אני שמח להמליץ לכם על סרט תיעודי שעשה לי חתיכת "feel good" לפני שבוע וחצי בסינמטק.

הסרט מקלייבל (Libel = לייבל = תביעת דיבה) מתאר את סיפורם של דיוויד והלן, שני בריטים אשר חילקו פליירים בתחילת שנות ה-90 בלונדון ובהם פירטו את הנזקים שמקדולנדס גורמת. בין השאר הם התייחסו לאופן בו מקדונלדס מפרסמת לילדים, פוגעת בחיות, מכינה אוכל חרא ומעסיקה בתנאים גרועים. מקדונלדס ניצלה את חוקי הדיבה הבריטיים והגישה נגדם תביעת דיבה. בניגוד לרבים אחרים, דיוויד והלן לא התקפלו ולא התנצלו בפני התאגיד. המקרה הלך לבית-המשפט, ובמשפט הארוך בתולדות בריטניה מקדונלדס ספגו נזק תדמיתי עצום, כאשר כל טענה נבחנה לגופה וחלק לא קטן מטענות האקטיביסטים נמצא נכון (וגם הוצאות המשפט עלו למקדונלדס מעל 10 מיליון פאונד).

בזכות החברה' הטובים של "יומן חייתי" הסרט הגיע לארץ ותורגם ומוצג החודש גם בסינמטקים בישראל וגם באוזן השלישית בתל-אביב בימים רביעי ושבת במחיר של 10 ש"ח בלבד. ברביעי הקרוב ב-21:00 יש הקרנה באוזן השלישית וביום חמישי ב-19:00 בסינמטק ירושלים. רשימת ההקרנות המלאה כאן.

בסרט עצמו שנערך ב-2005, כמעט עשר שנים אחרי המשפט, מתואר סיפור המשפט בפרוטרוט וכמו כן נבחנות ההנחות שבבסיס תביעת הדיבה, וכן חוקי הדיבה הבריטיים הקלוקלים, שפגעו באופן משמעותי בחופש הביטוי בבריטניה ונפסקו כלא חוקיים ע"י בין הדין האירופאי לזכויות אדם ב-2002. אחד האנשים שמרואיינים לכל אורך הסרט הוא אריק שלוסר, האיש הענק שכתב את "Fast Food Nation" (שבזמנו הרחבתי עליו).

אני ממליץ לכם בחום לראות את הסרט שמראה שגם בעידן בו התאגידים הרב-לאומיים מנסים לחסל את בני-האדם ואת כדור-הארץ עדיין יש לנו סיכוי.