גם בוגוטה לא הייתה בוגוטה

לפניכם ראיון קצר עם ראש-עיריית בוגוטה לשעבר, אנריקה פנלוסה, שנערך כשפנלוסה ביקר בניו-יורק לפני שנה. במהלך הקדנציה בת 4 השנים שלו מ-1998 עד 2001 פנלוסה הספיק להכניס הרבה שבילי אופניים לעיר שלו, הוסיף אוטובוס מהיר – BRT בסגנון קוריטיבה ועוד שיפורים למרחב הציבורי. הראיון המלא (12 דקות) נמצא כאן.

בוגוטה נמצאת במדינת קולומביה שהתמ"ג לנפש שלה הוא קצת פחות מ-7,000 דולר, שזה שליש מהתמ"ג שלנו לנפש. בהתאם יש להם גם שיעור בעלות נמוך בהרבה על רכבים וגם הם כבר נתקלו בבעיות העומד שיוצרות המכוניות.

עכשיו שיבוא מישהו ויגיד לי שתל-אביב לא מסוגלת להתחרות בשיפורים תחבורתיים עם עיר שנמצאת עמוק בעולם השלישי.

פוסט זה פורסם בקטגוריה תחבורה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על גם בוגוטה לא הייתה בוגוטה

  1. ההסבר הקבוע מורכב מההסברים הבאים
    – חולדאי עושה מה שהוא יכול (מקדם רכבת קלה)
    – הוא ניסה בעבר צעדים נגד התושבים ונבהל מהביקורת (מדחנים)
    – הוא לא יכול לעשות צעדים דומים – זה סמכות של משרד התחבורה (או אלוהים יודע מי)
    – חנין ועיר לכולנו מציעים דברים שאין להם כיסוי.

    לי יש את ההסבר שלי לכל זה אבל אשמח לשמוע את דעתך (המנומקת).

  2. לרמן הגיב:

    דעתי המנומקת ארוכה מדיי לפוסט אחד (למעשה, בימים אלה אני עסוק בין השאר בכתיבת פרק על הולכי רגל לקובץ תכנון ובארגון כנס בנושא), אבל בגדול חולדאי לא מסוגל להקריב נתיבים של כלי-רכב ועדיין חושב בפרדיגמה הישנה, שכלי-רכב הם אמצעי התחבורה היחיד שחשוב באמת.
    כמו כן, גם במהלך כמו המדחנים חולדאי לא יכול היה להעביר מהלך כזה ללא דיאלוג והסכמות והוא חלש מאוד בקטע הזה, ולכן המהלך נכשל בזמנו.
    בהמשך תבוא סידרת פוסטים ממוקדים בנושא תל-אביב, אבל בינתיים אני עוד ממשיך את הסידרה של הערים הטובות בעולם מבחינה תחבורתית (צפה גם למשהו על פורטלנד ובשאיפה נגיעה על מלבורן).

  3. אני מבינה קטנה מאד בענייני תחבורה ו/או מדינות עולם שלישי, אבל רק לגבי "שמישהו יגיד לי שתל-אביב לא מסוגלת להתחרות בשיפורים תחבורתיים עם עיר שנמצאת עמוק בעולם השלישי" – דווקא במקומות כאלה קל יותר לערוך שיפורים תחבורתיים, ולא בגלל העובדה שקונספטואלית הם רגילים להתמודד עם מגוון רחב יותר של כלי תחבורה.
    אני לא מכירה את קולומביה, אבל אם ניקח לדוגמא את תאילנד – קיבלתי את הרושם שמדובר במדינה עם תרבות דו-גלגלית מפותחת. במצב כזה, אפילו אם מספר המכוניות גדול וגדל, עדיין יש במודעות את מגוון האפשרויות החלופי ככה שקל יותר להציע שינויים שנותנים עדיפות לסוג תחבורה אחד על פני אחרת. כשמכוניות נתפסות כאפשרות האולטימטיבית (שלא להגיד – ההגמונית), השינוי התודעתי שצריך לעשות הרבה יותר גדול.

  4. ועדיין זה מתמודד עם הטענה הנפוצה "אין כסף" הטענה שאת אומרת גם נכונה, אבל היא מקבלת מענה דרך שינויים שנעשים בהולנד (ראי פוסט קודם ) או בארה"ב (פורטלנד). אם יש רצון נפתחת דרך, אם אין רצון תמיד יש תרוצים.

  5. לרמן הגיב:

    גם לסין הייתה תרבות אופניים מפותחת ולאט לאט עם הכסף הם עוברים למכוניות וזה מה שקורה ברוב העולם השלישי. ואם כבר את מדברת על תרבות רכב דו-גלגלי, אז הנה מה שקורה בויאטנאם.

  6. לא לא לא, כמובן, אני רק התייחסתי למאפיינים במדינות העולם השלישי שמתקזזים עם העובדה שאין כסף וכו' (התגובה המקורית שלי, אגב, התייחסה ללאוס, אבל אחר כך חשבתי קצת והגעתי למסקנה שזה לא רלוונטי הואיל ומדובר במדינה שבכביש הראשי של העיר החשובה אצלה עוברות שתיים וחצי מכוניות לשעה).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s