שדרות שאול המלך – השבר הגדול והדיכוטומיה הישראלית

פוסט זה מוקדש לשדרות שאול המלך, אולי השדרות הכי מבוזבזות בעיר תל-אביב, אשר מהוות את אחד מכשלונות התכנון העירוניים הגדולים ביותר.

שדרות שאול המלך הן למעשה ציר תנועה מהיר ורחב המחבר את רחוב אבן-גבירול לדרך בגין בואכה רמת-גן. שדרות שאול המלך מתחילות בלונדון מיניסטור (ממול מוקם בימים אלו מגדל שרי אריסון המכונה גם מגדל G). הן ממשיכות דרך בית אמות משפט ואז אחרי שחוצים את רחוב לאונרדו דה-וינצ'י מתרחשת לה הטרגדיה הדיכוטומית שמפוררת לחלוטין את הדרך הזו ומונעת ממנה להפוך למקום משמעותי בהוויה העירונית בתל-אביב. מצד ימין מונחת לה מפקדת הצבא הישראלי כאבן שאין לה הופכין ומשמאל מרכז התרבות התל-אביבי המאגד בתוכו את המוזיאון, בית אריאלה, הקאמרי והאופרה הישראלית ובהמשך בתי המשפט. מתחום טוטאלי זה של האזור מייצר הוויה ריקה מאנשים שפועלת בשעות מסויימות בלבד ומבזבזת למעשה את מבני הציבור המפוארים שהוקמו כאן. במקום שכל מבנה תרבות יהווה אבן שואבת במרקם הכללי של העיר כפי שעושים בית לסין (שממוקם היכן שהקאמרי היה) והבימה (שתחזור שוב בעתיד למקומה הטבעי) ריכוזם של מוסדות התרבות פועל בעוכרם ובעוכרי העיר תל-אביב. כמובן שגם הקריה מוקפת החומות בלב העיר פוגעת ללא רחם במטרת קיומנו כאן.

רחבת המוזיאון בלילה
רחבת המוזיאון בלילה

מי שמעז להמשיך על שדרות שאול המלך יפגוש בדרך את מתחם בית אסיה, בית אירופה ושאר בתי המשרדים, אשר גם הם מתוחמים היטב ואינם מצליחים להפרות את סביבתם. סופן של שדרות שאול המלך בדרך בגין מהווה מפגש דרכים אימתני שמסמל את סוף המרחב העירוני כפי שאנו מכירים אותו ומעבר לפאזה חיצונית-פרברית-מפוררת לחלוטין.

הרחבה העלובה ליד בית אירופה
הרחבה העלובה ליד בית אירופה

אך עם זאת מתקיימת לה סימבוליות במיקום כל-כך הרבה מוסדות תרבות אל מול המבצר הצבאי וכך כותבת על המקום אירשאד מאנג'י בספרה "הצרה עם האיסלאם" כפי שמופיעה בתרגום של ענבל שגיב ( עמ' 85 ) :

"ביציאה מהבניין הרשים אותי ניגוד חזותי. מוזיאון תל-אביב לאמנות, בניין אבן נמוך ורחב ידיים, שוכן היישר ממול למטה הכללי של צבא ההגנה לישראל, המתנשא לגובה במחט חללית. זה לצד זה עומדים היצירתיות וההיררכיה, בסמיכות שהיא אולי מקרית, אבל נמצאת בכל מקום בישראל…"

לפני שניפרד, אני רוצה לציין שאיני הראשון שמבחין בחוסר החיוניות של שדרות שאול המלך. רוגל אלפר כבר כתב ששדרות שאול המלך אף פעם לא היו כזה בונטון על-כך בשיר שנות ה-80. נמדור קמר ועלמה עשו מזה קליפ להנאתכם:

(ותודה לעדית ולדולי על העזרה בפוסט הזה)

גלרייה של שדרות שאול המלך

גלריית צילומי לילה של אזור המוזיאון

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, מוזיקה, תל-אביב, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על שדרות שאול המלך – השבר הגדול והדיכוטומיה הישראלית

  1. יוני הגיב:

    עקרונית אני מסכים איתך – רחוב שאול המלך הוא אכן כשלון. הכשלון לטעמי נובע בעיקר בגלל המחנה הצבאי והעובדה שכל מוסדות הציבור נמצאים בנק' קיצון עירונית ולא בנק' מעבר עירונית שהייתה גורמת לאנשים לעבור סמוך אליהם או דרכם כאשר הם הולכים ממקום למקום.

    מנגד, אפשר היה לטעון שיש יתרון תחבורתי בהנגשת מקומות כמו בית אריאלה, האופרה הישראלית ומוזיאון תל אביב (דווקא לגבי בתי המשפט – לפי דעתי זה מקום מצויין בית מגדלי עסקים ואזור נגיש). לו היו שמים את מוזיאון תל אביב במרכז העיר ובמקום הרבה פחות נגיש, ייתכן והרבה פחות אנשים (מחוץ לתל אביב) לא היו מגיעים אליו בגלל גישה מאד לא נוחה – ואם כן היו מגיעים – היו גורמים לאסון תחבורתי במרכז העיר (מעבר למה שהוא היום).

    זו הבעיה כאשר יש מוסדות שהם לכאורה תל אביבים, אך למעשה הם אמורים לשרת מטרופולין שלם (כמו האופרה והמוזיאון) – ולכן גם דורשים נגישות הרבה יותר טובה.

  2. עזרא הגיב:

    1. ליוני –
    נגישות הרבה יותר טובה לא צריכה להתבסס על מכונית פרטית. יותר מזה הנגישות הגבוהה הזו היא רק לכאורה שכן היא מנגישה את המוזיאון החשוב רק לבעלי כלי רכב ובכך מרחיקה בני נוער זקנים תיירים ושכבות סוציו אקנומיות נמוכות.

    2. הצומת ויצמן שאול המלך מדגימה יפה את מות החיוניות העירונית: רחוב ויצמן רחוב עירוני ונעים, בדרך כלל, שמתגבר בקלילות על כביש ארלוזורב והקניון הנדליניסטי של בית החולים איכילוב, מכיל תנועת הולכי רגל ברוב שעות היום, וחנויות שכונתיות שבהם המוכרים והקונים מכירים אחד את השני בשמם, נופל שדוד או מתרסק על הפנים כשהוא מתקדם אל עבר שדרות שאול המלך. ככל שמתקרבים אל שאול המלך ויצמן מתרוקן מאנשים, מחנויות שפונות אל הרחוב, וכל התנועה בו מסתכמת במחפשי חנייה. בשעות הלילה האזור ננטש לחלוטין.

  3. יוני הגיב:

    עזרא, בכלל לא הזכרתי או דיברתי על נגישות של כלי רכב (למרות שברור שזה גם חלק מזה).
    מרכז תל אביב לא נגיש – נקודה.
    קודם בונים תחבורה ציבורית טובה ורק אז מזיזים לשם מוסדות מטרופולונים. אי אפשר להגיד "שאנשים יסעו בתחבורה ציבורית" אבל לא לתת לאנשים תחבורה ציבורית טובה שהם יכולים להשתמש בה.
    מוזיאון תל אביב, בית המשפט והאופרה נמצאים כיום פחות מ-10 דקות הליכה מתחנות רכבת ישראל.

  4. לרמן הגיב:

    יוני, ברור שצריך לשפר את הנגישות של מרכז העיר, אבל רק מקומות שבנויים במרקם כמו מרכז העיר שווים בכלל שיגיעו אליהם ויעידו על כך פקקי יום שישי וערבי חג ליד ביתי.
    כשנותנים לאנשי גוש דן יום חופשי אחד בשבוע הם רצים בהמוניהם למרכז תל-אביב כדי להסתובב שם, ושום בעיית נגישות רכב פרטי לא תעצור אותם. לכן, היה עדיף בהרבה אם היו מפזרים את מוסדות התרבות ולגבי התחבורה הציבורית – צריכים לנקוט בשיטה של צעד-צעד, אבל כרגע העירייה/חברת דן/ ממשלת ישראל ושאר המוסדות לא מיישמים את הרפורמה המתבקשת בקווי האוטובוס (וזה הרבה לפני הקמת קו דמיוני של הרכבת הקלה).
    אין בעייה להנגיש את מרכז העיר לתחבורה ציבורית מעולה – יש עודף נתיבים לרכב פרטי באבן-גבירול וברחובות אחרים.

  5. נמרוד ברנע הגיב:

    תודה ליואב על שחשף בפנינו בפרוטרוט את כל הכישלונות.
    לעניות דעתי מה הפרדת השימושים המשוועת הזו היא הגורמת לדבר. חשוב לציין גם שאין כמעט מקומות לממכר מזון במחירים סבירים ולא מסעדות יוקרה לאורך כל שדרות שאול המלך כמעט, מה שפוגע ביכולת לשהות בה.
    גם התחבורה הציבורית שנמצאת בה לקויה מאוד (ע"ע קו 7).

    בכל דיון אשר הקרייה נכנסת אליו אני תמיד מפחד שכשיוציאו את הקרייה משם (ויום אחד זה יקרה, הקרקע פשוט תהיה יקרה מדי) אז וועדת תכנון בניין ערים תעדיף לתת שם היתרים לבנייני מגורים ומגדלי יוקרה ולא לשטחים פתוחים, הגדלת הריאות הירוקות ומבני ציבור. אה, שכחתי שאני מגיב בבלוג של מי שבעד הקטנת המטר מרובע לנפש ל0.0001. סליחה 😉

  6. לרמן הגיב:

    נמרוד, אני מכין פוסט מיוחד בנוגע לשטחים פתוחים. בו נגיד שאם שטחים פתוחים היו הפתרון לכל צרותינו העירוניות, אזי חיפה וערד היו ערים נחשקות בהרבה מאשר תל-אביב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s