רם כרמי והחיסול הממוקד של שדרות תרס"ט

היה היה רחוב בתל-אביב שקראו לו שדרות תרס"ט. הרחוב הזה, עליו השלום, שכן בין אחד העם לשמריהו לוין, בין דיזנגוף לבן-ציון. הוא לא היה רחוב מיוחד וגם לא שדרה מופלאה, אבל היו לו שתי חנויות ספרים של סטימצקי, אחת של מוזלים ואחת של אמנות ועיצוב, וקיוסק סנדויצ'ים חביב. הייתה לו גם כניסה צדדית לגן יעקב, כניסה לביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת-זמננו, שורת בתי מגורים מהצד השני ואפילו תחנת אוטובוס אחת (של קו 5).

גם היום רחוב תרס"ט (הקרוי בכלל שדרות תרס"ט) עדיין קיים ומונח באותו מקום בתל-אביב. אבל עכשיו הוא כבר לא רחוב, אלא ציר מהיר לכלי רכב, ללא חנויות ספרים או קיוסק והדבר האחרון שאמור להיות בו הם הולכי רגל (אלא אם כן הם צריכים ללכת לתחנה של קו 5, או שהם גרים שם, או שבמקרה הם עוברים שם, שאחרי הכל מדובר במרכז אזור משובח במיוחד של תל-אביב). פעולת הרס הרחוב בוצעה ע"י האדריכל רם כרמי כאשר הוא תכנן את הקובימה החדשה בצורה של מונולית' כאחות נוספת לכרמיפלצת מנווה-שאנן ולכרמיפלצות אחרות הפזורות בעיר.

לפניכם תעוד וידאו נדיר של רם כרמי מדבר על ההרס של שדרות תרס"ט בשבוע שעבר באיזשהו כנס של אדריכלים (לא זוכר את שם הכנס כרגע) בגני התערוכה. החל מהשנייה ה-30 בסרטון כרמי מסביר שהולכי רגל לא אמורים ללכת יותר בשדרות תרס"ט (טוב, עם המכוערתרון שנבנה שם, אף הולך רגל ממילא לא ירצה להתקרב). בסיומו של הקטע כרמי ספק-מתנצל ואומר שזה המקסימום (מקסימום בטון במינימום שטח מן הסתם) שהוא יכל לעשות באמצעים הדלים שעמדו לרשותו (כולה 91 מיליון ש"ח אחרי חריגה מהתקציב המקורי של 31 מיליון ש"ח ועוד היד נטוייה):

לא ברור מדוע באזור כל-כך מרכזי מרחיבים כבישים ומאפשרים נסיעה במהירויות גבוהות יחסית, תוך חיסול המרקם העירוני ועירוב השימושים שהיה במקום. מדוע היו חייבים לשים חזית אטומה כל-כך לרחוב תרס"ט? רחמים על העיר ורחובותיה וקצת רגישות לבני-האדם היו מונעים מהבטונדה הזו לצוץ. אפשר לראות כאן עוד תופעת לוואי חמורה של חניונים תת-קרקעיים כמו זה שהוקם מתחת לכיכר הבימה – חניונים תת-קרקעיים גדולים מחייבים שינוי חתכי רחובות שמסביבם ויצירת סביבה עוינת להולכי רגל בניגוד לכל התפיסות העירוניות שגורסות שהעיר היא קודם כל להולכי הרגל ובסוף בסוף מותר גם לנסוע בה עם רכב פרטי אם ממש חייבים. במידה מסויימת חיסול דומה בוצע גם בצד השני ברחוב הוברמן, כאשר הכביש הצר שהיה שם הורחב לתלת-מסלולי מהיר, אם כי שם לא היה עירוב שימושים כמו זה של תרס"ט קודם לכן, ומראש היה מדובר ברחוב פחות טוב שפנה לחניון העל-קרקעי שהיה שם קודם. זה לא שרחוב תרס"ט היה רחוב מצטיין קודם, אבל היו לו את הרגעים שלו, כמו זה למשל:

רחוב תרס"ט בימים טובים יותר
MusicofTelAviv 008

את המימד הסמלי של החיסול ניתן למצוא בשמו של הרחוב – תרס"ט, על-שם שנת הקמתה של העיר תל-אביב. עיר שחגגה לא מכבר 100 שנים של עירוניות, וחיסול רחוב תרס"ט הוא אחת מהצורות שבהן החגיגה הזו מתבטאת.

הערה: תודה רבה למורין על צילום הוידאו בכנס האדריכלים שאיני זוכר את שמו. הרשיתי לעצמי להשתמש באופן חופשי בפוסט בשמות שהוצעו לתיאטרון הבימה החדש (הידוע גם כמפלצריום), ותודה לכל מי שהציע שם. עוד חומרים על הבימה אפשר למצוא כאן.

כבר לא ינגנו ברחוב תרס"ט. לכל היותר יתנו בזמבורה בכניסה לחניון
MusicofTelAviv 001

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, הבימה, תיאטרון, תל-אביב, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

22 תגובות על רם כרמי והחיסול הממוקד של שדרות תרס"ט

  1. אליאב הגיב:

    "זה לא רחוב להולכי רגל"!?!?!? 👿
    אני חושב שהתמונות הקשות האלה מחייבות אותנו, כ"קהילה הפרו-אורבנית" בארץ לחשבון נפש. אנחנו פשוט נזכרים מאוחר יותר וחוטפים על הראש פעם אחר פעם. עוד לא יבש הגועל נפש על הקומבימה, ובתנור מחכה מגדל רוטשילד 17; עוד לא עלו הדחפורים על רוטשילד 17, והפיכת שנקין לאבן גבירול בקנה … שלא לדבר על מה שקורה מחוץ לתל אביב.
    אולי צריך לנסות לנקוט בגישה אקטיביסטית יותר? אולי צריך לבנות על הפלטפורמה של המאבק על הכיכר כדי ליצור אקטיביזם יותר ריכוזי? משהו כמו בלוג שמרכז את כל תוכניות העוועים של חולדאי ומיידע את הציבור. שווה לשקול את זה.

  2. עומר הגיב:

    יואב – כל הכבוד על החשיפה!
    צריך לאסוף את כל הציטוטים המזעזעים של אדריכלים ומתכננים למיניהם ולכתוב עליהם ספר.

    עוד ציטוט מופלא שהתוודעתי אליו השבוע:
    בועדה אצל שר התחבורה בשנת 1951 בה הוחלט על הקמת המעברים התת-קרקעים בככר מגן-דוד צוטט אחד המשתתפים כי "קהל הולכי הרגל גורם היום להפרעות רציניות לתנועה ומהווה אחת הסיבות העיקריות לתאונות…".

    מבחינת האנשים האלה היה עדיף אם כל הולכי הרגל לא היו קיימים והיו קיימות רק מלא מלא מכוניות. איזה עולם נפלא זה היה יכול להיות…

  3. nivra הגיב:

    פה אני אתך!

  4. לרמן הגיב:

    nivra, תודה רבה.

    אליאב, אני לא חושב שהבעייה היא אצל חולדאי בלשכה, או לפחות לא רק אצלו. מסביב לבעייה הזו יש גדודים של אדריכלים ומתכננים, בעיקר הותיקים יותר (אבל הם גם מלמדים את הצעירים) שזוהי גישתם, והגישה הכי מיושנת בדרך כלל מגיעה ממתכנני התחבורה, שעדיין רואים את העולם בעיקרו דרך ספירות כלי רכב פרטיים ומהירות נסיעה ממוצעת (וזה לא כולם כמובן, אבל בהחלט רוב). יש גם עניין של תפיסות הציבור והעיתונות שאוהבת להציג את בעיית החנייה בתל-אביב בצורה שבה נראה שבתל-אביב חסר חניונים בעוד שלמעשה חסרה בתל-אביב ניידות, שזה משהו אחר לגמרי.

    בהחלט שווה לשקול ריכוז של התוכניות האנטי-אורבניות הקיימות על השולחן, ולא הייתי מגביל את הגיאוגרפיה לתל-אביב בלבד. איך אתה רוצה להרים את זה? אחת הבעיות שגורמת לעליית מחירי הנדל"ן ולעומס בתל-אביב היא העובדה שכל הבנייה החדשה (שמיועדת למשוך צעירים או זוגות צעירים או כל קשקוש אחר) בארץ נבנית באופן פרברי קיצוני תוך הסתמכות על כך שכל העניין יישאר במרכז תל-אביב ולאנשים לא תהיה שום סיבה לצאת מהדירה החדשה שלהם בלי אוטו.

    עומר, ב-1951 התפיסה שאתה מתאר הייתה טריויאלית, בקושי ראו לאן שלטון הרכב ייקח אותנו. משום מה 60 שנה אחרי לא למדנו הרבה דברים בתחום (לפחות בקטע של מעברים תת-קרקעיים למדנו והם נאטמו ועברו מן העולם).

  5. ערן ורד הגיב:

    "חמישים שישים קילומטר בשעה"… הוא לא רק עבריין סביבה, הוא גם עבריין מהירות…

  6. שרון רז הגיב:

    זוועות!

    שדרות תרס"ט לא היה לפני כן רחוב נטול בעיות, עברו שם מכוניות רבות, תמיד היה שם נפח תנועה גדול, והיתה את תחנת המוניות הלא אטרקטיבית, אבל אלו הכל אילוצים, תחנת מוניות חייבת להיות במתחם הבימה, תנועה יש כי יש, זו כיכר מרכזית, מתחם תרבות, ועכשיו גם כניסות ויציאות לחניון הכרחיות, אם עשו חניון תת קרקעי כבר, ועדיין, עם כל האילוצים הללו, כל התכנון והביצוע, כל המחשבה, הכוונות, חוסר הרגישות ובמיוחד השיפוץ הנתעב והזדוני של בניין הבימה עצמו גורמים לי לרצות להקיא.

    זוועות!

  7. הפוסט הזה גורם לעמדות שלי בנושא תחבורה לעבור רדיקליזציה. ואני לא בטוח ששוחרי הרכב הפרטי ישמחו מזה.

  8. אלון בן נון הגיב:

    קבלו הצעה נוספת לשם לבניין: "הממ"ד"

  9. אליאב הגיב:

    הריכוז של התכנונים האנטי אורבניים יכול בעיקר להיות כלי. מה שהתכוונתי אליו, מבחינה מהותית, הוא שצריך לחשוב על דרך פעילות שתאפשר שני דברים:
    א. לעלות על התכנונים הבעיתיים מבעוד מועד, כשעוד אפשר לשנות משהו
    ב. להעביר את המאבק לפסים פרקטיים – כמו שעשו לאחרונה (בהצלחה חלקית) בעניין המאגר הביומטרי.
    חומר למחשבה…

  10. דודו הגיב:

    לרמן,

    זיהית את הבעיה במדויק

    "יש גדודים של אדריכלים ומתכננים, בעיקר הותיקים יותר (אבל הם גם מלמדים את הצעירים) שזוהי גישתם"

    האדריכלים הוותיקים במדינה ובעלי המעמד אשר מושפעים מהתכנון המודרניסיטי, פועלים על פיו ומנחילים זאת לדורות הבאים של הארכיטקטים בבתי הספר לאדריכלות, למרות שהפוסט מודרניזם באדריכלות ותכנון כאן כבר קרוב ל-40 שנה

    אברהם יסקי כדוגמא מייצגת לגוורדיה הותיקה כתב בסוף שנות ה-70 מאמר על השתתפותו בבניית גילה ועל ההנחיות של משרד השיכון לבניית השכונה (אשר היו הפוכות מהתכנון "הנכון" שכבר היה ידוע ברחבי העולם וזאת ברוח ג'יין ג'ייקובס), שלטענתו נכפה עליהם.
    בפרוייקטים פרטיים שביצע אף אחד לא כופה עליו את אופי תכנון אך בכל זאת הוא בונה מגדלים כדוגמא, עם חזיתות ומפלס קרקע שהורג את הרחוב.

  11. shmaja הגיב:

    או אייך שגלגל מתגלגל לו…
    מתוך ידיעה פנימית ממה שקורה בתוך תאטרון הבימה, אחד הדגשים החשובים שהיו בראש מעייני הנהלת התאטרון ( פרט לנושא החניון והגדלת כמות המושבים) היה בעיית אקוסטיקה חמורה בתוך אולם רובינא-האולם הגדול, שנבעו מרעשים שהקימו מכוניות, אמבולנסים ואוטובוסים מפוייחים בעת ההצגות.
    הכל יודעים שכשנבנה לראשונה בניין התאטרון הנושא המוטורי בעיר הציונית היה רק בחיתוליו ולא היווה ממש מטרד כל שהוא, אלא סוג של קדמה ויוקרה.
    עם השנים טפח נפח התנועה המוטורית ואיתו בלי שום קשר אחד לשני גם המבנה של התאטרון הלאומי.
    אי לך לרמי (ככה קראו לו אצלנו במחלקה) לא הייתה באמת הרבה בררה לייצר קופסא אטומה מכל עבר לאם התוכניות להרחיב שוב את נפח הבניה בשד' תרס”ט. שלא תבינו אותי לא נכון אין לי שום סימפטיה לקקופוניה הקטסטרופאלית.
    אבל ככה זה כש… "התאטרון הלאומי" הוא בעצם עסק פרטי לכל דבר

    בערך כמו שכן זה בעצם לא

    ומה שאסור הוא בעצם מותר

    וברוח החג מה שהוא אור זה חושך מוחלט

  12. שמואל הגיב:

    אני תוהה אם כתושב האזור והולך רגל שלצערי נאלץ לעבור שם לפעמים ולחזות בקובימה.
    אני יכול לתבוע את כרמי על דבריו ומעשיו כפגיעה בחופש התנועה וכו', אולי יש עורך דין בקהל שירים את הכפפה.

    ועומר את הדברים שנאמרו בציטוט שהבאת מ-1951
    שמעתי במו אוזניי בדיון בועדה המחוזית בספטמבר 2009, על התוכנית של הסינרמה, גם שם מהנדס התחבורה של המחוז (או משהו בסגנון) אמר שהוא לא רוצה הולכי רגל כי הם מסכנים ומפריעים לתנועה בכבישים הראשיים סביב הפרוייקט.

    זה אולי לא הציטוט המדויק וסליחה על כך, אבל זו היתה הרוח בדבריו, לצערי או לשמחתי מישהו לא התייחס לכך ברצינות ולא הכניס את הדברים לפרוטוקול.

  13. תושב הגיב:

    חובה שהדברים יפורסמו בכלי התקשורת, לידיעת הציבור הרחב.
    כרמי, על שלל המפלצים שלו – למשל, המגדל הנטוש של אליעזר פישמן ב"רובע לב העיר", שנראה כמו אנדרטה לאלפיון העליון (כמה טעם טוב יש להם, בסופו של דבר! הם פשוט מסרבים לקנות שם דירה, והמגדל ריק) – הורס את המדינה.

  14. לרמן הגיב:

    דודו, בדיוק בגלל זה אנחנו איפה שאנחנו היום. אני שמח שאתה ואחרים נכנסים סופסוף לעמדות שיכולות להביא שינוי לכיוון הנכון.

    shmaja, נשמע כמו חומר טוב למחזה. חבל שזה מבוסס על סיפור אמיתי.

    שמואל, כן, זה המצב. יש עדיין רבים בעמדות כוח שלמדו תכנון ואדריכלות בשנות ה-50 וה-60 ומאז לא פתחו ספר אחד ולא התייחסו לשינויים בתחום.

    תושב, יש לך אסמכתא כלשהי לקביעה שרובע לב העיר לא מאוכלס? זה יהיה מעניין.

  15. תושב הגיב:

    בהחלט, אתה מוזמן לגשת לאתר המכירות (שעדיין פועל, שנים אחרי ההשקה) ולבקש לראות דירה. וכשאתה מסתובב למטה בלילה, תספור אור בקומות – אם תמצא יותר מחמישה אורות כאלה, תודיע לי.

  16. לרמן הגיב:

    נשמע כמו חומר טוב לתחקיר רציני. עם כל הביקוש לדירות במרכז העיר, לא אמורים לקרות דברים כאלה.

  17. מיכאל ז. הגיב:

    מחאה אורבנית נגד רם כרמי:
    http://www.graffitlv.com/?p=2421

  18. לרמן הגיב:

    מיכאל תודה, משום מה הבלוג גרפיטי נעדר מהבלוגרול שלי עד עכשיו.

  19. מיכאל ז. הגיב:

    מוטב מאוחר מלעולם לא : )

  20. פינגבאק: ארבעת מעגלי התכנון • הרחובות שלנו

  21. פינגבאק: עוד הבימה חי | עוד בלוג תל-אביבי

  22. פינגבאק: קריאה להריסת התוספת החדשה בבניין הבימה « נטוש

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s