בעקבות המפגש עם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן

לפני כשבוע, איתמר כהן (הידוע גם כאופנן) אירגן מפגש של בלוגרים סביבתיים עם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. עבדכם הנאמן נכח במפגש וחזר עם מספר רשמים. קודם כל, צריך לברך על עצם קיום המפגש שמראה שארדן והדובר שלו, שרון אחדות, מחוברים למגמות השינוי במדיה. ארדן פתח את המפגש בנושא מוגבלות הסמכויות של משרדו. אכן, ניהול הסביבה בישראל מתבצע ע"י עירבוב של משרדי הפנים, הביטחון, התשתיות, התחבורה, האוצר, השיכון וגם הרשויות המקומיות, כאשר למשרד להגנת הסביבה יש סמכויות בנושאים איזוטריים בדרך-כלל והוא נמצא רוב הזמן בעמדה הגנתית ללא יכולת אמיתית לנהל את הסביבה בישראל. ארדן אמר שהוא פועל לתקן את המצב הזה, כך שהמשרד להגנת הסביבה יוכל לעמוד באתגרים הנדרשים ממנו יותר טוב כבר בקדנציה הזו ועוד יותר בקדנציה הבאה של מי שיהיה השר אז.

מעבר לכך, ארדן השמיע מספר הצהרות לוחמניות באשר לנוהל אותו ישראל צריכה לאמץ בנושא ההתחממות הגלובלית ולמדיניות פליטת הפחמן שלנו שאמורה להתיישר בסופו של דבר עם המדינות המתקדמות. נראה מה יקרה בנושא בועידת קופנהאגן ואלו מגבלות יוטלו על ישראל בעקבותיה.

בשיחה עם השר ציינתי בפניו שהפתרון הסביבתי לבעיותיה של ישראל הוא בתכנון עירוני מושכל שיאפשר מגורים במידת צפיפות גבוהה ואיכותית, שתחסוך משאבי קרקע ותשתיות, ועם שימושי קרקע מעורבים שיפחיתו את כמות הנסיעות הנדרשת וכן יאפשרו למערכת תחבורה ציבורית טובה להתקיים. אני לא בטוח שארדן הבין את הנושא, כי התשובה שלו הייתה קשורה יותר לתקן לבנייה ירוקה שקשור לאספקט אנרגטי בכל בניין ובניין, אבל לא לוקח בחשבון את הכבישים ואספקטים תשתיתיים אחרים שתכנון עירוני כולל מתייחס אליהם.

כיום התכנון העירוני בישראל מכוון ע"י שלל משרדי ממשלה שעובדים כל אחד בנפרד מהשני כאשר הבולטים שבהם הם משרדי הפנים, התחבורה, התשתיות, והשיכון וכמובן מינהל מקרקעי ישראל. אוסף האינטרסים של משרדים אלה בשילוב עם הסמכויות החלקיות שיש לכל אחד מהם מכביד מאוד על כל אפשרות ליצור מקומות עירוניים בישראל שלא כרוכים בבזבוז אנרגטי קיצוני ופגיעה הרסנית בסביבה. מכיוון שבזמן הקרוב ארדן לא ימצא את הזמן לצלול לתוך נבכי התכנון העירוני ולמשרדו גם אין סמכויות כרגע בתחום, אני הייתי מציע למשרד להגנת הסביבה להרים את הכפפה ולהקים אגף לתכנון ערים, שיתווה בהתחלה את החזון העירוני-סביבתי למדינת ישראל ולאחר מכן יהפוך אותו לאמנה ישראלית שעליה יהיו חתומים שאר משרדי הממשלה. לאחר מכן, כמובן, המשרד להגנת הסביבה יצטרך גם לקבל סמכויות כדי להביא לתכנון עירוני שיאפשר לנו להקטין את פליטות גזי החממה, הזיהום, גריסת האזורים הטבעיים והחקלאיים ושאר העיוותים שמייצר התכנון העירוני בישראל כיום.

לסיכום, אני חושב שארדן הוא בחירה לא רעה לתפקיד השר להגנת הסביבה, ואני מקווה שישכיל להביא שינויים מועילים בטווח האורך ע"י מהפך משמעותי בתפיסת המשרד את תפקידו ובאופן שבו המשרדים האחרים פועלים מול המשרד החשוב הזה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, גיאו-פוליטי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על בעקבות המפגש עם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן

  1. יאיר הגיב:

    למיטב ידיעתי יש למשרד יותר מאגף אחד לתכנון מדיניות ובנייה.

    לא הייתי במפגש אבל אני לגמרי מסכים אתך ועם השר, שצריך לעבור מעמדה הגנתית בקרבות-מאסף, לניהול וקביעת מדיניות. הרבה נעשה בנדון – לדוגמה המשרד לאיכהס יושב בצמתי קבלת ההחלטות התכנוניות. נראה לי שחינוך סביבתי וקידום הערך של קיימות, יגרמו לדעתו של המשרד באותם צמתים, ליפול על אזניים קשובות יותר, או לפחות לעורר את ההד בציבור ובתקשורת (היי – בזה גם אנחנו אולי יכולים לעזור!)

  2. לרמן הגיב:

    וואלה, נראה לי שמצאתי את האגף המדובר אבל הצ'רטר (יש לך מילה טובה לזה בעברית?) שלו כל-כך מצומצם שזה כמעט מייתר את האגף לחלוטין.

    לגבי חינוך סביבתי – דווקא זה נושא שנמצא על הכוונת של ארדן והוא אמר שהוא מתכוון לתקצב ולתגבר באופן מסיבי את ההוראה בתחום דרך משרד החינוך (ולא דרך עמותות מבחוץ כפי שזה קורה כיום).

    לגבי התקשורת, הצעתי לדובר המשרד שלא יהסס לנסות לקדם דברים דרך הבלוגוספירה. בהתחשב בעומס הארועים השוטפים (רצח פה, רצח שם) לעיתונות המסחרית לא נשאר מקום לעסוק בנושאים הסביבתיים, בטח לא ארוכי הטווח, בצורה ראוייה.

  3. דובי מורן הגיב:

    יותר מאשר מצומצם, הייתי אומר שהצ'רטר של האגף מעורפל. אין לאגף שום סמכות מוגדרת.

    לכן, ובלי להמעיט בערכו, תפקיד האגף במקרה הטוב הוא לפתח מודעות לנושא התכנון הסביבתי, ולהתעמת עם הטענה החוזרת (הן ברשויות מקומיות והן במשרדי ממשלה) שכל העיסוק בנושא הסביבתי הוא פוליטיקה של אופורטוניסטים מסוג חדש, ושהיא אפשר להגיע איתם להסכמים על כלום. יצא לי לשמוע לאחרונה טענות כאלה מאנשי חבל אילות בהקשר של פארק תמנע: "הגענו להבנות עם אנשי הסביבה, ואז הם הרגישו שהציבור תומך ואפשר להשיג יותר, אז חזרו בם מכל ההבנות, והעלו את הדרישות". אני לא מציין שמות כי מדובר בחברים אישיים שלי, אך מטריד מאוד שההתנהלות של הארגונים הסביבתיים נתפסת כ"תפוס כפי יכולתך" בעיני אנשים רבים וטובים, שפועלים ברשויות. המושג "תכנון סביבתי" אגב מוקצה בעיניהם כפוליטיקה זולה, אופורטוניסטית ונהנתנית. אחד השינויים החשובים שהתכנון הסביבתי צריך לעבור הוא היכולת לעבוד באופן מתוכנן ומאורגן, כחלק מן המעבר מניהול מאבקים לניהול וקביעת מדיניות. במקביל, המשרד צריך לעסוק בהדרכה לכל הגופים הרלוונטים העוסקים בתכנון, וכך להשקיע בעתיד, ולשנות תפיסות במהלך קדנציה אחת, מבלי להמתין עד שהילדים של היום יהיו בני 40.

    במקום המלה צ'רטר, אגב, אפשר להשתמש ב"הגדרת תפקיד" או אולי "תחום אחריות".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s