עיריית תל-אביב פרסמה לא מזמן חזון ל-2025 על-גבי דפי כרומו משובחים ויקרים. אני שמח להציע לעירייה משהו קטנטן שישפר את הקשר בינה לבין הציבור ושאינו דורש חזון רב ואפילו לא דף כרומו אחד.

כידוע לכולם, ישיבות מועצת העיר נערכות פעם בחודש ביום ראשון בשעה 16:00, דבר המונע ממרבית תושבי העיר (שצריכים לעבוד) להגיע לישיבות. כמו כן, גם אם תושבי העיר מצליחים להגיע בשארית כוחם לאיזושהי ישיבת מועצה לפעמים הסלקטורים של חולדאי לא נותנים להם להיכנס. בנוסף לכך, פעם בשבוע, בימי רביעי בשעה עשר בבוקר נערכת ישיבה של ועדת תכנון ובנייה (נראה אתכם מצליחים לוותר על יום עבודה בשביל זה). הפרוטוקול של ישיבת ועדת תכנון ובנייה אינו מתפרסם. לעומת זאת, פרוטוקול ישיבות מועצת העיר כן מתפרסם (גם אם באיחור ניכר מזמן הישיבה). עוד קושי קל שמערימה העירייה על תושביה טמון בכך שבדף חברי המועצה לא מפורטות סמכויותיהם (הידעתם שנתן וולוך מרכז את חגיגות המאה, ואילו יעל דיין מחזיקה בתיק הרווחה העירוני?).

עד כאן הממשל התל-אביבי הקלוקל ועכשיו נעבור לשתי ערים שחביבות עליי במיוחד בזכות האופי שלהן ובזכות העיריות הדמוקרטיות שלהן. אני מתכוון לונקובר הקנדית ולפורטלנד האמריקאית.

באתר עיריית ונקובר ניתן למצוא את פירוט תפקידיהם של חברי מועצת העיר (למשל, חבר מועצת העיר ונקובר, דיוויד קדמן, הוא סגן יו"ר של ועדת שלום וצדק!). מעבר לכך ניתן לצפות דרך האתר בישיבות מועצת העיר ובכל ההקלטות שלהן, כולל ועדות המשנה למיניהן. בונוס נוסף הוא הפרסום מראש של ישיבות ועדות המשנה של העירייה.

רק כדי להדגים שונקובר היא לא דוגמה יחידה לעירייה שחושבת שהתושבים שלה הם קצת יותר מאמצעי לתשלום מסים, אני שמח להפגיש אתכם עם עיריית פורטלנד. אמנם האתר של עיריית פורטלנד קצת יותר מבולגן מזה של עיריית ונקובר, אבל שוב ניתן למצוא את סמכויותיהם המפורטות של חברי מועצת העיר, ואפילו מותר לתושבים למסור הצהרה לפני מועצת העיר שלהם (בתל-אביב זה יקרה קצת אחרי שיבוא המשיח). כמו בונקובר, גם בפורטלנד התושבים יכולים לצפות בישיבת מועצת העיר בשידור חי באינטרנט וכן בהקלטות של ישיבות מועצת העיר שהתקיימו בעבר.

הדברים לא מסובכים, ואני בטוח שעיריות נוספות רבות בעולם נוקטות באמצעים אלה על-מנת לוודא שציבור התושבים שלהן מעודכן בהחלטות העירוניות, מכיר את נבחרי הציבור שלו, ומעורב בניהול העיר. תל-אביב ראוייה להיות עיר מובילה בתחום הזה בישראל.

(תודה לעידו קינן שבעקבות מפגש מקרי איתו עלה הרעיון לפוסט הזה).