לקחים מכיכר אתרים

מי אמר שאי-אפשר ללמוד ערכים אוניברסליים מהעיר תל-אביב? אם יש משהו שהעיר הזאת יכולה ללמד את כל ערי העולם הוא איך לא לתכנן כיכרות.

במסגרת הניסיון שלי לקרוא עוד ועוד מאמרים על הולכי רגל, הגעתי למאמר מרתק של רענן גבאי ואיריס ערבות. כותרת המאמר היא: "Atarim Square – The Case of an Urban Barrier" ובעברית חופשית – "כיכר אתרים – מחסום אורבני". המאמר מנתח את הסיבות מדוע כיכר אתרים לא הצליחה ע"י שימוש בפרמטרים של תורת ה-Space Syntax (בעברית: תחביר המרחב). תורת תחביר המרחב שואפת להסביר היבטים של חללים אורבניים באמצעים סינטקטיים השאובים בין השאר מתורת הגרפים. על-מנת לא לשעמם אתכם בעודף טרמינולוגיה, מי שמעוניין יכול לגשת לערך בויקיפדיה.

באשר לכיכר אתרים, על-פי המאמר היא תוכננה להיות מרכז תיירותי אשר יחבר את העיר למלונות לאורך הטיילת. מחברי המאמר מראים שלמרות מיקומה המרכזי של כיכר אתרים (החיבור בין בן-גוריון לירקון) היא לא הצליחה להתרומם, וקרסה להיות מקום מוזנח ועלוב. המסקנה העיקרית שעולה מן המאמר היא שהפגיעה בהולכי הרגל שיצר תכנון הכיכר, הובילה לאסון האורבני שנוצר במקום.

ספציפית, המאמר מרחיב על חוסר הנגישות של הכיכר (העלייה מבן-גוריון והירידה הרב-מפלסית מהכיכר לים), על המחסום הויזואלי שיוצרת הכיכר להולכי הרגל, ועל כך שמהכיכר עצמה כמעט לא ניתן לראות את הים או את שדרות בן-גוריון. הפגיעות האלה הובילו לדחייתה של הכיכר ע"י תושבי העיר תל-אביב. הניגוד בין הכיכר לים בולט במיוחד בימים בהם החוף מלא. אנשים הולכים על החול, מגיעים עד לכיכר ומסתובבים. החוף מלא והכיכר ריקה. החלק המעניין מכל במאמר מגיע בסופו בו מוצג ההקשר האורבני ההיסטורי שבו נבנתה הכיכר הזוועתית הזאת.

המחברים מתארים במאמר (בחלקים 4 ו-5) את קו החוף של תל-אביב ב-1968 באזור שבו נמצאת היום כיכר אתרים. בשטח לאורך הים היו שכונות הצריפים מחלול א' ומחלול ב' שהיו מיושבות ע"י העניים שבעניים, ולממסד היה רצון לפנותם, לטובת פיתוח התיירות והמלונות. כמו כן, בים עצמו באותה תקופה שחו בעיקר מעוטי היכולת, שכן הוא הסריח בצורה בלתי-נסבלת מביוב. כיכר אתרים יועדה "להשיב את הים לעיר תל-אביב" כדברי המחברים. כמו כן, היה רצון ליצור נתיב תחבורה מהיר צפון-דרום, שבשנים ההן עוד לא היה כמוהו בתל-אביב ורחוב הירקון נבחר לטובת העניין הזה. בנוסף שיקולים קלוקלים באותה תקופה אפשרו את הקמתם של שלושת המלונות מדרום לכיכר שעשו כל מאמץ מצידם להתנתק מהעיר. כך נולדה הכיכר הרב-מפלסית שיועדה לשימושם של תיירים ואוכלוסיות מבוססות, ובמציאות היא לא יותר מתמרור אזהרה בין-לאומי.

ברשותכם, אני מעוניין להביא פה ציטוט מסוף המאמר:

The dominance of traffic engineers, the corporate enclave mentality, together with the architect's over-design, created a segregated development with an inconsiderate pedestrian grid. Together with the row of hotels it is considered by many to be one of the most notorious projects in the history of Israeli architecture, and one of the main obstacles disconnecting the city from it's coast

Atarim Square should be a warning for urban planners working for municipalities to fight first and above all for pedestrian needs, especially in mixed use high density areas aspiring to be part of the centre. And above all to fight for clear, dense and continuous pedestrian grids lined with pedestrian friendly land uses on the pavement level

 

מתחת לכיכר אתרים. קליק להגדלה
מתחת לכיכר אתרים

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, אקדמיה, הולכי רגל, חוף הים, כיכר אתרים, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על לקחים מכיכר אתרים

  1. יאיר הגיב:

    לרמן – תודה על ההארה האקדמית. האם המאמר בדק גורמים שמעבר לתכנון הפיזי? הסיפור של כיכר אתרים תמיד מזכיר לי את הסיפור של מרכז כלל אצלנו בירושלים, שנבנה כקניון+משרדים (על חורבות בי"ס אליאנס), עם מעבר בין רחוב יפו לאגריפס, עם מדרגות נעות ואפילו קולנוע, והיום הוא בעיקר ריכוז של חנויות סקס. יש אלף ואחת סיבות אדריכליות – הניכור, הכניסות, המסדרונות (או בקיצור – היחס להולכי הרגל… ) ועוד, אבל כנראה שהסיבה המרכזית היא דווקא חוץ-אדריכלית – היזם מכר את השטחים לעסקים, ולא לקח חברת ניהול שתשכיר אותם, כמקובל היום. התוצאה היא שלאף אחד אין שליטה על התמהיל בקניון, ואין שום אפשרות למנוע מכל מיני בסטותמעבדות מחשבים מגעילותחנויות סקס – לשכור או לקנות חנות במרכז כלל.

  2. לרמן הגיב:

    לפי המאמר הבעייה לא הייתה בתמהיל החנויות, אלא בכשל הפיזי של המקום. לדעתי, חלק מתמהיל החנויות נוצר בעקבות הצלחה/קריסה של מקום. מקום מצליח מושך חנויות יותר יקרות עם תמהיל מסויים, ומקום קורס מושך חנויות אחרות. לתמהיל יש השפעה מסויימת על הולכי הרגל, אבל חשוב לזכור שבכיכר אתרים גם בתחילתה פסג'י החנויות לא תפקדו בצורה טובה בעקבות כשלים בתכנון הפיזי.

    קח לדוגמה את פסג' הוד בתל-אביב (איפה שהיום יושב תיאטרון בית לסין). בעבר הוא היה סמל לטוב טעם וחווית קנייה מודרנית, והיום קרנו ירדה והתמהיל במקום השתנה בהתאם.

  3. יובל הגיב:

    אפשר לספר מלוא הטנא על כיכר אתרים – החל מימי שנות השמונים העליזות במועדון העגול שהיה סמל ההוויה של המפורסתמים דאז, עובר למועדון הפיקוקס בקומה השנייה בפאסז' עצמו, עובר לבתי הזונות של חיילי האו"ם במסווה של בתי שיכר ופאבים, חנויות רבות למזכרות ועוד ומסעדות בפטריות הניצבות מול מרפסת המשקיפה לחוף וכמובן קולנוע שחף הצמוד לכביש. אט אט המקום החל לשנות את אופיו וצורתו, אנשים החלו להדיר רגליהם מהכיכר, העסקים החלו להיסגר והכיכר הפכה שוממה ומדיפה ריחות שתן וצואה… דעתי היתה זהה לדעת כותבי המאמר אליו הפנת – הגובה של הכיכר מעל פני הרחוב, הניכור שלה מהשדרה ורחוב הירקון, הפניית הגב לאופק הים,,,, אם הכיכר היתה בגובה אחיד של פני הרחוב, ובהמשך מדורגת לכיוון הים ולא רק לכיוון דרום אלא גם אל מול בריכת גורדון והמרינה אזי יתכן ופני הדברים היו שונים. אני מכל מקום זוכר את חולות מחלול בעת שהלכנו מבית החינוך ע"ש אד גורדון לבריכת השחייה בקייטנות הקיץ של שנות השישים…

  4. לרמן הגיב:

    אני מקווה שיום אחד נחזה בתיקון לכיכר הזו.

  5. פינגבאק: בחזרה לכיכר (אתרים) | עוד בלוג תל-אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s