אז הייתי לפני שלושה שבועות בנתניה. כן, נתניה. הלכתי לבקר במטה לבטיחות בדרכים שנמצא בתוך בניין העירייה הדי משעמם באזור התעשייה שנמצא בצד המזרחי של כביש החוף. חזרתי עם ממצאים מפתיעים שאני חושב שצריך להביא גם לתל-אביב ולערים אחרות בארץ.
בזמנו, בכנס הקטן בנושא הליכה ברגל לבית-הספר נתקלתי באיציק שמחון, מנהל פרויקטים במטה לבטיחות בדרכים בנתניה והוא הזמין אותי לשמוע מה הם עושים בתחום. בבניין עיריית נתניה נפגשתי עם אבי אלהרר, שעומד בראש המטה והוא סיפר לי על הפרויקטים שעושים בנתניה כדי שתושבי העיר והמבקרים בה ימשיכו את ההתנהלות היומיומית שלהם בלי להידרס ובלי להתנגש.
על-פי מה שהוצג בפניי, נראה כי העיר נתניה מובילה במיעוט הפגיעות בהולכי רגל ובמיעוט תאונות קטלניות בכלל. בשנת 2007 נרשמו בה רק 4 הרוגים בתאונות דרכים (על כ-175,000 תושבים) והושג בה שיפור משמעותי בבטיחות בשנים האחרונות ונרשמה אפילו תקופה של חמישה חודשים ללא הרוגים מתאונות דרכים בנתניה.
אחד הדברים היפים שראיתי במטה לבטיחות בדרכים בנתניה הוא אסופת מפות של בתי-ספר. מסתבר שהעירייה משקיעה מחשבה מראש כדי לעזור לילדים להגיע בצורה הבטוחה ביותר לבית-הספר. ההורים מקבלים הנחיות כיצד להביא את הילד לבית-הספר אם הם מביאים אותו ברכב, וכיצד לעזור לו להגיע בביטחה ברגל או באמצעים אחרים. הילד יושב עם ההורים על המפה וביחד הם מכינים מסלול עם הסיכון הנמוך ביותר (מעבר בצמתים מרומזרים, כבישים עם תנועה מועטה וכו' ) בדרך לבית-הספר בהתאם להמלצות המטה לבטיחות בדרכים.
ילדים הם אחת האוכלוסיות שנפגעות הכי הרבה בתאונות דרכים שמעורבים בהם הולכי רגל ופה חשבו על דרך פשוטה ויעילה להקטין את הסיכון שלהם. כמו כן בימים אלה של פתיחת שנת הלימודים עיריית נתניה מציבה מתנדבים בשטח שעוזרים לילדים להגיע ביטחה בימים הראשונים ולהתרגל למסלול לבית-הספר מחדש.
מפות של אזורים ליד בתי-ספר – ילדים צריכים להגיע בטוח
המטה לבטיחות בדרכים יושב בתוך אגף התשתיות העירוני במינהל ההנדסה וזה חלק מהכוח שלו. תיקוני מפגעים שקשורים לבטיחות בדרכים מקבלים עדיפות בשיטה הזו. בתקופה שלפני פתיחת שנת הלימודים הם עסקו בלתקן מפגעים פיזיים כאלה ואחרים בקרבת בתי-ספר והקשר המיידי לשיפוצניקים של העירייה גורם לתיקונים האלה להתבצע מהר.
מעבר לכך נעשתה הפחתת מהירות משמעותית בתוך התחום העירוני של נתניה וכן מיתון תנועה ע"י שימוש רב בכיכרות תנועה שהן בטוחות בהרבה מאשר צמתים רגילים, מפני שהן מקטינות אפשרות לתאונות, וכן מצמצמות את חומרתן של תאונות כשהן כבר מתרחשות. בנוסף, בעיריית נתניה מתקנים צמתים גרועים על-פי נתונים ולא על-פי הצורה בה הם נראים. מסתבר שצומת "נקי" ורחב יכול לגרום לתאונות רבות יותר מאשר צומת צר ו"עקום". הנהגים נוהגים לפי תחושת הסכנה של עצמם, ולכן בצמתים צרים "קשים" הם נוהגים במשנה זהירות בעוד שבצמתים "טובים" הם מרגישים יותר חופשיים על ההגה. המטה לבטיחות בדרכים בנתניה דואג לכך שרק צמתים שבהם יש בעייה של תאונות באמת יעברו שינוי ולא צמתים שהם אמנם "קשים" לנהגים אך נקיים מתאונות.
אם כבר מדברים על תחבורה בנתניה, אז לא מזמן נאסרה חניית משאיות כבדות בתחומי המגורים בנתניה, והם הופנו לחנייה באזור התעשייה הגדול של העיר ממזרח לאיילון לכביש החוף. החלטה זו התקבלה כדי לשפר את איכות החיים של התושבים בעיר, לנקות קצת את האוויר ולהפחית את הרעש שהמשאיות האלה עושות בבוקר ובלילה. נהגי המשאיות אמנם לא מרוצים מההחלטה הזו כמובן, אבל מבחינת כלל התושבים זו החלטה מצויינת (וכן, צריך לעזור לנהגים הכבדים להגיע למשאיות שלהם איכשהו).
עיריית נתניה. משעמם מבחוץ, דווקא מעניין בפנים
אם לא הייתה לנו מערכת בחירות בתל-אביב, מן הסתם הייתי מגיע לכתוב את הפוסט הזה מוקדם יותר (כמו עוד הרבה פוסטים אורבניים שמחכים לי פה ממש ליד).