אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לפוסט המצויין של אנדרו או-ווילק ובו הוא מאשים את המתכננים העירוניים בכל צרות העולם באופן קצת מוגזם וגם מנתח בצורה מוצלחת את החולשה של המנגנונים המוניציפאליים בייצוג הבוחרים. ברשותכם מספר ציטוטים והתייחסויות.
1. המאמר נפתח בשורה:
No profession has done more harm to the American city than urban planners
התזה המרכזית של אנדרו היא שהמתכננים העירוניים גרמו להפרדת שימושים, ניהול תחבורה שגוי וכל שאר הדברים שהרגו את העיר. הטענה שלו היא שכל נהלי שימושי הקרקע מעט צריכים להיות מבוטלים והשלטון המוניציפאלי צריך להתערב באופן מינימלי בבנייה העירונית. בין הפעולות ההרסניות של המתכננים הוא מונה את הריסת הדיור למעוטי יכולת, בניית שכונות שאינן מסוגלות לאכלס קשישים ויצירת שכונות שבנויות על הפרדה אתנית וסוציו-אקונומית.
2. כך הוא מסכם את תפקידם של המתכננים:
The place for urban planning is narrow. Some decisions are inherently governmental. Governments must decide how to deliver municipal services and manage government property like parks, streets, water and sewer systems and civic buildings, and there is no harm in planning how to make those investments
…
But there is almost never a justifiable reason for preventing property owners from putting structurally sound, fire code compliant multi-family housing in single family neighborhoods, or to prevent property owners from putting non-polluting commercial uses with adequate parking in residential neighborhoods
3. בעיניי ההערה הכי חשובה של אנדרו היא בנושא השלטון המקומי והעובדה שהוא לא מייצג את התושבים וכך הוא כותב את זה:
Local government officials are elected by a narrower subset of voters than top of the ticket elected officials, in elections where meaningful information is harder to obtain, and are subject to less media supervision of their actions. No level of government is more indifferent to the common man and more prone to incompetence than local government. The only real check against bad local government is that residents of them can move elsewhere if their provision of urban services becomes intolerably bad
הפסקה הזו (וגם כל המאמר לפניה) כל-כך חשובה ונכונה שאני אעשה ניסיון לתרגם אותה כאן לפניכם:
נציגי השלטון המקומי נבחרים ע"י חלק צר יותר באוכלוסייה מאשר הנבחרים במישור הלאומי, בבחירות מקומיות אשר קשה יותר להשיג מידע משמעותי לגבי הסוגיות שעל הפרק בהן ואשר החשיפה התקשורתית שלהן נמוכה. רמת השלטון המקומי היא האדישה ביותר לאדם הפשוט ובעלת הביצועים הגרועים ביותר בטיפול בבעיות. הבלם היחידי כנגד ממשלה מקומית גרועה היא האופציה של תושביה לעבור למקום אחר כאשר השירותים הניתנים להם מדרדרים לתחתית.
בהמשך מסביר אנדרו שככל שהשלטון המקומי נמצא במקום קטן יותר מבחינת אוכלוסייה כך הוא אפילו יותר גרוע מאשר שלטון בערים גדולות, אשר חשוף טיפה יותר לביקורת ויש לו יותר משאבים להתמקצעות. לא סתם השלטון במועצות הקטנות מושחת יותר מאשר בעיריות. החלק האחרון של הפסקה טוען שתושבים ינטשו ערים שמתנהלות בצורה גרועה ואכן, ניתן לראות את זה בערים רבות אפילו בארץ (חיפה, למשל), כאשר בארה"ב התחרות יותר קשה בין הערים והעובדה הזו יותר מובחנת (תעשו השוואה בין דטרויט לפורטלנד לדוגמא).
המזל של מרכז העיר תל-אביב (והבעייה של תושביו) הוא שלתושבי מרכז העיר תל-אביב אשר רוצים לעבור למרכז עיר אחר בארץ אין אופציה. כלומר תושב מרכז העיר תל-אביב (כמו עבדכם הנאמן למשל) לא יכול לעזוב את מרכז תל-אביב ולעבור למרכז אחר אשר מתנהל בשפה העברית, ולכן גם כאשר השלטון המקומי פועל בניגוד גמור לאינטרסים של תושבי מרכז העיר האופציה הקלושה היחידה הנותרת בידם היא להגר לחו"ל במקרה שבו כלו כל הקיצין. מצד שני, מכיוון שלרבים האופציה הזו אינה קוסמת זה מוביל למאבקים רבים בעיר של התושבים כנגד השלטון המקומי שלהם במלחמה על הבית.
לינק לפוסט של אנדרו או-ווילק (ותודה לפלאנטיזן).
עוד בלוג תל אביבי 
לרמן,
לשיטתו של האדון הנכבד מותר לבנות מגדלים במרכז תל אביב ועל השלטון המקומי או השלטון בכלל אין שום צורך להתערב בכך (ואני בהחלט מניח שאיכות הבנייה במגדלים שיבנו בשכונת פלורנטין תהייה טובה ממצבם של רוב המבנים הקיימים היום). מדוע אם כן אתה נאבק ברצון לבנות מגדלים במרכז העיר?
בהמשך לכך, לדבריו של האדון הנכבד, הקמת דיסקוטק או מוסך בכל מקום הינה חוקית, גם אם מדובר בשכונת מגורים. האם באמת תרצה תחנת דלק שתבנה בצמוד לביתך?
שלישית, אי-מעורבות שלטונית בנעשה בבנייה תדחוק החוצה את החלשים מהעיר, ודוגמא טובה לכך אתה יכול למצוא בתל אביב. מכיוון שמחירי השכירות עולים האוכלוסיות החלשות נזרקות החוצה. התערבות שלטונית, כפי שאני מניח שאתה יודע, יכולה לעזור לתקן את המצב (למשל – בנייה לסטודנטים)
נקודה נוספת, מניין לך שהשלטון במועצות הקטנות מושחת יותר? לפי מה אתה קובע זאת? יש לך נתונים או הוכחות לכך?
אין לי ספק שעיריות גדולות מושחתות מאוד – רמת גן בנושאי בנייה, תל אביב עם החניונים והבנייה בעיר. אכן זכורים לי מקרים בהם מועצות מקומיות קטנות מושחתות ,אך מי אמר שזה אכן כך במספרים רבים יותר או בסכומים גדולים יותר (כמובן תוך חישוב היחס בין מספר רשויות גדולות מול קטנות וכיוצא בזה)?
לסיכום, לאחר קריאת הפוסט של האדון הנכבד, הרגשתי האישית שמדובר באדם בעל תפיסות קפיטליסטיות מובהקות אותן הוא מנסה לאכוף על צורת התכנון והבנייה בעיר. מכיוון שאני אינני קפיטליסט אלא סוציאל-דמוקרט אינני מסכים איתו במובן העקרוני, ואף טרחתי לפרט נימוקים וטענות נגד הדברים שהוא העלה.
ברק.
ברק, אני לא בטוח שההגדרה קפיטליסט היא נכונה פה – הנטייה של כותב המאמר לפחות היא לכיוון הליברטריאני ולאו דווקא לכיוון הקפיטליסטי.
כמו כן, הכותב מסתמך על כך שהתערבויות השלטון המקומי בעבר פגעו קשות באוכלוסיות החלשות (גם בארה"ב וגם כאן), למרות שלכאורה הכוונות היו טובות (עיין ערך עיירות הפיתוח והשיכונים), ודחקו את האוכלוסיות החלשות עוד יותר לשוליים תוך חיזוק מעמד האליטה שביצעה את המעשים האלה. אני לא בטוח שהתערבות שלטונית בהכרח עוזרת, ואני לא סומך על האליטות שידעו לפתור את מצוקות האוכלוסיה החלשה.
סטודנטים כציבור הם לא אוכלוסיה חלשה – 70% מהסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב לתואר ראשון גרים אצל ההורים שלהם בגוש דן ובשום פנים ואופן לא ניתן לקטלג אותם במסגרת של אוכלוסיה חלשה. כמובן שחלק זעום מהסטודנטים מגיעים מנקודת מוצא חלשה, ולהם צריך (אולי) לעזור.
אתה מבקש נתונים לגבי שחיתות של מועצות מקומיות קטנות, אבל מן הסתם הנתונים האלה לא מופיעים בעיתון, כי זה פשוט לא אייטם, בניגוד לשחיתויות בעיריות הגדולות ובמיוחד בתל-אביב רווית המקומונים.
דרך אגב, אני לא נאבק במגדלים הנבנים בעיר תל-אביב. אני חושב שחלק מהמגדלים בעיר בוצעו בצורה טובה מאוד (מגדל דיזנגוף סנטר והמגדל מעל הלונדון מיניסטור) בעוד שאחרים ראויים להריסה (מגדל נוה-צדק), אבל כל מקרה לגופו, וודאי שמגדלים הם חלק הכרחי ברקמה העירונית של ימינו.
אם כבר עסקינן בקודי בנייה, שים לב שבאפקה התכנון מתיר חלקות של דונם/חצי דונם בלבד שעליהן מותר לבנות רק בתים חד-משפחתיים – כך מתקבלת סגרגציה סוציו-אקונומית ושכונה לעשירים בלבד במסווה של חוקי בנייה, במקום להתיר בנייה של בנייני דירות לצד בתים חד-משפחתיים עם תמהיל שייצור מקום עירוני אמיתי במקום שכונה מסוגרת עם חברת אבטחה פרטית. כך ההתערבות של השלטון בעצם קיומם של עודף חוקי בנייה ותכנון מביאה להרס העיר, ונגד הנושא הזה יוצא כותב המאמר להתקפה.
העובדה שלתושב תל אביב אין אופציית מעבר למרכז אחר היא עניין קשה בהמון רמות נוספות מלבד זו הקריטית שאתה מדבר עליה.
בכל מקרה, אנדרו הזה נשמע חמוד.
יואב,
"it's all the economy dummy"
(משפט אמרקאי ידוע)
ליברטריאנים הם קפיטליסטים, ויש היאמרו מהסוג הגרוע ביותר (כאלו שלמשל יתנגדו לכך שאפילו שהמשטרה תמומן על ידי הממשלה בעזרת מיסים).
הבסיס הרעיוני של המאמר מדבר על כך שיש לאפשר לשוק ולצרכים של הגרים בעיר לייצר את מה שהם זקוקים לו. כלומר, בהשאלה, השוק החופשי הוא זה שדוחף את התקדמות העיר והבנייה בה. כלומר, כל אחד לפי מצבו הפיננסי יחליט היכן לבנות ומה, לפי צרכיו וראות עיניו. ללא תכנון, ללא הגבלה. זה מצב של שוק חופשי קפיטלסטי (כן, לברטני). לכן ההשוואה הברורה לכלכלה.
כמו כל קפטילסט אתה מציג בדוגמאות שלך את אלו שעבורם במצב טוב והשיטה עובדת – 70% מהסטודנטים שגרים אצל הוריהם, שני המגדלים שנבנו בצורה טובה. במובן הזה, אתה מציג את חצי הכוס המלאה.
אני דווקא מתעניין בחצי הכוס הריקה. כלומר, אני מתעניין במגדל שנבנה רק מתוך בצע כסף, ובאותן עשרה אחוזים מהסטודנטים שאין ידם משגת.
בנושא הסטודנטים, לדוגמא, כמובן שאין בדעתי שיש לפתור את "מצוקתם" הלא קיימת של הרוב, ולמעשה זה אף אינו ריאלי. אך אותם 10% מהסטודנטים שהמחירים הגבוהים בעיר מונעים מהם ללמוד ולגור בה- המטרה היא לבנות עבורם דירות זולות, לתת להם אפשרות לגור וללמוד כאן. בשוק חופשי אין לאיש אינטרס לבנות דירות כאלו, כי הוא יכול לבנות או דירות יקרות או להשכיר למרבה במחיר.
בנוגע למגדל, תכנון נכון במקום בצע כסף היה מונע אותו. אין לי ספק גם, שאם אכן היה מתקיים מה שכותב אותו מאמר מבקש, מחר היו מתחילים לבנות מגדלים באפקה. האם אתה באמת חושב שמחירי אותן דירות היו מתאימים לשכבות חלשות? דווקא תכנון נכון יכול להכניס לאזורים "חזקים" אוכלסיות חלשות שאין להן כל סיכוי להגיע אליו.
שוב, אני לא מסכים בנוגע לשחיתויות במועצות קטנות יותר. סיפורים רבים פורסמו בעיתונות (ולא רק על מועצות גדולות), אך גם זה אינו מדד אמיתי. אני לא סומך על העתונות, ולא עשיתי סקר. גם אתה לא. כל מה שאני אומר שאולי הקביעה שלך נכונה, אבל לא ראיתי שום הוכחה שאכן תומכת בה, ולכן אני לא יכול לקבל אותה. אולי היא נכונה. אולי לא.
לסיכום, אני מאמין שתכנון מקצועי ונכון, שאינו מושפע ממניעים כלכליים גרידא לא רק שאינו מיותר הוא מחוייב המציאות.
ברק, תכנון עירוני בהחלט צריך להתקיים, אבל אני חושב שהוא צריך להיות מינימלי ברובו ולהתחשב בכוחות הכלכליים. תכנון עירוני שמתעלם והולך בכיוון הפוך לכוחות הכלכליים לא יצליח (אם אתה חושב על דוגמאות נגד אז תביא אותן). המצב בשטח בתל-אביב הוא דווקא לא רע – התכנון העירוני פה עובד בתוך רקמה עירונית מוצלחת מאוד (אני מתייחס רק למרכז העיר) שהוענקה לנו ע"י סר פטריק גדס זצ"ל.
דוגמא לתכנון עירוני טוב שמתחשב בכוחות כלכליים הוא חידוש מרכז העיר בשנות ה-80 שבוצע ע"י כוחות השוק והעירייה האיצה אותו עם עזרה בשכר דירה לסטודנטים.
אם העירייה רוצה לעזור לסטודנטים היום היא צריכה לעזור להם בשכירות במקומות נגישים לאוניברסיטה שנמצאים בתחילתו של תהליך שדרוג.
התכנון העירוני בודאי ראוי שיפעל במקומות כמו מערב-ראשון והשכונות החדשות של נתניה היכן שחיים קהילתיים אינם אפשריים עקב תכנון רשת רחובות מקוטעת ומבנה רחוב אנטי-אנושי, והתכנון צריך להגן מפני האפשרות ליצירתם של מקומות עם תכונות כאלה.
פינגבאק: אין לי עיר אחרת | עוד בלוג תל-אביבי