היום לפני שנה עשיתי שתיית פרידה במקום העבודה האחרון שלי.
אני חושב שעברה עליי השנה הכי מעניינת שהייתה לי עד היום.
חופש. יש לי את החופש לישון עד מאוחר (בדרך-כלל), ולנהל את רוב הזמן שלי.
תכלית. יש לי תחושה שלא מעט מהדברים שאני עושה מובילים ליעד מסויים.
הנאה. אני נהנה רוב הזמן מרוב הדברים שאני עושה. אני מרגיש חיוני כמו שלא הייתי בחיים.
אנשים. פגשתי כל-כך הרבה אנשים חדשים ממגוון של מקצועות וגילאים.
טקסט. קראתי המון. ספרים, מאמרים ואינטרנט. המון. גם כתבתי לא מעט.
עיר. שפיות.
פיננסים. הנושא בטיפול, טוב ששאלתם.
הלאה. אני מקווה שגם השנה הקרובה תהיה מעניינת לא פחות.
עוד בלוג תל אביבי 
כל הכבוד
מאחד שעדיין בתוך הקוביה, אני יודע להעריך כמה אומץ נדרש לצאת ממנה
ישר כוח
גם אני שוקל. אם יהיה לך עדכון פיננסי אנא פרסם…
שאלתי את הבנקאית שלי. לומר לה "הנושא בטיפול" לא יאפשר לי שנה מחוץ לקוביה… 😦
בתור מובטל חדש ששוקל את המשך דרכו, אחד הדברים שהכי מטרידים אותי הוא "אנשים". דווקא ללא עבודה מסודרת הרבה יותר קשה לראות אנשים, שתוך כדי העבודה פשוט נמצאים שם כל יום, ואפילו מדי פעם יש אנשים חדשים להכיר.
מאוד קל פשוט להיתקע בבית מול המחשב ולהתנתק חברתית. יש טיפים?
לרמן,
מזל טוב וכל הכבוד!
המעבר שלך וצורת ההתנהלות של השנה האחרונה מעוררות השראה: השקיפות(כולל הפוסט הזה עצמו), ההיצמדות למה שמעניין אותך, העומק, הרהיטות והבקיאות, ההכרה שאתה מקבלת מהמדיה הכתובה והזורמת – סחתין! עכשיו כולם יהיו בטוחים ששילמת לי. מזל שהוספת את סעיף "פיננסים" 🙂
עזרא, תודה רבה.
אני מאמין שבקרוב הדוקטורט יתקדם לשלב הבא ואז אני אתחיל גם להתפרנס מהנושא.
אורן, אני מנסה להקטין את המגע שלי אנשים, אבל זה לא כל-כך מצליח. אני פעיל במספר ארגונים + הולך לעוד כל מיני ארועים + הבלוג הזה ממשיך לייצר לי כמויות של מפגשים בחיים האמיתיים, ככה שהשאלה היא למה אתה מקדיש את הזמן שלך כשאתה מובטל.
צביק'ה, סחתיין על הפרגון.
כל הכבוד,
הזמן שעובר לא חוזר! לכן, צריך לחיות אותו בדרך הטובה והמרתקת ביותר.
טוב לנסות משהו אחר בכדי שלא נגיד אחר כך, למה לא ניסיתי?!
יוסי