הקברים הבריטיים שלנו

בפוסט זה אני שמח לשתף אתכם באנקדוטה קטנה שקרתה לי בתל-אביב, בבית הקברות ברחוב טרומפלדור. למי שלא מכיר את בית-הקברות ברחוב טרומפלדור אני ממליץ מאוד לבקר בו. בית הקברות הזה הוא בית הקברות הראשון בתל-אביב, וקבורים בו ראשי היישוב וגדולים אחרים. כמעט כל האישים שעל-שמם יש רחוב בתל-אביב קבורים בו ובין השאר ניתן למצוא בו את דיזנגוף, אחד העם, ביאליק, טשרניחובסקי ורבים אחרים.

בכל מקרה, יום אחד לפני מספר חודשים ביקרתי בבית-הקברות וחלקתי כבוד לגדולי העיר והאומה. בעודי משוטט כה וכה נתקלתי באיש מצלם קבר של איש לא ידוע. התחלנו לדבר והתברר לי שהצבא/ממשלה של בריטניה מתעד את קבריהם של הנופלים שלו בכל העולם כולו, ומצרף למידע לגבי חלקת הקבר גם את התמונה של הקבר. הצלם שתיעד את הקבר, אשר תומפסון, הסביר לי שהקבר שהוא מצלם הוא הקבר היחידי שנמצא בבית-הקברות ברחוב טרומפלדור של תושב תל-אביב, אשר לחם בשורות הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה.

הקבר שתועד הוא של נחום גלמן ז"ל, תושב העיר תל-אביב, אשר מת ב-1938 ב-1920 ושרת בצבא הבריטי במסגרת הגדודים העבריים בקרבות מלחמת העולם הראשונה. מחיפוש באתר התעוד של הצבא הבריטי לא ראיתי שהעלו את פרטיו של נחום גלמן ז"ל עדיין, אך למדתי שבבית-הקברות בנחלת יצחק קבורים 16 תל-אביבים שלחמו בשורות הצבא הבריטי וברחבי הארץ כולה יש כמה אלפי קברים, שהממלכה הבריטית דואגת לתחזק.

נחום גלמן ז"ל

TA 029

אני לא ארחיב פה על תרומתם של הגדודים העבריים לישוב העברי ולצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה (בשביל זה יש ויקיפדיה), אך משעשע משהו שדגל הגדוד "הראשון ליהודה" היה ציור של מנורה בעלת ששה קנים ומתחתיה המילה "קדימה" (ניתן לראות את הסמל בראש תמונת הקבר). "קדימה" הייתה אז סיסמתם של בחורים עבריים שניסו לבסס כח לוחם עברי. היום המילה "קדימה" מסמלת את תמצית האופורטוניזם, שכרון הכוח והשחיתות השלטונית.

לסיום, אני רוצה להמליץ לכם שוב לבקר בית-הקברות ברחוב טרומפלדור. תמסרו ד"ש לביאליק.

עדכון: זאב שרון עזר לי רבות, ותיקן טעות קריטית אשר התייחסה לשנת מותו של גלמן. גלמן מת ב-1920 ולא ב-1938, והנה התגובה של זאב במלואה:

נחום גלמן היה חייל בגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה ומת במחנה סרפנד ב- 20 במרץ 1920 בשבת בין פורים לפסח. ככל הנראה שם קף לחייו עקב מצוקה נפשית וימים קשים שעברו עליו. שים לב לטעות שלך, הוא לא מת ב- 1938!

נחום גלמן היה פועל בפתח-תקוה ושומר ברחובות ואחר כך היה בין מייסדי קבוצת גן-שמואל. המילה קדימה שבמנורה מבטאת גם התקדמות (forward) וגם מזרחה. המנורה היתה הסמל הנכסף של מתנדבי הגדוד העברי ואושרה להם רק ממש בתום המלחמה. ניתן למצוא נתונים על נחום גלמן באתר “נזכור” של משרד-הבטחון וגם באתר של חללי חבר העמים הבריטי (CWGC) את תמונתו ניתן למצוא באולם היזכור בבית הגדודים.

לינקים לעיון נוסף:

אתר תעוד הקברים הבריטיים

הגדודים העבריים בויקיפדיה

אתר חללי חבר העמים הבריטי

פוסט זה פורסם בקטגוריה טרומפלדור, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על הקברים הבריטיים שלנו

  1. שרון הגיב:

    אגב, אני מניחה שראית את הכתבה על הבזיון המגלומני הזה, שבמסגרתו בין היתר, ישופצו למשעי המצבות שבבית הקברות בטרומפלדור?

  2. לרמן הגיב:

    התאפקתי לא לקרוא את הכתבה הזו עד עכשיו. ידעתי שהתקיימה היום מסיבת עיתונאים של חולדאי, אבל רציתי לחכות למחר לפני שאקרא את הבטחות השווא. אני מקווה לכתוב בקרוב מספר פוסטים בעניין ביתו של דיזנגוף, והריסת ההיסטוריה התל-אביבית בכלל ע"י חולדאי.

  3. יוני הגיב:

    ומה בדיוק רע בשיפוץ בית הקברות? (אני בטוח שתצליח למצוא משהו… 🙂 ).
    בית הקברות כיום הוא חרפה למי שקבור וטוב שסוף סוף העירייה מכריזה על כך שהיא הולכת לשפץ אותו.

    האמת היא שמה שאני יותר מרוצה ממנו הוא בניית "השביל הלבן" בעיר ההיסטורית. עצם השביל לא מעניין אותי, כמו שסוף סוף הולכים לשלט את העיר אחרי 100 שנה גם לטובת הולכי הרגל ולא רק בשלטי הכוונה לחניות.

  4. יוני הגיב:

    אה – ואיך לא פורסם כאן שמתחם הדולפינריום בשעה טובה הולך לההרס בקרוב לטובת הרחבת גן צ'ארלס קלור?

  5. Yuval Adam הגיב:

    אם יורשה לי לתקן, שלמה שלוש (לבית אהרן שלוש) היה גם הוא בצבא הבריטי, וטמון גם הוא בבית הקברות שברחוב טרומפלדור. ואני מניח שהוא לא היחיד…

  6. לרמן הגיב:

    יוני, כמובן שאני בעד שיקום בית-הקברות. אני קצת סקפטי לגבי יישום כל ההבטחות (וכמובן שאין שום קשר לבחירות) וחוצמזה איפה ראית שהולכים להרוס את הדולפינריום?

    יובל, בפעם הבאה שאני שם, אני אסתכל על הקבר של אהרן שלוש, ואראה האם יש לו סימון צבאי.

  7. Yuval Adam הגיב:

    שלמה, לא אהרון.
    שלמה היה הנכד שלו. אם אהרן בנה את ביתו וחילק אדמות בשנות ה90 של המאה ה19, קשה להאמין שהיה לוחם בצבא הבריטי. זה ימי הטורקים.
    שלמה, שנפטר לפני כשנה, בגיל קרוב ל90, היה בצבא הבריטי במלחמת העולם השניה. אבל לא רשמו את זה על הקבר שלו. האתר שאתה מדבר עליו בפוסט רושם את כל מי ששירת, לא רק מי שמת בקרב.

  8. לרמן הגיב:

    אופס, איזה חוסר ידע. אכן, כולם רשומים, גלמן ידידנו מת בתל-אביב הרבה אחרי המלחמה. שלמה שלוש דורש בדיקה.

  9. לרמן הגיב:

    במחשבה שניה, אני פשוט אשלח מייל לצלם שלהם (נשאר לי כרטיס ביקור שלו איפשהו) ואעדכן אותו בעניין שלמה שלוש. תודה, יובל.

  10. יוני הגיב:

    בנוגע להבטחות – מדובר אאל"ט על שנת 2008, כך שיהיה קל לבחון את זה לפני הבחירות.

    לגבי הריסת הדולפינריום – רק השבוע אושרה סוף סוף עסקת חילופי השטחים עם בעל הקרקע שבעבר נסוג מההסכם (לפני שאושר במנהל).
    ההריסה מתוכננת לקרוב.

  11. לרמן הגיב:

    מי ייתן ותחזינה עינינו בהריסת הדולפינריום בזמן קריב ואמרו אמן.

  12. memm הגיב:

    הריסת הדולפינריום בתמורה לבניית מלון ובית דירות מעבר לכביש

  13. לרמן הגיב:

    חשבתי שבית-הדירות כבר בתהליכי בנייה. כמה מגדלים מתוכננים לקטע ההוא של הים? אני מאוד מקווה שגם אם ייבנו שם מגדלים למלונות ומגורים הם לא יהיו מנוכרים כמו שאר המלונות על החוף.

  14. זאב שרון הגיב:

    נחום גלמן היה חייל בגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה ומת במחנה סרפנד ב- 20 במרץ 1920 בשבת בין פורים לפסח. ככל הנראה שם קף לחייו עקב מצוקה נפשית וימים קשים שעברו עליו.
    שים לב לטעות שלך, הוא לא מת ב- 1938!
    נחום גלמן היה פועל בפתח-תקוה ושומר ברחובות ואחר כך היה בין מייסדי קבוצת גן-שמואל.
    המילה קדימה שבמנורה מבטאת גם התקדמות (forward) וגם מזרחה. המנורה היתה הסמל הנכסף של מתנדבי הגדוד העברי ואושרה להם רק ממש בתום המלחמה.
    ניתן למצוא נתונים על נחום גלמן באתר "נזכור" של משרד-הבטחון וגם באתר של חללי חבר העמים הבריטי (CWGC) את תמונתו ניתן למצוא באולם היזכור בבית הגדודים.

  15. לרמן הגיב:

    זאב, תודה רבה על המידע!

  16. יעקב מרקל הגיב:

    אם אתם רוצים לדעת יותר פרטים על בית הקברות המעניין הזה תקראו פשוט את הספר "הפנתיאון של תל אביב"
    גם על נחום גלמן בקרוב אביא עוד מידע חדש עליו.
    יעקב מרקל

  17. לרמן הגיב:

    אכן ספר שצריך לקרוא. תודה, יעקב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s