סוף עידן הרכב הפרטי?

אנחנו עוד רחוקים מספר שנים מסיום עידן שלטון הרכב הפרטי, אם כי לאט לאט מחלחלת ההכרה שהמכוניות צריכות לעבוד בשבילנו במקום שאנחנו נעבוד בשבילם. מעניין לראות שהבעיות שמביא איתו הרכב הפרטי לתפקוד העירוני היו מובנות מאליהן כמעט מראשית שלטונו גם בארץ וגם בעולם.

חיים יערי כתב על כך כבר ב-1965 בכתבה שנקראה "המערב הפרוע ברחובות תל אביב", ונשארה רלוונטית גם לימינו (תחליפו את המילה נמיר בחולדאי). יערי מתלונן על עצימת העין של העירייה לנוהל החנייה על מדרכות העיר (שאז עוד היה בלתי-חוקי) שהחל רווח אז ואף הוסדר מאז בחוק עזר עירוני. מעניין שגם אז הרבתה העירייה להתלונן על חוסר סמכויות תוך המשך עידוד השימוש ברכב פרטי לכל מטרה:

"המוכים ביותר על ידי המכונית הם תושבי תל-אביב. העיר העברית הראשונה הפכה אסקופה נדרסת תחת גלגלי המכוניות. לא מרדכי נמיר וחבריו, כי אם האוחזים בהגה הם שליטיה האמיתיים של תל-אביב. הם נוהגים בה כאילו הייתה אחוזתם הפרטית. גם החוק אינו חל עליהם, הם דורסים את החוק ב"גלגל גאווה" ואין פוצה פה ומצפצף."

וממשיך יערי:

"כלום מעוניינים אנו לעודד את השימוש במכונית הפרטית? האם מעניינו של המשק הלאומי הוא, שכל זוג יסע לקולנוע במכונית מיוחדת, יתפוס ברחוב נפח פי עשרה מזוג הולכי רגל, ישרוף יותר בנזין ושמן, יזהם יותר את האוויר וירבה רעש? מי מעוניין בכך? הנה מתלבטת תל-אביב בבעיית הצפיפות בכבישים ונשמעות הצעות לסגור רחובות בפני תנועת רכב פרטי, אך באותו זמן יוצאים מגדרנו כדי לעודד שימוש בלתי חיוני ברכב פרטי, אף במחיר הפרת חוק וחינוך להפרת חוק."

את תחלואי הרכב הפרטי שראה יערי ב-1965, ראו בניו-יורק טיימס כבר ב-1947 במאמר שנשא את הכותרת: "The Last Traffic Jam" ובו נאמר:

The average U.S. citizen completely ignores the regularity with which the automobile kills him, maims him, embroils him with the law and provides mobile shelter for rakes intent on seducing his daughters. He takes it into his garage as fondly as an Arab leading a prize mare into his tent. He woos it with Simoniz, Prestone, Ethyl and rich lubricants—and goes broke trading it in on something flashier an hour after he has made the last payment on the old one.

במאמר כבר חוזים את פקק התנועה שיחתום את עידן הרכב הפרטי:

Man steadfastly refused to see that nothing could solve the traffic evil but the fast-multiplying automobile itself. The problem would end for good on the day of the last traffic jam—at that shrieking moment when every highway, street, road and lane in the nation was so clogged with cars that none could ever move again. Only then would man be free of the monster. But would he accept his freedom? It seemed doubtful. It would be too easy to lay boards across the tops of a billion sedans and start all over again with jet propulsion, foam rubber wheels and special lighters for the motorist's neon-trimmed opium pipe.

אחרי עשרות שנים כבר מתחילים לראות תוצאות ברורות של שלטון הרכב הפרטי בכל ערי העולם, והתוצאות האלה לא טובות במיוחד. לצד הנזקים הסביבתיים והאורבניים, ואולי בגללם, מתחילה לתפוס תאוצה תנועה של ירידה מהרכב הפרטי כסוג של בחירה בחופש, ואפילו מעין סמל סטטוס חדש. כך לפני חודש בניו יורק טיימס כבר מדווחים על הטרנד שמחלחל אט אט באומת הרכב (ומתפשט גם דרך בלוגים כמו זה מדאלאס), אחרי שביפן כבר תקופה ארוכה קונים פחות ופחות מכוניות. יש מקום לאופטימיות.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ארה"ב, תחבורה, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על סוף עידן הרכב הפרטי?

  1. אליאב הגיב:

    מהכתבה של יערי עולה כי טיעון ה"אין לי סמכויות" של עיריית תל אביב נמצא עמנו מזה עשורים. 

  2. יאיר הגיב:

    כנראה שכאשר המגמה תגיע לישראל, כבר נהיה מרושתים בכבישים מהירים.

  3. אורן הגיב:

    המגמה הזו לא תגיע לישראל לפני שתהיה כאן תחבורה ציבורית בשבתות.

  4. אורן, עם כל החשיבת של תחבורה ציבורית בשבת, ויש חשיבות, אני בספק אם זה מה שמונע מהתחבורה הציבורית לעבור למעמד הבכורה.

    קודם כל בגלל שיש תחבורה ציבורית בשבת – מוניות שירות לדוגמה, זה לא אידאלי אבל גם לא כלום.

    הסיבה השניה היא שעיקר צרכי התחבורה הם ביוממות – כלומר בנסיעות לעבודה וללימודים ושם הבעיה של הקצאת נתיבים לתחבורת הרכב הפרטית על חשבון כל השאר היא הכי בעייתית.

    הנקודה השניה הבעיייתית בתחבורה הציבורית – מלבד אי הקצאת נתיבים ומשאבים, היא הסידור הבעייתי שלה – תחבורה של נקודה לנקודה במקום תחבורת מעברים.
    http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D

  5. לרמן הגיב:

    גם בעולם המערבי בהרבה מקומות יש הרבה פחות תחבורה ציבורית בימי ראשון מאשר באמצע השבוע (וגם לנו יש טיפה תחבורה ציבורית בשבת – מוניות שירות אפילו עד פתח-תקווה). הבעייה היא הדרישה לנסיעה ברכב באמצע השבוע ובעיקר לעבודה בבוקר. זה העומס העיקרי על הכבישים והגורם המרכזי לתכנון שמוסיף ומרחיב כבישים וחניונים כל הזמן.

    יאיר, ביבי הזה נשמע כאילו יש לו תוכנית למרוח אספלט על כל ארץ ישראל. טוב שהוא לא אמר – "יש לנו מדינה קטנה. אין סיבה שיישארו בה שטחים פתוחים".

  6. יובל הגיב:

    המכוניות ישארו פה עד שתבוא אלטרנטיבה טובה יותר.
    ולא, התחבורה הציבורית היא לא אלטרנטיבה. גם במקומות בהן היא מעולה ומסיעה מאות אלפי נוסעים, עדיין העיר נמצאת בשליטת המכוניות.

    זה כבר קרה בעבר. בפריז בסוף המאה ה 18 החליטו שחייבים רחובות רחבים יותר כי צואת הסוסים סותמת את העיר והכל מצחין ומסריח (אחלה זיהום אוויר טבעי). למרות שכולם ידעו את זה הם לא הצליחו למצוא פתרון לשילטון של הכרכרה והסוס.

    המכונית תשלוט בעיר אלא אם יקרה אחד מהשניים:
    1. המכונית תוצא מחוץ לחוק בעיר עצמה (לא סביר, זה לא קורה עד עכשיו בשום מקום).
    2. תבוא תחבורה אלטרנטיבית טובה יותר.

    אנחנו כמו אזרחי פריז, יודעים שיש בעיה אבל לא יודעים מאיזה כיוון יבוא הפתרון. אולי מדרכות ממונעות, סגוואי אטומי, beam me up scottie, מכוניות מעופפות… מה אני יודע, גם אז לאנשים לא היה מושג מה יבוא.

  7. יואב ש. הגיב:

    אחת הבעיות הגדולות היום היא הדעה הרווחת בציבור שעיקר הבעייה במכונית הפרטית היא העובדה שהיא גורמת לזיהום אוויר כבד באזורים העירוניים ולא הבעיות המוזכרות כאן בפוסט. על סמך תפיסה זו מרבית האנשים תולים תקוות גדולות במכוניות החשמליות וההיברידיות ולא מבינים את שורש הבעייה בתחבורה הפרטית. גם אם נשים בצד לצורך הדיון את הפגיעה במרחב הולכי הרגל העירוני והרס המרקם העירוני האיכותי שאמור להישלט על ידי הולכי הרגל, למכונית הפרטית נזק סביבתי עצום גם אם היא פועלת על חשמל ואפילו אם החשמל לטעינתה יופק מאנרגיית השמש (כל עניין המכונית החשמלית בעידן של תחנות כח פחמיות הוא גם ככה פיקציה – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3807590,00.html). היא עדיין צורכת את אותה כמות של כבישים, חניונים, מוסכים ומחלפים, והיא מעודדת את הדבר הגרוע מכל: המשך התיישבות פרברית הגוזלת שטחים אדירים, פוגעת בעיר ובסיכויים לארגן תחבורה ציבורית אפקטיבית. כל זאת ועוד עם מצפון סביבתי נקי.

  8. יובל, כשאתה כותב "אלטרנטיבה טובה יותר" – אז השאלה היא "חלופה (אלטרנטיבה) טובה יותר למי"? שהרי ההכרעה איך ינוצלו כבישי העיר אינה מוכרעת בצורה דמוקרטית או על ידי הכרעות של העדפות צרכנים בשוק.

    אני לא מכיר מקום אחד בעולם לדגומה, שבו נוסעי הרכב משלמים את מלוא עלות השימוש ברכב הפרטי – כלומר עלויות כמו תרומה לזיהום אוויר, תרומה לאובדן שטחים ולהתייקרותם, תאונות דרכים, להתחממות עולמית, לבזבוז דלק (שהוא משאב מתכלה), בטח לא לתשלום על עלויות כמו יציאה למלחמה כדי להגן על "משאבים אסטרטגיים" (במילים אחרות – לכבוש את עירק כדי שנוכל ליבא נפט זול למכוניות שלנו).

    ברור שאם אני מקבל ממך צ'ק לנופש בגליל אני אשמח לנצל אותו. ככה גם משתמשי המכוניות – הם שמחים לקבל משאר הציבור מתנות בחינם, ולנצל אותן.

    וכן, אפשר בדגם בוגוטה, קורטיביה, ושאר המקומות לשנות לגמרי את המאזן של נסיעות ברכב פרטי מול נסיעות בשאר האמצעים. אפילו ללא הצעדים האלה, עם התחבורה הציבורית הדפוקה שיש לנו, המגמה בקרב תושבי תל אביב ברורה – מעבר לכל האמצעים האחרים בגלל שהחלופה היא להגיע למקום ואז להתחיל לחפש חניה. לפעמים במשך שעה או יותר.

    החלטות היום, כמו גם בפריס שלפני 100 שנה, לא מתקבלות על ידי השאלה "מה טוב לציבור" אלא על ידי השאלה "איזה קבוצת כוח מצליחה לדחוף את הרעיונות שלה והפתרונות שלה בצורה הכי חזקה". הכרכרות האלה הרי לא שרתו מעל 80% מהציבור שלא היה יכול לעצמו להחזיק בהן, ונאלץ ללכת ברגל או לנסוע באופניים. הצרה שאף אחד לא שאל את הציבור הזה, והיו גם תקופות שלא היתה לו זכויות הצבעה (אני בספק לדוגמה כמה נשים, שעבורן אופניים היו בשורה פנימיסטית במאה ה -18 השפיעו על השאלות התכונוניות האלה).

    המכונית לא צריכה לצאת מחוץ לחוק – מספיק שסוגרים בפניה מספיק רחובות. זה מתרחש ביותר ויותר ערים (כולל ערים שמתוכננות כך שלא יהיו בהן בכלל מכוניות או שיהיו בהן כמויות זעירות של מכוניות).

    שכחת מנגנון שלישי שבאמצעותו המכונית תרד מגדולתו – התייקרות אנרגטית בעקבות שיא תפוקת הנפט. לא ברור איך ממשיכים עם "עסקים כרגיל". (מה גם שכרגע מעבר להתייקרות האנרגיה, יש בעיה גם להשתמש במכונית שאינה מונעת בנפט) – בארה"ב, ההתייקרות האחרונה של נפט שנמשכה רק מספר חודשים הספיקה כדי לשנות לגמרי את השיח , לשנות העדפות של צרכנים ולדחוק עסקים למעבר לעידוד עבודה מהבית ולנסות לעבור ל-4 ימי עבודה – לא בדיוק בשורות מעודדות לתעשיית הרכב.

  9. תיקון מקלדת- האופניים היו בשורה פמיניסטית עבור נשים במאה ה 19 כמובן, לא במאה ה 18

  10. יואב, ויואב, ושאר תושבי הבלוג, למישהו יש נתונים על הקשר בין שימוש ברכב פרטי לבין מחירי הדיור בעיר? נתון דומה יהיה , כמה שטח מקדישה עיר ממוצעת לחניונים ולכבישים (כולל או לא כולל חנייה תת קרקעית?), לי נראה ששם יש השפעה גדולה ומשמעותית על הכלכלה, מלבד ההשפעות הנוספות של פרבור. .

  11. אבי הגיב:

    מה עם איזה קרדיט למגיבים
    http://lerman.blogli.co.il/archives/1082
    😀

  12. לרמן הגיב:

    אבי, כמובן. תודה רבה לך. מרוב לינקים אניח לא זוכר מי העביר כל לינק ומתי, ואני שמח שגילית עירנות (וכמובן שהבאת את הלינק).

    יובל, המכוניות יובילו את התכנון כל עוד המתכננים יחליטו שזה כך – זו החלטה פוליטית שמרתת קובוצות אוכלוסייה מסויימות על חשבונן של קבוצות אחרות כמו בהרבה החלטות של חלוקת משאבים ציבוריים. אם כבר פריז, אז שם דווקא שלטון הרכב הפרטי הגיע לקיצו וראש העירייה, דלנואה, מקצה שטחים הולכים וגדלים ל-BRT (גם להם אין כסף להרחיב את התחתית) ולאופניים על חשבון שטחים שניתנו בעבר לרכב הפרטי.

    דרור, רק עכשיו התחילו להגיע מחקרים ראשונים מארה"ב שמראים קשר בין מחירי נדל"ן לסביבה מוטה הולכי רגל (אבל אין לי כאן לינק לתת לך).

  13. אורןה הגיב:

    אחלה פוסט.
    לדעתי דווקא לא צריך להתפלא ש*דווקא* בעבר ראו את הרעות החולות, אלא להפך! בעבר רכב פרטי היה חידוש, והיה קל יותר לראות את החסרונות שלו.

    בהווה, התרגלנו להרבה מהרעות החולות הללו, ולכן לשרוף את הזמן מדי יום בפקק תנועה בדרך לעבודה לא נשמע לרוב האנשים דבר הזוי לעשות, ונראה הגיוני שלוקח מעל חמש דקות לחצות ברגל את צומת עזריאלי (ללא כביש באמצע זה היה לוקח שלושים שניות).

    לכן בהווה, ועוד יותר בעתיד, צריך כלים רציניים כדי להעיר אנשים ולהסביר להם לאיזה מצב לא בריא הגענו. את זה עושה באופן יצרתי הפרק Gridlock בעונה השלישית של דוקטור הו (הדוקטור העשירי) – מומלץ לראות!

  14. אמיר כרמל הגיב:

    חשבתי לחקור את נושא הצל עבור הולכי הרגל בעיר. לאחר הליכה ביותר מעשר ערים שונות התייאשתי מהמחקר. המסקנה היתה ברורה ופשוטה מיד למחקר מקיף.
    העיר נכבשה על ידי המכונית, והמתכננים שלה רואים את העולם דרך שמשת המכונית (למדתי את זה מלרמן) ולכן לא נשארו מדרכות רחבות מספיק בכדי לשתול עצים, ובזה מסתכם כל הסיפור.
    מה שמעניין הוא שעל פניו משרד התחבורה מצהיר החל משנת 2008 שיש עדיפות להולכי הרגל בשלב התכנון העירוני. והנה ציטוט
    "הרחוב העירוני הוא מקום של אנשים. אנשים הם אלה שהולכים בו, נחים בו, קונים בו, ממתינים
    בו, רוכבים בו על אופניים, נוסעים באוטובוס או ברכבת הקלה ובמכונית הפרטית. אנשים הם אלה
    הזקוקים לאור הפנסים, לצל העצים, להוראת השלטים.
    רחוב טוב הוא רחוב שטוב לאנשים הנמצאים בו."

    http://www.mot.gov.il/wps/pdf/HE_TRAFFIC_PLANNING/CityStreetsP
    lanning.pdf
    השאלה היא – האם מישהו ראה מימוש של החזון, או שזה רק מס שפתיים?

  15. אמיר כרמל הגיב:

    חפשו בגוגל CityStreetsPlanning.pdf

  16. סלע הגיב:

    רק אופניים חשמליים.
    זה קורה בכל העולם ולבסוף זה יקרה גם אצלנו ,

    מוטב מוקדם מאשר מאוחר.

  17. לרמן הגיב:

    לא רק אופניים חשמליים, אבל בהחלט גם אופניים חשמליים.

    אורןה, עם כל כמה שקשה היום לצאת מרכב הפרטי, צריך לזכור שבשנות ה-50 הרכב הפרטי נראה כמו מכשיר החופש והחירות האולטימטיבי עוד הרבה יותר ממה שהוא נראה כיום. לא היה כל-כך קל לראות את החסרונות בהתחלה, לדעתי, ובמיוחד לא את חסרונות הזיהום והחיסרון שבעולם המערבי הופך ליותר ויותר נפוץ – השמנה של ילדים שנגרמת גם בגלל הפחתה משמעותית בכמות ההליכה שהם עושים לעומת ילדים בעולם המערבי בעבר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s