שלום דיקטטורה, ברוכה הבאה דמוקרטיה

פוסט אורח מאת איתי מאירסון.

ישיבת הפתיחה של מועצת עיריית ת"א-יפו החדשה (15.12) לא הותירה את המשתתפים בה אדישים. תמי זנדברג (מרצ) הביעה את עמדתה בפוסט שפרסמה בבלוג שלה כבר למחרת היום, וכך גם יעל דיין (ת"א 1). מילים כגון "קרקס", "בריונות", ו"מגרש כדורגל", הופיעו בשני הפוסטים האלה לרוב. זנדברג ודיין לא חסכו מהקוראים ביקורת חריפה כנגד נציגי עיר לכולנו במועצה, יו"ר הסיעה דב חנין, ותומכי התנועה ביציע האורחים.

אז מה קרה שם, בישיבת המועצה, שהביא לגל כזה של זעזוע, מועקה ואכזבה? התשובה פשוטה עד כדי כאב: בפעם הראשונה מזה שנים, התקיימה במועצת העירייה ישיבה אמיתית, בנוכחות אופוזיציה. חמשת הנציגים של עיר לכולנו עשו מה שלמעלה מעשרים אלף מצביעים בת"א-יפו דרשו מהם, ותבעו התנהלות תקינה, ישרה, שקופה וחוקית של המועצה. פעם אחר פעם קמו חמשת "הנודניקים" האלה מכיסאם, ודרשו את המובן מאליו; פעם אחר פעם ניגשו אותם חמשת "המשועממים" – שרק באו להפריע למופע היחיד של חולדאי – אל דוכן הנואמים, וזעקו משם את מה שקירות בית המועצה לא שמעו כבר שנים: חובת הנציגים היא לשרת את הציבור ולא את עצמם.

בתחילה דנו חברי המועצה בבחירת היו"ר. נו, לא ממש דנו, אלא התבקשו, כמקובל עד היום, להרים ידיים לבחירתה של יעל דיין לתפקיד. חמשת חברי עיר לכולנו הצביעו "נמנע", דבר שחילץ מחולדאי הערה משועשעת, שהייתה סתמית ומקוממת כאחד: "עד היום ההצבעה על היו"ר התקבלה פה אחד". איזה קטעים.

לפוסט התוכחה המביך שלה, שנכתב בעקבות ישיבת המועצה, נתנה דיין את הכותרת "חגיגה עצובה לדמוקרטיה". לאיזה סוג של דמוקרטיה מתכוונת דיין? דמוקרטיה שבה 28 מכלל 31 חברי המועצה הקודמת היו חברי קואליציה? דמוקרטיה שבה דלתות ישיבות המועצה נסגרו בפני הציבור פעם אחר פעם? ליעל דיין יש אמנם רקורד נאה של דאגה לזכויותיהן של כמה קבוצות שוליים בחברה הישראלית והתל-אביבית, אך האם נציגה מטעם רשימה בשם "ת"א 1" – שההתעלמות מעצם קיומה של יפו טבועה בשמה – ראויה באמת ללמדנו פרקים בדמוקרטיה?  ועוד לא הזכרנו את הצבעתה של דיין נגד הגדלת ייצוג נשים וערבים בדירקטוריונים עירוניים של איגוד ערים באזור דן לענייני ביוב ואגודת מי אזור דן.

תחושת האכזבה והזעזוע של דיין, של זנדברג, ושל משתתפים אחרים בישיבת המועצה, היא תוצאה ישירה של מבוכה; מבוכה מפני חברי מועצה שמילאו את תפקידם כאופוזיציונרים ולא אפשרו את מהלכה ה"תקין" כביכול – והלא תקין בעליל – של הישיבה. נאום האימים של מיטל להבי (מרצ) מעיד יותר מכל על המבוכה הזו. "כאן זה לא קרקס", קראה בקול והלמה בדוכן הנואמים. הצדק עימה, אך האשמה על שאר חברי המועצה. במהלך הקדנציה האחרונה, חולדאי, דיין, ויסנר, גלעדי, לוברט וחבריהם, לימדו את כולנו קרקס מהו. כלוליינים מנוסים הם התחמקו מלמלא את רצון הציבור; מופע הלהטוטים המרשים שלהם כלל אחיזת עיניים מתמשכת, והישגם הראוי ביותר לציון היה העלמת מועצת העירייה. לא יונים הם הפריחו מהכובע, אלא מגדלי יוקרה. ובתוך הכלובים העצובים בחצר הקרקס לא נהמו אריות, כי אם פודלים. יותר מלהיב מקרקס מדראנו, יותר מרגש מקרקס בולשוי, ויותר עצוב מצ'יקו ודיקו.

אז מי כאן עשה קרקס – אלא שהתנגדו למינויו של פאר ויסנר לתפקיד סגן ראש העירייה, או אלה שתמכו במינויו ובכך ביזו את מבקר המדינה? ומי כאן הליצן הראשי – יואב גולדרינג (עיר לכולנו), שהתרעם על כך שרשימות איוש הוועדות לא הוגשו 48 שעות לפני הישיבה כנדרש על-פי חוק, או ראש העירייה, שהשיב לו בקריאה הילדותית "פקה-פקה-פקה" והוסיף לה תנועת יד מזלזלת? ומי כאן המוקיונים האמיתיים – אלה שהתעקשו על ייצוג הולם של נשים ומיעוטים בוועדות, או אלה שהציצו בלי הרף בשעון, ולא הבינו איך זה שהשעה כבר תשע בערב והם עדיין לא בבית?

כצפוי, ביקורת חריפה הוטחה ע"י כמה מחברי המועצה ומהאורחים כלפי מעורבותו הערה של דב חנין בעבודתם של נציגי עיר לכולנו במהלך הישיבה. נו באמת. הרי אילו נעדר חנין מהישיבה, היו בוודאי אותם מלעיזים מציינים בבוז שהאיש נעלם, שת"א-יפו כבר לא מעניינת אותו, שהוא טרוד במסע הבחירות של חד"ש לכנסת. למבוכתם הרבה, התברר להם שחנין עומד בהתחייבויותיו טרם הבחירות, לשמש כיו"ר סיעת עיר לכולנו, תפקיד לו נבחר באופן דמוקרטי ע"י הסיעה. לפליאתם הרבה הם גילו שהוא ישב יחד עם לא מעט מחבריה בשורות הראשונות של האולם. יחד, קרוב לנבחרי עיר לכולנו, הם קיימו את הבטחתם לבוחר שהתנועה תפעל כסיעה מורחבת, בתיאום עם הנציגים הנבחרים.

נוכחותם הערה והקולנית של עשרות התושבים ביציע האורחים הכעיסה לא מעט אנשים. אמת, חלק מהקריאות שנשמעו שם חרגו מגבולות הטעם הטוב, אך מדובר ביוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל. מחיאות כפיים ושריקות בוז הן כלי דמוקרטי לגיטימי ומבורך, בין אם מדובר בתומכי עיר לכולנו ובין אם באוהדי רוב העיר או רשימות אחרות. המולת קהל האורחים עדיפה עשרות מונים על פני השקט המקפיא, המצמרר, המייאש והאיום, שהשתרר בישיבות המועצה בשנים האחרונות.

ואת השורות האחרונות אקדיש להערה שהופיעה בפוסט של זנדברג. "אני כמובן תומכת בכניסת קהל חופשית לישיבות המועצה", כתבה שם. הערה שכזאת לא ראויה למחיאות כפיים אלא למחאה רבתי, שכן בין השורות, היא מרמזת על כך שהעניין נתון לדיון. נאמר זאת בקול צלול וחד משמעי: אין ולא יהיה משא ומתן על כניסת קהל לישיבות; אין מדובר בנושא פולמוסי ואין כאן מקום ל"בעד" ול"נגד". ישיבות המועצה תהיינה פתוחות לכל תושב – נקודה. או בעצם סימן קריאה. ומי שלא מבין זאת בעצמו, יבין זאת באדיבותו של בג"צ.

בתמונה: תל-אביבים ויפואים שיצאו מהאדישות והגיעו לישיבת מועצת העיר
מרכז עינב מלא

איתי מאירסון הוא עיתונאי, סופר וחבר תנועת "עיר לכולנו". לאחרונה ראה אור ספרו הראשון, "מלחמת 90 הדקות", בהוצאת ידיעות ספרים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, מוניציפאלי, פוסט אורח, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על שלום דיקטטורה, ברוכה הבאה דמוקרטיה

  1. עידן הגיב:

    פתק אחד לראש העיר ופתק אחד לעצמך???

    נראה שמיטל להבי הופכת בצעדי ענק לאכזבת הבחירות, וחבל.

  2. יאיר הגיב:

    בירושלים יש לנו קואליצית 30 מתוך 31… (ומשום מה זה לא מטריד אף אחד)

  3. נויף הגיב:

    איתי,
    אני מסכים לחלק מדבריך, ואני חושב שההתעקשות של עיר לכולנו על אופוזיציה, דמוקרטיה, שקיפות, ייצוג ומעורבות היא חשובה, והעמדות הענייניות שהציגה הסיעה בישיבה היו מצויינות.

    אבל הסגנון צורם לי ומעיד על בעיות אחרות. סגנון של אנחנו יודעים הכל ואף אחד לא ילמד אותנו. קודם ששים אלי קרב ורק אח"כ מחפשים שותפים. מתעקשים על-כל-דבר קטן כגדול. מעודדים את הקהל לזלזל בתרבות הדיון בתמורה למחיאות כפיים וקריאות בוז.

    הגיע הזמן להפסיק להגיד: "בפעם הראשונה מזה שנים, התקיימה במועצת העירייה ישיבה אמיתית, בנוכחות אופוזיציה." אופוזיציה הייתה קיימת גם קודם – אולי חלשה יותר, אולי יעילה פחות, אבל קיימת וקולנית. תן קצת (קצת!) קרדיט לגילה הרץ, לרון לוינטל, חלקית גם לוירשובסקי, חלקית למיטל להבי ולאחרים. יש אנשים שחושבים שמעולם לא היו הצבעות שמיות במועצה לפני עיר לכולנו. אז הפתעה: כמעט כל ההצבעות בקדנציה הקודמת היו שמיות והיו בזכות גילה הרץ.

    עיר לכולנו יכולה בהחלט לשכלל משמעותית את האופוזיציה, אבל היא לא המציאה אותה!

    לטעמי, התנהגות הקהל חרגה הרבה מעבר לכמה יוצאים מהכלל. באחת ההצבעות התחילו כמה תומכי עיר לכולנו לצעוק בקולי קולות: "על מה מצביעים??? על מה מצביעים???". הם לא הקשיבו לדיון (שהתארך), הם לא הכירו את תקנון הדיון במועצה, אז הם צעקו במקום להקשיב וללמוד. זה סגנון שחלק מההתנהלות של עיר לכולנו מעודד.

    לעיר לכולנו מגיע כל ההכבוד על העבודה הקשה לקראת ובמהלך הישיבה הראשונה. אבל אני מצפה ממי שמדבר בשם עיר לכולנו, שבניגוד לחולדאי, יתאמץ לא להיות צודק-כל-כך-וכל-הזמן.

    איתי, האם מעבר למחמאות ולחיזוקים העצמיים שכתבת בטקסט, אין לעיר לכולנו שום ביקורת עצמית על הישיבה? שום נקודות לתיקון או שיפור? רעיונות חדשים או זוית ראייה נוספת?
    אני מקווה שכן.

  4. לרמן הגיב:

    נויף, תיקון קטן – רק על 16 מתוך 38 הצבעות על הצעות סביבתיות לסדר יומה של מועצת העירייה בקדנציה הקודמת היו הצבעות שמיות. אני לא בטוח לגבי שאר ההצעות (כ-50 נוספות), אבל הסטטיסטיקה צריכה להיות דומה, כלומר רוב ההצבעות לא היו שמיות (ואלה שהיו, היו אכן בזכותה של גילה הרץ, שלצערי הרב נעדרה מיותר מ-40% מישיבות המועצה הקודמת).

    אני לא חושב שנציגי עיר לכולנו עודדו את הקהל לזלזל בתרבות הדיון. היה חם בטריבונות בעיקר בגלל חיכוך בלתי-פוסק עם תומכי רוב העיר ורון חולדאי (הפליא לצעוק יו"ר אגודת הסטודנטים, גיל גולדנברג, תומך נלהב של חולדאי). ראש-עירייה שמפר את החוק (כאמור, סעיף המינוי של ויסנר) גורם לזילות המועצה.

  5. איתי הגיב:

    נויף,

    ראשית, תיקון קטן. אני לא כותב מטעם עיר לכולנו או בשמה, כפי שציינת. אינני חבר בסיעה המורחבת ולמעשה אינני נושא שום תפקיד – רשמי או לא רשמי – בתנועה. כל הדברים נכתבו בשמי ועל דעתי, כחבר מן המניין בעיר לכולנו.

    ולגופו של עניין:

    1.
    את התלהטות היצרים בקרב הקהל יש לתפוש כהתפרצות מרוכזת של תסכול, מרמור וייאוש, שהצטברו בשנים האחרונות. כל האורחים שהגיעו לישיבה והגיבו כפי שהגיבו, עשו זאת רק משום שהם ביקשו לתבוע בחזרה את מה שנלקח מהם ע"י המועצה הקודמת: יהיה זה אוויר נקי, מרחב ציבורי, אולם כדורסל או זכויות מיעוטים. עלינו להיות רגישים מאוד בנוגע להם. אני מציין שנית, שגם אני מסתייג מחלק מההתבטאויות שנשמעו שם, אך אני משוכנע שבישיבות הבאות הקולות הארסיים והלא ענייניים יעלמו, ומה שיישאר הוא רק מחיאות כפיים וקריאות בוז – אותן אני תופש כלגיטימיות וראויות.

    2.
    לא, עיר לכולנו לא המציאה את האופזוציה, אבל למרבה הצער, היא היחידה היום שמתנהגת כך. למיטל להבי מגיע קרדיט לא מבוטל על פועלה במועצה הקודמת, אך כבר בישיבה הראשונה של המועצה הנוכחית היא הוכיחה שנכון לרגע זה, אין על מי לסמוך אלא על עיר לכולנו. הפעם הראשונה והיחידה שבה עלתה להבי לדוכן הנואמים, הייתה כדי לנזוף בקהל (אולי משום שתומכי מרצ נפקדו מהיציע). לא שמענו ממנה תרעומת על דרך הצגת הרשימות לאיוש הוועדות, שהתבצעה בניגוד לחוק; לא שמענו ממנה מחאה על היעדר ייצוג לנשים וערבים בוועדות. אם אלה הם פניה של אופוזיציה ראויה לקרדיט, כדבריך, אז אין לי אלא להיצמד לעמדתי, לפיה עיר לכולנו היא התנועה היחידה במועצה שראויה לאופוזיציה ושהאופוזיציה ראויה לה.

    3.
    אי אפשר לטעון שעיר לכולנו פגעה בתרבות הדיון. הסיבה פשוטה: בלי עיר לכולנו כלל אין דיון. כמה זמן הייתה אורכת אותה ישיבת מועצה אילו נעדרו ממנה חמשת הנציגים של עיר לכולנו? חמישים דקות? שעה? שעה ורבע?

    4.
    האם נציגי עיר לכולנו נוגעים בשלמות? כנראה שלא. האם יש להם הצעות לתיקון, שיפור וייעול עבודתם בעתיד? כנראה שכן. יש להם די זמן עד לישיבת המועצה הבאה, ולקראתה הם יסיקו את מסקנותיהם. אני, אגב, סקרן לא פחות ממך לראות את השיטות החדשות שהם יישמו בעתיד.

    הביקורת שלך מובנת לגמרי, אך בין השורות שלה עצמה מסתתרת הנקודה העיקרית: טוב שיש את עיר לכולנו במועצה.

    ערב טוב,
    איתי

  6. עזרא הגיב:

    חיממת לי את הלב

  7. גיא ירדני הגיב:

    אני מוכן להתערב עם כל אחד ואחד שישיבת המועצה הבאה תתקיים בלדתיים סגורות, עם מסכי הפלזמה הידועים לשמצה ועם השימוש המגוחך בתירוץ שהקהל מסכן את ביטחון הציבור.
    אם יילכו לבג"ץ חולדאי ייזעק, כמיטב המסורת, רפש וכזבים על רדיפה, הטרדות, איומים על חייו ושאר מריעין בישין, כזה שיגרום אפילו לגוז'ף מקראתי להחוויר.

    ושאלה אחרונה, ל"יקירתינו", יעל דיין. מה את רואה בבוקר, כשאת קמה בבוקר, ומביטה במראה? את כבר ממזמן לא חברת כנסת מדוברת ונושאת הדגל. הפכת ל"פודל פוליטי", עם רצועה קצרה במיוחד. מביך. מביך. מביך.

  8. זו הפעם האחרונה שאני עוסקת בעניין הישיבה הראשונה, אבל רק הערה: שום מילה בפוסט שלי לא עסקה בדרישות או בנאומים של חברי המועצה מטעם עיר לכולנו, אלא רק באוירה ששררה בישיבה בעידודם ובניצוחם. בעיני זה לא רק לא ראוי אלא מזיק ופוגע בעניין עצמו. אוירה של דמוקרטיה והתנהלות ממסדית קונסטרוקטיווית היא תנאי יסוד גם להישגים ובטח שלפעילות תקינה.

    נכחתי בכמה ישיבות מועצה בקדנציה הקודמת. "שקט המקפיא, המצמרר, המייאש והאיום" – הגזמת לגמרי. עם כל הכבוד, הדמוקרטיה לא הומצאה ב-11/11 ולא ב-15/12 שנת 2008.

    כל דבר נתון לדיון, ובכל מוסד דמוקרטי ביקום התנהלות כמו זו שהתקיימה בישיבה הזאת לא היתה עוברת לסדר היום, ובצדק.

  9. ליאור הגיב:

    זנדברג מכשירה את השרץ – ישיבה עם חולדאי- על ידי שחיטה לא כשרה ולא מעניינת של הישיבה. היא רוצה לומר- הם לא נחמדים, אנחנו לא כמוהם. גם בבלוג שלה היא משמיצה את אלו שלא הוכנסו לישיבה בשקרים על אמירותיהם, אם רק ירצו לפרסם את המיילים ששלחה להם לפני ה11.11… כנראה שיוכח שוב כי מר"צ תל אביב היא ערמת הסמרטוטים של חולדאי. חבל דווקא קיווינו לשינוי.

  10. חוני קבלו הגיב:

    תמי,
    מדבר כאן מצביע שלך. לא למועצה, אומנם, אבל לכנסת. פעם. פעם לפני אלף שנה.
    לא יכול לומר שלא צפיתי את בגידתכם. חבירתכם לחולדאי, תוך כדי מסע התייסרות צבוע ומביך תוארה לי בפרוטרוט ע"י חברים עוד שבועות לפני הבחירות. זה היה צפוי. מה שהיה פחות צפוי הוא שתחליטו להבריש את המהלך המביש הזה ע"י הפצת לכלוך ושנאה כלפי קהל בוחריכם ונאמניכם.
    את זה לא ראיתי בא, אני מודה.
    את מדברת על "הסגנון" וה"אווירה" והצליל המחליא הזה של בית קפה שינקינאי, מנותק, מנוכר, מתנשא, צליל שהוא כל כך המר"צ של היום – פשוט מכה בי עד שבא לי לבכות. משולמית אלוני לא היינו מקבלים את זה, אין לי ספק.
    באים אנשים שהם שקופים היום לעיריית תל אביב ומנסים לצעוק כדי שיבחינו בקיומם השקוף – האוסישקינים השקופים, והגורדונים השקופים, והקריית-ספרים השקופים, והיפואים השקופים – כל האנשים השקופים האלה, בשבילך, תמי זנדברג. ומה יש לגברת להגיד בתגובה? "האווירה"…
    קחי מראה והסתכלי בה, גברת זנדברג. אולי תצליחי קצת להתבייש, על מה שנהיה ממכם, ממך.
    אני כואב ומלא בושה שזה מצבה של המפלגה שהייתי חבר בה.

  11. להב הגיב:

    "הפעם האחרונה שאני עוסקת.. בישיבה הראשונה", והרי מר"צ ותמי זו בדיוק הבעיה. אתם חושבים שאתם יודעים מה גבולות הדיון ומה סגנונו. כיצד ומה יש לומר בכל מצב נתון ואין בילתכם. ולכן לדבר, שלא לומר לבחור, עם "ליכודניק" זה לא "שמאל", אבל לשדך בסיכות את תמונותיך לעצים בשדרות רוטשילד זה כן "ירוק". בינתיים ה"ליכודניק" הוכיח שהוא מייצג את מצביעיו טוב ממה שאתם מייצגים את שלכם. לא להביע תמיכה בדב חנין לראשות העיר ולהפגין נגדו על שיחות עם ש"ס שגם אתם לקחתם חלק בהן אחרי שישבתם עם אותה ש"ס בקואליציה הקודמת. זו בדיוק הצביעות המתנשאת שנודפת מסגנונכם, מעשיכם והחלטותיכם. בואו נלין על התנהגות עיר לכולנו באסיפה (למרות שכשהם עלו לדבר לא היו פחות הפרעות – הן רק הגיעו, באופן טבעי מפחות אנשים) וכך לא נתיחס לנושאים המהותיים שהם התעקשו להעלות לדיון.

  12. עמיצי הגיב:

    גם אני הייתי מצביע מרצ. שומו שמיים אפילו הייתי פעיל בנוער מרצ. נשבע לכם. כמו שציינתי בבלוג של תמי השיוך המסורתי שלי (הי שינקין זה מטר מהבית שלי, גדלתי ברעננה ואני אשכנזי) תמיד גורם לי לחשוב שיהיה יותר טוב, שאני אהיה גאה במפלגה "שלי". אפילו שתהיה בקואליציה. יאללה, שתצטרף למה לא. אבל אם קצת גאווה, עם קצת חזון, עם מטרות ברות השגה.
    בבלוג של תמי אני ועוד מספר קוראים הפצנו בה שתפרוש בפנינו את התכנית של מרצ לקדנציה הנוכחית. אם מישהי חושבת שזו קנטרנות או שאנחנו מחוברים ל"עיר לכולנו" באחורינו, טעות בידה. הי, אני בדיוק לפני יומיים החלפתי את המפלגה שאני הולך להצביע לה (כנראה) בבחירות הארציות (נו נחשו נחשו). שוב, יותר מכל אני רוצה להיות גאה במרצ, מפלגה שהיא בפוטנציאל ירוקה-אדומה לא פחות ממפלגות אחרות כשהיא לא סמרטוט רצפה.
    אני קורא לתמי לפרוש את חזונה, גם אם הוא האישי ולא המפלגתי. אני מבטיח לה בימה בבלוג האישי שלי ואני בטוח שהבלוגרים האחרים לא יתנגדו לפחות ללנקק לבלוג שלה, כפי שעשו עד היום. אגב, כשאני מדבר על חזון,אני מדבר על פרקטיקה ולא על מילים ריקות. היה לנו מספיק מאלה (מישהו אמר קרית ספר?) לפני הבחירות.
    אגב, אני עדיין מחכה שמישהו ממרצ יבוא להגיד שלום בפארק קריית ספר. באמת, לא הרבה. רק סוג של "היי, מה קורה חבר'ה" וללכת.
    אגב, אם אנחנו כבר מדברים, תמי, אז אני ממליץ לראות פעם את ההתנהלות של הפרלמנט הבריטי. כן, הבריטים המנומסים לכאורה. אולי זה לא בדיוק זהה למה שקרה במועצה אבל זה בהחלט בכיוון.

  13. עידן הגיב:

    עמיצי – לא אמורים לפרוש חזון לפני הבחירות? האם זה לא העניין של קבלת מנדט מהבוחר לקדם את האג'נדה של המפלגה הנבחרת???

    אם תמי לא מציגה את החזון – אולי היא לא רוצה שיראו את הפליק פלאק שהם מתכננים בדרך לקואליציה. או שתתן סיבה הגיונית אחרת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s