תל-אביב היא עיר מעולה. הרבה יותר טובה ממה שלפעמים משתמע פה בבלוג. לתל-אביב יש אפילו כמה כיכרות טובות, אבל לפעמים נראה שפספסו קצת בפיניש.
קחו למשל את הכיכר הכי יפה בעיר, כיכר ביאליק. קודם כל היא לא כל-כך נגישה להולכי רגל, ואני בספק כמה מקוראי הבלוג יוכלו למצוא אותה בלי מפה, למרות שהיא נמצאת באמצע הריבוע שנוצר בין קינג ג'ורג', אלנבי, פינסקר ובוגרשוב. חוצמזה, נניח שכבר הגעתם לכיכר המדהימה הזו ואתן נהנים מהחזות הזוהרת של מרכז פליציה בלומנטל ובית העירייה הישן. אז מה? באתם, הלכתם ולא תשובו. מכיוון שהכביש המקיף את הפסיפס של גוטמן באמצע הכיכר כבר סגור לתנועה מתקבלת פיאצה עילאית ושקטה. חסר רק דבר אחד. עגלת קפה/בירה, כמה כיסאות ושמשיות יחוללו נס אורבני. גם רווח כספי לעירייה וגם רווח לזכיין יכול להיות פה בשילוב החייאה של הכיכר. אפילו לא צריך להפעיל את זה כל יום. אפשר נגיד להסתפק בשלושה ימים בשבוע וביום חמישי לצרף הופעת ג'ז בערב כמו שעושים במהלך ארועי "לילה לבן" מדי שנה.
כיכר ביאליק
חוצמזה, העירייה צריכה להדגיש את ה"צירים" שמובילים לכיכר – רחוב ביאליק, רחוב אידלסון ורחוב טשרניחובסקי, כך שעוברי אורח ברחובות אלו ידעו באמצעות שילוט ברור איך להגיע לפיאצה התל-אביבית הראשונה. נראה שהעירייה לפחות שמה לב לחשיבותו של רחוב ביאליק והקציבה 260,000 שקל לפרויקט ניהול שיפוץ הבניינים ברחוב בשיתוף הדיירים. יש לא מעט בניינים ברחוב שדורשים חידוש, כולל הבניין בתמונה הזו:
לנוכותכם, סימנתי במפה שלפניכם את הצירים לכיכר בטוש שחור (אידלסון מחבר לפינסקר, טשרניחובסקי מתחבר לבוגרשוב ולגן מאיר וביאליק מוביל לאלנבי).
ללא ספק זה אחד המקומות החביבים בתל אביב, אבל חלק מהקסם הוא חוסר הנגישות שלו. הכיכר לא ממש מחברת בין רחובות, היא כמעט וחסומה למעבר כלי רכב (וזה מצויין) והולכי רגל צריכים להתפתל ברחובות ולטפס מדרגות.
לא הייתי מסמן להמונים את הדרך (אני משוכנע שתושבי הרחובות הסמוכים יתנגדו) אבל עגלת קפה ואיזה ערב ג'אז הם רעיון מצויין שיהפוך את הפיאצה לנקודת מפגש שכונתית וחיה בלי להציף אותה בהמונים.
בקיץ לפני כשנה, בשיא החום והלחות, נערך בכיכר "שוקולטורה" מהביל. אני לא יודעת אם מאז הארוע חזר על עצמו בכיכר, אבל זה בהחלט היה 'נס אורבני'.
אגב, אם הארוע יתקיים בכיכר שוב באותה מתכונת, אין ספק ששימשיות (או רשת צל) הן ציוד חובה.
לא נעים, אבל במבט ראשון קראתי "כיכר ביאליק – הפקאצה התל-אביבית הראשונה". 😳
ניראה לי שמתחת לפוסט הזה מסתתרת הדילמה הגדולה ביותר שלנו בתור תומכי השינוי בעיר הזאת. אנחנו רוצים לשמור לעצמנו את הנקודות הקסומות האלה בעיר שאגב בחורף משתדרגת בקולות מרזבים חלודים, אפרוריות הבניינים שלוליות של חורף בקיצר הנקודה שלי היא שלאט לאט עוד ועוד אנשים מגלים את הנקודות הקסומות ואז מביאים אדריכל לשימור, אונסק"ו מכריזה והופ תוסיף עוד 500 דולר לשכירות. בעולם אידיאלי הרעיון שלך נחמד, אבל תיקח את המוני בית ישראל שצמאים לקצת אדריכלות וניחוח אירופי בחצר האחורית ותוסיף קצת לחות של חודש אוגוסט ועשירים מצרפת וקיבלת שוב סיוט אורבני.
עוד נקודה- חולדאי יוכל עכשיו לומר לכל תושבי העיר שיגיעו מנחלת יצחק מצפון העיר ומיפו, רציתי חניון כדי שיהיה לכם היכן לחנות אבל "יפי הנפש" של רח' הס וביאליק ותומכיהם מנעו הקמת חניון נוסף באזור
לא הייתי הופך את כיכר ביאליק לצעצוע בסגנון נמל תל-אביב. מצד שני, פיתוח עירוני הוא חלק מהמטרה של העיר ומנוע צמיחה לא מבוטל. אני מאמין שביצוע בטוב טעם יכול רק לשפר את הכיכר ולא להרוס אותה (וגם לא לפגוע יותר מדי במנוחת השכנים). כמובן, בשום פנים לדעתי אסור להוסיף מקומות חנייה (אבל צל, רצוי גם רצוי).
כן, והשכירות במקומות טובים עולה. הפתרון: לבנות עוד מקומות טובים (אפילו מחוץ לתל-אביב).
העלמה עפרונית, חיסלת אותי. מדובר בפקאצה עם פוטנציאל.
אוי, אני מצטערת. באמת לא התכוונתי.
אין ספק שכיכר ביאליק היא אחת הכיכרות היפות בעיר וכפי שציינתי באחת התגובות לבלוג בדיון שהתקיים על הפיאצות, חזרתי מהביקור שלי ברומא עם תפיסה שקונספט הפיאצה הנפלא יכול להתאים גם לתל-אביב הים-תיכונית עקב מזג האוויר הנוח בה והאווירה החברותית והלא מחייבת של מרכז העיר.
פינגבאק: הצלחה בכיכר ביאליק | עוד בלוג תל-אביבי