו חוק פדיון חניה יעודד שיתוף רכבים (carpooling) וכך יופחתו במידה מסויימת הפקקים והזיהום.

לינקים לעיון נוסף:

לפני שבוע ממש, פרופ' דונלד שופ, גורו החנייה מלוס אנג'לס, ביקר במנהטן, האחות הקטנה של תל-אביב, וחלק את דעותיו בענייני החנייה שם. מומלץ במיוחד לקרוא את התגובות, אני בטוח שחלקכם יוכל להזדהות.

מחשבותיו של ד"ר יודן רופא על התנועה וגם על החנייה.

צביעה פיראטית של מדרכות העיר תל-אביב.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, חניה, תחבורה, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על חיפוש חניה עולה לנו ביוקר

  1. נמרוד ברנע הגיב:

    כרגיל, נפתח בתודה על הסקירה הרחבה והבאת מראי המקום, הקישורים למצגות והדברים המרכזיים.
    העמדה שלי היא קצת יותר רדיקלית, במקום לנסות לפתור את בעיית החנייה לרכבים הפרטיים יש ליצור מערכת תחבורה ציבורית יעילה, זולה (ואי לכך מסובסדת), מהירה ולא מזהמת בת"א בפרט ובגוש דן בכלל. לא נצליח לפתור את בעיית החנייה לרכב הפרטי בת"א גם אם מיטב המוחות יגיעו לכנסים הנה והעירייה תגבה אגרת תו חנייה – מדובר בבעיה פשוטה ועצובה של מספר מוגבל של מקומות חנייה קיימים ואופציונליים אל מול מספר הולך וגובר של רכבים פרטיים. אגרת גודש, כפי שיזם קן לוינגסון, ראש העיר הנודע של לונדון, היא תקן שכבר אומץ בערים רבות בעולם ויהיו חייבים לאמץ אותו בעתיד גם בת"א.
    כמי שחיפש בסביבות החצי שעה חנייה ביום חמישי האחרון בלילה, אני מודה ומתוודה שהייתי מעדיף לסוע באוטובוס הלוך וחזור.

    והערת שוליים: בכנס של סניף ת"א-יפו של מרצ שנערך בשנת 99' ובו נאמו רון חולדאי, השר לשעבר יוסי שריד וסגן ראש העיר לשעבר מיכאל רועה, עלה לנאום רון חולדאי ובחוסר ההבנה האורבנית-סביביתית המתאים לו אמר שאנחנו מתגאים כל שנה בכמות הרכבים הפרטיים שעולים על הכביש. יוסי שריד ומיכאל רועה הסתכלו זה אל זה במבטים מלאי מבוכה על דברי ההבל שנשמעים, אבל זה היה בימים אחרים בהם השנים עוד דיברו, רון חולדאי ושריד לא עשו יחד אחת להדחתו של מיכאל רועה והשאר ייכתב בדברי ההיסטוריה הפוליטית של ת"א…

  2. לרמן הגיב:

    נמרוד, מסכים איתך לגבי רוב מה שכתבת פרט לעובדה אחת. אגרת גודש מצויה לפי מיטב ידיעתי רק במרכז לונדון כיום. במנהטן שוקלים ליישם אגרה כזו ובעוד מקומות, אבל רק בלונדון היא קיימת.

  3. פינגבאק: עוד בלוג תל-אביבי

  4. פינגבאק: ולפעמים החנייה נגמרת | עוד בלוג תל-אביבי

  5. פינגבאק: יישר כוח לרון חולדאי | עוד בלוג תל-אביבי

  6. פינגבאק: מחקר מדהים שנעשה על חיפוש חניה באזור בזל, תל אביב, מאת יואב לרמן | Just Park It

  7. פינגבאק: חג חירות שמח | עוד בלוג תל-אביבי

  8. פינגבאק: עיר לכולנו – מפלגת החניונים החורגים והרכב הפרטי | עוד בלוג תל-אביבי

  9. פינגבאק: לקראת מדיניות חניה לא קומוניסטית – מנטל כאוב לנכס אהוב | עוד בלוג תל-אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s