נייר עמדה ראשון פרי מקלדתי יצא לאור במסגרת ארגון "תחבורה – היום ומחר".
הנייר הקצרצר (שני עמודים כולה) מתייחס לנושא הולכי הרגל במרחב העירוני, עניין שכמעט לא עוסקים בו, אפילו לא במסגרת ארגונים ירוקים/אורבניים כאלה ואחרים. אל תתפסו אותי במילה, כי בכל זאת עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת בישראל עוסקת בנושא במידה מסויימת ועושים זאת גם בתנועות אחרות, אבל נושא הולכי הרגל הוא מאוד שולי עדיין במסגרת השיח על הסביבה והאורבניזציה בישראל.
במסגרת הדוקטורט שלי אני אחקור (ככל הנראה) את הגורמים הפיזיים-מרחביים אשר משפיעים על הליכה ברגל, ולקחתי על עצמי משימה אישית לקדם את נושא הולכי הרגל בישראל ובתל-אביב דרך כל הארגונים שאני פועל במסגרתם.
אני אשמח אם תקראו את הנייר הקצר ותביעו את דעתכם בנושא, וכן אם תוסיפו נקודות שכדאי להתייחס אליהן. הנייר הזה פתוח לשינויים ומהווה בסיס לכך שבכנסי תחבורה עתידיים (כמו הכנס המוצלח ביותר שהיה בשבוע שעבר ושאני מקווה לכתוב עליו בקרוב) ידונו ביתר הרחבה במקומם המהותי של הולכי רגל בבניית ערים בנות-קיימא, עם פחות זיהום ויותר איכות חיים וכיף. זו גם הזדמנות טובה להודות לד"ר יודן רופא שעזר לי בניסוח הנייר.
עוד בלוג תל אביבי 
הנייר טוב לדעתי, והלוואי שתצליח בהחזרת חלק מהמרחב הציבורי להולכי הרגל.
כדאי לדעתי לציין שהמדרכות אינן משמשות רק למעבר של הולכי הרגל מנקודה א' לנקודה ב' (מהחנייה למשרד? ) אלא למגוון פעילויות, ואם אני לא מתבלבל אז לג'יין ג'ייקובס יש פרק שלם על זה. המדרכות צריכות להיות רחבות, ולאפשר השתהות של הולכי הרגל – האפשרות להשתהות היא היתרון היחסי הכי גדול של הולך הרגל על כל צורת תחבורה אחרת. רצוי גם לעודד ולמסד שימוש מוגבל של עסקים במדרכות (בקיצור – להוציא שולחנות). כשהרחיבו את המדרכה ברחוב קינגג'ורג' בירושלים – אפילו מלך הפלאפל הוציא שולחנות!
בקשר לעמודי חשמל ותאורה, פחי זבל ומדחנים, ושאר ירקות העושים שימוש במדרכות – המטרה היא לדעתי ליצור תקן (נגיד מינימום רוחב על אורך מדרכה) ואז לנסות לאכוף אותו. נדמה לי שלעיריית ת"א דווקא יש משהו כזה.
מחשבות דומות, כל הכבוד. כמובן, שיהיו ציניקנים שיגידו שבישראל כל שינוי לא אפשרי אבל דווקא ניראה לי שהשינוי יכול לבוא ודווקא הביאנלה בבת ים וזאת בהרצליה מוכיחות שהשינוי יכול לבוא דווקא ממקומות פחות צפויים.
בכל אופן, באותו נושא ממש רציתי להמליץ על הפרק השלישי בסדרה של הבית הירוק בערוץ 8. יום ה' שעה 21:35
"סרט ירוק: התוכנית עוסקת בשינוי הדרמטי שחל בבוגוטה בירת קולומביה ב-10 השנים האחרונות בעקבות השינויים שהכניס ראש העיר לשעבר אנריקה פנלוסה בעיצוב העיר והפיכתה לעיר של אנשים במקום עיר של כלי רכב.(כ.ר)"
העתקתי מהאתר של הערוץ, אני מקווה שיהיו שידורים חוזרים, אבל גם הסדרה עצמה מעולה.
כמה טוב שיש חג, ככה יש זמן לקרוא בעיון פוסטים שסומנו כחשובים כבר לפני שבוע…
לעניין,
באופן כללי אני חושבת שניייר העמדה ברור, מובנה ועולה ממנו החשיבות של יצירת מרחב לשימוש הולכי רגל והשמירה עליו. עם זאת, שני דברים עלו בראשי בעת הקריאה:
1) מבחינת ניסוח – המשפט "מרחב רוכבי האופניים בשום פנים ואפן…. וברחוב אבן גבירל" הוא דו משמעי. לא מובן ממנו האם ברחוב אבן גבירול מרחב רוכבי האופניים בא על חשבון הולכי הרגל, או שאיננו בא על חשבונם.
2) מבחינת התוכן – נעדרת מהנייר התייחסות, חשובה לטעמי, לתחבורה ציבורית, בשני הבטים: הראשון, אמצעי להקטנת מספר המכוניות הפרטיות בעיר (התייחסות נדושה אבל בכל זאת…). והשני, תחבורה ציבורית נגישה ובטיחותית להולכי הרגל. למשל, יצירת רציפים לאוטובוסים כמו שנעשה בנתיב התחבורה הציבורית בז'בוטינסקי בפתח תקווה [אמנם פתח תקווה לא קיימת, אבל יותר בטוח לעלות שם על אוטובוסים מאשר באבן גבירול, שבו האוטובוסים עוצרים באמצע הכביש].
בהצלחה לך (ולנו)
זושה, לקחתי לתשומת ליבי – בעיקר בעניין השילוב עם הנגישות לתחבורה הציבורית. המסמך יעודכן בקרוב.