מקבץ לינקים מוטה תחבורה:
1. הועדה המחוזית נגד הפחתת תקני חנייה במרכז תל-אביב. חבל שהועדה המחוזית מנסה להפוך להפוך את תל-אביב לראשון או למודיעין – שם יש מספיק חנייה לכולם, ואין בשביל מה להגיע.
2. עיריית תל-אביב-יפו ממשיכה לצעוד בבטחה לכיוון הלא-נכון ולהשקיע סכומי עתק בתשתיות לרכב הפרטי.
3. צפריר רינת מראה עד כמה עיריית תל-אביב פועלת בניגוד גמור להצהרות היפות והמכובסות שלה בנושא התחבורה:
"עירייה כמו זו של תל אביב יכולה להפסיק להתקוטט עד קץ כל הדורות עם משרד התחבורה וגורמים מטעמו על השאלה איפה ואיך תעבור הרכבת הקלה בעיר, ולפעול ביחד אתם להקמת מערכת הרכבות, ובנוסף גם מערכת של קווי אוטובוסים מהירים. במקום לעשות זאת עסוקה העירייה באישור עוד תוכניות לחניות בעבור כלי רכב פרטיים, מתוך חרדה שללא מקומות חנייה אלו, יעברו עסקים למקומות אחרים והקטר הכלכלי יתחיל לנשוף בכבדות.
בקיצור, נראה את העירייה מגשימה בעצמה את מה שהתחייבה לו במסמך המכונן "חזון העיר", שאותו השלימה לפני כארבע שנים. וכך נכתב בו בין השאר: "העירייה תפעל בקרב גורמים בשלטון המרכזי לשם פיתוח תחבורה רב-אמצעית, ידידותית ויעילה, המסוגלת לשמש חלופה סבירה לרכב הפרטי. העירייה תפעל בשותפות עם עיריות שכנות לצמצום מטרדים סביבתיים ובהם זיהום אוויר ורעש"."
4. תתכוננו למסיבת רחוב ב-15 במאי בגן מאיר בנושא תחבורה ציבורית – בינתיים אתם יכולים לקרוא על עשר המכות.
5. הפתרונות לנושא התחבורה העירונית, אגב, ידועים כבר מזמן. הממשל הפוליטי האנכרוניסטי בתל-אביב עדיין תקוע בעבר.
6. להזכירכם, ביום שני ב-18:00 בערב בנחלת בנימין 85 – כנס חירום בנושא אופניים בתל-אביב. מספיק כבר עם ציורי המדרכות המגוחכים.
7. ואם כבר, אז כמה מילים על מדיניות חנייה שפוייה.
8. נמרוד ברנע מזמין אתכם לשחרר את הולכי הרגל.
9. אייל דץ נותן קונטרה לבן-כנען ומזהה סימני חיות בתל-אביב.
10. דני דותן, האיש שמזוהה יותר מכל עם תחיית שינקין בשנות ה-80, מדבר.
11. אורי קציר מגיש ארבעה קטעים תל-אביביים.
12. יפו – התחת של תל-אביב, וסחתיין לשופט חאלד כבוב ולאיש היקר אלון קסטיאל שהיו נקודת אור ברצף פאנלים משמימים בכנס המאה.
13. ואם כבר יפו אז הנה מילון הפשע היפואי של צור שיזף.
14. בשעה טובה ישוחזר הבניין המפואר בשלמה המלך 31.
עוד בלוג תל אביבי 
יקי, העירייה יכולה להעביר את הקו הירוק באבן-גבירול במפלס הקרקע. יחסכו מיליארד ש"ח. זה הפתרון. וכן, שוד ושבר, יגזלו נתיב מרכבים פרטיים. רון חולדאי מתעקש לתקוע את פרויקט הרכבת הקלה. בינתיים מצליח לו.
האוכלוסייה העשירה שנכנסת ליפו (ספציפית, לעג'מי) לא דורשת את אותו פיתוח תשתיות שצריכה הקהילה הערבית מרובת הילדים שמתגוררת שם (העשירים החדשים שנכנסים כולה רוצים בית ערבי משופץ, נוף לים והרגשת "אוטנטיות" שיפו מספקת להם). אני יודע שבמודיעין כל משקי הבית זהים (יהודים נשואים/גרושים ממעמד סוציו-אקונומי פלוס, בלי עובדים זרים, ערבים, עניים ועשירים), אבל בתל-אביב-יפו אנחנו שונים אחד מהשני וגם גודל ואופי משקי הבית פה מגוון מאוד. ממליץ לך ללמוד קצת על תפרוסות מגורים בסביבה עירונית, וכן על תהליכי סגרגציה והתקבצות אתנית, לפני שתמשיך למלא פה את התגובות במלל אינסופי וטרחני להחריד (אל תשכח להשתמש בפונטים כחולים ואדומים).
קראתי את הטקסט המרתק של צור שיזף. אכן מרתק. האבחנות יפות אבל אוי למסקנות…. השכנים השורשיים של צור יורקים עליו בלי סוף והוא מוסיף ומחייך אליהם ומצטייד בשכמייה נגד גשם. ובתקווה שצור קורא את התגובה הזו: לא שם הבעיה צור, לא היכן שאתה שם את האצבע! הווה בטוח שהשכנים החדשים שלך לא יעסקו בחיסולים הדדיים, לא בשנאה ולא באיסלם קנאי. אז מה יש לך נגדם?…מדוע אתה ממאן להישיר מבט אל האמת? בנוגע לדבר אחד לפחות אנו תמימי דעים: משטרע.
משפט אחד הקפיץ אותי: "נו ברור, הערבים כביכול מגורשים בגלל הפיגור הרב בפיתוח העירוני, בעוד העשירים נמשכים ליפו בגלל הפיגור הרב בפיתוח העירוני. זו הלוגיקה של הארץ ושל לרמן."
מה כל כך לא מובן בלוגיקה כאן? זו בדיוק הדינמיקה של ג'נטריפקציה. לעשירים (יותר או פחות) משתלם לרכוש נכסים במקומות בתת-פיתוח, בין אם בשל העובדה שיש להם יכולת לפתח את המקום, או מתוך ידיעה שמעצם רכישת השטח על ידיהם הם כבר משפיעים על שווי הנכס. זה כמובן הרסני לתושבים המקומיים העניים, שלרובם אין בעלות נזילה (אם בכלל) על הנכסים שלהם ולכן עלות המחייה שלהם גוברת, מה שמוביל לעזיבה, או למעשה, לגירוש כלכלי. הרשויות בתל אביב מטפחות את הג'נטריפקציה ביפו בדיוק כדי להשיג את המטרה הזאת. מצד שני, אין לתרץ תת-פיתוח בכך שמדובר בשמירה על אינטרסים של העניים דרך שימור מחירי הנכסים הנמוכים. באופן כללי, כתל אביבי, אני תוהה אם יקי ואני מדברים על אותה עיר. יקי – אתה ברצינות טוען שאין תת-פיתוח ביפו ובדרום-מזרח תל אביב? מבחן התוצאה מצביע לחלוטין על מסקנה אחרת.
בג'נטריפקציה יש הרבה יתרונות, השאלה למי. אני כרגע בניו יורק בשנת לימודים באוניברסיטת קולומביה, שזה ממש ליד הארלם. כוווולם מהללים כאן את תהליך הג'נטריפקציה שקורה בהארלם, חוץ מ-כמובן, תושבי הארלם. השיח דומה מאד למצב ביפו (למרות ההבדלים, סדרי הגודל וכו' ) אבל העניין זהה. בעניין הטיהור האתני: כמובן שאין מה להאשים את האנשים שעוברים לגור בשכונות האלה; לא כולם עשירים גדולים, וכמו שנכתב פה בפוסט אחר הם רק פותחים את הדרך לעשירים האמיתיים. הבעיה שלי (ושל אחרים), היא שאני מאמין שכל העיריות שמחוברות להון כאידיאולוגיה (כמו העירייה של מר חולדאי), ללא יוצא מן הכלל, מעדיפות להפטר מעניים – ובדרך לגזור קופונים של היטלי השבחה למיניהם – מאשר להשקיע הרבה מאד משאבים בפיתוח שלהם. אני אסתכן ואומר שזה גם סוג של "טיהור" – אפילו אם כלכלי – שבדרך כלל מחובר גם למרכיבים אתניים, ולו רק באופן תוצאתי. זה לא פותר כלום, כי הג'נטריפקציה לא מפחיתה את מספר העניים. היא פשוט דוחקת אותם למקום אחר, והתהליך חוזר חלילה עד שהעניים מוצאים את עצמם בפריפריה הרחוקה – ו"לנו" נשארות שכונות מטופחות ויקרות כמו שחולדאי אוהב. מכאן שלא מדובר בתהליך של "היצע וביקוש" נייטרלי – דבר כזה כלל לא קיים. עצם הבחירה של ההתייחסות לסוגייה כ"היצע וביקוש" היא בחירה ערכית שיש לה משמעויות מוסריות.
מעניין לראות מה אמר עבד אל-קאדר סטל, מהאגודה למען ערביי יפו על פרויקט "מדרון יפו" –
האם אמר שהגיע הזמן שאחרי 100 שנים של הזנחה ובניית הר זבל על חופי יפו – הגיע הזמן שיפנו אותו ויבנו סוף סוף חוף ראוי ופארק ראוי ביפו –
לא! לדעתו, הדבר יגרום לעליית ערך הנכסים באזור (למעשה הוא טוען שזו מזימה של עיריית תל אביב), שתביא לדחיקת האוכלוסייה המקורית (והערבית) והענייה מהשכונה, כיוון שזאת לא תוכל לעמוד ביוקר המחייה או להתנגד ללחצי היזמים.
איזה אבסורד – יש התנגדות של תושבי יפו לפיתוח והשקעה ביפו – כי הדבר יגרום לשיפור התנאים באזור – ואז אולי זה ויביא אוכלוסייה חזקה שתלחץ "כלכלית" על התושבים ותציע להם הצעות מפתות מדי לעזוב את השטחים שלהם – וכך זה יגרום לערבים לעזוב את יפו.
נו באמת. אולי באמת כדאי לא להשקיע אף פעם ביפו – וכך זה יבטיח לעולמי עד את התנאים ואת מצב האוכלוסייה במקום.
כתבה נוספת ישנה: http://news.walla.co.il/?w=//1005120
השכחת או שאני לא שמתי לב?
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3700868,00.html
ג'נטריפיקציה היא אכן דרך לחזק שכונות. השאלה היא כיצג ניתן בו-זמנית למנוע את דחיקת האוכלוסייה המקורית החוצה. ניתן לעשות זאת באמצעות שיתוף התושבים בהחלטות והשקעה בתשתיות הנחוצות להם (כגון מועדוני קשישים או טיפות חלב) או להתעלם לחלוטין מהם ולא לקיים איתם דיאלוג ולקדם תוכניות שיועילו יותר לאוכלוסייה העשירה יותר שצפוייה להיכנס במקומם (למשל, בניית פארק עם אמפיתיאטרון).
כמובן, שכאשר עושים את אותם תהליכי בנייה לטוב ולרע אסור לעבור על כל חוקי התכנון של מדינת ישראל ולפגוע בריבונות המדינה הציונית. לצערנו, לרון חולדאי לא מפריע לעבור על חוקי התכנון של מדינת ישראל ולבנות ללא היתרים וללא תוכניות, תוך פגיעה בריבונות של מדינת ישראל ביפו ובתל-אביב.
יקי, אם אני כזה טרחן ומעייף בעייניך, במיוחד עם ההתעקשות התמוהה שלי לחיות בתל-אביב שמעדיפה ילדים, קשישים, איכות חיים ואנשים בכלל על-פני מכוניות, תאונות דרכים וזיהום אוויר (את זה יש כבר מספיק בפרברי ישראל גם ככה), מדוע זה נראה שאת כל מרצך בימים האחרונים אתה משקיע בלכתוב תגובות ספאם, ועוד מעתיק אותן מהבלוג של חולדאי?
לשיטתי, כאשר מבקר המדינה קובע שהעירייה עושה תהליכי בינוי ליד הים בלי לעבוד עם הועדה הארצית לחופים ועם הועדה המחוזית, אז חולדאי הוא עבריין בנייה. אני אחזור על זה שוב, חולדאי הוא עבריין בנייה. מעניין אגב שהעירייה בעצמה מקבלת את ביקורת המבקר ומציינת שתחל בהליכים מסודרים (עדיף, משום שלינדנשטרוס נוטה לעקוב אחרי ההתפתחויות). אני משועשע מתחיבת הראש שלך בישבנה העמוק של דוברות העירייה (דבר עם הלל פרטוק, דובר העירייה, יכול להיות שהוא צריך עובדים) והבאת ציטוטיה הנבחרים כאן, שמיועדים לכסת"ח על עבירות בנייה חמורות, שפוגעות הן בחוק של מדינת ישראל ובתושבים כמו שקבע המבקר:
"הממצאים מעידים שעיריית תל-אביב-יפו והועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו קידמו בשנים האחרנות את פיתוח המתחמים מדרון יפו ומנשיה, אך בחרו לעשות זאת בלי שהוכנה לכל מתחם תוכנית מפורטת, בסטייה מהליכי התכנון הנדרשים על-פי דין. לכל אלה היו כמה תוצאות שליליות: ביצוע פיתוח נרחב ללא מעורבות הועדה המחוזית בהליכי הבחינה והאישור; פגיעה בזכותם של תושבים להתנגד לתוכנית על-פי ההליכים שנקבעו בחוק התכנון והבנייה ומניעת האפשרות לבצע פעולות בינוי לפי היתר בנייה כנדרש בחוק התכנון והבנייה."
אגב, בהקשר זה בקרב תושבי נוה-צדק יש התנגדות עזה לתוכניות מתחם התחנה של חולדאי, שמתכנן להפוך את האזור למשהו בסגנון נמל תל-אביב (והם מתעקשים על בית-ספר), שייצר להם מפגעים לא מבוטלים בעורף השכונה. אחת הדרכים לעקוף התנגדויות תושבים היא לפעול בניגוד לחוק ולהליכי תכנון מדוברים כפי שהמבקר קבע כאן.
לגבי שלטון ההון בתל-אביב – תל-אביב כמו ערים רבות בעולם נכנעה ללא תנאי להון הגלובלי. הדבר מתבטא בבניית מגדלי מגורים שלא קשורים לכלום חוץ מלכסף של תושביהם (מגדל נוה-צדק לדוגמה) ופוגעים בכל מה שמסביבם ומתבטא באותו אופן בהפיכת מרפאת זמנהוף לבית מגורים יוקרתי. ברור שאיכות חייהם של קשישי מרכז העיר תיפגע לאחר הפסקת פעילות המרפאה, אבל בסופו של דבר בעיר שסופרת רק את הכסף לאיכות חיים שלא ניתן לכמת בדולרים אין באמת ערך במשוואה.
באותו אופן מתבטאת ההפרטה הקיצונית של המרחב הציבורי, אם זה בקשר בין תחנת הרכבת השלום לעיר שעובר דרך קניון פרטי, או בכך שמרתון תל-אביב הוא ארוע של תאגיד אדידס ולא ארוע של העירייה. תל-אביב היא לא העיר היחידה שעוברת תהליכים כאלה (גם סן-פרנסיסקו וערים רבות אחרות כנועות להון הגדול), אבל היא בהחלט דוגמה לא רעה.
כמובן שנשאלת השאלה האם הערך האמיתי של כל התהליכים בעיר ושל בני-האדם עצמם הוא רק כמות הכסף אותו הם מסוגלים לייצר (או שיש להם כבר בחשבון) או שבמסגרת החיים האנושיים והעירוניים יש ערך לדברים נוספים כמו קהילה, משפחה, תרבות וכיו"ב.
יואב, בנוגע לפסקה האחרונה – אני מאד אופתע אם תמצא אירוע בסדר גודל של מרתון שאין לו ספונסר ראשי בעולם שלוקח את חסותו על האירוע. יותר מזה, תסתכל על שמות טורנירי טניס בעולם (כמו ברלין open וכל חבריהם) – ותראה מה השמות האמיתיים שלהם –
זה למשל השם הרשמי של התחרות בברלין – 2009 Qatar Telecom German Open
זה השם של התחרות בדובאי – barclays dubai tennis championships (זה שם של בנק מאד גדול).
זה נהוג בכל העולם – והאמת היא שחסות על אירוע ספורט זה לא דבר כזה נורא – למעשה, בגרסה הישראלית זה עוד יחסית מצומצם לגרסאות בחו"ל בהן שם העיר אפילו לא מוזכרת (כמו מרתון תל אביב) – אלא קוראים לזה פשוט "מרתון קוקה קולה" או חלופות דומות.
בנוגע לתחנת השלום – יש כניסה לחתנה שלא דרך הקניון; זה היה מטופש אם לא היו עושים מעבר ביניהם למי שכן מעוניין בכך. דברים כאלה נהוגים בכל העולם (כניסות מתחנות רכבות תחתיות לבנייני משרדים – גם באירופה, גם בארה"ב וגם במזרח).
יוני,
אני מסכים לחלוטין שלא מדובר בתופעה יחודית לתל-אביב בשני המקרים, אלא דוגמה מקומית להשתלטות של התאגידים על מה שפעם היה בספירה הציבורית. והנה הדוגמה מסן פרנסיסקו.
לרמן, לדבר שאתה קורא לו "השתלטות של התאגידים" יש אנשים שקוראים חירות. איש לא אוסר עליך לאסוף כסף מהציבור הרחב כדי לקיים אירוע זה או אחר (כדי להריץ את "תי"מ" ואת "עיר לכולנו" ידעתם להתארגן לא רע). אבל אתה לא רוצה לשכנע אנשים לתרום כסף למטרה זו או אחרת, אתה רוצה לשכנע פוליטיקאים ופקידים להוציא את הכסף של הציבור, בניגוד לרצונם החופשי של האזרחים, על מטרות שנראות בעיניך הסובייקטיביות כמטרות חיוביות. הרי לשכנע אדם לתרום מכספו זה קשה, ולשכנע פוליטיקאי לתרום מכסף שנלקח בכפייה מאדם אחר זה קל. אני מניח שגם יוזמות כמו ערוץ 2 הן רעות בעיניך (השתלטות של התאגידים על המסך הקטן), ואתה היית מעדיף שתיגבה אגרת טלוויזיה בכוח הזרוע כדי לממן ערוץ טלוויזיה ציבורי שכמעט אף אחד לא יצפה בו, ושיהווה כר לבזבוז כספים. זה נקרא "סוציאליזם" וזו הפרעה נפשית נפוצה שתופעת הלוואי הכי חמורה שלה היא תסכול מתמיד מאופן הניהול הציבורי של משאבים. תופעות הלוואי עבור חלקים מהציבור הן עוני, דלות ואומללות, אבל הסוציאליסט לעולם אינו נמנה על החלקים האלה בציבור.
יקי, עצה קטנה ממני: קח חופש של שבוע או שבועיים מהבלוג של לרמן.
צ"ל סימפטום. טוב, נראה לי שאשמע לעצה שנתתי ליקי. שבוע טוב חברים.
גרידג', לא ממש מזיז לי מה קורה במדיום הטלויזיוני. אני פשוט לא חושב שכל המרחב הציבורי הפיזי צריך להיות מופרט.
יקי, מסתבר כי העירייה הציגה לועדת הערר נתונים מטעים, אחרי שהיא הציגה אותם לועדה המקומית:
"נמצא כי המידע החסר והשגוי שהוצג לוועדת המשנה נמסר גם לוועדת הערר."
ולפני כן המבקר קובע:
"משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה ולוועדה המקומית כי התכנית היחידה הקובעת מה הם המבנים הסטטוטוריים הקיימים שמותר לשפץ, לשמר ולהשתמש בהם היא תכנית השימור, שבה נקבעו רק תשעת המבנים שסומנו בתשריט. אם העירייה מעוניינת להשתמש בשבעת המבנים הנוספים הקיימים בשטח לאחר שיפוצם ושימורם ונוסף על כך לפתח את שטח המתחם שהמבנים נמצאים בו, עליה ליזום הכנת תכנית מפורטת.
משרד מבקר המדינה מעיר לוועדה המקומית ולוועדה המחוזית כי יש לראות בחומרה את הוספת הכיתוב "16 מבנים" בנספח א' של תכנית השימור בלא שהתקיימו הליכים הנדרשים לשינוי שכזה."
וכן:
"משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה ולוועדה המקומית כי הצגת מספר מבנים מיועדים לשימור הגדול בהרבה מהמספר שנקבע בתכנית השימור שהייתה אז בהפקדה היה בו כדי להטעות את הוועדה המקומית בבואה להחליט. בהצגת מידע לא נכון למגישי ההתנגדויות יש משום פגיעה בהליך ההתנגדויות שנקבע בחוק התכנון והבנייה."
העירייה הטעתה את הועדה המקומית ואחרי זה את הועדה המחוזית וכן את ועדת הערר. הניצחון האמיתי של העירייה הוא בזה שהיא מנצחת את התושבים תוך הטעייה של ועדות התכנון, ואחרי זה מכסתחת על זה בבלוג של חולדאי שמפיל קורבנות תמימים כמוך. יקי, אני מקווה שתתעורר ותפקח עיניים ותצא מהמקום החם והנעים שאתה נמצא בו למציאות הקרה.
מה שנכתב בבלוג של חולדאי בתגובה לדוח המבקר היא תגובה מביכה ולא רצינית שלא מתייחסת להאשמות החמורות שמעלה המבקר הקובע בין השאר שהעירייה מסרה לועדת הערר מידע מוטעה בכל הקשור למבנים במתחם התחנה.
יקי, תושב מן השורה לא יכול להוסיף פרגולה קבועה בלי תוכנית מפורטת והיתר בנייה, אז נראה לך שהעירייה יכולה לפעול על שבעה מבנים ללא תוכנית וסימון מראש? לחולדאי נראה שכן.
יקי,
קודם כל תרשה לי להתנצל על השפה הגסה שבה השתמשתי קודם.
הצלחת להוציא אותי משלוותי הסטואית.
בדו"ח עצמו מבוקר גם חולדאי כראש העירייה ויו"ר הועדה המקומית וכן מבוקרים בהקשרים שונים מנכ"ל העירייה, מנחם לייבה, רובי זלוף, סמנכ"ל התפעול, ואחרים וביניהם חזי ברקוביץ' בהקשר הספציפי שלגביו התדיינו פה. את כל האנשים האלה מינה רון חולדאי, שגם עליו שופך המבקר לא מעט באופן ישיר והוא האחראי בסופו של דבר לכך שכל-כך הרבה פקידים בכירים בעירייה והוא בעצמו שותפים פה לעבירות בנייה. בסופו של דבר הן על מעשי הפקידים הבכירים והן על מעשיו נושא באחריות ראש העירייה ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה, רון חולדאי.
ואם תרשה לי לחזור אחורה לויכוח שלנו משבוע שעבר. עיקר העצבנות שלי באה מכך שנראה שאתה משחק לידי הדוברות פעם אחר פעם כאשר אתה בא מנקודת מבט של תושב מודיעין נינוח שלא מבין מה יש לדוברות העירייה להסתיר ומדוע כל-כך קשה לרדת ליפו או לכל מקום אחר ולבדוק מה קורה בשטח. אני יכול להגיד לך שבפעם האחרונה שהסתובבתי בעג'מי וצילמתי בשטח כמעט חטפתי מכות וזה היה באור יום. ברור לי שלערבים שרצו להרביץ לי לא הייתה שום זכות לאכוף את "חוקי הבית" בעג'מי, אבל מצד שני ברור לי גם מהמראה ביפו שיש שם הזנחה קשה וחשדנות היסטורית, שהולכת עד 1948, וספק אם אי-פעם נצליח להתגבר עליה.
מצב כזה בטוח לא מאפשר לי בתור אשכנזי לבן לרדת ולהיכנס לגני ילדים ביפו ולהתחיל לספור ראשים, והתברר לי שגם במעגל הרחב והמקושר יחסית שלי קשה לי מאוד לברר את העניין, בגלל המרחק הגדול מאוד בין הקהילה הערבית הענייה ביפו למעגלים שבהם אני מסתובב. אני אגב בספק אם העירייה יודעת בעצמה מה קורה בתוככי השכונות הכי נידחות של יפו ובראשן פרדס דקה, שהיא המקבילה התל-אביבית ליישובים הבלתי-מוכרים בנגב. באותה מידה ממש בלתי-אפשרי לאחד כמוני לחדור לתוככי קהילת המהגרים האפריקאים בעיר, וזה לא יפתיע אף אחד שאין לי חברים ערבים ביפו ואני לא מבלה עם מהגרים רומנים מנוה-שאנן. כל זה רק מראה את רמת הסגרגציה שבה חיה העיר בין קבוצות המיעוט לקבוצת הרוב שלה (ובתל-אביב-יפו היהודים הם רוב מוחץ).
לפעמים, למי שחי במציאות נוחה יחסית כמוני וכמוך, קשה להאמין איך חיים אנשים במציאות הרבה פחות נוחה. המרחק בין התחנה המרכזית הישנה לשדרות רוטשילד פינת שד"ל הוא פחות מ-600 מ'. המרחק בין המציאות היומיומית של יושבי בתי-הקפה ברוטשילד לאנשים שגרים ברחוב פין במתחם התחנה המרכזית הישנה בלתי-ניתן למדידה. סיבוב קצר ברחוב פין יילמד כל אחד שתמיד אפשר לרדת יותר נמוך ממה שחשבנו ושבתל-אביב לצד העושר והחיים הטובים קיימות תתי-חברות שקועות בתהומות שמספרים סטטיסטיים אפילו לא יכולים להסביר.
יקי,
אני חולק עליך בשתי הנקודות, אבל לא נראה לי שנצליח להסכים.
ממליץ לך לבוא פעם לישיבת מועצת עיר לראות את חולדאי בפעולה, ואז לשפוט האם הוא דיקטטור (מתנגד להצבעות שמיות, סותם פיות לחברי מועצה כולל אלו מהקואליציה בצורה מבישה כדוגמת הצעקות שלו על חברת המועצה חביבה אבי-גיא כפי שתועדו כאן בבלוג) או לא.
בכל הערים בעולם שהחליפו דיסק והפכו לערים אנושיות במקום ערים למכוניות (למשל, פורטלנד, ונקובר, בוגוטה וקוריטיבה כדוגמאות מובילות), נדרשה לשם כך החלפה של הדיסקט הפוליטי בין השאר. חולדאי הוא כבר מזמן לא מיינסטרים, אלא שיירים של אינרציה בתל-אביב, שממשיך לצעוד בכיוןן הלא נכון.
אגב, זה לא שאני לא פועל מול העירייה בדרכים יותר קונבנציונאליות, פשוט זה לא מגיע כאן לבלוג (וגם בעירייה עצמה מחכים לא מעט אנשים להחלפת הדיסקט הפוליטי).
יקי,
ממליץ לך לבוא לישיבות מועצת העיר תל-אביב ולראות את חולדאי בפעולה (אם יתנו לך להיכנס, לא מזמן היה מקרה שאנשים שהגיעו עם חולצות אדומות ולא קיבלו אישור להיכנס, במיטב המסורת הדמוקרטית מבית מדרשו של חולדאי).
בהרבה ערים העולם הורידו כבישים מהירים מיותרים לטובת פארקים ושכונות, כמו שעשו בפורטלנד והורידו את הכביש המהיר ליד הנהר באמצע העיר עוד בשנות ה-70' לטובת פארק ובעתיד במהרה בימינו יורידו את אוטוסטרדת הרברט סמואל שמפרידה בין תל-אביב לים (ואחרי זה צמצמו את אוטוסטרדת רוקח שליד הירקון).
הנה רשימה חלקית של ערים בהן מהלכים כאלה בוצעו:
סן-פרנסיסקו, פורטלנד, סיאול, פריז וניו-יורק.
אם עיירות קטנות ונידחות כמו סיאול (11 מיליון איש), פריז (8 מיליון איש) וניו-יורק (מטרופולין של 18 מיליון איש) הורידו כבישים מהירים (אגב בניו-יורק כרגע סוגרים את בראודווי לתנועה רכבים פרטיים במרכז מנהטן), גם בעיר הגדולה תל-אביב (מטרופולין של 3 מיליון איש שזה בערך כמו כמות תושבי ברוקלין) אפשר לעשות זאת.
הערת ביניים – מנסיון רב עם מבקר המדינה (כמבוקר בגופים אחרים) השפה של הדו"ח היא תמיד "המבקר מעיר". ברוב מוחלט של המקרים בהם נתקלתי משמעות הביטוי היא נזיפה חמורה מאוד מצד המבקר, בעניינים שאינם פליליים.
וגם אני בעיר לכולנו.
יקי,
מדובר באיסור כניסה מראש על אנשים עם חולצות אדומות – מראש!! עו"ד שלי דביר הגיעה עם מעיל אדום ולא נתנו לה להיכנס בגלל זה! מחר לא ייתנו למי שבא בחולצה ירוקה בגלל ש- פשוט בגלל, כי ככה, או בקיצור פשיזם. ללא ספק מי שלובש משהו אדום הוא מסוכן, בהגדרה.
לגבי צמצום כבישים במרכז העיר – הדוגמאות שמקודם מראות שניתן להוריד כבישים מהירים בשולי העיר. אתה מוזמן להציץ כאן לגבי ביטול וצמצום כבישים במרכז העיר במקרה של קופנהאגן וכאן במלבורן. אגב, אנשי מינהל ההנדסה מודעים לכל החומרים האלה, יש רק חוסר רצון בדרג הפוליטי לצאת לדרך. הדברים האלה הם לא ממש פורצי דרך אלא נמצאים במיינסטרים של החשיבה הסביבתית-עירונית ברחבי כדור הארץ. בתל-אביב הם נתפסים כחדשניים רק בגלל שפה (בתל-אביב בפרט ועוד יותר מזה בישראל שמחוץ לתל-אביב) אנחנו עדיין בפיגור עצום בתחום הזה. בגלל זה אני בטוח שעד הבחירות הבאות בכל מקרה יקודמו פרוייקטים תחבורתיים מודרניים ושראש העירייה הבא יהיה מישהו עם חשיבה תחבורתית מתקדמת, פשוט בגלל שזה מה שקורה בכל העולם, והעובדה שבתל-אביב גם קמה תנועה עירונית פרוגרסיבית כמו עיר לכולנו רק משקפת שגם בחברה שלנו עוברים תהליכים דומים מאוד למה שקורה במקומות אחרים.
יקי,
אם היו ערים אחרות בארץ תל-אביב לא הייתה כל-כך שאננה. תל-אביב היא העיר האחרונה שנשארה בארץ אחרי שחיפה ובאר-שבע קרסו לחלוטין והפכו לערי-שדה (ירושלים היא מקרה מיוחד). אגב בחיפה יש תחתית בכאילו וגם רכבל, ושניהם מובילים משום מקום לשום מקום וחזרה כי העיר כבר נהרסה לחלוטין ע"י כניעה מוחלטת וחד-משמעית לרכב הפרטי.
יקי, אם אנשים עם חולצות אדומות מפריעים לראשות העירייה, אולי אנשים עם שם פרטי שמתחיל בי' מפריעים כאן בבלוג. רגע, בעצם זה גם מוציא את יואב החוצה. שיט. אולי אפשר לחשוב על שיטות אחרות להבדיל בין מי שמותר לו להכנס למי שלא? בעצם למה לבצע הבדלה כזאת. אם יש הפרעה והיא בניגוד לחוק – אפשר לעצור את מי שמפריע.
"אני סקרן האם אתה מכיר ערים בהם יש עומסי תנועה כבדים כמו בת”א, והחליטו לסגור נתיבים תנועה לרכב פרטי בצירים ראשיים"
עומסי תנועה כבדים ? בתל אביב? רמת המינוע בארץ רק עולה. גם האוכולסיה עולה. לעומת זאת השטח לא משתנה. כשעומסי התנועה יהיו של 4 שעות בכל כיוון, אז תדע שיש עומס כבד.
הדבר היחיד שלא הגיוני הוא להמשיך לקוות שמשמיים תבוא הישועה ואיך שהוא בעיות הפקקים הזיהום ושער מרעין בישין יפתרו בפתרון קסם – בלי שאף אחד יאלץ לוותר על המכונית היקרה שלו כמובן. פתרו כבר בעיות חמורות יותר בעולם (עיין ערך בוגוטה) אבל לא בלי מנהיגות.
נתקלתי במקרה בדיווח המסקרן הבא:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=991292&p=0
חולדאי הצהיר בתכנית טלוויזיה שתם עידן הרכב הפרטי. מישהו ראה את התכנית עצמה ויכול לפרט יותר? האם מדובר במס שפתיים או שיש סיכוי שחולדאי גם יפעל בכיוון הזה ולא רק ידבר?
אורן – מס שפתיים.
בראיון חולדאי טוען שהוא בונה חניונים רק בשפת העיר, אבל חולדאי הוא זה שבונה חניון ענק בלב העיר בהבימה ובתחילת רוטשילד, ועוד חניונים במתחם גבעון, הרב קוק ועוד.
אני מפנה אותך לרשימה של החברה העירונית אחוזות החוף של חניונים שנמצאים עכשיו בפיתוח, בלב העיר.
הראיון מלא בשקרים והטעיות. חולדאי הוא אחד המתנגדים הגדולים לרכבת הקלה, חולדאי הוא זה שמקדם כבישים רחבים (ציר שלבים) שיכניסו עוד מכוניות ללב העיר, ועוד ועוד.
חבל שדנה וויס לא עשתה תחקיר ורק שאלה כמה אנשים שהיא פגשה במקרה באותו יום. לפחות היא השקיעה בסרטונים מהעבר – אה, רגע, גם אלה מדובר העירייה.