קריאת השכמה בארה"ב

ג'יימס קנסטלר (James Kunstler) חזר מהכינוס ה-17 של ה-CNU שהתקיים לפני חודש בדנבר והוא כרגיל, לא רגוע. הוא התחמם על ההצעה לבנות רכבת סופר-מהירה בדרום-קליפורניה במקום להסתפק ברכבת זולה הרבה יותר שגם תעבוד, וכמובן שנים אחרי שכבר היה צריך לעשות זאת, וכך הוא כותב:

"The sad truth is it's too late now.  But the additional sad truth, at this point, is that Californians (and US public in general) would benefit tremendously from normal rail service on a par with the standards of 1927, when speeds of 100 miles-per-hour were common and the trains ran absolutely on time (and frequently, too) without computers (imagine that !). The tracks are still there, waiting to be fixed.  In our current condition of psychotic techno-grandiosity, this is all too hopelessly quaint, not cutting edge enough, pathetically un-"hot." The fact that it is not even considered by the editors of The New York Times, not to mention the governor of California, the President of the United States, and all the agency heads and departmental chiefs and think tank gurus and university engineering professors, is something that will have historians of the future rolling their eyes.  But for the moment all it shows is that we are collectively too stupid to survive as an advanced society."

קנסטלר לא נכנס רק באמריקאים, סרקוזי מראה לו שהטיפשות שוכנת גם מעבר לים:

"Also ironically proving that America is not alone in techno-triumphalist mental illness was another big article in the same magazine featuring French President Nicolas Sarkozy's neo-Modernist fantasies for vast new construction projects in Paris.  Note to Sarko: the developed world's metroplexes are headed for shocking contraction, not further expansion. I know this is counter-intuitive, but a little applied prayerful research will bear it out.  And, by the way, the last thing any city on earth needs is more skyscrapers — i.e. buildings that have no chance of ever being renovated when they reach the senility stage of their design-life.  For really mind-blowing statements, this one from that article is a standout: "Paris's current problems as a city can be traced to the very thing that makes it most delightful — its beauty."  Right.  So, the solution will be to make it more like Houston."

ובסוף, בכל זאת יש תקווה על-פי קנסטלר ומקום שבו עדיין חושבים:

"To put it bluntly, the Congress for the New Urbanism (CNU) is perhaps the only surviving collective intelligence left in the United States that is producing ideas consistent with the reality.  They recognize that our survival depends on down-scaling and re-localization. They recognize the crisis we will soon face in food production, and the desperate need to reactivate the relationship between the way we inhabit the landscape and the way we feed ourselves. They recognize that the solution to the liquid fuels crisis is not cars that can run by other means but on walkable towns and cities connected by public transit."

כלי חדש למאבקים ותכנון

בפורטלנד מתכננים מחלף חדש ומפלצתי כדי להחליף את הגשר הקיים שמחבר בין פורטלנד לפרבר הצפוני שלה – העיר ונקובר השוכנת במדינת וושינגטון (זו לא ונקובר המפורסמת מקנדה). הפרוייקט אשר נושא את השם Columbia River Crossing ומעורר מהומה רבה. גוגל פיתחו פלאגין מבוסס על Google Earth שמאפשר לקבוצות כאלה ואחרות ולמתכננים ולהציג ולבחון פרוייקטים ומפות. כך למשל, אחת הקבוצות שמתנגדת לפרויקט המפלצתי עושה שימוש בכלי הזה כדי לבחון את הפרויקט, להראות כיצד התחבורה שהוא יחולל תגרום לפגיעה עצומה בשכונות הסובבות אותו, וכן להציע פתרונות תחבורתיים אחרים. ועכשיו צריך לעשות דבר כזה להרחבה המתוכננת של מחלף השלום שתנגוס בנחלת יצחק וביצרון תוך כדי הגדלת הזיהום.

Transition Towns – משהו בכל זאת הולך להשתנות

אמיר כרמל מצביע על מגמה אופטימית שהתחילה באיים הבריטיים ונושאת את השם Transition Towns – ערים וקהילות שכבר עושות צעדים פרואקטיביים לקראת עולם עם מחירי אנרגייה גבוהים משמעותית מהיום וכך הוא כותב על המוטיבציה להתפשטות התנועה:

"כאשר מבקשים מאדם לפעול לטובת Climate Change למעשה מבקשים ממנו להקריב כיום חלק מההנאות של אורח החיים המודרני, למען טובת כלל האנושות. אנו מבקשים שיסע פחות, יוותר על רכב השטח המהודר בעבור מכונית קטנה ומשעממת. כמה אנשים באמת מוכנים לתרום מעצמם למען האנושות? מעט מאוד!

אולם אם נצליח לשכנע את בעל רכב השטח שמחיר הדלק יעלה מאוד בעתיד הלא רחוק (זה טענת Peak Oil), וכשזה יקרה אף אחד לא יקנה ממנו את הרכב (זה פחות או יותר מה שקרה לפני שנה), יתכן שנצליח להגיע להרבה יותר אנשים. כי כך אנו פונים ליצר ההישרדות הפרטי של האדם ולא למצפון שלו."

לסיכום, נראה שישנם ניצנים קטנים בשולי השיח בעולם המערבי שמוכנים להתמודד עם שני האתגרים הגדולים של האנושות בימינו – ההתחממות הגלובלים וסוף עידן האנרגייה הזולה. אני מקווה שהשיח אותו מובילים הניו-אורבניסטים בארה"ב יוביל לפחות את האמריקאים לתכנון נכון והגיוני יותר של הצורה בה הם חיים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ארה"ב, פורטלנד. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על קריאת השכמה בארה"ב

  1. אמיר כרמל הגיב:

    נכנסתי לאתר של תנועת Transition בעיירה Santa Cruz בקליפורניה.
    החברה ערכו סיעור מוחות בנושאים הנוגעים לקהילה.
    הם הגדירו בתור אחד המקורות את הקונגרס של ניו-אורבניזם.
    לסיכום המלא:
    http://transitionsc.org/sites/default/files/Transportation%20and%20Land%20Use%20Open%20Space%20Report.pdf
    החברה הבינו שבכדי להציל את תרבות הפרברים שהם גרים בה, הם צריכים לאמץ רעיונות של ניו-אורבניזם.
    והנה כך Transition מתחבר לניו-אורבניזם.

  2. אורן הגיב:

    נושא מרתק. תודה על הפוסט.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s