שמתי לב שקצת שקט בבלוג לאחרונה. נראה לי שאני אוגר כרגע הרבה מחשבות. מחשבות על המחקר שאני רוצה לעשות, חושב על כנס באוקטובר, ודברים אחרים שעומדים על הפרק. הרבה אזורים בעיר נראים לי אחרת ככל שאני לומד, וככל שאני קורא יותר ספרים בתחום האורבני. מיום ליום אני מבין פחות, ופחות בטוח שאני מבין. כל צומת וכל מעבר חצייה הם עולם שלם והזדמנויות לאינטראקציה ומערכת יחסים.
לפני שאני אמשיך לגלוש, אני אעצור פה ואשתף אתכם באנקדוטה קטנה שקרתה לי היום. בעודי פוסע ברחוב אבן-גבירול לכיוון הסינמטק בחברת ידידה, פנתה אלינו גברת (שלפי טענתה זו הפעם הראשונה שלה בתל-אביב), ושאלה אותנו איפה זה רחוב הפטמן. ביני לבין ידידתי אנחנו שולטים ב-90% מרחובות מרכז העיר, והנה עמדנו פעורי פה ללא יכולת לענות, למרות שבבירור אחר-כך באינטרנט מסתבר שהפטמן הוא ממש מעבר לפינה של שפרינצק. אחחח, המבוכה, המבוכה. מה היה רע בלילינבלום?
ואם כבר ברחובות עסקינן, התמונה הבאה צולמה ברחוב צריפין בתל-אביב (וממש מומלץ ללחוץ להגדלה):
עוד בלוג תל אביבי 
אה. זו בעיית הרחובות הקטנים הידועה. אני עומד מולה כשחברים, שעברו רק אתמול לתל אביב, מבקשים לפגוש אותי ברחוב קטנטן, שמעולם לא שמעתי עליו, ונמצא מול הדירה שלהם. אכן מביש.
אגב, אם תתהלך יותר משעה באיזור הבית שלי, כנראה שמישהו יבקש ממך הוראות הגעה ל'מעבר יבוק', 'ילקוט הרעים', 'עין זיתים', 'פרי מגדים' או 'מנורת המאור'. מקומות שכדי להכירם חייבים כנראה לגדול בשכונה.
תמונה נפלאה. מישהו שם עם חוש הומור משובח.
"מחשבות על מחקר" – אתה מוזמן גם לשתף, אם תרצה…. אולי אפילו אי-אילו "בוגרי מחקרים" יגיבו ויעשירו את מחשבותיך.
ואם כבר – איפה זה רחוב צריפין?
ביד אליהו חילקו לאחרונה הרבה שמות חדשים לרחובות, בינהם גם לסימטאות להולכי רגל. המצוקה להנצחת עסקנים ובעלי קשרים, כידוע, גדולה. אם כי בהזדמנות זו גם צ'רצ'יל זכה (ווינסטון, לא קלפטר – ואולי חבל). מקביל לצ'רצ'יל הופיע גם רחוב אלטמן. רק לא הבנתי: זה על שם אלטמן הגדול או אלטמן הקטן????
נתפסת על חם חביבי, אתה לא תל אביבי במקור, אתה כנראה מהגר…הפטמן זה ביכורי העתים ומי שגר בתל אביב ולא יודע ביכורי העתים מהו הוא לא יליד.
ניימן, "ילקוט הרעים" נשמע לי אחלה שם.
איתי, תודה על המחמאה. רחוב צריפין נמצא בתוך מתחם המרפדיות של פלורנטין. לגבי דברים של מחקר, בכל אצלי הוא רבע-מבושל. אני מקווה להעלות דברים לבלוג בקרוב בהתייחסות הזאת, כשהדברים יקבלו צורה יותר קונקרטית.
יובל, אני לא מכחיש. אני מהגר תמידי והנושא אף קיבל התייחסות בבלוג מספר פעמים. עבדך הנאמן, הוא חיפאי בדם (שעזב את המולדת שלו פעמיים).