קיבלתי טלטלה

אתמול צפיתי בסרט "עידן הטיפשות" (Age of Stupid) ויצאתי מההקרנה די בהלם. הסרט תוקף ישירות את המצב הנוכחי בו המערכת האזרחית-פוליטית-כלכלית שלנו מתעלמת לחלוטין מהעובדה שאנו נמצאים רגע אחד לפני שואה אקולוגית שתמחה את הציויליזציה שלנו. כמו שאומר הארכיבאי בסרט – אנחנו עסוקים בלנקות חול בין האצבעות ברגליים בזמן שצונאמי ענק עושה את דרכו אלינו.

הסרט הבריטי המדובר והמשובח הזה מתואר מנקודת מבטו של ארכיבאי בשנת 2055, אחרי שהציויליזציה האנושית הושמדה, אשר מנסה דרך ארכיונים משנת 2008 להבין מדוע התעלמנו מהאתגר הגדול ביותר שעמד בפני האנושות מאז ומעולם. הסיפור כמובן מתבסס על תופעת ההתחממות הגלובלית שמעריכים שאנו נמצאים שנים בודדות לפני שהיא תהפוך לבלתי הפיכה ותגרום לכדור-הארץ לצאת לחלוטין מהאיזון האקולוגי הנוכחי שאיפשר את התפתחות האנושות.

את תוכן הסרט עצמו מרכיבים סיפוריהם המשולבים של חמש דמויות אמיתיות מימינו. אלוין דובראני הוא גיאולוג נפט בגימלאות מניו-אורלינס שביתו וכל רכושו נמחקו על-ידי סופת ההוריקן קתרינה. אלוין חושב שהשימוש הנוכחי שאנו עושים במשאב הנפלא והסופי בהחלט הקרוי נפט הוא כסילות מוחלטת. פרננד פארו הוא מדריך טיפוס הרים צרפתי בן 82. דרכו אנחנו נחשפים לתהליך העלמות הקרחונים ממקור ראשון. לייפה מאלמי היא סטודנטית מניגריה שחיה בעוני מחפיר בלב אזור עשיר בנפט וחולמת להיות רופאה. ג'ה וודיה הוא יזם הודי שעסוק בפתיחת חברת תעופה זולה בהודו בדרך להגברת הקצב בו אנו מחסלים את בנק המשאבים של הכדור. לבסוף, את הנקודה המקומית שלנו משלימים ג'מילה ועדנן ביוד – שני ילדים פליטים מעירק שחיים בירדן אחרי שאביהם מת בפעולה של הצבא האמריקאי בעירק.

את אופציית התיקון מביא בסרט יזם תחנות הרוח הבריטי, פירס גיא, שנתקל בהתנגדות תושבים להתקנת טורבינות רוח בשטח שאינו מנוצל ליד איטדיון של מרוצי מכוניות. ובביקורת המשובחת הזו יש התייחסות טובה לטיפשות האדירה:

This was best summed up by the anti-wind farm protestors, jubilant after the Bedfordshire Council (not far from where I’m writing) had rejected the application for 15 wind turbines to be placed on unused land, next to a gas guzzling speedway track, said: “of course we recognise we must all go green, but….”

It’s this gigantic ‘but’ that I believe is the core of the film. Will a sequel, made in 2055, portray the great efforts we made to reverse the effect of carbon upon the planet? Or will this ‘but’ have wiped us all out?

למרות המסר האפוקליפטי של הסרט רוח הדברים היא שאנו נמצאים ברגע ההכרעה. הדור שלנו יכריע במהלך השנים הקרובות האם האנושות תמשיך לחיות על כדור הארץ, או שניגרר להתמוטטות כתוצאה מקריסה אקולוגית. הנקודה היא שאנו עדיין יכולים לבחור – הדור שאחרינו כבר לא יוכל להחזיר את הציויליזציה האנושית למסלול במידה ואנחנו ניכשל בעצירת ההתחממות. על רקע הסרט הזה עצוב לחשוב על המשך הבניה מבוססת הרכב כמו שעשינו במאה ה-20 ואנחנו עדיין עושים כאן ובשאר העולם. מה יעשו עם כל הבניינים והכבישים האלה בעוד 20 שנה, כאשר עלות הארגייה תהיה גבוהה הרבה יותר? מעבר לכך, המחשבה על השואה האקולוגית העולמית שמדפקת על דלתנו מעמידה את הסכסוך הטריטוריאלי על גבעות הטרשים של ארץ-ישראל באור קצת מגוחך ופטתי.

יוצרי הסרט מעודדים לצאת לפעולה בנושא והכינו אתר עם הרבה מידע בנושא לקראת ועידת קופנהאגן בסוף השנה שתעסוק בנושא זה.

דבר אחרון – נתקלתי בסרטון מעולה שנקרא "Wake Up, Freak Out – then Get a Grip" שמתאר בצורה ברורה את ההתחוממות הגלובלית ומדוע אחנו עומדים לעבור את נקודת האל-חזור שלה.

התסריט המלא של הסרטון כולל לינקים לכל החומר הטכני:

ודבר אחרון באמת – תודה רבה לשי גולוב שהזמין אותי לצפייה בסרט במסגרת פסטיבל אקולנוע בתל-אביב.

פוסט זה פורסם בקטגוריה גיאו-פוליטי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על קיבלתי טלטלה

  1. יגאל הגיב:

    נשמע כמו סרט שהייתי רוצה לראות… למישהו יש מושג אם הוא מוצג מחוץ למסגרת הפסטיבל? לא ראיתי אזכור כזה

  2. לרמן הגיב:

    אני מקווה שבקרוב יביאו אותו לשידור באחד מערוצי הטלוויזיה.

  3. יעל הגיב:

    גם אני אשמח לצפות בו.

    בתחילת 2009 ביקרתי באנטארקטיקה, והלוואי ויכולתי להעביר את יופייה ועוצמתה של היבשת כדי להבהיר עד כמה עצובה הפגיעה בה. במהלך השיט נתקלנו באופן לא צפוי בחומת ענק של קרח – פיסה באורך של 38 קילומטר(!) שנפרדה מהיבשת עקב התחממות כדור הארץ – והיא כרגע שטה באוקיינוס ומפשירה לאטה.
    בהמשך המסע ביקרנו באי הפסחא, שהוא מעין משל לטיבה של האנושות להשמיד את סביבתה. הסיפור המרתק של התרבות שם שהשמידה עד כלות את כל משאבי המחייה ואת עצמה התרחש לפני מאות שנים, אבל עד היום נראים בנקל נזקי הקרקע וחוסר פוריותה בגלל בירוא היערות המסיבי.

  4. לרמן הגיב:

    איפה נרשמים לסיור באנטארטיקה ובאי הפסחא?

  5. נו , מתי אתה מסכם את הספר "קריסה"?
    אגב, אני יותר מפחד משיא תפוקת הנפט מאשר מהתחממות עולמית – זה נראה יותר קרוב, ועם מנגנון הרס אפשרי יותר מהיר.

  6. לרמן הגיב:

    לסכם את הספר קריסה? בקושי הצלחתי לעכל אותו. הוא יושב כאן ליד המקלדת, מסתכל עליי, אבל אני לא מצליח להביא את עצמי לכתוב עליו עדיין.

  7. פינגבאק: הקרנה נוספת של הסרט "עידן הטיפשות" ביום שני הקרוב | עוד בלוג תל-אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s