אני גאה לחלוק איתכם פרוייקט צילומים מקיף שעשיתי במהלך החודשים יולי עד נובמבר. תיעדתי שלב אחר שלב ובקפדנות רבה (כלומר, כשעברתי בסביבה והייתה לי מצלמה ביד) את החלפת המכולת שלי מבעלות משפחתית לידי טיב טעם. משמועות שהגיעו לאוזניי מתברר שטיב טעם הציעו לבעלי השטח 10,000$ לחודש שהיו כפול מהתשלום הקודם וכך דחקו את המכולתניק המשפחתי החוצה.
הגלריה המלאה – ממכולת שכונתית לטיב טעם
כל מי שרואה מה קורה בעיר יכול להבחין בהתפשטות אם-פם וטיב טעם לכל עבר. הרשתות האלה באות עם כח גדול, הרבה כסף, מערכת הפצה משומנת, יעילות וחסכנות ומתחרות אחת עם השנייה ועם כמה רשתות אחרות בעיר על הכיס שלנו. ימיהם של בעלי המכולות העצמאיים חלפו לבלי שוב. במאמץ אחרון להגן על מקור הכנתם פתחו בעלי המכולות העצמאיים במאבק משפטי נגד טיב טעם ואם-פם. אני מסופק אם יש להם קייס, ונראה כי כוחות השוק יחסלו אותם במהרה.
בעוד אם-פם העניקו לנו את האפשרות לקנות תפוחים באמצע הלילה, וטיב טעם מאפשרים קניית נתחי בייקון פרוסים אישית גם בשבת, לא בטוח שהשיפור הכולל ברמת החיים הוא חיובי. בעלי המכולות השכונתיים מתפרנסים בכבוד (אך לא בכבוד רב מדי), בעוד שברשתות העובדים מקבלים שכר מינימום ברובם והרווח הולך לבעלי הרשת בלבד ובעלי הקרקע שמשכירים את השטח. מדובר בעוד מקרה של שינויים בתעסוקה ובצריכה ותהליך נוסף של הגדלת פערים בחברה הישראלית.
בתחילת השינוי
עוד בלוג תל אביבי 
אוי, לרמן, אל תגיד לי שאתה מדבר בנוסטלגיה על הסופרמרקט שמול הבימה. כשאתה אומר "מכולת שכונתית", מי שלא מכיר עשוי לדמיין חנות קטנה ושכונתית עם חצי לחם בהקפה וסוכריה לילד, בזמן שמדובר פה בסופרמרקט די רחב ידיים, עם מחירים שערוריתיים, מבחר אומלל ויחס די מזעזע ללקוחות. משום מה קשה לי להאמין שבסופרמרקטים האלה (ראה גם סופר זול גבירול מול העיריה ודומיהם) משלמים לעובדים יותר משכר מינימום.
מסכימה איתך שהמהלך בכללותו מעורר אנטגוניזם כששומעים עליו, אבל מפה ועד לתיעוד נוסטלגי של החנות הספציפית הזאת, הדרך ארוכה. 😐
רסמי. הגברת ששותה וויסקי צודקת. לדעתי.
פתחו אםפם לפני מספר חודשים בכיכר דיזינגוף, ועכשיו אני רואה שהולכים לפתוח עוד אחד בפינת פינסקר-בוגרשוב. המרחק בין השניים הוא דקה וחצי הליכה, וכנראה שהחליטו לחסוך לתושבי השכונה את תלאות הדרך. הנה רעיון בשביל היזמים הזריזים – באמצע הדרך בין שני הסניפים שוכנת גוויתו המרקיבה של קולנוע תל-אביב. זה יכול להיות מיקום מצויין בשביל עוד סניף אמפם (או שאולי הפעם טיב טעם?), כך שרצף תאורת הפלורסנט המסנוור שנשפכת אל הרחוב באמצע הלילה לא יקטע.
Islay והלוחמת, בשום מקום לא כתבתי שהמכולתניק המשפחתי לא הפקיע מחירים ועשק לקוחות (גם אם יכול להיות שזה השתמע). האמת שהכותרת המקורית של הפוסט הייתה – "הגרוזיני הלך", אבל החלפתי אותה למשהו יותר כללי. לגרוזיני שניהל את המכולת לא היו ממש עובדים (חוץ מהמשפחה), כך שלא היה לו למי לשלם שכר מינימום. וכן, יש מכולות קטנות יותר וסימפטיות יותר שגוססות ומתות, אבל זאת הייתה המכולת שלי (כולל הפקעת המחירים והיחס המזעזע ללקוחות), והיא מייצגת את הטרנד, שלא לדבר על זה שהיה לי נוח לצלם שם.
חזי, קולנוע תל-אביב הולך להיות מגדל מגורים של 30 קומות, וברור לך שכמות כזאת של דיירים חדשים תצטרך אם-פם נוסף ממש מתחת לבית.
לרמן, אפשר להבין מדבריך שאתה מעדיף שאלו שמקבלים שכר מינימום באם-פם יהיו מובטלים ולא יקבלו שכר בכלל?
"לגרוזיני שניהל את המכולת לא היו ממש עובדים (חוץ מהמשפחה), כך שלא היה לו למי לשלם שכר מינימום."
בשורה התחתונה, יש ביקוש גדול לרשתות האלו, מה שאומר שהרבה אנשים מעדיפים לקנות שם. אז למה שלא יציעו את שירותם?
בן-אבויה, אני מעדיף שאלו שמקבלים שכר מינימום יקבלו יותר מאשר שכר מינימום.
אני בכלל לא מתנגד שיציעו את שירותיהם, וסביר להניח שהרשתות האלה יביסו בקלות את שאריות המכולות העצמאיות, בעיקר בגלל יתרונות לגודל, מערכות הפצה יעילות וגב כלכלי חזק. כל מה שבאתי לתאר פה זה את התהליך שבו כוחות השוק משנים את מבנה התעסוקה בשוק הסצפיצי הזה.
יש לתהליך הזה השפעות חיוביות (בתור צרכן אני נהנה לקנות בשבת וטיב טעם מחזיקים מבחר מוצרים שקודם לא היו לי ליד הבית) ושליליות (יותר משרות בשכר נמוך, במקום משרות בשכר בינוני, שזה היה מה שהגרוזיני לקח לעצמו ולמשפחה).
אני בכלל לא מצליח להבין את הכלכלה של האם-פם וטיב טעם. אני גר בחברון פינת אידלסון בטווח של פחות מחמש דקות ברגל יש לי: 2 אם-פם (אחד בבן-יהודה פינת פינסקר והשני בבן-יהודה פינת שלום עליכם), טיב-טעם אחד (מול האם-פם בבן-יהודה פינת אלנבי), מינימרקט פרטי בבן-יהודה פינת טרומפלדור, מכולת שכונתית אמיתית (ששם אני משתדל לקנות את הדברים הבסיסיים) באידלסון פינת חברון, מכולת חדשה שנפתחה באידלסון פינת פינסקר. עוד מכולת בפינסקר פינת טרומפלדור ועכשיו הולכים לפתוח עוד אם-פם בפינסקר פינת בוגרשוב בסך הכל 7 חנויות מכולת בסיסיות. ויש עוד באזור אחת בטשרניחובסקי פינת זלמן שניאור, ובטשרניחובסקי פינת בוגרשוב. ממה החברה האלה חיים? חוץ מזה יש סופר בדיזנגוף סנטר.
אגב, המחירים שלהם לא יותר זולים מהמכולות – הם לא עובדים על מחיר אלא על זמינות בשעות הערב וסופי שבוע, ועל מהירות השירות.
יש לציין שטיב טעם לפחות משקיעים בחזות הרחוב – בעיקר אני אוהב את זה שבקומת הקרקע של הבניין המשופץ בפינת בן יהודה – בן גוריון
ככה זה כמתייחסים לכל דבר לפי ה"שורה התחתונה". הרשתות טובות לעירייה והיא טובה להן. הנחשים מאכילים זה את זה.
אמ-פם יוצרים מונופול בעיר והם מפקיעים מחירים ברמות מטורפות – בסקר מכולות שעשיתי בשכונתי גיליתי מוצרים שעולים במרחק 100 מטר מאמ-פם כמעט מחצית! שווה לטייל קצת בשביל לחסוך ולא להאכיל את המפלצת, אם כי זה אומר שתתחילו לקנות דברים בתפזורת ולא במקום מרוכז אחד.
יודן, העובדה שיש הרבה היצע לא מצביעה על בעיה. אתה לא סיפרת לנו על הביקוש, ואני מניח שהוא מספיק כדי לפרנס את כל החנויות האלה. אם לא, חלק מהם יסגרו בקרוב.
לרמן, אתה מעדיף ששכר העובדים החדשים בטיב טעם יהיה גבוה יותר. אני בטוח שגם העובדים האלו מעדיפים את זה, אבל אין לנו את האופציה הזאת. האופציות שיש לנו הן, או שיעבדו במשרות החדשות שטיב טעם יצרה בשכר נמוך, או שלא יקבלו כסף בכלל. אני יודע איזו בחירו הם העדיפו, אבל אתה כנראה חולק עליהם.
בן אבויה, אני לא התייחסתי להעדפות העובדים. העובדים תמיד יעדיפו לקבל יותר כסף או לעבוד פחות. אני מתייחס להיצע המשרות בעיר. תהליך הרשתיות (באנגלית chaining) גורם לזה שעסקים עצמאיים הופכים לרשתות ומשנה את היצע המשרות באופן מהותי. במקום משרות טובות באות משרות גרועות. אני חושב שבסופו של תהליך כזה פירמידת המשרות בעיר מתרחבת בתחתיתה ומצטמקת בחלקים האמצעיים שלה. בעלי עסקים קטנים נעלמים ובמקומם נשארים כמה רשתות עם בעלים עשירים מאוד ועובדים בשכר נמוך מאוד.
יודן, אני מניח שיהיה תהליך של ירידה בכמות המכולות בקרוב, לאחר שההפסדים ידחפו חלק מהן החוצה מהשוק.
פינגבאק: ארכיטקטורה
עוד פרויקט מבית היוצר של לרמן…
תכלס אני מסכימה איתך על ההשתלטות של הרשתות על העיר…זה מזעזע. לא מבינה את ההגיון והרצון האידיוטי הזה להדמות לדוד סם… אנחנו לא אמריקאים, אנחנו לבנטינים. מה עם יחס אישי? קפה מקורי? עוגה ייחודית? למה מאביסים אותנו ברשתות? זה לא מקורי, לא מפתח, נצלני, מאוד לא אישי… מוציא את הקהילתיות מהחיים ומגביר את הניכור. זה נחמד שיש מקומות שפתוחים 24/7 אבל חבל שזה בא על חשבון העסקים הקטנים…ובנינו מי צריך אמפם כל שני מטר? זה כזה מטופש, אנשים הולכים למכון כושר – רצים שעה אבל ללכת 5 דקות למכולת זה יותר מדיי…. יש דברים נשגבים
אני זוכר שפעם בעלי מכולות כאלו שתאגידים עשירים
היו מנסים "להיפטר" מהם היו קוראים לצוות לעניין,
שהיו מגיעים בואן השחורה שלהם ומחסלים לתאגיד
המושחת את העסק אחת ולתמיד.
😉
מרדוק ופייס היו סוגרים עניין (וכמובן מיסטר טי).
גיתית, הרשתות הכריזו מלחמה על העצמאיים ועל עצמן ולא ינוחו. כשישקע עשן הקרב נראה מי ישאר לעמוד אחרון.
היי לרמן,
אשמח לדבר איתך על הפוסט הזה בנוגע למשהו שקשור ללימודים שלי. עזרתך תתקבל בברכה 🙂
איך אפשר להשיג אותך?
גוד שאבס,
מאיה.
מאיה, בשביל זה יש את הכפתור "צרו קשר" למעלה מימין.
לרמן,
אני יודעת, קיוויתי לטלפון 🙂
פינגבאק: מקבץ לינקים לסופ”ש | עוד בלוג תל-אביבי