הטלויזיה המסחרית – אותה עיסת ביבים של דימויים, חיתולים, מכירות, בנקים ותוכן שיווקי אינה מסתפקת בהריסת מוחם של תושבי העולם ע"י החלפת החיים שלהם במציאות יד שנייה. הטלויזיה הזו מנסה לקחת לנו את שאריות המרחב הציבורי הפיזי – המקום בו אנו חיים.
היום בצהריים הגעתי לשדרות בן-ציון וראיתי סט טלויזיוני של אחד מהערוצים המסחריים (ואולי היו אלה צילומי פרסומת) מתפרש לו על המרחב. לפעמים אני מצלם שטויות, אז התחלתי לצלם את זה, ואז אחד המפיקים מסמן לי שזה לא מוצא חן בעיניו. כמובן שפרצתי בצעקות "מרחב ציבורי, מרחב ציבורי". לא מספיק שאפסי האדם האלה השתלטו על השדרה, חסמו את שביל הולכי הרגל ואת שביל האופניים, עוד הייתה להם החוצפה לנסות למנוע ממני לצלם אותם במרחב הציבורי.
שימו לב בתמונה שהולך הרגל נדחק אל מחוץ לשביל, בעוד עובדי הסט פורשים ציוד על שביל האופניים ושביל הולכי הרגל נלקח ע"י ציוד הצללה.
החארות של הטלויזיה המסחרית משתלטים על המרחב הציבורי
"שבוע ללא טלויזיה" יתקיים השנה בשבוע הבא בתאריכים 21-27 באפריל. אם אתם עדיין מחזיקים במכשיר המיושן הזה, אתם מוזמנים לא להדליק אותו למשך שבוע (ואחר-כך אולי לכל החיים). מי יודע, אולי תגלו דברים אחרים שיהיה לכם הרבה יותר כיף לעשות אותם.
הם כבר לא מסתפקים בלנסות להשתלט לנו על החיים דרך הסלון, הם רוצים לכבוש את הרחובות כולם.
לקריאה נוספת:
פעם אחד השכנים בבניין השכיר את הדירה שלו לצילומים והצוות השתלט לנו על כל הבניין: חסם את דלת הכניסה, עשו רעש ב-5 בבוקר וכד'. אנשי טלויזיה בטוחים שהם מינימום סופרי סת"ם.
האנטי האוטומטי הזה לכל מה שיוצא מהמסך הקטן הוא טיפה מוגזם. מזכיר לי קצת כל מיני חברי כנסת שחושבים שהאינטרנט מייצר רק תועבה. רק "מכורים לטלוויזיה" צריכים להיגמל ממנה. יש כאלה שסתם צופים פה ושם, רואים דברים טובים (ובשנים האחרונות יש כמה סדרות מאוד טובות בטלוויזיה) ולא נותנים לה להשתלט להם על החיים. אז מה רע בזה?
יואב ,
חאליק, אומנות. זה לא שאתה חי ברחוב, אתה עובר בו וכן כן עוד עשרות מאות ואלפים עוברים בו
וברחובות אחרים , בסדר. אבל כידוע זכותך לעבור במרחב כמו כל זכות היא אינה מוחלטת (למעט הזכות שלא להישתתף בקרב אם אתה אזרח והזכות לא לעבור עינויים ראו ערך IHL IHRL ).
וכאשר יש אומנות מול הזכות של מישהו לעבור ב10 מ"ר על השדרה , נו אז האיזון הראוי הוא ללכת מהצד, מה זה משנה אם הערוץ היה ממלכתי או מסחרי ?! אם זה ממלכתי אז זה בסדר מבחינתך ?!
הייתי לפני כשנתיים בניו יורק ( מנהטן , זוכר ) , בקיצקצ –
עברתי בשכונת צ'לסי בדרום ה EAST – והיה שם על העצים ( עם נעץ ) פתק שאומר שבתאריך כך וכך הרחוב יהיה סגור לצורך צילומים כאלו ואחרים, ברחוב אחר , דווקא באזור ה WEST המרכזי ראיתי פתק שיהיו צילומים ( ללא סגירת רחוב ) בתאריך מסויים. היה נחמד אם היה כתוב איזה משהו אבל בכל זאת אני לא רואה אסון שלא. אוראנג' סגרו את הטיימס-סקוור
( להערכתי המרחב הכי נעבר עלי אדמות ) לצורך פירסומת.
החצוף שסימן לך , נו אז סימן.
חבל שהגבת בכלל,
היית פשוט צריך לצלם אותו אישית.
ולהמשיך בשלך.
חג , ח-י-ר-ו-ת שמח.
אגב, החברה שהפריחו בלונים עם מצלמה , גם הפריעו קצת לתנועה ,
אז זה בסדר ואלו לא ?
אני בהחלט נמנה על קיצוני האנטי-טלויזיה, למרות שבשום פנים אני לא חושב שאני מטיף לכך (אבל אני ממליץ בחום). באופן אישי, אני חושב שמכשיר הטלויזיה הוא ההמצאה ההרסנית ביותר של המאה ה-20 (יותר מהמכונית אפילו).
מי שרוצה לראות טלויזיה, שיראה טלויזיה כמה שהוא רוצה, מתי ואיך שהוא רוצה. ממש לא מזיז לי (אוקיי, נו קצת מזיז, זה די ברור), אבל אני לא מתכוון להפריע למי שרוצה לעשות זאת בשום דרך.
אני יכול לטרחן את עצמי למוות פה עם דיבורים על טלוויזיה ובמקום לעשות את זה אני פשוט אמליץ שלושה ספרים שכולם יצאו בעברית ועוסקים בהרחבה בהשפעת המדיום הזה:
"שיבוש תרבות" מאת קאלה לאסן
"נו לוגו" מאת נעמי קליין
"על הטלוויזיה" מאת פייר בורדייה
סלע, בכוונה התמקדתי פה בטלויזיה המסחרית – זו כמעט כל הטלויזיה שקיימת כיום, והיא הגרועה והפוגעת מכולן. שימשיכו להשתמש בתל-אביב כתפאורה לסגנון חיים שלא קיים באמת ושנמכר בכל הטלנובלות הישראליות, אבל שלא יחשבו לרגע שהם בעלי הבית פה.
ובעצם, ההבדל בינינו טמון במשפט הפתיחה שלך – טלויזיה מסחרית, לדעתי, היא לא אומנות. טלויזיה מסחרית היא פרסומת אחת גדולה וזה כולל את התוכניות ואת החדשות. החדשות מפחידות אותך וערוכות בהתאם, התוכניות מוכרות לך סגנון חיים ואידיאל יופי מסויים, והפרסומות מוכרות לך את המוצרים הספציפיים שיעזרו לך לחיות בסגנון החיים הזה, להיות יפה וגם להיות רגוע אחרי כל הדברים המפחידים שראית בחדשות.
ועם כל זאת אני מסכים שיש אחוז מסויים של תוכניות שמן הסתם שוות צפייה, אפילו בערוצים המסחריים.
(והחברה' של הבלונים לא הפריעו לאנשים אחרים לצלם במרחב הציבורי ולא חסמו שדרות בתל-אביב).
הדבר היחיד שהטלויזיה שלי מחוברת אליו הוא הדיוידי. אין HOT, אין YES, אין אנטנה. לא קולטים כלום. גן עדן.
אני נטול טלוויזיה כבר 12 שנה, השבוע ה"מנותק" הזה לא יאמר לי כלום.
בתור מכור לשעבר, ואנטי טלוויזיה ב-12 בשנה האחרונות, אני מזדהה עם כל מה שתחליט לומר נגד הקופסא המטומטמת הזו.
גם אני אנטי-טלויזיה, וכבר לא צופה בדרעק הזה מעל חמש שנים.
אני חושב ששימוש במרחב הציבורי לצורך צילומים לכמה שעות אינו בעייתי. כמובן שאין להם זכות לבקש ממך להפסיק לצלם. בסמוך לבית שלי מצלמים פרסומות או קטעים לסדרות טלויזיה לא פעם. נכון, הם תוספים חלק מהמרחב הציבורי, אבל זה לזמן מוגבל והם לא חוסמים את הרחוב.
ART
is
In
tHe
eYeS
OF
the
BEhoLDeR
ואני אומר:
ראשית, הכנסתי תגובית בפליקר מתחת לתמונה של הולך הרגל הדחוק…
שנית – הבעיה איננה הטלויזיה אלא חלוקת הזמן וכושר השיפוט מה לראות ומתי, גם בעיתונים וגם באינטרנט יש פרסומות… אז מה, לא נקרא?לא נגלוש?
התגובות שלי במהלך החג איטיות במיוחד. ראשית, החזרתי לך בפליקר. שנית, הטלויזיה היא המדיום האפקטיבי ביותר לפרסום. מוד הצפייה בטלויזיה הוא הפאסיבי והוג'טטיבי מכל שאר המודים בהם אנו סופגים את הסביבה. אני צריך להביא לך את הציטוט המדיוק של קאלה לאסן, כאשר הוא מתאר כיצד בני-האדם בנו לעצמם חדר (הסלון) וכיוונו אותו לטובת צפייה פאסיבית בטלויזיה.
סתם לידע כללי, החדר המדובר (הסלון) ממש לא כוון לצפייה בטלויזיה. הוא קיים כבר מהמאה ה-17 למטרת מפגשים חברתיים ותרבותייים. לא רוצה להיכנס כרגע לכל השינויים החברתיים שהתרחשו במאה ה-20, אבל אני חושבת שיש משהו דמגוגי בלתלות את כל האשם בכך בטלוויזיה.
כטכנאי טלויזיה אני מוכרח לציין שהטלויזיה לא תעלם מהעולם. ההפרדה בין המדיה הדיגיטלית לאינטרנט (בשונה מהמדיה האנלוגית) הולכת ונעלמת. רק שאלה של זמן עד אשר כל אחד יוכל לבחור רק את מה שמתאים לו ואין כל רע בכך. דוגמאות לכך אנו רואים כבר היום VOD.
טכנאי, אני לא חושב שהטלויזיה תעלם, אבל מנגנון השיווק שלה ישתנה וה-VOD היא דוגמה אחת לכך.
פינגבאק: עיריית תל אביב תשמח להעמיד לרשותך חלל ציבורי. אה, אתה לא בנק הפועלים/סלקום/אורנג’/הבורסה/נייקי? אז סע, סע לנו מהפרצוף | חדר 404 • הבלוג של עיד
פינגבאק: המרחב הציבורי למכירה: גם פארק הירקון נמכר למפרסמים | חדר 404 • הבלוג של עידו קינן