תנו לי מילה בעברית ל-Walkablity

יש לנו שפה שלוקח לה זמן להתקדם ובינתיים נכנסות מילים חדשות למילון האנגלי והבינלאומי והן חסרות לי בעברית. אנא עזרו לי לתרגם את המילים הבאות:

1. Walkability – שימו לב להגדרה בויקיפדיה. זהו מדד של פרמטרים הקשורים לאיכות של הליכה ברגל.

2. Walkable – זוהי מילה שמשתמשים בה בדרך כלל בהתייחסות למקום ומציינת שלמקום מסויים יש איכות גבוהה של walkability, כמו למשל במשפט – It's a walkable neighborhood.

אני מקווה שהבנתם את האתגר שצריך להתמודד איתו. אני בכוונה לא משתף פה את המחשבות שלי לגבי התרגום לעברית כדי לא ליצור קו בסיס לדיון לפני שיהיו פה כמה תגובות (אני מקווה שיהיו).

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, הולכי רגל. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על תנו לי מילה בעברית ל-Walkablity

  1. בצלאל הגיב:

    walkable – בר הליכה.
    walkability – הליכוּת?
    בכל מקרה אני מאוד בספק אם ניתן לתרגם את המונח למילה אחת בודדת בעברית (למעט זו שהצעתי, שהיא הכי קרובה לתרגום מילולי בעיני). העברית פשוט לא בנויה ככה.

  2. יאיר הגיב:

    הכי טוב היה אולי הליך או הליכה (רחוב הליך או שכונה הליכה), כמו שביר או חסין,
    אבל זה מבלבלתפוס

    אז אולי בפשטנות: בר הליכה או בת הליכה – כמו ש- sustainable זה "בר קיימא" (וגם מאותו עולם מושגים)

    ונכון שזה נשמע כאילו זה פשוט "מקום שאפשר ללכת בו", אבל סמוך על השומעקורא – הרי גם באנגלית זו אותה מילה, ומי שמבין מבין. אם רוצים ללעוס עבור הקורא – אז אולי "ידידותי להולך הרגל" – אני לא אוהב את זה…

  3. ברק הגיב:

    הליכתיות.

    למשל – "מדד ההליכתיות קובע שרוחב המדרכות יהיה לפחות מטר וחצי" וכו'.

  4. איה הגיב:

    1 פסיעות
    2 פסיע

  5. באנדר הגיב:

    אולי "רגליות", "צעידות", "מדרכתיות", "נעילות" (מלשון נעל), "פסיעות"

  6. אראלי הגיב:

    אני לא אוהב לתרגם בכוח מונחים באנגלית, אבל אני באמת לא מוצא בעיה ממשית עם הליכוּת של בצלאל. אני חושב שזאת מילה שכל אדם בר/ת דעת יבין אותה בתוך ההקשר. היא לא מבלבלת את הקורא מבחינה אורתוגרפית עם הרבה מילים אחרות, רק עם הליכוֹת, שהיא מילה לא נפוצה, ובאה בעיקר בצירוף "נימוסין ו-..
    אני מציע לך לעשות סקר ולנסות לחוש את דעת הקהל.

  7. צ'יקי הגיב:

    גם אני חשבתי על פסיעות ופסיע. אף שציורי יותר לומר רחוב מקורסל, כלומר שניתן להניח עליו קרסול. ואז אפשר גם לקרסל רחוב, להפוך אותו למקורסל, למשל על ידי הרחבת מדרכה.

    walkabilize

  8. ניצן הגיב:

    אממ… מה לגבי המילה העברית – עבירות.

    שטח לא עביר הוא שטח שלא ניתן לעבור בו.
    תא שטח בעל עבירות נמוכה הוא תא שטח שקשה לעבור בו.

  9. אלעד הגיב:

    walkable = נעים להליכה

  10. סלע הגיב:

    Walkability – מדד היכולת לעבור בהליכה
    Walkable – ניתן למעבר באמצעות הליכה

    לרמן, השפה האנגלית עשירה במילים כמו שהסינית עשירה באותיות…
    זה מיותר , כי בסופו של יום עדיפה שמירה ווקטורית של נתונים ולא שמירה של מאסות נתונים.
    אני יכול לקחת את כל אחת מארבע המילים המרכיבות את Walkability ולהרכיב משמעויות אחרות – למשל : "יכולת הליכה", "מדד יכולת" ועוד. לעומת זאת איני יכול לקחת את Walkability ולעשות בה שימוש לצרוך הגדרה משמעותית אחרת.

    כמו ב BITMAP ששומרת כל ביט עפ"י ערכי RGB –
    65536 ערכים כפול שלוש… בניגוד ל JPEG ששומר את הערך לפי מפתח ידוע מראש.

    בקיצור – עברית יותר יעילה, צריך לזכור בה פחות אותיות מסינית ופחות מילים מאנגלית.
    מדד היכולת לעבור בהליכה.

  11. איה הגיב:

    סלע- יעילותה של שפה אינה נמדדת על פי "כמות מילים". בשפה העברית יש מעט מאוד מילים כיוון שבמשך מאות בשנים היא היתה שפה מתה. היא לא התפתחה בדרך הטבעית לשפה "עם האנשים", "עם הקדמה הטכנולוגית". וגם היום היא ממשיכה לפגר בשל אוזלת ידם של אנשי "האקדמיה" (כמו גם אי התייחסות מוחלט ל"צליל" של מילה, רק ל"תקינות" – בעיה שמשאירה הרבה מאוד מילים עבריות חדשות מחוץ לשפה). אפשר להגיד הרבה מאוד דברים על השפה העברית אבל "יעילה" היא לא. והיא אסון למתרגמים. פשוט אסון.

  12. דחליל הגיב:

    זה מעט עקום, אבל המילה שקפצה לי לראש ברגע שקראתי את הפוסט היא "הלינוכה" – הלחם של הליכה נוחה. חבל שאף אחד לא יבין את זה.

    אני מצביע, אם כך, ל"הליכוּת".

  13. לרמן הגיב:

    חשבתי על המילים הליכתיות ובר הליכה. עכשיו נוספו פה מילים מצויינות כמו הליכות, פסיעות ופסיע. אוף, צריך שהאקדמיה ללשון העברית תעשה פה סדר.

  14. אלעד הגיב:

    איה – כתבת שהעברית היא אסון למתרגמים. תמיד הייתה לי תחושה כזאת, אבל אף פעם לא קראתי מאמר בעניין. את מכירה מישהו שכתב בעניין ויכולה לתת המלצת קריאה? זה נורא מעניין! לחילופין, תוכלי לפרט?

    תודה,

    אלעד.

  15. איה הגיב:

    אלעד:
    ע"ע "מידת התרגומיות" וכל מה שד"ר ניצה בן- ארי או גדעון טורי או רומן יעקובסון כתבו אי פעם על התיאוריה של תרגום. "מידת התרגומיות" מתבססת על 7 פרמטרים שעל פי 4 מתוכם נובע ב-ה-כ-ר-ח שמידת התרגומיות לעברית מכול שפה שהיא תהיה נמוכה מאוד.

    בן-ארי שאחראית לתרגום החדש והנפלא מגרמנית של "פאוסט", ובין היתר מתרגמת מהמון שפות נוספות, טוענת עד היום בתוקף שאנגלית היא השפה הקשה ביותר לתרגום. אני מסכימה איתה שאנגלית היא שפה קשה מאוד לתרגום – עוד לפני שמתחילים לדבר על סוציולקטים בשפה האנגלית האמריקאית והבריטית. זוהי שפה שפערי הזמן והתרבות העצומים בינה לעברית לפעמים פשוט אינם ניתנים לגישור.

    ושוב אומר: האקדמיה ללשון העברית אינה מקלה על מתרגמים בהיאחזותה העיקשת בתרגום "תקין". בניגוד משווע לאליעזר בן-יהודה הגאון ואפילו לשלונסקי שהמציא מאות מילים – הם אינם מתייחסים כלל ל "אסתטיקה" של מילה, לצליל של מילה ולצורך להשתמש במילים במשפט.

  16. גת הגיב:

    לאמר שעברית היא אסון למתרגמים זו אמירה דיי מוזרה. כי הרי אם היא אסון אז מדוע לבחור במקצוע הזה? לאחר שנים של עבודה בתחום ותואר שני בתרגום אני יכולה לומר שעברית היא שפה מאוד מאתגרת לתרגום ופשוט צריך לשלוט בה במידה גבוהה מספיק כדי למצוא דרכים להתמודדות עם אותן מילים שלא קיימות בה. האקדמיה ללשון עברית עושה עבודה נפלאה וראויה להערכה, הכל עניין של השקפה. השפה האנגלית גמישה יותר ביצירת מילים חדשות אבל מבחינת הטיות של פעלים העברית הרבה יותר מתוחכמת. מעבר לכך, כל תחום טובע את המונחים שלו ולא הכל עובר דרך האקדמיה. מה שחשוב הוא לשמור על חוקי הדקדוק ועל הקריאות של הטקסט, נכון שיש לשמור על נורמות של תרגום ושל שפה אבל התרגומים הנפלאים ביותר הם אלו שדווקא יצאו מהמשבצת והיו יצירתיים. כן, בעברית אי אפשר לתרגם מילה במילה, אבל גם לא בסינית, בערבית או בהודית. קיצר מי שקשה לו שלא יתרגם.

  17. סלע הגיב:

    איה !

  18. אלעד-וו הגיב:

    איה, תודה! התגובה שלך מאד מעניינת (יהיה נהדר אם תוכלי להרחיב אותה לפוסט אורח באיזה בלוג. אין לי בלוג, אחרת הייתי מציע). אחפש את ניצה בן- ארי והחברים. שוב תודה!!

  19. לרמן הגיב:

    שוב תודה על כל ההצעות, חברים. אם מישהי או מישהו מעוניינים לכתוב פוסט על תרגום עברי באשר הוא אני מוכן לארח את הפוסט כאן בבלוג.

  20. מצטרף לבקשה לפוסט על תרגום קשיים ופתרונות.
    האם יש מסקה לגבי המילה המבוקשת? אני מתכוון לפתוח משאל בקבוצת עירוניות מתחדשת בפייסבוק.

  21. לרמן, בסוף לא כתבת בכלל את דעתך בנושא!

  22. לרמן הגיב:

    בסוף נשארתי עם walkability

  23. מוקי הגיב:

    אדם ידידותי = אדם נעים הליכות
    Walkable=רחוב/שכונה ידידותית להלך = רחוב נעים הליכה (שכונה נעימת הליכה.

    אפשר גם נגישות רגלית (במקום : ניתן למעבר באמצעות הליכה )

    אך פחות מתאים כי לא כל דבר נגיש הוא גם נעים, אבל יכול להיכלל בפירוט על המושג.

    Walkability – מדד היכולת לעבור בהליכה בנעימות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s