כבר שנים שהם שוכבים גוססים וחולים. הם מחכים למזור שיגיע מהעירייה, אבל פרנסי העיר מתעלמים מהם. מדובר בחברים טובים של כולנו – הרחובות הקטנים של תל-אביב.

"הילדים הולכים בכביש, מדובר בסכנת חיים של ממש" מתלוננת ס', אמא המתגוררת ברחוב ספיר. "כבר שנים שהמכוניות תופסות לי את המדרכה" אומר י', תושב רחוב סמוך.

כן, סיפורם העצוב של מדרכות העיר הוא הסיפור העצוב של כולנו – מוזנחים, עמוסים וכנועים למכונית הפרטית.

(קטע קצר שכתבתי במסגרת סדנת תכנון מוכוון תקשורת בהנחיית מיקי מירו בכנס מרחב בשבוע שעבר)