איך אומרים בעברית Windshield Perspective?

באנגלית (או לפחות באמריקאית) הולך ומשתרש אט-אט המושג "Windshield Perspective" כדי לתאר תפיסות הקשורות לתחבורה. בתרגום מילולי לעברית זה אומר נקודת המבט שמאחורי השמשה הקדמית של האוטו.

נקודת המבט הזו מנחה את רוב המתכננים והפוליטיקאים בתכנון העירוני וכמובן מושרשת היטב בחלקים נרחבים מהציבור, במיוחד באנשים שלא זוכרים את הפעם האחרונה שהם יצאו מביתם שלא באמצעות המכונית (ומספרם של אלה הולך וגדל). כך למשל, נקודת המבט שמאחורי ההגה הנחתה את השיפוץ של אבן-גבירול – מהמכוניות הדקלים נראים טוב, והכביש אף התרחב (מה שכמובן לא יצמצם את הפקקים אלא רק יגביר אותם), אבל לאוטובוסים הרבים לא ניתן נת"צ, להולכי הרגל נכרתו עצים שנתנו להם צל והפחיתו את הרעש של המכוניות ושביל האופניים הוא אלמנט דקורטיבי אשר מוסיף מימד קומי לרחוב ותו לא. השיפוץ של קפלן נובע מאותה נקודת מבט, וכן גם יצירתה של כיכר אתרים עם הכביש המהיר שמתחתיה וכמובן יש עוד דוגמאות רבות מספור. בדיונים על תכנון תחבורה ניתן להיתקל בנקודת מבט זו לא פעם, למשל כאשר מישהו מציע לאפשר נסיעה של אוטובוסים בלבד ברחוב קינג ג'ורג' תמיד יימצא מישהו אחר שישאל "ואיך יגיעו לשם אנשים?", כאילו בלתי-אפשרי להגיע שלא ברכב פרטי לשם ואין בעולם הולכי רגל, מוניות, אופניים ואוטובוסים (קו 4, 24, 25 ועוד ערימה שעוברת היום בקינג ג'ורג' ומזדחלת יחד עם כל העולם ואשתו שם).

דוגמאות לשימוש במונח האמריקאי ניתן למצוא למשל בתאור של נהג אוטובוס בוושינגטון שהתעצבן על רוכבת אופניים שרכבה לידו (אבל לא על ארבע מכוניות שחנו באופן לא חוקי ואילצו אותו לסטות כל פעם מנתיבו), או בניסיון להילחם בתאונות דרכים באמצעות התעלקות על הולכי הרגל ולא הפחתת המכוניות בג'ורג'יה למשל.

בקיצור, נדרש מונח קליט ומהיר בעברית כדי שנוכל להתייחס לנקודת המבט שמאחוריה ניצב רוב אם לא כל התכנון התחבורתי והעירוני בישראל.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ארה"ב, תחבורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על איך אומרים בעברית Windshield Perspective?

  1. חובבן הגיב:

    למה לא "חולדאית"?

  2. shayaz הגיב:

    הייתי מציע את "המבט שמאחורי ההגה" שמקרין קצת יותר עוינות מ-"מעבר לשמשה" (שמקרין אדישות). הרי כולנו יודעים מה נטיותיו של הנהג הישראלי הממוצע…

  3. אליאב הגיב:

    אולי "ממבט המגב." אפשר גם נקודת מבט של "דלת שמשות" 🙂

  4. אליאב הגיב:

    "דלת שמשות" על משקל "דלת אמות" כמובן.

  5. יואב הגיב:

    זווית הכביש, המבט הממונע, חווית הנהג/הנוהג.

  6. לרמן הגיב:

    מעולה. תהיה כאן בחירה קשה.
    אני חשבתי על "מדבר מהרכב" ומורין הציעה משהו כמו "תצפית ב-60 קמ"ש".

  7. יאיר הגיב:

    "מבט הנהג" ?
    ומותר להגיד משהו טוב על ירושלים? נראה לי שאצלנו יש מילה גם למבטים אחרים. הרחבת מדרכות במרכז העיר, נת"צים – רק חסרים שבילי אופניים, וחסר גם ביטוי של המבט הזה בשכונות המגורים שלא במרכז.
    מה שעוד חסר (לא רק בירושלים) הוא החינוך לתחבורה חלופית. כל עוד הציבור ידרוש כבישים וחנייה, לא תהיה אפשרות ללכת נגד זה. צריך קודם כל תשתית (אוטובוס כמו שצריך), אבל לשכנע את אותו מנהל שיעלה על האוטובוס הזה, זה גם לא פשוט.

  8. ועוד אחד הגיב:

    מדבר מההגה, על משקל מדבר מהבטן.
    גם ההצעה של אליאב לא רעה, אבל אולי בנוסח "מסתכל דרך המגב" שהוא יותר דיבורי.

    וליאיר – על איזה מדרכות אתה מדבר? זה הכל הריסות שם. עיר שבחורה לא יכולה לצאת בה על עקבים לפאב לא ראויה למגורים בעיניי.

  9. שי הגיב:

    גם אני רציתי להציע את "המבט שמאחורי ההגה", או "מגובה מושב המכונית". כי גם לנהג האוטובוס יש הגה, וצריך להבהיר לאיזו שמשה אנו מתכוונים

  10. greentul הגיב:

    נקודת המבט של העץ הריחני

  11. איתי הגיב:

    לא מתאים בתור שם, אבל זו בעצם "העין האחורית של המראה האחורית".
    אולי על בסיס "מבט מגובה תו החניה" + ההצעה של מורין לעיל = "תצפיתו" (עם קמץ מתחת ל-ת' השניה). גם לא פרקטי כי בלי ניקוד זה בכלל סתום.

  12. עמית (אחר) הגיב:

    בהמשך לדברי יאיר, ובניגוד לפוסט שמאשים את כל מתכנני התחבורה בארץ במבט דרך שמשת הנהג: לא רק נת"צים, גם רכבת קלה (בעוד כשנה אי"ה) שאמורה להשתלב במדרחוב מטופח, מת"צים ורחובות בלעדיים לתח"צ (ציר דרך חברון-הר חוצבים) ומדרחובים לרוב שהפכו רחובות אפרוריים למרכזי בילוי תוססים. למעשה, מרכז העיר ירושלים סגור כמעט למעבר רכב פרטי (ואם כבר נכנסת סביר שתצא מאותו כיוון ולא תוכל לחצות את מרכז העיר) וגם מספר מקומות החנייה צומצם מאוד. התכנון עדיין לוקה בחסר (יאיר ציין שבילי אופניים, אני יכול להזכיר גם מעבר חופשי בין אמצעי תח"צ ומידע זמין בתחנות. מתישהו גם מנהלים יתחילו לנסוע באוטובוסים כמו שלא מעט מהם נוסעים ברכבת).

    גם בחיפה, כך השמועה אומרת, יש איזה מת"צ שהתחפש לרכבת קלה עם שם מצחיק. זה גם יכול להיות התחלה של משהו. אה, כן, זאת גם העיר היחידה שבה כרטיס נסיעה רגיל באוטובוס מאפשר מספר בלתי מוגבל של החלפות בשעה (רק חבל שבחלק מהקווים העירוניים התדירות היא בין-עירונית בעליל).

    בתל אביב מתעקשים בינתיים על רכבת תחתית באבן גבירול, במקום הפתרון המתבקש ברחוב כזה – רכבת קלה וצמצום מספר הנתיבים לרכב פרטי. מתישהו גם אצלכם ילמדו.

  13. פינגבאק: קואליציית המושב (של המכונית) | עוד בלוג תל-אביבי

  14. פינגבאק: מחאת האוהלים – רון חולדאי מעדיף את הצד שקל לו לשכנע

  15. פינגבאק: יהונתן קלינגר | דפני מי? מדוע חולדאי סוגר את המחאה עכשיו. ‏ :: Intellect or Insanity‏

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s