תל-אביב היא עיר מעולה. הרבה יותר טובה ממה שלפעמים משתמע פה בבלוג. לתל-אביב יש אפילו כמה כיכרות טובות, אבל לפעמים נראה שפספסו קצת בפיניש.
קחו למשל את הכיכר הכי יפה בעיר, כיכר ביאליק. קודם כל היא לא כל-כך נגישה להולכי רגל, ואני בספק כמה מקוראי הבלוג יוכלו למצוא אותה בלי מפה, למרות שהיא נמצאת באמצע הריבוע שנוצר בין קינג ג'ורג', אלנבי, פינסקר ובוגרשוב. חוצמזה, נניח שכבר הגעתם לכיכר המדהימה הזו ואתן נהנים מהחזות הזוהרת של מרכז פליציה בלומנטל ובית העירייה הישן. אז מה? באתם, הלכתם ולא תשובו. מכיוון שהכביש המקיף את הפסיפס של גוטמן באמצע הכיכר כבר סגור לתנועה מתקבלת פיאצה עילאית ושקטה. חסר רק דבר אחד. עגלת קפה/בירה, כמה כיסאות ושמשיות יחוללו נס אורבני. גם רווח כספי לעירייה וגם רווח לזכיין יכול להיות פה בשילוב החייאה של הכיכר. אפילו לא צריך להפעיל את זה כל יום. אפשר נגיד להסתפק בשלושה ימים בשבוע וביום חמישי לצרף הופעת ג'ז בערב כמו שעושים במהלך ארועי "לילה לבן" מדי שנה.
כיכר ביאליק
חוצמזה, העירייה צריכה להדגיש את ה"צירים" שמובילים לכיכר – רחוב ביאליק, רחוב אידלסון ורחוב טשרניחובסקי, כך שעוברי אורח ברחובות אלו ידעו באמצעות שילוט ברור איך להגיע לפיאצה התל-אביבית הראשונה. נראה שהעירייה לפחות שמה לב לחשיבותו של רחוב ביאליק והקציבה 260,000 שקל לפרויקט ניהול שיפוץ הבניינים ברחוב בשיתוף הדיירים. יש לא מעט בניינים ברחוב שדורשים חידוש, כולל הבניין בתמונה הזו:
לנוכותכם, סימנתי במפה שלפניכם את הצירים לכיכר בטוש שחור (אידלסון מחבר לפינסקר, טשרניחובסקי מתחבר לבוגרשוב ולגן מאיר וביאליק מוביל לאלנבי).
