מסקנות ראשוניות מהכנס "בשבחי הצפיפות"

התעכבתי עם המסקנות שלי מהכנס השלישי של עמותת מרחב, "בשבחי הצפיפות". הכנס התקיים במשך יומיים בסוף חודש מאי בעיר בת-ים ועסק בניסיון למצוא דרכים ליצור ערים איכותיות וצפופות מכמה אספקטים שכללו בין השאר בינוי ועירוב שימושים. אני עדיין מחכה לפרסום ניירות העמדה של הכנס בערוצים הרשמיים ולכן אני לא אפרט כאן את מסקנות הכנס הכלליות (מה גם שאנ לא בטוח שאני זוכר אותן).

הכנס עצמו שימש במה טובה להתכנסות של חלק מקהילת המתכננים והאדריכלים בארץ, ולי זו הייתה פעם ראשונה בכנס שכזה (כזכור, אני לא אדריכל ולא מתכנן עירוני). אני הייתי מרוכז בסדנאות העבודה של קבוצת התחבורה, שהייתה הקבוצה בעלת מספר המשתתפים הנמוך ביותר. כנראה, שבעיות התחבורה שלנו כבר נפתרו מזמן, או שפשוט אדריכלים מעדיפים להתעסק בבנייה של בניינים ופחות בבעיות שעל פניו נראה שהן כבר פתורות ורק צריך ליישם את הפתרון בשטח.

מעבר לכך שלא באמת פתרנו את בעיות התחבורה של גוש דן, אני חושב שהתרומה המרכזית של הכנס בנושא התחבורתי הוא חיזוק הקואליציה התחבורתית שמתקדמת מיום ליום. למדתי לא מעט מהמתכננים אילן קליגר ובקי שליסלברג וממנכ"ל תחבורה היום ומחר, תמר קינן, על לא מעט נושאים תחבורתיים שלא הייתי מודע להם קודם.

תחבורה ציבורית מותאמת אישית למשתמש
תחנת אוטובוס ברחוב בוגרשוב

חוצמזה, היו גם הרצאות מעניינות בכנס על נושאים עירוניים שונים ואני מקווה שחלקן יגיעו לרשת. משהו קטן על צפיפות מגורים רק כדי לסבר את האוזן – מרכז פריז הנחשק והמתוייר נע בצפיפויות מגורים של 35,000-40,000 נפש לקמ"ר בבנייה לגובה של 6-7 קומות ברובה. מרכז תל-אביב הנחשק קצת פחות נע בצפיפויות מגורים של 25,000 נפש לקמ"ר בבנייה שברובה מתמתחת לגובה של 4 קומות. ראשון-מערב ומודיעין שלא נהנות מתנופת תיירות ומחירי הנדל"ן שלהן נמוכים משמעותית, סובלות מצפיפות מגורים נמוכה של 10,000-12,000 נפש לקמ"ר. בראשון-מערב הבניינים גבוהים משמעותית מאלו של מרכז תל-אביב, מה שאומר שבנייה לגובה לא בהכרח מצופפת. כמובן שצפיפות היא לא המרכיב היחיד באיכות חיים עירונית, אבל היא מרכיב מרכזי ביצירת מקומות עירוניים טובים.

עשינו גם טיול קטן בבת-ים לעבר אזור התעשייה המתחדש של העיר, אשר אמור לעבור מתיחת פנים רצינית בשנים הקרובות וכמובן גם ישבנו בהפסקת צהריים על הטיילת של בת-ים, שהיא הטובה בגוש דן ואולי בארץ בכלל. אני לא בטוח שיש לי עוד הרבה מה להוסיף פה, מעבר לכך שככל הנראה המקרה של גבעתיים שווה בדיקה. פרבר תל-אביבי שנבנה בבנייה נמוכה וצפופה שמאפשר איכות חיים גבוהה מאוד ועירוב שימושים טוב. אני חושב שבת-ים היא בדרך להיות סוג אחר של גבעתיים.

מהנדס העיר בת-ים, שוקי פתאל, מדריך בסיור באזור התעשייה

סיור באזור התעשייה בבת-ים

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, מחוץ לעיר, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על מסקנות ראשוניות מהכנס "בשבחי הצפיפות"

  1. ברק הגיב:

    האזורים הישנים יותר ברמת גן בנויים דומה מאוד לגבעתיים וברמת צפיפות אף גבוהה יותר לפעמים, ועדיין גבעתיים נחשבת "איכותית" יותר. למרות זאת, בשנים האחרונות אני שומע על יותר ויותר צעירים שקונים (קונים, ולא רק שוכרים) בתים ברמת גן כנראה בגלל המחירים הגבוהים בתל אביב ובגבעתיים.
    כללית, יש תנועת משפחות צעירות לרמת גן ולגבעתיים (מי שיכול להרשות לעצמו).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s