ידיעות תל-אביב מפרסם היום כתבה על הריסת בריכת גורדון ומעדכן לגבי התוכניות העתידיות למקום, שיכללו בריכה קטנה יותר ומשטחי בטון במקום הדשא שהיה עד היום. אין לי כוונה להרחיב בנושא בעד ונגד הבריכה אלא לתאר את תחושותיי במהלך הביקור שעשיתי השבוע בבריכה ההרוסה.
בתוך הבריכה
הגעתי לבריכה ביום שלישי לקראת שקיעה כאשר האור נופל דרך העננים ממערב. לכיוון מזרח התנוססו פטריות הבטון של כיכר אתרים ביחד עם המבנה המוזר של מלון מרינה. מלונות החוף הגבוהים עמדו כזקיפים מדרום ומצפון. ממערב התנשאו תרני הסירות במרינה אל-על. השמש שלחה קרניים ספורות והוסיפה אור קלוש למחזה. בתווך עמדתי בתוך בור בוצי בין שופלים והריסות בנייה. המקום היה כל-כך סוריאליסטי וגרם לי לצלם עשרות תמונות בקומפוזיציות שונות ומשונות. הבריכה ההרוסה נתנה תחושה של הליכה על-פני כוכב לכת מרוחק. הדבר היחיד שיכול היה להוסיף לחוויה ההזויה הוא שימוש בחומרים מרחיבי תודעה.
בתוך הבריכה
אני שמח להציג בפניכם את הגלריה של התמונות שצילמתי באותו מקום. אם אתם אוהבים לצלם אני ממליץ לכם לגשת לשומר בפתח הבריכה ולבקש בנימוס רב להיכנס ולצלם בפנים. התמונות שתקבלו יהיו מזכרת חד-פעמית למקום שקיים בטווח הביניים – בין הריסה לבנייה.
עוד בלוג תל אביבי 
כזאטוט למדתי לשחות בבריכת גורדון ושמור לה אצלי מקום חם בלב. היא היתה ייחודית ללא ספק בתכנון, במתכונת הפעילות וכבריכת מי הים נטולת הכלור היחידה בישראל. היא היוותה מעין אי של נחת באמצע תל אביב הסואנת.
באמת קומפוזיציות הזויות… מעולם לא נראתה כיכר אתרים מכוערת יותר…. פתאום הבחנתי בפטריות האלו (ידעתי שהן שם אבל הדחקתי….) איזה כיעור…. אבל היאכטות על המזח מדהימות – זה נראה כאילו שהן על החול. אכן מראות קשים