שלושת הנושאים המהותיים בבחירות הקרובות

בזמנו ערכתי רשימה ארוכה יחסית של נושאים לטיפולו של ראש-העיר הבא. ככל שחולף הזמן ואני חושב על זה יותר (וגם מדבר עם לא מעט אנשים) נראה לי שאפשר לצמצם את הרשימה הארוכה לשלושה נושאים מובהקים שסביבם יתקיים הקרב המשמעותי על הבוחרים בבחירות הקרובות. אני מודע לכך שרבים מהמצביעים בבחירות מקומיות מצביעים על-פי שיקולים צרים ומפולחים מאוד ומי שמצליח לפלח ולדוג את מצביעיו בצורה טובה זוכה לתמורה נאה בקלפי (ע"ע סיעת הגימלאים אשר מונה שש מנדטים במועצת העיר). לדעתי, ככל שאחוז ההצבעה לראשות-העיר ולמועצת העיר יגדל כך הנושאים המהותיים לאיכות החיים בעיר יוכלו לקבל ייצוג יותר טוב במסגרת הפוליטית המוניציפאלית.

בשביל שאחוז ההצבעה יגדל צריך לשכנע אנשים רבים (בהנחה שהם רשומים בתל-אביב) שיש משקל להצבעתם ושיש משמעות לאנשים שמכהנים כחברי מועצת העיר. נראה לי שזה יהיה נושא שאני אעסוק בו רבות בבלוג (פוטנציאל לקמפיין מקיף בנושא "לכו להצביע!" ).

ועכשיו לשלושת הנושאים שבגללם נכתב פוסט זה:

1. תחבורה. הנושא החם ביותר בעשרות מערכות מוניציפאליות ברחבי העולם (לונדון וקוריטיבה, למשל). נושא התחבורה בת-זמננו מקיף נושאים רחבים הכוללים איכות סביבה, זיהום אוויר, צדק חברתי, קיימות, אורבניות מיטבית וכמובן כולל את אבני היסוד והמשחק ביניהן – הולכי רגל, רוכבי אופניים, תחבורה ציבורית על שלל מרכיביה, משאיות, אופנועים, רכב פרטי וחנייה. הנושא כולל פיתוח תשתיות לתחבורה ציבורית, חניונים וכבישים ומהווה את הבסיס שמכריע את איכות העיר. למזלנו, הנושא הזה טופל בהצלחה במקומות רבים בעולם (קוריטיבה, פורטלנד, ונקובר, מלבורן, קופנהאגן מצטיינות בתחום ויש עוד עשרות דוגמאות), והביא לשיפורים מדהימים בכלכלות עירוניות פוסט-מודרניות ובתדמיות עירוניות. לצערנו, ראש-העיר הנוכחי מאמין בקדושת הרכב הפרטי והאיש שהוא מינה להחזיק את תיק התחבורה, משה טיומקין, מחזיק בתפיסות תחבורתיות שכבר בשנות ה-60 היו מיושנות.

זה אחד הנושאים שבאמת אפשרי לעשות בהם שינוי בטווח של קדנציה עירונית אחת, והדוגמאות רבות (כן, צריך להתחיל להביא אותן לפה).

2. דיור. ועכשיו לנושא סבוך מאוד, שעדיין מחפשים לו פתרון גם מחוץ לתל-אביב. בעוד שמרבים לזרוק את לונדון בתור עיר שהנהיגה דיור בר-השגה הנושא קצת יותר מורכב. בניגוד לשמועות – היאוש בלונדון לא נעשה יותר נוח. מחירי הדיור שם הם מהגבוהים בעולם וכמות הדיור בר-השגה בעיר היא אפסית. נושא הדיור כולל בתוכו ענייני ג'נטריפיקציה, דחיקת אוכלוסיות, קניית דירות ע"י תושבי חוץ, מגדליזציה, חלוקת דירות, תמהיל אוכלוסיות ועוד ועוד. אני לא בטוח שיש הרבה מה לעשות בנושא ואין לי שום דוגמה לעיר שבה נסיונות להתערב בשוק הדיור הצליחו לשנות באופן מהותי את הטרנד (וזה כולל את פורטלנד שבה קיים מושג של שכירות בת-השגה), ולכן אני חושב שבנושא זה ניתן כיום לבצע שינויים מינוריים יחסית בלבד. כמובן, זה לא אומר שהנושא לא יהיה אחד מהנושאים המובהקים שידונו בהם, פשוט אני עוד לא ראיתי עיר אחת שהצליחה לטפל בבבעיות הקשורות בנושא הזה בצורה טובה.

אני אישית חושב שהפתרון לנושא הזה, אם אפשר להגדיר את זה כך, נעוץ בבניית שכונות חדשות אשר יהיו ראויות למגורי אדם, וכן תיקון שכונות ישנות באופן שיכניס להן אורבניות חסרה. השכונות החדשות של ראשון, פתח-תקוה, נתניה ומודיעין, שכוללות אחוז עצום מסך הדירות החדשות בגוש דן, סובלות כולן מצורת בנייה שמכוונת נגד אנשים – הן חד-גוניות, מוטות רכב פרטי בצורה קיצונית, ושטחי הציבור שלהן מזעזעים. הן פוגעות במיוחד בילדים בגילאים חמש עד שבע-עשרה (עד הרישיון) ובקשישים. כל עוד נמשיך לבנות מקומות גרועים יעלו ערכי הנדל"ן במקומות הטובים יחסית שיש לנו. כן, גם בתל-אביב צריך לבנות בצורה אנושית את הגוש הגדול שאמור לספק כמות אדירה של דירות חדשות בעיר (במקום זה בטח נקבל משהו לא מתפקד שנראה כמו שאר השכונות החדשות מצפון לירקון).

3. שיתוף ציבור – דמוקרטיה עירונית. נושא שדי מתעלמים ממנו, אבל עומד בבסיס המשוואה של איזון הכוחות במשחק העירוני. כל עוד כל ההחלטות העירוניות מתקבלות מאחורי דלתיים סגורות ע"י קבוצה מצומצת של אנשים בבניין באבן-גבירול 69, לא יתאפשר טיפול מיטבי באוכלוסיות העיר, וזה בכלל לא משנה מי יושב מאחורי הדלת הסגורה. באופן כמעט מובהק השיטה הנוכחית מחלישה את החלשים, בעיקר כי היא לא דורשת את שיתופם ויידועם (ולכן איילון דרום עובר סמוך כל-כך לבתים של תושבים, בעוד שמחלף כפר שמריהו מקורה לחלוטין). בעוד שקבוצות חזקות מגנות על עצמן, לא פעם בהצלחה, גם מול גופים בירוקרטיים סבוכים כמו העירייה, החלשים אינם מסוגלים לעשות זאת. הליך שמאפשר קבלת החלטות מקומיות בשלט-רחוק ללא שיתוף התושבים אינו מתאים לניהול עיר, ובהכרח מייצר פגיעה בקבוצות רבות באוכלוסייה. מעבר לכך, ההליך הנוכחי גורם להתקוממויות כמעט על כל נושא בעיר ומוביל לפתרונות תכנון גרועים שמתעלמים מהאוכלוסיות המקומיות באשר הן.

בינתיים, אני אתחיל להביא לפה דוגמאות בנושאים של דמוקרטיה עירונית וההשפעה החיובית שלה (בפורטו אלגרה, בלונדון וגם כמובן בעיר פורטלנד).

פוסט זה פורסם בקטגוריה דיור, מוניציפאלי, תחבורה, תל-אביב, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על שלושת הנושאים המהותיים בבחירות הקרובות

  1. אייל דץ הגיב:

    לגבי נושא הדיור
    אני חושב שבראיון שלו לערוץ 10 (וגם לגלובס ולדה מרקר בזמנו) חולדאי בעצם חשף את הפתרון שלו לבעיית הדיור בעיר- עידוד תהליך הג’נטריפיקציה. הרי זהו הפתרון הזול ביותר עבורו- אמנים צעירים, שיעברו לגור במתחם התחנה המרכזית הישנה, יפתחו את האזור מבחינה תרבותית עם גלריות וכו ויביאו אחריהם את גדודי היאפים הצמאים ל"מגניבות" . כזו שתזכיר להם שפעם גם הם ידעו לחיות ( ראה מקרה נווה צדק, פלורנטין, יפו ). העירייה עצמה לא תשקיע שקל בפיתוח. בשביל מה לה? לפרייארים הצעירים לא ישארו הרבה ברירות והם יקחו כל דבר. תאורת רחוב? שטחים ירוקים? הצחקתם את חולדאי. עדיף להשקיע עשרות מיליונים בחגיגות מטופשות.

    אני גם חייב להגיד לך שבתור מי שארגן בעבר "פעילויות תרבותיות" בפלורנטין אני לא יכול שלא לחשוב שבאיזה שהוא אופן הייתי רק כלי משחק בידי החליפות. " פלורנטין נהייתה הרבה יותר חמה מבמרכז ת"א" אמר לי בעל הדירה שלי בחיוך של מיליון דולר(אבל דולר טוב של 4.25) כאשר נפגשנו בפעם האחרונה. "בגלל כל המסיבות רחוב והגלריות, אתה לא שם לב איך פתאום נהייתה פה אוכלוסיה טובה?"
    "האוכלוסיה הטובה"( מונח שמעורר בי רצון עז להקיא) לא הגיעה כי העירייה החליטה להשקיע בפלורנטין,נהפוך הוא, העירייה רק פועלת באופן בלתי מודע לחסל את השכונה(אבל זה דיון אחר) היא הגיעה בגלל כל מיני פרייארים כמוני. עלינו חולדאי בונה. אנחנו האסטרטגיה שלו, עכשיו הוא רוצה אותנו באזורים הקשים של יפו, בשכונת שפירא במתחם התחנה המרכזית הישנה וביד אליהו. הוא לא מתבייש גם להגיד את זה בפומבי. ולכן,עד שלא ימצא פתרון יצירתי לבעית הדיור בתל אביב(ואפשר למצוא פתרון) ידע כל צעיר תל אביבי ש"מעיף" משפחה מביתה כי יבוא היום והוא ידחק מביתו על ידי משפחה אחרת- עשירה יותר. משפחה שהיא מה שכרישי הנדל"ן אוהבים לכנות – "אוכלוסיה טובה". נכון, זה עוד רחוק מאיתנו, אבל זה יקרה. תל אביב היא לא ניו יורק, השטחים מצומצמים. בסופו של דבר לא ישאר לאן לברוח (חוץ מלערי הלווין)

  2. יוחאי הגיב:

    הרפורמה המדוברת בקווי האוטובוסים חייבת לקרות, ומדיניות של צמצום מספר מקומות החניה צריך להחליף את המדיניות הקיימת של בניית עוד חניונים.
    תחבורה זה הנושא הכי דחוף לטעמי. לא בגלל שנושא הדיור לא חשוב, אלא בגלל שאני מאמין שהמיתון העולמי יגיע גם לתל אביב, וירגיע את המצב.

  3. לרמן הגיב:

    אייל, הפתרון היצירתי שאתה מדבר עליו הוא נעלם די גדול במשוואה הזו. החיפוש אחריו מתקיים בכל העולם, ועדיין לא מצאו אותו.

    יוחאי, אצטרך להרחיב בנושא המחדל הגדול של רון חולדאי – 9 שנים ראש-עיר – 9 שנים של נסיגה תחבורתית.

  4. הערה זעירה הגיב:

    הנקבה של "בר השגה" היא "בת השגה" ולא "ברת השגה".
    כשם ש"בר/בת מצווה" ולא "בר/ת מצווה" (בר, בארמית – בן)

  5. ברק הגיב:

    שיפור משמעותי בתחום התחבורה יאפשר הגדלת שטח "העיר". שיפור בתחבורה יאפשר הנעה נכונה ופשוטה של אנשים מערי הלווין (ולעיתים "הלווין" ) אל מרכז העיר, ולמרות שהשטח המוניצפלי של תל אביב לא יגדל, השטח האפקטיבי שלה יגדל בהרבה, מה שיתן אפשרויות מגורים רבות יותר, באזורים מגוונים יותר, ואולי אף ירידה מסוימת במחיר הדיור. כמובן שסביר להניח שדיור במרכז העיר עדיין יהיה יקר יותר, אבל הגישה למרכז העיר תהייה מספיק פשוטה כך שלגור ממש במרכז יהיה פחות משמעותי. אל תביא את מרכז העיר לאנשים, תביא את האנשים למרכז.

  6. לרמן הגיב:

    הערה, העניין תוקן – תודה רבה על תשומת הלב.

    ברק, אני מסכים. העניין הוא לתת לאנשים נגישות גבוהה למרכז העיר, וזה לא כולל שיפורים לרכב פרטי שהם ככל הנראה בבת עינו של חולדאי.

  7. לרמן,
    אני קורא אותך כבר כמה חודשים, בדרך כלל בשקיקה. כיף לשמוע שמישהו באמת מתלהב מהעיר הזאת. אבל אני חייב להבין דבר אחד — מה העניין שלך עם המכוניות הפרטיות? זאת שאלה אינפורמטיבית, לא וכחנית. כתל אביבי שלא מחזיק מכונית ודי מתבעס מזה, אני יודע שעם כל הכיף שבחווית הולך הרגל, הייתי נהנה מתל אביב הרבה יותר אם הייתה באיזור שלי תשתית שתאפשר לי להחזיק אוטו. במה אני טועה?

  8. לרמן הגיב:

    יהונתן, תודה על המחמאה.

    תשתית טובה להולכי רגל ותשתית טובה למכוניות לא יכולות להתקיים בו-זמנית באותו מרחב. עכשיו אני צריך להביא פוסט ששואב מהפרק של ג'ייו ג'ייקובס בנושא וגם ממחקרים שערך אלן ג'ייקובס (לא קשור אליה בנושא) ואחרים.

    בחירה בשיפורים לרכב פרטי בהכרח באה על חשבון שאר אמצעי התחבורה בעיר. בחירה בשיפור הנגישות להולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית בהכרח באה על חשבון רכב פרטי. מרכז העיר תל-אביב לא נבנה לרכב פרטי למזלנו (בגלל זה אין במרכז העיר כבישים רחבים וחנייה), אבל כיום מנסים להפוך אותו לכזה ולמעשה להרוס אותו.

    השכונות הצפוניות של תל-אביב נבנו לטובת רכב פרטי, ולכן אין בהן אינטנסיביות של הולכי רגל, והן אינן נהנות מעירוניות טובה. באופן חריף יותר העניין מודגש בשכונות הישראליות החדשות בראשון ובנתניה היכן שהרכב הפרטי קיבל עדיפות מוחלטת על חשבון שאר דרכי התחבורה.

    אם הייתה באזור שלך תשתית שמאפשרת החזקת רכב בקלות אזי היית נהנה מהאזור שלך הרבה פחות וחווית ההליכה ברגל הייתה נפגעת. שים לב שבימי שישי בצהריים ולמעשה במהלך כל חול המועד, אנשים מכל רחבי הארץ נוהרים למרכז תל-אביב (ועומדים בפקקים ליד הבית שלי) הצפוף לכאורה ושאינו נוח לרכב. לא ראיתי אנשים מכל הארץ נוהרים לבלות בשכונות הצפוניות או בראשון, למרות שקל למצוא שם חנייה.

  9. מה שאתה אומר נשמע לי מאוד הגיוני, אבל אני לא בטוח שהשתכנעתי.

    לדוגמא — אני גר ליד הדיזנגוף סנטר. זה איזור קניות עירוני, עמוס מאוד בשישי, כמו שאתה אומר, שיש בו שני מתחמי חנייה גדולים. אני מתאר לעצמי שבהשקעה לא גדולה, הקומה הנטושה מתחת לחניון התת קרקעי יכולה להפוך לעוד חנייה. האם איזור הסנטר ייפגע אם 300 אנשים נוספים יוכלו לחנות מתחתיו? למה עיר לא יכולה לשגשג במודל של מרכזים עיקריים להולכי רגל שסובבים חניות גדולות? אני מבין את הטענה שחניון תת-קרקעי שנמצא ישירות מתחת למוסד תרבותי גוזלת אינטנסיביות מהרחוב — אבל מה אם החנייה הזאת משרתת לא מוסד אחד אלא איזור שלם? (בדוגמא שלי, החנייה בין הוברמן לתרס"ט יכולה לשרת את ה"אקרופוליס", אבל גם את החלק הצפוני של אבן גבירול ואת שדרות רוטשילד וח"ן). באופן תיאורטי לפחות, תשתית כזאת משרתת תושבים, שיכולים להרשות לעצמם לגור במרכז תל אביב גם אם הם עובדים ברעננה, וגם מאפשרת ליותר אנשים מן החוץ להגיע לעיר בימי חג ומועד.

    את הטענה לגבי התחרות בין המדרכות לכבישים אני לא מבין. האם היות אבן גבירול ציר תנועה מרכזי פוגמת באינטנסיביות שלו? האם העובדה שהכבישים באיזור התיאטראות בניו יורק רחבים יותר מקיבוריו של ענק הרים פוגעת באינטנסיביות של הטיימס סקוור?

    אני מתאר לעצמי שענית על השאלות האלו אולי מיליון פעם, ואני מודה לך על הסבלנות לניוב עירוני שכמוני.

  10. לרמן הגיב:

    יהונתן,
    הנה מאמר קצר מאוד שמראה בבירור את החסרונות של חנייה תת-קרקעית במרכז העיר ע"י השוואה בין סן-פרנסיסקו (עיר בינונית-פלוס באיכותה האורבנית) ללוס אנג'לס (אחת הערים הגרועות העולם שמייצגת יותר מכל את הכניעה לרכב הפרטי).

    אחת הבעיות עם תשתית חניונים היא העובדה שהיא מקלה על כניסת רכבים פרטיים ודורשת כבישים בהתאם, וכמובן ככל שגדלים הכבישים נפגעים הולכי הרגל ורוכבי האופניים וגדל הזיהום, וגם לנו בקרוב יוסיפו חניון מתחת לכיכר התזמורת. בכיכר התזמורת בונים חניון ל-1,000 רכבים ולטובת העניין הרחיבו את רחוב הוברמן ועכשיו מרחיבים את תרס"ט. תהליך כזה כמובן פוגע באיכותו של רחוב הוברמן והופך אותו לרועש יותר, מזוהם יותר, מסוכן יותר, עם יותר מכוניות ועם מהירות גבוהה יותר. מעניין יהיה לראות את הססטיסטיקה של תאונות ברחוב הוברמן בעוד כמה שנים בהשוואה למצב לפני ההרחבה.

    אבן-גבירול הוא גבולה המזרחי של תוכנית גדס וכיום מהווה למעשה את הרחוב הראשי של תל-אביב. למרות כמות הנסיעה הגבוהה בו הוא רחוב ראוי ביותר (וכמובן יכול להיות הרבה יותר טוב), הן בגלל אורכו, מרכזיותו והמדרכות הרחבות שלו עם עירוב השימושים וקומת המסחר שמשתרעת לאורך כל הרחוב כמעט משני צדדיו. הרחובות שמייצגים את הקריסה האורבנית של תל-אביב כתוצאה מכניעה לרכב פרטי הם צירי התנועה שנמצאים מזרחית לאבן-גבירול ומתחברים אליו – שאול המלך, ארלוזורוב, ז'בוטינסקי ופנקס. שים לב שארבעת הצירים האלה סובלים מתת-תפקוד אורבני למרות הימצאותם בצד הנכון של האיילון והירקון. לעומת זאת מערבית מאבן-גבירול הם הרבה יותר נחמדים ואורבניים (ז'בוטינסקי וארלוזורוב קטנים בהרבה בצד המערבי, וכנ"ל רחוב הנביאים שממשיך את שאול המלך). הרחובות הקטנים יותר מאפשרים אינטנסיביות אורבנית אמיתית.

    לגבי ניו-יורק – אני לא רוצה לקפוץ למסקנות, אבל בבלוג הרחובות של העיר הזו מדובר לא פעם על הפגיעות הארבניות שגורמים הכבישים הרחבים לעיר הזו. למרות השמועה שכולם במנהטן נוסעים בסאבווי, כמות הרכב הפרטי שנכנס ויוצא מהאי הזה היא עצומה, הפקקים בתוך מנהטן הם קטסטרופליים וכמות הזיהום בהתאם. כמו כן, מצב רוכבי האופניים בניו יורק גרוע.

  11. פינגבאק: כותבים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s