תל-אביב הצליחה לעקוף את ירושלים בהליכה עם העיכוב בביצוע הרכבת הקלה. האיחור המתוכנן בירושלים עומד כרגע על תשע שנים ואילו אחרי דחייה קלה בתל-אביב של הסגירה הפיננסית לפני פחות מחודש אנחנו מתבשרים על דחייה של 10 שנים נוספות (!!!) בביצוע בתל-אביב.
שורש הבעייה נעוץ בהתעקשותו של חולדאי לחפור נתיבים תת-קרקעיים מתחת לאבן-גבירול בעלות מופרכת לחלוטין לטובת פרויקט מגלומני שאינו ניתן למימון. אני מציע לראש-העיר לרדת קצת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו מול משרד האוצר ומול משרד התחבורה. בפעמים הקודמות שהצליחו לבצע בישראל פרויקטים מגלומניים זה נגמר רע מאוד – כמו למשל עם התחנה המרכזית שלנו וייבוש החולה. במקום שחולדאי ינסה לשבור את שיא הפרויקט היקר בתולדות מדינת ישראל, עדיף שיתרכז בפתרון בעיות התנועה בעיר.
אוטובוס BRT פשוט מהסוג שהחל ממש לאחרונה לפעול בחיפה על מסלול יעודי (הוא נקרא שם "מטרונית" ) יוכל לשאת בקלות את הביקוש התל-אביבי ויעלה פחות מעשירית מהרכבת הקלה התת-קרקעית. זה ידרוש ויתור על קודש הקודשים – נתיבי תחבורה המיועדים לרכב פרטי, אבל זה ייתן פתרון טוב וישים לבעיית התחבורה בגוש דן, ויפחית את הזיהום בצורה ניכרת.
האם חולדאי יוכל לגלות מנהיגות או שיתעקש ללכת עד הסוף בניסיון להראות שיש לו את הכלי הכי גדול בארץ? הדחייה שרוני בר-און מציע למעשה סותמת את הגולל על הרכבת הקלה בעתיד הנראה לעין, וגם אם ההצעה של בר-און לא תעבור, היא מסמלת שהוא החליט לא לתת לחולדאי לגרור את מדינת ישראל לגרעון עצום על פרויקט מיותר. שאפו לבר-און שהחליט לחסל את הפרויקט הענק הזה בזמן הרבה לפני שיצאה אפילו עשירית מהתקציב המתוכנן שלו.
עכשיו הזמן של חולדאי להחליט האם הוא רוצה לתת לתל-אביב סיכוי להפוך לעיר ידידותית יותר ופחות מזוהמת, או שנאלץ לחכות לראש-העיר שיחליף אותו כדי שזה יקרה. אני מקווה שחולדאי יחליט לפעול למען תושבי העיר והמטרופולין במקום לחשוב רק על האגו הפרטי שלו.
עוד בלוג תל אביבי 
אני לא מומחה בתחבורה עירונית, ואני חושש, כמוך, מפרוייקטים מגלומניים.
אבל נראה לי שלטווח רחוק למערכת רכבות תת-קרקעיות יש יתרונות עצומים.
רכבת תחתית יכולה לנסוע מהר ואינה נעצרת באף רמזור ובאף מעבר חצייה.
היא מאפשרת להמון אנשים לעלות ולרדת במהירות, מה שכמעט בלתי אפשרי בתחבורה עילית כי כל תחנה תגזול המון שטח.
לדעתי רק רכבת תחתית היא מספיק אטרקטיבית מול הרכב הפרטי כדי לגרום לאנשים לעבור לתחבורה ציבורית.
לא בכדי במטרופולינים גדולים באמת יש תשתית עצומה של רכבות תחתיות.
אז יכול להיות שתל-אביב עדיין קטנה מדי בשביל מערכת רכבות תחתיות, אבל מי שזוכר ויודע איך במשך דורות ייבש משרד האוצר את תשתית הרכבות בישראל, יהיה חשדן במיוחד מול הקמצנות של שר האוצר הנוכחי מול עיריית תל-אביב.
לדעתי זה לא בהכרח סותר. הבעייה היא שבמקומותינו מתחילים לתכנן, ועד שייגמר הביצוע בעוד 20 שנה, מקפיאים כל דבר אחר.
טוב – לפחות במשהו הרכבת הקלה של ירושלים משיגה…
ערן, אני כמעט לא מכיר פרויקטים של רכבות תחתיות שנבנים כיום בעולם במטרופולינים בינוניים. יש לדעתי כמה פרויקטים של רכבות חדשות בסין. לפי מה שאני יודע בתל-אביב/גוש דן אין צפיפות עירונית מספקת כדי לתמוך ברכבת תחתית.
תל-אביב צריכה לבחור בין רכבת קלה ל-BRT ובינתיים היא החליטה לעלות על רכבת תחתית אוטופיסטית. אני מקווה שייבחר פתרון ריאלי וישים שישפר את המצב בשטח.
בכל מקרה, אני מקווה ללמוד כמה דברים חדשים בתחום בכנס הצפיפות בסוף החודש.
עדיין לא יצא לי לראות את המטרונית בפעולה, אבל כאחד שמתגורר באיזור המושבה הגרמנית וחי בחפירות של הכבישים כבר מספר חודשים ארוכים, אני חייב לציין שבמקומות בהם הושלם תהליך סלילת מסלולי המטרונית הרווח עלה על ההפסד.
נכון, ברוב המקומות נעשה וויתור על מסלול, אבל ברוב המקומות בהם זה נעשה הוחלפו שלושה מסלולים בתוואי כביש נוראי בשני מסלולים חדשים. המסלולים הכתומים משמשים כרגע את האוטובוסים ובכך מעלימים את התופעה שבה יש תור שתקוע מאחורי אוטובוס בתחנה.
התחבורה הציבורית בקווים שעוברים במסלולים הללו הפכה למהירה משמעותית. את הפקק היומי באזור הימאים (החל מרכבת מרכז ועד לבניין הטיל) עברו בעבר אוטובוסים (ורכבים פרטיים) בכ 20-30 דקות. אוטובוס היום עושה את המסלול הזה בכ 5 דקות. (ונראה לי שגם הפקקים התקצרו, אבל לא ווידאתי את זה).
בסך הכל – קרו פה שני דברים
א. תשתית הכבישים המחורבנת של העיר התחתית שודרגה (ברובה, חלק עדיין בתהליכים) בצורה משמעותית כך שהנסיעה הפכה לחלקה יותר ונוחה יותר.
ב. מערך התחבורה הציבורית הצליח להתנתק מחלק ניכר מהפקקים ולהפוך לבחירה העדיפה. כמובן שכשיותר אנשים נוסעים באוטובוס יש פחות רכבים על הכביש שזה אומר פחות פקקים.
בעבר, כדי להגיע למרכז הכרמל הייתי לוקח רכב ורב עם הפקקים, עם נהגים מטומטמים, כבישים נוראיים ומצוקת חניה מטורפת.
לוקח לאוטובוס 5 דקות להגיע מהבית שלי לתחנה של הכרמלית בכיכר פריז.
לוקח לכרמלית 8 דקות מכיכר פריז למרכז הכרמל.
עם המתנות לאוטובוס ולכרמלית – תוך פחות מחצי שעה אני במרכז הכרמל, בלי בעיות חניה, בלי כאב ראש, בלי להזיע וכל זה עלה לי פחות מ 9 שקלים – הרבה פחות מהמחיר של להוציא את האוטו מהחניה.
אני מוכן לשים כסף שכל מי שמדבר בשבחי הרכבת התחתית הוא בעל רכב שלא יעלה על הדעת לוותר על רכבו כדי להשתמש בתחבורה הציבורית. יותר מזה, אני משוכנע שאחד כזה לא נסע באוטובוס שנים. כי הרי מה פירוש הכמיהה לרכבת תחתית? זהו מס שפתיים שאנחנו אוכלים מראשי ערים כבר שנים כשלהם אין שום כוונה ליישם ובכך הורגים שתי ציפורים במכה אחת: גם מאכילים אותנו לוקשי בחירות לשובע וגם, גרוע הרבה יותר, גורמים לרובנו להפנות מבט מן הבעיה האמיתית: הכמות הבלתי נתפסת של רכב פרטי ברחובות העיר והעוולות שכמות זו גורמת לתושבי העיר. בדיוק כמו בחוק הקסדות הדבילי: למה שנהג הרכב ישים לב לסובבים אותו ולחלשים ממנו? זו בעיה של רוכב האופניים אם פיצח את גולגלתו על המדרכה כשנהג פילס דרכו מחניה על המדרכה, כך גם בעניין הרכבת התחתית: אף אחד לא מעיז להגביל את המרחב הקדוש של הרכב הפרטי, אנשים יקחו את החוק לידיים אם כך יקרה (כבר היום אנשים דוקרים ויורים אחד בשני על חניה ואף פחות מזה), מוטב שנמצא פתרונות "כמו בסרטים": שמעתי שבניו יורק יש רכבת תת-קרקעית, חייבים אחת כזאת פה…
מצוקת חניה מכוונת ויעילה + רפורמה רדיקלית בתחבורה הציבורית (אוטובוסים!) ובתחבורה האלטרנטיבית (שבילי אופניים על הכביש) זה הפתרון הזול, היעיל והמהיר ביותר.
לרמן, יש כאן אלמנט חשוב שאתה מתעלם ממנו – אנחנו עובדים בדמוקרטיה, ובעיקר בשנת בחירות, ראש העיר לרוב עושה שהוא מאמין שהציבור רוצה ולאו דווקא מה שנכון.
אני אתן דוגמא – כמה במשך עשרות שנים ואף מעבר לכך ידוע שהעונש הכי לא יעיל שיש, העונש עם הרתעה כמעט לא משמעותיתף ועונש שביטולו אף הצליח להוריד את הפשע במספר במדינות – הוא עונש מוות.
אם המחקרים כל-כך חד-משמעיים אז איך זה שהמושלים במדינות רבות בארה"ב לא מבטלים את העונש הזה? פשוט מאד – כי הם לא חיים בבועה – אלא צריכים להבחר בשיטה הדמוקרטית – והציבור רוצה עונש מוות. המושלים בטקסס למשל (ובעוד מדינות) יודעים שאם הם יבטלו את עונש המוות הם כמעט בוודאות לא ייבחרו בבחירות שלאחר מכן – וזו בדיוק הדמוקרטיה.
לראש עיריית תל אביב יש את אותה הבעייה – נכון, כולם היו רוצים שהוא יתעלה מעבר לשיקולים של "להבחר או לא להבחר" – אך האם אתה היית עושה זה? ברור שלא – זוהי הדמוקרטיה (בייחוד בשנת בחירות).
תחשוב כמה יפגע בחולדאי להכריז השנה שהוא מבטל את הרכבת התחתית בתל אביב וממיר אותה באוטובוסים או ברכבת עילית שתחסום נתיב שלם באבן גבירול הצפוף (שכמובן שזה פתרון טוב, אך נתפס בציבור כפתרון גרוע).
בדמוקרטיה, לעיתים נבחרי הציבור צריכים לעשות לא את מה שנכון, אלא את מה שהציבור רוצה.
אי אפשר לצפות מראש עיר לעשות התאבדות בשנת בחירות וללכת כנגד הדבר המרכזי שמאחד את רוב תושבי העיר (שהם רוצים רכבת תחתית – גם אם זו רק סיסמא שהם לא מבינים).
זה ההבדל בין האנשים שמתסכלים מהצד ובאמת יכולים להגיד מה שהם רוצים – כולל שראש העירייה ילך ראש בראש כנגד המצביעים שלו בשנת בחירות (או בשנה אחרת).
אני חושב שאף הבהרת את זה מצויין במה שכתבת בפוסט הקודם שלך – בתור אדם שמבין יותר מהאדם הממוצע אתה מבין שמדיניות אכיפת חוקי התנועה בתל אביב הנוקשה היא טובה – לעומת זאת האדם התל אביב הממוצע שונא את חולדאי על כך ויש סיכוי גדול שזה יגרום לו לא להצביע לו. זה בדיוק הבעיה/היתרון בדמוקרטיה.
ראש העיר צריך תמיד לאזן בין מה שנכון לעשות לבין מה שהתושבים חושבים שנכון שהוא יעשה, או חלקם (ראה בריכה גורדון, אוסישקין וכו' ) – בעיקר כאשר בעיר כל-כך גדולה ומגוונת יש על כל דבר תמיד דעה לשני הכיוונים, ולכן תמיד יהיה מי שיגיד משהו…
אשמח לתגובתך.
יוני, יש הרבה בטענה שלך. אני מקווה שאחרי הבחירות חולדאי ירשה לעצמו לאמץ מדיניות תחבורה ריאלית. לגבי הרכבת התחתית – הוא כבר מתעקש על זה יותר משנתיים, כך שהשיקול שלו הוא לא רק בחירות, גם אם נכון שבעיתוי הנוכחי הוא לא יבצע שינוי כנראה.
חוצמזה, חלק ממטרת הבלוג הזה היא פתיחת דיון בנושאים שעל פניו הם טריויאליים (רכבת תחתית בתל-אביב) ובמציאות הם לא כל-כך פשוטים. חלק מהפעילות שלי בכל מיני ארגונים היא בנושא התחבורה העירונית (הדוקטורט שלי הוא בנושא הולכי רגל במרחב עירוני), ובסוף החודש אני מתכוון להשתתף בפעילות בנושא במשך יומיים רצופים בכנס של מרחב בבת-ים.
אני מקווה שאחרי שוך הבחירות מי שלא יהיה ראש-עיריית תל-אביב וראשי הערים סביב יוכלו לפעול ביחד ליישום פתרונות טובים לצרכי תחבורה במטרופולין. כל זה לא אומר שאני מתכוון להרפות מהנושא כרגע.
אהלן אהלן
אני באופן אישי חושב שבאבן גבירול עצמו הייתי הולך על פתרון דוגמת הרכבת התחתית כי זה באמת ציר מרכזית וצפוף, בטח עם היקפי הבנייה שמתוכננים וקמים שם כיום. זה מקביל רחוב יפו אצלנו- שדרה מרכזית של עיר, לאורך כמה ק"מ וקו תחתי יהיה נכון. חוץ מהקטע הספציפי הזה- אין הצדקה לרכבת קלה. זה אמצעי מיושן, לא נייד, לא גמיש ומוגבל. אוטובוסים בנתיבים בלעדיים לאוטובוסים יעשו את העבודה הרבה יותר טוב ובפחות כסף, הן בירושלים והן בתל אביב.
הגדיר זאת יפה ברוך יוסקביץ' (מקווה שאמרתי נכון) שהיה מהנדס העיר ת"א עד לפני כמה שנים: הממשלות אצלנו רואות בתחב"צ מועקה ושירות שצריך לכסות את עצמו ולא שירות לציבור כמו לדוגמה שירותי בריאות או סתם הנפקת דרכונים. מכאן מתחיל שורש הבעיה. כמו שאספקת מים לא נראתה לאוצר מספיק קריטית בגלל שנת גשם אחת אז הוא דחה מפעלי התפלה ועכשיו אנחנו מול שוקת שבורה. בקיצור רבותי, עד שלא תהיה קטסטרופה תחבורתית- אף אחד לא ישתכנע שצריך לפעול וגם אז הפתרון הממשלתי יהיה טלאי על טלאי. עדיף לת"א, כמו שעדיף לירושלים, להפסיק להמתין למדינה ולקחת את גורלן בידיהן עם רשות תחב"צ מטרופולינית ואמצעים זולים אך יעילים שהעיריות האלו יכולות לממן.
לרמן, אני עוקב אחר הפוסטים האחרונים ומופתע לגלות שהשלמת כבר עם בחירתו של חולדאי לקדנציה נוספת. נכון שאתה לא מצהיר על כך במפורש אבל הרוח הנשכנית שאיפיינה את הבלוג( בטח שעל רקע האימפוטנציה של המקומונים) הולכת ומתפוגגת. העצות והערות שלך אמנם מעולות ומעידות על ידע רציני אבל לא שוות כלום אם איש דגול כמו ידידנו יונתן נזרק מביתו בעקבות דרישתו של בעל הבית (להלן "השטן" ) לעלות את שכר הדירה ב1300 שקל. למי אכפת מתוכניות ארוכות טווח על רכבת תחתית או ממדיניות אכיפת הדוחות של חולדאי בשעה שהחרב הכלכלית סוגרת על צעירי העיר. אתה יודע, אלה שלא בחרו לעבוד בהי טק או בראיית חשבון אלה בסתם מקצועות חסרי חשיבות כמו עשייה חברתית, אמנות או עיתונות. אתה יודע בדיוק כמוני שיש הרבה מה לעשות בעניין. לא מדובר בגזירה משמיים או בתהליך דטרמנסטי שקורה בכל הערים הגדולות בעולם. מדובר במדיניות מכוונת שנובעת מתפיסת עולם ניאו ליברלית( תפיסה שאפילו הוול סטרייט ג'ורנל הספיד השבוע. סוף סוף לאחר שנים של הכחשה) הפרסום השבוע על שכונת ההיי טק הסגורה שמתוכננת על חורבות השוק הסיטונאי(פרסום שלא זכור לי שהתייחסת אליו אבל אולי אני טועה) מסמל נקודת אל חזור בתולדות העיר, והשאלה העתידית "איפה אתה היית כשתל אביב נהרסה"? צריכה בהחלט להטריד את מנוחתך.
ואם זה לא שכנע אותך, קבל מה בוואלה! חושבים http://e.walla.co.il/?w=/221/1280694
אייל, אני מסכים איתך שהרוח הלוחמנית ירדה במקצת פה בבלוג וזה אולי גם בגלל שאני מניח שרון חולדאי יהיה ראש-העיר הבא (ואני מקווה שלא ניתן לו לקחת את זה בסיבוב ראשון).
אחת הסיבות אולי לטון השקט יותר של הדברים הוא שאני מעורב יותר באופן אישי בדברים שקורים בתל-אביב וברשויות אחרות דרך העמותות שאני פעיל בהן – "מרחב", "תחבורה – היום ומחר" והחברה להגנת הטבע בתל-אביב, ולכן ברקע הדברים ומנקודת המבט שלי אני כן רואה התקדמות בטרנד חיובי אפילו בערים כמו נתניה וראשון (שבשטח הן כמובן עוד לא נמצאות).
כל זה לא אומר שאני חושב שרון חולדאי הוא ראש-עיר מוצלח במיוחד ויש ירושות שהוא משאיר לעיר הזאת שנצטרך ראש-עיר חדש בשביל לתקן (יד חרוצים בראש ובראשונה), וכמובן הכישלון שלו לטפל בבעיות התחבורה זועק לכל הכיוונים, ועניין הרחבת כביש שלבים הולך להיות מלחמת עולם על אופי העיר.
סיבה נוספת לירידה בטון היא שככל שאני לומד יותר (ועושה טלפונים) הסוגיות העירוניות נהפכות ליותר אפרפרות בעיניי מצד אחד ומצד שני אני גם לומד את תסבוכות החוקים שמרכיבים פה את הנושא הזה (כמו למשל, שעיריית תל-אביב לא אחראית על אכיפת חוקי התנועה בעיר). באשר למוניציפאליה, אני מתכוון להיות מעורב בכיסוי של מערכת הבחירות למועצת העיר ולהשפיע עליה ככל שאוכל.
המגמות שכרגע הורסות חלקים מהעיר תל-אביב אינן נמצאות בשליטתו המוחלטת של רון חולדאי, ומושפעות גם מכוחות כלכליים גלובליסטיים אדירים שמעצימים את כוח השליטה של ההון הבינלאומי. בעוד שאת מגדל נוה-צדק אפשר לתקוף די בקלות על כיעורו ומיקומו, ומי שנושא באחריות לעצם בנייתו הם דני קייזר ורון חולדאי, השאלה שנשארת היא איזו בנייה חדשה מותר לבנות בעיר והאם בכלל לשמר בתים – שימור בתים גורם להתייקרותם ודוחק אנשים צעירים מהאפשרות לשכור בהם דירה.
אכן, עוד לא כתבתי על השוק הסיטונאי – כרגע מדובר בתרגיל יחסי ציבור מוצלח מאוד של אחת מהקבוצות המתמודדות במכרז שיצא לדרכו לא מזמן. אני חושב שתרגיל יחסי הציבור הזה נועד בין השאר כדי לספק לסגן ראש-העיר, ארנון גלעדי (שיושב אצל חולדאי בכיס כבר 10 שנים), אפשרות לצבור קצת כותרות. דרך אגב, תרגיל מכירה כזה כבר התרחש בפרויקט סנטרל פארק במזרח העיר, ולא נשכח את השכונה הסגורה שמוקמת על חורבות מלון רמת-אביב.
לגבי הכתבה בוואלה – היא פשטנית מדי – קל להגיד שמגדל נוה-צדק הוא זוועת עולמים – הכתב לא נותן הצעות לפיתוח עירוני אלטרנטיבי, מלבד מניעת פיתוח טוטאלית שאינה מתקבלת על הדעת אם אנחנו שואפים למטרופולין חזק מבחינה כלכלית.
אני אשמח אם תתן לי דוגמה של מרכז עיר עולמית עם דירות זולות לצעירים באופן שאינו יוצר עיוות שוק מטורף כמו שהרנט קונטרול עשה בניו-יורק בזמנו, או הדיור המוגן עשה בארץ. לפחות דוגמה כזו תתן אפשרות ליישם את זה פה (וגם לי העלו את שכר הדירה בטירוף בשנה האחרונה).
אתה מוזמן לכנס של מרחב בסוף החודש – דיור בערים הוא אחד מחמשת הנושאים בכנס וכמו כן עירוב אוכלוסיות.
עמית, מסכים איתך – תושבי הארץ לא מעניינים את מדינת ישראל בכלל.
אייל, אני חושב שנשכני ככל שהבלוג של לרמן יהיה, הוא לא יוכל לטפל בבעלי בתים שמעלים את הדרישה ב 1300 שקלים.
האמת היא, שהדבר היחיד שיגרום לבעלי דירות להפסיק להעלות את המחיר ב 1300 שקל זה היום שבו השוכרים יגידו די ויפסיקו עם הסחטנות הזו.
אבל פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים ומישהו אחר ישמח לשלם את הסכום הזה למרות שזה ככל הנראה יכניס אותו לאוברדראפט.
מצחיק אותי במידה מסויימת שבעוד שבת"א מעלים את השכר דירה ב 1300 ש"ח יש ערים בהן ב 1300 ש"ח אפשר לשכור דירה של 2.5 חדרים עם חצר פרטית. אתה מדבר על עשייה חברתית, יש ערים שזקוקות לעשייה החברתית הזו הרבה יותר מאשר ת"א.
מעצבנת אותי ההתיחסות הזו ל"צעירי העיר" כאילו ת"א חייבת לאותם צעירים משהו. הארנונה שדייר במחולקת של 20 מ"ר רבוע בבניין של שתי קומות מתגמד לעומת הארנונה שמתקבלת מרב קומות באיזור "היטקי".
אבל היי… כנראה שגם ל"צעירי העיר" לא כל כך אכפת… או איך ניסחת את זה…"למי אכפת מתוכניות ארוכות טווח על רכבת תחתית". אתה לא רואה את עצמך מושפע מה"טווח הארוך" מעניין אותך העכשיו והכרגע. בערך כמו את רובנו.
ניצן, צעירי העיר הם אלה שעושים את תל אביב אם תרצה או לא. אותם אמנים שמגיעים מכל רחבי הארץ ומתקבצים להם בתל אביב הם אלה שיצרו את המותג "עיר ללא הפסקה".
לצערי, אני לא רואה את כל אותם צעירים שאוכלים חרא מבעלי הבתים שלהם מתאגדים יחדיו. הפתרון היחידי הוא מדיניות מכוונת של עיריית תל אביב במטרה להשאיר את תל אביב כבירת התרבות של ישראל. על מנת שזה יקרה אנו זקוקים לראש עיר שלא רואה את ניהול העיר כפונקציה של רווח והפסד בלבד אלה כמשהו גדול יותר. ראש עיר שמבין שאותם צעירים הם נכס לעיר ושבלעדיהם תל אביב יכולה להפוך לגבעתיים או רמת גן. הסיבה שאני נאבק על כך היא כי אכפת לי מתל אביב "בטווח הארוך" (הרי תהליך דחיקת אותם צעירים מהעיר הוא תהליך שיקח כמה שנים לפחות) כל שיח על נושאים שונים עם העירייה הנוכחית מבחינתי(כל עוד המדיניות לא משתנה) הוא פשוט מיותר.
אייל, צעירי העיר שעושים אותה הגיעו לכאן כבודדים ועוזבים אותה כבודדים.
בעוד שרון חולדאי הוא ראש-עיר עם הבנה אורבנית נמוכה, העיר תל-אביב הרבה יותר חזקה ממנו, ולכן גם כשהוא מקשה את עורפו העיר ממשיכה לחיות למרות הכל. מתרחשת נדידה טבעית של מוקדי יצירת התרבות לדרום העיר (פלורנטין/שפירא/המושבה האמריקאית) ולא סתם "סלון מזל" עבר מסימטה פלונית לרחוב סלמה. המעבר הזה מייצג בעיניי את סופו של תהליך ההומוגוניזציה של מרכז העיר. למזלנו יש לתל-אביב עוד מספר שכונות ראויות מבחינה אורבנית שייתנו לה עוד כמה שנים של יצירה.
השאלה היא מה יקרה בסוף השדרוג של שכונות אלה. ראוי לזכור שלפני 25 שנה רחובות מזא"ה, שינקין ובלפור היו במצב שונה מאוד ממה שהם היום. לא היו קיוסקים ברוטשילד וברנז'ה הייתה מילה שעוד לא השתמשו בה. בתקופה ההיא צ'יץ' נתן לסטודנטים 100$ השלמה לשכירות כדי שיגורו בשינקין. היום זה יהיה מגוחך לעשות זאת – אם כבר צריך לסטודנטים השלמה לשכירות באזורים שדורשים שיקום – שפירא וכו'.
תל-אביב לא יכולה ליהפך לרמת-גן או גבעתיים, היא יכולה להיות מקסימום תל-אביב אחרת – מנומנמת, יקרה, בטוחה ומשעממת כמו מנהטן ועוד ערים רבות אחרות בעולם. השאלה היא האם זה לא התהליך הטבעי של ערים בעידן הפוסט-מודרני שבו מתרחשת החזרה לעיר, ובאילו מקומות הצליחו לשנות את הכיוון הזה (אני לא מכיר כאלה).
באיסטנבול יש חשמלית שנוסעת על מסלול ייעודי – כלומר ללא הצטלבות עם כבישים, וללא פקקים. זה אכן הפתרון הזול והיעיל ביותר.
איסטנבול נשמעת לי כמו מקום שאני צריך לבקר בו. להרוג טורקי ולנוח
יועיל אם משהו מהכותבים יציג נתונים למשל עלות חפירה מהירות הרכבת כמות נוסעים צפויה תדירות….. בכול אופן ויש ארבעה לבוגי יש לי שתי הערות במצב של פקק וכאשר מכוניות חוסמות את הצומת רקבת קלה תיתקע יחד עם כל השאר זכורה לי חויה כזאת באסטנבול כאשר הנוסעין קפצו מהקרונות כאשר הרכבת נתקעה ביין התחנות.
לעומת זאת גם באמצעות אוטובוסים פשוטים ניתן לחולל ניסים של חצי דקה ביין אוטובוס לאוטובוס כפי שביצע חיימה (חיים) לרנר Jaime Lerner
למערכת התחבורה
http://en.wikipedia.org/wiki/Rede_Integrada_de_Transporte
האתר של חיימה
http://www.jaimelerner.com/principal/index.asp
😆
נב למה כל הלרנרים והלבסקינדים והגריים (פרנקים) בצד השני של האוקינוס
תודה – ה-BRT קוריטיבה היא מקרה קלאסי של פתרון פשוט, זול ונכון ולא סתם מעתיקים אותו בכל העולם (חוץ מבתל-אביב).
יוחאי,
החשמלית באיסטנבול באמת זולה ויעילה, אבל רק חלק מנסיעתה היא על מסלול ייעודי ובמקומות רבים היא תלויה בעבירות הצמתים, רמזורים, והפקקים דרכם היא נוסעת. יש שם גם שריד חצי-תיירותי מתחילת המאה הקודמת העובר רק במדרחוב "איסטיקלל" העצום, על מסלול קווי וחד-כיווני של כ-1.5 קילומטר, שנסיעתו כרוכה בלעבור דרך (אם לא מעל) המוני האנשים שנצמאים שם בכל שעות היום והלילה.
בשנים האחרונות גם מפתחים שם מטרו תת-קרקעי, בעלויות עצומות ו[נכון לעכשיו] מעט מדי תחנות.
לרמן – כמטרופיל אתה בהחלט חייב את זה לעצמך לבקר באיסטנבול – אחת הערים היפות, מרתקות, ומהנות שיצא לי להיות בהן (הרבה – כשלושה חודשים במצטבר)
רשמתי לפניי – פינה שצריכה להיסגר